חידות תורניות אשכול חידות תורניות

[הפצחן]

אני כבר שנים מכור לחידות ושאלות.
פותר כאלה, כותב כאלה, קורא כאלה. אפשר למצוא כמה שלי באשכול הזה.

ראיתי פה באתר המון אשכולות של חידות. המון. אבל משום מה, להפתעתי, כמעט ולא מצאתי (מלבד אשכול אחד מפוזר ומבולגן) חידות ושאלות תורניות מעניינות ומסודרות, שזה חבל.

זה חבל כי זה מחדד שיניהם של ישיבישערס, זה חבל כי זה מענג מוחם של אברכים עמלים, זה חבל כי זה מתבל את הלימוד וזה חבל כי זה תורה, אחרי הכל. וזה חשוב לנו הרבה יותר מאזורי תפוצה של ארנב הקטפוליבמבה האימתני או לנסות לנחש מילה רנדומלית.

קיצור אמרתי לעצמי בוא נרים את הכפפה, ונפתח אשכול חביב ומסודר של חידות ושאלות תורניות.

אפשר שאלות הלכתיות מסקרנות, שאלות עניין יהודי, שאלות בפשוטו של מקרא וכו׳ וכו׳.

רק כמה כללים חשובים:
לחדי החידות: בבקשה - רק שאלות שיש לכם תשובה מוכנה עליהן. לא פתחנו שו״ת סמס, אלא אשכול נחמד של חידות בעלות תשובה.

ולעוני התשובות: בבקשה לא להשתמש במאגרי מידע מקוונים למיניהם. קצת אידישע קאָפּ, חבר׳ה.

נא לא להספים ולכתוב הודעות של שווא והבל. רק שאלות, תשובות וניסיונות לתשובה, למען הסדר ושמירה על אשכול קריא ונוח.

אני אשתדל להעלות פה שאלות מדי פעם, מי שירצה יוכל להשתדל לפתור וגם להעלות שאלות משל עצמו.

בעזרת השם נעשה ונצליח


שאלה מס׳ 1 | התחום: עניין יהודי

למה רבי טרפון קידש 300 נשים?

​

אם יהיה קושי בפיתרון, נוסיף גם רמז בעז״ה.

 

[דבי מ.]

בלי שום טריק, לכתחילה שלכתחילה.
כפי שלי ידוע יש 3 תירוצים, כאשר אחד מהם הוא פצצה של חידוש!!!

אם הוא גר ביפן או בניו זילנד

 

[נכון מאוד]

@ירושלמי987

התכוונת באמת אלי?
ואם כן במה זכיתי?
ואני לא מתבייש להגיד שאני עדיין לא מבין הכל

לא מיניה ולא מיקצתיה!

 

[נכון מאוד]

אם הוא גר ביפן או בניו זילנד

לכאורה זה נכון, אבל היות שלאחרונה היה בנושא זה חידה לא חישבתי את זה, ואל השלוש לא בא!

 

[כל שם שתרצה]

לכאורה זה נכון, אבל היות שלאחרונה היה בנושא זה חידה לא הכנסתי את זה!

לכאורה זה לא נכון, כי המחייבים אותו סוברים שזה יום חול. והסוברים שהוא שבת אוסרים לו, כמובן.

 

[שרלוט]

2. מתי ואיך יכול להיות שיחייבו מישהו להניח תפילין בשבת עם ברכה??

ערל (שאחיו מתו מחמת הברית) חייב להניח תפילין גם בשבת.

 

[כל שם שתרצה]

ערל (שאחיו מתו מחמת הברית) חייב להניח תפילין גם בשבת.

מאיפה ההלכה הזאת?
בספר תרומת הדשן כתב שלכאורה יש ללמוד כן מדברי הסמ"ג, אבל דחה את הדברים, כי זה טעם של אגדה.

ספוילר: תרומת הדשן

לשון תרומת הדשן (ח"ב סי' קח):
לפי טעם סמ"ג מכח שני עדים, מי שמתו אחיו מחמת מילה יניח תפילין בשבת. נראה דאין לחלק כלל בשביל טעם זה, דמפרש סמ"ג דרך אגדה בעלמא ולא מחלקינן משום אותו טעם. כי הא דאמרינן פ' המפלת: /נדה לא:/ אמרה תורה מילה לשמנה פרש"י אבל לא לשבעה, ומפרש הטעם שלא יהיו הכל שמחים ואביו ואמו עצבים, פי' שהן אסורין בתשמיש המטה. ולפי זה אם ילדה בזוב שצריכה ז' נקיים לאחר שבעת ימי לידה, וכי ס"ד שיהא הבן נימול לארבע עשר? וכאלה רבות בתלמוד.

 

[חושם]

אולי כוונתך חטאת העוף שהותרה במליקה ואסורה בשחיטה?

לא
אכן הכוונה הייתה לאדם הראשון לפי רש"י והשפתי חכמים שנאסר עליו להרוג חיות כדי לאוכלם (גם בשחיטה) אבל לא נאסר עליו אם מתו מעצמן

 

[אליהו פ]

. איפה מצינו מישהו שנלחם נגד אביו/סבו (מחלוקת) הביולוגי, ולכאורה על פי חז"ל הוא לא נחשב לבנו/נכדו?

אליעזר עבד אברהם שנלחם עם נמרוד שהוא אביו או סבו הביולוגי.
וכיוון שהתגייר כבר לא נחשב לצאצאו על פי ההלכה אלא כתינוק שנולד.

 

[אליהו פ]

. מתי ואיך יכול להיות שיחייבו מישהו להניח תפילין בשבת עם ברכה??

מי שלא הניח ביום שישי, וקיבל שבת לפני שקיעה.

 

[נוצר חסד]

אליעזר עבד אברהם שנלחם עם נמרוד שהוא אביו או סבו הביולוגי.
וכיוון שהתגייר כבר לא נחשב לצאצאו על פי ההלכה אלא כתינוק שנולד.

ובאותו משקל אפשר להוסיף מי היה זה שנלחם עם חמיו והרגו באותה מלחמה?

 

[מתגעגע]

ובאותו משקל אפשר להוסיף מי היה זה שנלחם עם חמיו והרגו באותה מלחמה?

יהודה נלחם עם עשו?

 

[מתגעגע]

תנחומא​

אינו בתנחומא שיש לנו, אלא במדרש ילמדנו, מובא בילקוט.

ותכחש שרה: ואילולי שאמר ה' לאברהם שהוא נותן לו בן משרה לא היתה יולדת, מפני שלא האמינה. ומכאן פסלו רבותינו את הנשים מן העדות.​

הפכת בכוונה את הסדר במדרש?

יפה מאוד, אבל יש עוד בזוהר קשור לפרשת השבוע!

ספוילר: רמז

הצריך טבילה

אין עליך בעולם!!!
"ומעיינא דמייא הוה תחות ההוא אילנא ומאן דצריך טבילה מיד מיין סלקין לגביה"
[ומעיין של מים היה תחת האילן ומי שצריך טבילה מיד היו המים עולים כנגדו] (זוהר וירא קב: )​

לא ראיתי.

ויתן אל הנער זה אליעזר (ספר הישר, מדרש החפץ) א"כ לכאורה גם אליעזר היה נוכח שם.

 

[מתגעגע]

סיפור יפה. מעניין שסמך על כתב יד בלי שם המחבר

הוא נכנס למוזיאון הממלכתי, למכון כתבי יד של קדמונים, הוא מצא כתב יד קדמון, ללא שמו של המחבר, לפי הערכתו מדובר בתקופה מאוד קדומה, אולי עוד מתקופת הגאונים​

זה לא דבר חדש שיש ספרים בלי שם המחבר. כנראה הוא סמך על זה כי ידע שזה מתקופת הקדמונים.

 

[מתגעגע]

אינו בתנחומא שיש לנו, אלא במדרש ילמדנו, מובא בילקוט.

וכיון דאתינן להכא, יש להעיר על שיבוש בילקוט שמעוני מהדורת וגשל.

בפי' זית רענן על הילמדנו הנ"ל מעיר: "ועי"ל בפרשת בראשית שמקללת חוה פסולה". וכוונתו: ועיין לעיל בפרשת בראשית. שם מובא בשם פרקי דרבי אליעזר שחוה נתקללה בעשר קללות, ואחד מהם: "ואינה נאמנת בעדות".
ובמהדורת וגשל פתחו את הראשי תיבות: ועוד יש לומר. והוא טעות דמוכח.​

 

[מתגעגע]

הוספתי כאן כמה תיקונים והוספות​

רבי משה לייב שחור ישב בביתו הדל בשערי חסד בירושלים, נכנס אליו יהודי ושאל שאלה, הירושלמי בכלאים (פ"ח ה"ב) מביאה את שיטתו של איסי בן עקביה שאומר שאסור לרכב על בהמת כלאים, בקיצור שלחן ערוך (הלכות כלאי בהמה סי' קע"ה סעיף ו') מופיעה ההלכה הזאת שבעלי נפש מחמירים על עצמם לא לרכב על פרדה, שואל הירושלמי א"כ איך היה מותר לשלמה המלך לרכב על הפרדה לגיחון, הרי אסור לרכב על פרדה? עונה הירושלמי תשובה מרתקת: פרדה זו היתה פרדה מששת ימי בראשית, פרדה כזאת אין איסור לרכב עליה, היא לא תוצר של איסור. שאל היהודי איך יודעים? גם לפי הדין שעד אחד נאמן באיסורין, הרי זה כשיודע בעצמו, ולא על פי עד מפי עד, בא עד אחד ואומר שזאת לא פרדה שנולדה מהרבעה של סוס וחמור, אלא שנוצרה בששת ימי בראשית, בואו נאמר שעבר במסורת איש מפי איש מזמן בריאת העולם, כל דור ידע לספר לילדים: אתה רואה את הפרדה הזאת? זאת פרדה מששת ימי בראשית!! ודור לדור יביע אומר, אבל להתרת איסורים צריכים עדות כשרה, לא עדות של איש מפי איש? אמר לו רבי משה לייב שחור תשובה נפלאה: בנסיעה שלפני עשרים שנה כשהוא היה בווינה בגלל עסקי הרוקחות שלו, הוא נכנס למוזיאון הממלכתי, למכון כתבי יד של קדמונים, הוא מצא כתב יד קדמון, ללא שמו של המחבר, לפי הערכתו מדובר בתקופה מאוד קדומה, אולי עוד מתקופת הגאונים, הוא מצא שם ביאור לפסוק בפרשת העקידה, ביאור מאוד לא ידוע, ביאור נדיר ביותר, "וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו", מה הכוונה איל אחר? רש"י שהוא מפרש המקרא לפשוטו של מקרא אומר שהמילה "אחר" אינה במקומה, צריכים להעביר את המילה - אחר הסיפור הוא ראה את האיל, כך אומר רש"י, יש עוד פירושים, באותו פירוש קדמון כתוב דבר נפלא, "איל אחר" הכוונה לסוג שונה משל איל מקובל, במה הוא היה שונה? אילו של אברהם אבינו היה איל שנוצר בששת ימי בראשית, לא איל מתולדה, כל דבר שנולד מאם יש חבל טבור שקושר אותו אל האם, וכאשר חותכים את חבל הטבור נשאר חותם בתוצר, כשהקב"ה יוצר איל שלא מאב ואם, אין שום סיבה שבעולם שלאיל הזה יהיה חותם של טבור, כי הרי הוא לא נולד מאם, אין לזה שום צורך לתפקוד, "והנה איל אחר" - איל שונה שאין לו טבור, אמר רבי משה לייב שחור בעקבות אותו כתב יד, אסביר לך גם את השאלה שלך, לפרדה של דוד המלך פשוט לא היה טבור, ידעו במפורש שאין כאן תולדה מאם. דברים נפלאים. [מתוך דברי הספד שאמר האדמו"ר מטאלנא שליט"א על אחותו חוה ברכה לוי ע"ה נלב"ע ט"ו חשון תש"ס תנצב"ה - (המה ינחמוני שמות, עמוד 243)]​

בספר המה ינחמוני הנ"ל מביא זאת האדמו"ר מטאלנא שליט"א כפי ששמע מר' יהודה רבינוביץ שליט"א (תלמידו של ר' משה לייב שחור ז"ל), שהיה נוכח בשעת שיחת תלמידי חכמים הנ"ל.

והנה מצאתי בס"ד שר' יהודה רבינוביץ שליט"א בעצמו מביא זאת בקיצור בספרו כרם חמד פרשת תולדות (עמוד ק"י) וזה לשונו:
והנה שמעתי ממו"ר הגאון ר' משה לייב שחור זצ"ל על הפסוק בפרשת וירא וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר נאחז בסבך, כתב רש"י מוכן היה לכך מששת ימי בראשית, ואמר בשם אחד מן הראשונים, דלכן כתיב "איל אחר", כי היה מין אחר, כי לכל בריה ניכר מקום הטבור שהיתה מחוברת להאם בעיבורה, אבל לבריות הראשונות שנבראו בששת ימי בראשית לא היה ניכר מקום הטבור שלהם, ולפי זה אפשר לומר גם אצל שלמה שלא היתה לה טבור, הכירו בזה שהיא פרידה מששת ימי בראשית.​

 

[שרלוט]

2. מתי ואיך יכול להיות שיחייבו מישהו להניח תפילין בשבת עם ברכה??

ההולך במדבר ואינו יודע מתי שבת
לעניין תפילין, מבואר במ"ב שצריך להניח תפילין גם ביום השביעי, ולא מיבעיא אם נאמר שיום השביעי זה רק שבת מדרבנן שוודאי שצריך להניח תפילין, אלא גם אם נאמר שזה דאורייתא, זה רק ספק דאורייתא, ולכן צריך להניח תפילין גם ביום השביעי שלו.
(ציטוט מתוך אתר בגוגל, בלי אחריות )

 

[נוצר חסד]

יהודה נלחם עם עשו?

לפי רש"י הגר הייתה בת פרעה ולפי תרגום יונתן פרעה היה בנו של נמרוד ואברהם אבינו ע"ה נלחם עם אבי חמיו...

 

[ירושלמי987]

הוספתי כאן כמה תיקונים והוספות​

בספר המה ינחמוני הנ"ל מביא זאת האדמו"ר מטאלנא שליט"א כפי ששמע מר' יהודה רבינוביץ שליט"א (תלמידו של ר' משה לייב שחור ז"ל), שהיה נוכח בשעת שיחת תלמידי חכמים הנ"ל.

והנה מצאתי בס"ד שר' יהודה רבינוביץ שליט"א בעצמו מביא זאת בקיצור בספרו כרם חמד פרשת תולדות (עמוד ק"י) וזה לשונו:
והנה שמעתי ממו"ר הגאון ר' משה לייב שחור זצ"ל על הפסוק בפרשת וירא וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר נאחז בסבך, כתב רש"י מוכן היה לכך מששת ימי בראשית, ואמר בשם אחד מן הראשונים, דלכן כתיב "איל אחר", כי היה מין אחר, כי לכל בריה ניכר מקום הטבור שהיתה מחוברת להאם בעיבורה, אבל לבריות הראשונות שנבראו בששת ימי בראשית לא היה ניכר מקום הטבור שלהם, ולפי זה אפשר לומר גם אצל שלמה שלא היתה לה טבור, הכירו בזה שהיא פרידה מששת ימי בראשית.​

אפשר לסמוך על ספרים אלו להלכה למעשה גם?

 

[ירושלמי987]

לא מיניה ולא מיקצתיה!

יצאתי דביל לגמרי

 

[כל שם שתרצה]

אפשר לסמוך על ספרים אלו להלכה למעשה גם?

כבר נשאלה שאלה זו לפני הזקנים, והיו מתעסקים בה בחבורה, זה מימין ושזה משמאל, זה אומר בכה וזה אומר בכה, ויפן כה וכה, הלוך ילך ובכה, עד שנמנו וגמרו, ונזרקה מפי חבורה: אין מקשים בהגדה, ואין למדין מן האגדה, ואין מטריחין בבעל הגדה. ולא ניתנה רשות להקשות בהגדה אלא לילה אחד בשנה, ליל שמורים הוא לה', ליל שבו הכל מורים, בין בהלכה ובין בהגדה. עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם הגיע זמן ק"ש, ושוב אין להקשות קש.