שיר אפור

[AUVI]

אֵיזֶה דּוֹר
שֶׁהָרַג
כֵּן הָרַג
הָאָפֹר
אוֹ שָׁחֹר אוֹ לָבָן
שְׁנֵי צְדָדִים.
וְכָל מִי
שֶׁנִּסָּה
לִדְחֹף
אֶת הַקִּיר
גִּילָה
שֶׁזֶּה כְּמוֹ
לְדַבֵּר
לַאֲוִיר.

הַדּוֹר הַזֶּה
רָצַח
אֶת הָאָפֹר
שָׁלַח
לְאֵיזֶה חֹר
וְאָמַר:
תִּבְחַר
אֵיפֹה אַתָּה?
פֹּה אוֹ שָׁם?
אֵין 'בַּדֶּרֶך'
אֵין 'בְּאֶמְצַע'
לֹא דּוֹמֶה לֹא כִּמְעַט
תִּבְחַר!
וְלִפְעָמִים זֶה טוֹב
כִּי מִי שֶׁיַכָל
לִפֹּל מָחָר
תָּפַס אֶת עַצְמוֹ
וְעָצַר
אֲבָל גַּם לִפְעָמִים
הוּא דַּוְקָא בָּחַר
לִפֹּל לִתְהוֹם
וְהָיָה מְאֻחָר
לְנַסּוֹת
לְהַצִּיל
הוּא בַּצַּד הַשֵּׁנִי
חָצָה תַּ'מִתְרָס
הָיָה לְמִרְמָס
יָרַד
מִתַּחַת לַשֻּׁלְחָן
וְהָלַך.

 

[joelly]

זה מעולה מאד. הייתי מחלקת ליותר פסקאות.
יש משפטים מעולים, ובגלל זה צריך אחריהם אוויר.

אֵיזֶה דּוֹר
שֶׁהָרַג
כֵּן הָרַג
הָאָפֹר
אוֹ שָׁחֹר אוֹ לָבָן
שְׁנֵי צְדָדִים.

וְכָל מִי
שֶׁנִּסָּה
לִדְחֹף
אֶת הַקִּיר
גִּילָה
שֶׁזֶּה כְּמוֹ
לְדַבֵּר
לַאֲוִיר.

הַדּוֹר הַזֶּה
רָצַח
אֶת הָאָפֹר
שָׁלַח
לְאֵיזֶה חֹר
וְאָמַר:
תִּבְחַר

אֵיפֹה אַתָּה?
פֹּה אוֹ שָׁם?
אֵין 'בַּדֶּרֶך'
אֵין 'בְּאֶמְצַע'
לֹא דּוֹמֶה לֹא כִּמְעַט
תִּבְחַר!

החריזה פה פתאום לא מסתדרת, וזה משבש את הקצב.

וְלִפְעָמִים זֶה טוֹב
כִּי מִי שֶׁיַכָל
לִפֹּל מָחָר
תָּפַס אֶת עַצְמוֹ
וְעָצַר

אֲבָל גַּם לִפְעָמִים
הוּא דַּוְקָא בָּחַר
לִפֹּל לִתְהוֹם
וְהָיָה מְאֻחָר
לְנַסּוֹת
לְהַצִּיל
הוּא בַּצַּד הַשֵּׁנִי
חָצָה תַּ'מִתְרָס
הָיָה לְמִרְמָס
יָרַד
מִתַּחַת לַשֻּׁלְחָן
וְהָלַך.

הלך לא מתחרז וזו שורת הסיום... ממש חסר לי.

לחילופין, אפשר להמעיט בירידת שורות כך שאנטר יהווה רווח משמעותי יותר:

אֵיזֶה דּוֹר
שֶׁהָרַג, כֵּן הָרַג, הָאָפֹר
אוֹ שָׁחֹר אוֹ לָבָן, שְׁנֵי צְדָדִים.
וְכָל מִי שֶׁנִּסָּה
לִדְחֹף אֶת הַקִּיר
גִּילָה שֶׁזֶּה כְּמוֹ
לְדַבֵּר לַאֲוִיר.

הַדּוֹר הַזֶּה, רָצַח
אֶת הָאָפֹר, שָׁלַח
לְאֵיזֶה חֹר, וְאָמַר: תִּבְחַר.

כמו שכתבתי במקור, שיר מעולה. חריזה משובחת, משפטים נוקבים, הרעיון מוגש היטב, חודר לבבות ומרעידן.
חָצָה תַּ'מִתְרָס
הָיָה לְמִרְמָס
אהבתי במיוחד.

 

[AUVI]

תודה רבה על הביקורת המפורטת!

אבל... ואוו, זה באמת נקרא חריזה ומקצב מסתבך?
האמת שזה קצת מפתיע אותי.
מבחינתי, זה שירבוט.
לא ממש התכוונתי לחריזה ומקצב, פשוט כתבתי, וזה מה שיצא.

כשאני כותבת שיר עם חריזה ומקצב, הוא יהיה בדרך כלל מדוייק יותר, ועם חרוזים מסודרים, צמודים או צלובים וכו'.

ספוילר: לדוגמא:

גְּאֻלָּה, זוֹ מִלָּה נְדוֹשָׁה
שֶׁאוֹמֵר כָּל הוֹרֶה וּמוֹרֶה
הָפַךְ וְנִהְיָה שִׁמּוּשָׁהּ
לְכָל פַּעַם שֶׁמַּשֶּׁהוּ קוֹרֶה

גְּאֻלָּה כְּבָר רוֹצִים, וּצְרִיכִים
הָעָם בַּכּוּר כְּבָר הֻתַּךְ
אַךְ בַּדֶּרֶךְ, רָגִיל מַמְשִׁיכִים
מַסְלוּל הַחַיִּים הַמְּמֻשָּׁךְ

הַאִם נִהְיֶה מוּכָנִים
בֶּאֱמֶת, כְּשֶׁיַּגִּיעַ הָרֶגַע
וְנֵלֵךְ, הֲמוֹנִים-הֲמוֹנִים
מֵאָחוֹר נַעֲזֹב אֶת הַיֶּגַע?

הַאִם נַשְׂכִּיל, וּבְיָדֵנוּ הֶסְפֵּק
אֶת הַדֶּרֶךְ הַקָּשָׁה לִצְלֹחַ
כִּי יִהְיֶה שָׁם קָשֶׁה, אֵין סָפֵק.
אֶת הַקּוֹזָקִים- לָאָרֶץ לִשְׁלֹחַ?!?

יֵשׁ עוֹד שְׁאֵלָה מַהוּתִית
חוֹצָהּ זְמַנִּים וְדוֹרוֹת
הַאִם הַצִּפִּיָּה לִגְאֻלָּה אֲמִתִּית
אוֹ רַק בִּגְלַל קְשָׁיִים וְצָרוֹת?

 

[AUVI]

אֵיזֶה דּוֹר
שֶׁהָרַג, כֵּן הָרַג, הָאָפֹר
אוֹ שָׁחֹר אוֹ לָבָן, שְׁנֵי צְדָדִים.
וְכָל מִי שֶׁנִּסָּה
לִדְחֹף אֶת הַקִּיר
גִּילָה שֶׁזֶּה כְּמוֹ
לְדַבֵּר לַאֲוִיר.

הַדּוֹר הַזֶּה, רָצַח
אֶת הָאָפֹר, שָׁלַח
לְאֵיזֶה חֹר, וְאָמַר: תִּבְחַר.

את הראשון ממש ממש אהבתי, השני לא כל כך מסתדר לי.
לגבי שורת הסיום- נכון, זה ממש חסר. ממ... לא עולה לי משהו.

כמו שכתבתי במקור, שיר מעולה. חריזה משובחת, משפטים נוקבים, הרעיון מוגש היטב, חודר לבבות ומרעידן.

תודה!

 

[AtArA R]

נוקב. יפהפה.

 

[אש קודש!]

וואו!