סיפור בהמשכים עתניאל- המשך ממלכה במבחן

[חיה כל רגע מחדש]

ומלחמה לא תגרום לכלכלה בארצו לשגשג יותר מידי...

היא כן.
כי מלחמה אומר שהוא יכול לסגור עסקאות נשק ותחמושת למחתרת...

 

[רוח פרצים]

היא כן.
כי מלחמה אומר שהוא יכול לסגור עסקאות נשק ותחמושת למחתרת...

חשיבה יפה.
(מישהו אמר לך פעם שיש לך ראש קרימינלי?)
ויש גם את השלל הכוזרי ממנו הוא מקווה לקחת חלק...

 

[חיה כל רגע מחדש]

(מישהו אמר לך פעם שיש לך ראש קרימינלי?)

(לא,
זו מחמאה, כן?)

 

[רוח פרצים]

(לא)

(איך אמר קנז?
לא נורא. תמיד יש פעם ראשונה)

 

[רוח פרצים]

(איך אמר קנז?
לא נורא. תמיד יש פעם ראשונה)

זה בהערכה.
זה ראש של סופרים
ליונ"ס יש אחלה בסיס להיות ראש/ית מאפיה...

 

[ליליאן]

יפה!
אפשר הערה?

הקטע קצת לא מתאים לדמויות, איסתרק הוא מלך כוזר ואלרון הוא צעיר נורדי קשוח.
וגם אם היו פחות קשוחים לא הייתי מצפה מגברים להתנהג כך...

זה לא רק זה
(ליבי קליין חופשי נותנת לגברים שלה לדמוע ולהתבחבש)
זה הדמויות של מיה בסגנון כתיבה שהיא לא כתבה ול5א תכתוב.. לכן זה מוזר

 

[ליליאן]

כמה חבל שמיה לא כותבת על נשים כמעט... וגם אלו שהיא כתבה עליהן היא חיתנה אותן כבר.
עד האחרונה שבהן...
מבאס. לא?
אבל תמיד אני יכולה לחתן אותו עם הבת העלומה של אציל או אביר כלשהו...

דיאן, מה איתה עוד 14 שנה?..

 

[רוח פרצים]

דיאן, מה איתה עוד 14 שנה?..

אם היית קוראת את ההמשך היית מבינה.

אבל מישהי יודעת את מי אני הולכת לשדך לרעואל? (הנסיך)

דיאן דיאלידאן
זה יהיה קץ המתיחות בין בית ביואר לבית דיאלידאן

אוף. זה היה כל כך שקוף?
טוב. אני, כמו שציינתי לא שדכנית פוריה כל כך. וזו הנערה הראשונה שעלתה במוחי. וחוץ מזה זה מגיע לשלוואן שקופח בפדהאל...
אגב, בהתחשב בדברים. אני מאמינה שלשם דיאלידאן קונוטציות לא ממש מחמיאות בבית המלוכה שלהוד מלכותו ירום הודו היה יותר נעים להחליף את תואר האבירות של שלוואן לגדעחצמנחיאן.
תודו שזה שם מדהים בעל משמעות עמוקה.

 

[רוח פרצים]

זה הדמויות של מיה בסגנון כתיבה שהיא לא כתבה ול5א תכתוב.. לכן זה מוזר

זה מה שמיוחד בפנאפקיק.
ואני מודיעה בזאת- אני כותבת על הדמויות של מיה בסגנון שלי ובפרשנות שלי על הסיפור. מי שאוהב - שיגיב ומי שלא אוהב- הדיון הזה לא מיועד בשבילו וינסה למצוא מישהי מוכשרת יותר.
אני אפילו לא מנסה לחקות.
אבל תודה על התגובות.
אגב, גם על הרכות של איסתרק תבוא הבהרה.
ואלרון- טוב, אולי זה באמת פספוס שלי אבל אני מקווה שזה יתקבל בהבנה. בהתחשב בכך שזה הסיפור הראשון שלי פה ובכלל לציבור הרחב.

 

[משולש ברמודה]

ואני מודיעה בזאת- אני כותבת על הדמויות של מיה בסגנון שלי ובפרשנות שלי על הסיפור. מי שאוהב - שיגיב ומי שלא אוהב- הדיון הזה לא מיועד בשבילו וינסה למצוא מישהי מוכשרת יותר.

היי, את בסדר גמור! יש בפאנפיקים זן סיפורים מיוחד שנקרא AU - כלומר הסיפור כולל דמויות ועולם שלא תואם את הקנון.(Alternative Universe)
אבל זה המקום להגיב ולהביע דעות וככה גם להשתפר, עצם זה שאנשים מגיבים מראה שהם אהבו לא?

 

[שמואל י]

זה מה שמיוחד בפנאפקיק.
ואני מודיעה בזאת- אני כותבת על הדמויות של מיה בסגנון שלי ובפרשנות שלי על הסיפור. מי שאוהב - שיגיב ומי שלא אוהב- הדיון הזה לא מיועד בשבילו וינסה למצוא מישהי מוכשרת יותר.
אני אפילו לא מנסה לחקות.
אבל תודה על התגובות.
אגב, גם על הרכות של איסתרק תבוא הבהרה.
ואלרון- טוב, אולי זה באמת פספוס שלי אבל אני מקווה שזה יתקבל בהבנה. בהתחשב בכך שזה הסיפור הראשון שלי פה ובכלל לציבור הרחב.

אני חושב שאני צריך להדפיס את התגובה הזאת ולתלות ליד המחשב (כל כותב צריך לעשות את זה בעצם).

בכל מקרה אני יודע על עצמי שכשאני מגיב על דמות מסוימת בהשוואה לסיפור המקורי זה לא במובן של לבקר או לרצות שתשני, אלא פשוט כי זה נקודה שראיתי לטוב ולמוטב ואני רוצה לתת לך את הזכות לראות את הנקודה הזאת ולהתבונן בה לפני שאת מחליטה לכתוב את הסיפור שלך,על פי ההחלטות שלך בלבד- כמו שצריך להיות (לפחות כל עוד לא משלמים לך ).
אני מאמין שזאת גם המטרה של שאר המגיבים, ואין מטרה לבקר או משהו חלילה.

ולא שכחנו,אנחנו עדיין מחכים לפרק הבא!

 

[רוח פרצים]

היי, את בסדר גמור! יש בפאנפיקים זן סיפורים מיוחד שנקרא AU - כלומר הסיפור כולל דמויות ועולם שלא תואם את הקנון.(Alternative Universe)
אבל זה המקום להגיב ולהביע דעות וככה גם להשתפר, עצם זה שאנשים מגיבים מראה שהם אהבו לא?

אני חושב שאני צריך להדפיס את התגובה הזאת ולתלות ליד המחשב (כל כותב צריך לעשות את זה בעצם).

בכל מקרה אני יודע על עצמי שכשאני מגיב על דמות מסוימת בהשוואה לסיפור המקורי זה לא במובן של לבקר או לרצות שתשני, אלא פשוט כי זה נקודה שראיתי לטוב ולמוטב ואני רוצה לתת לך את הזכות לראות את הנקודה הזאת ולהתבונן בה לפני שאת מחליטה לכתוב את הסיפור שלך,על פי ההחלטות שלך בלבד- כמו שצריך להיות (לפחות כל עוד לא משלמים לך ).
אני מאמין שזאת גם המטרה של שאר המגיבים, ואין מטרה לבקר או משהו חלילה.

ולא שכחנו,אנחנו עדיין מחכים לפרק הבא!

תודה לכם!
זה באמת נותן כוח, פידבקים חיוביים.
טוב לדעת ולהרגיש שמעודדים אותי למרות שאני ממש ירוקה בכתיבה. אין על פרוג בעולם!!!
ובשביל כל המעודדים למיניהם- אני מפרסמת עכשיו שני פרקים בו זמנית.

 

[רוח פרצים]

פרק 3

הוא בחור טוב. עתניאל יודע שהוא כזה. מדקדק בהלכה, מוכשר ומוצלח.
מדוע, אם כך, הוגן מצידו של דוד, לכנות אותו כך?
האם יש משהו בדבריו הוא אכן רודף כבוד ושליטה?
הוא חביב. ויש רבים שמעריכים אותו ורואים בו דמות להשראה. אולם, האם הוא יכול להיות בטוח שהוא אכן עושה את כל מעשי החסד שלו רק משום שהוא רוצה להיטיב לבריאותיו של הבורא? האם אין בכוונותיו שום שמץ של רצון שישימו לב כולם שהוא עושה כעת חסד?
זו שאלה קשה מידי. ולא הוגנת. שכן, גם אם יש בדעתו מעט זחיחות על העובדה הזו, הקטנה, שהוא מתזמן את ההערצה אליו, זה לא אמור להפריע לעובדה שהוא אוהב לסייע ולעזור לאנשים. אוהב באמת, במקביל לטובות לנוספות שהוא מקבל בו זמנית.
האם העובדה שהוא נהנה מטובות מסוימות הופכות את המצוות הרבות שהוא עושה לחסרות ערך?
ומה אם הוא נעזר במידותיו הרעות כדי לשכנע את יצרו לעשות את ציוויו של הבורא?
האם זה הוגן גם אז לכנות אותו כגאוותן ורודף כבוד?
לא, כנראה שלא. אבל המגמה. היעד אליו תביא אותו הדרך בה הוא צועד כרגע.
הוא נזכר בשאול. בנו של אדוניה, מנהיג המרד. את התיעוב שחש כלפיו מאז הבין כי בן המנהיג משלם למשוררים ולזמרי רחוב שיכתבו שירים המהללים ומפרסמים את טוב ליבו ונדיבותו ברבים.
האם לשם הוא עתיד להגיע אם לא ישנה את הרגליו הרעים הללו?
האם יהפוך מבלי משים את הגאווה מאמצעי למטרה?
אולי. ודכדוך קל אופף אותו.
האם יאלץ מעכשיו לוותר על ההנאה שלו מהמצוות? מההרגשה המרוממת שמגיעה, אולי, מההרגשה שמסתכלים עליך, אולם היא גורמת למצוות להיות מרוממות יותר ומלאי כוונה וחיות?
אם הוא לא רוצה להיות כמו שאול דיאלידאן בעוד כמה שנים, כמו מי הוא כן רוצה להראות?
ההרגשה משונה, וכואבת. אולם הוא אינו מוצא, כרגע, שום אדם בסביבתו הקרובה שהוא רוצה להיות כמוהו. רוצה באמת.
ועד כמה שהוא מעריץ את אביו. בנקודה הספציפית הזו הוא יעדיף לחפש דמות אחרת לחיקוי.
ואין לו מי.

 

[חיה כל רגע מחדש]

וואו, איזה קטע יפה!
אני ממש אוהבת קטעים בסגנון הזה...

סוף סוף נחשפנו לגיבור הסיפור?
או שפספסתי קטעים אחרים עליו?

 

[רוח פרצים]

וואו, איזה קטע יפה!
אני ממש אוהבת קטעים בסגנון הזה...

סוף סוף נחשפנו לגיבור הסיפור?
או שפספסתי קטעים אחרים עליו?

כן! סוף סוף, אה?
והי. יש עוד פרק. אני עכשיו מקלידה ומפרסמת.
בהנאה!

 

[רוח פרצים]

פרק 4
שש השנים שעברו מאז לא הצליחו לחקות את ארשת החורף הקשוח שעטתה על עצמה כוזר.
הוא אוהב את החורף, את הצלילות שמשרה הקור על מוחו.
את היופי הבראשיתי שמתגלה בכל פסיעה, את האושר המזוקק שמגלים הילדים כשהם פוגשים בעוד בוקר מושלג.
הוא יצא איתם, אז, צופה בצחוק קל במלחמות השלג שביצעו. מציבים לעצמם כמטרות את חיילי המשמר, למרות גערותיו.
הוא התיישב באנחת צחוק לאחר שהובס על ידי מהיטבאל בקרב השלג.
היא הופיעה פתאום. הגישה לו כוס חמה. הוא חייך אליה "ואחר כך יגידו שאני זה שמנהל את הממלכה. מה כוזר הייתה עושה בלעדייך?"
הלה צחקקה בביטול והתיישבה על ידו. "אני אוהבת שאתה משתחרר ומשחק איתם... תראה אותו"
היא החוותה אל עבר שחריה שיידה כדורי שלג גדולים אל עבר רעואל, פניו משולהבים, מלאי רגש.
איסתרק חיבק בידיו את הכוס והביט בה בפליאה "מה איתו?" קולה הטעון הטריד אותו. מורה לו להתרצן.
"הוא אחר, איסתרק.
רעואל, מהיטבאל, דנאל, עלווה וידידיה היו, אולי, מסוגלים להבחין ברגשות מוסווים בעדינות. אבל הוא? תראה אותו."
שחריה חיבק בחזקה את ידידיה. דגדג אותו עד קוצר נשימה.
"הוא פצצה של רגש. הוא צריך יחס אחר." אצבעותיו של איסתרק התהדקו סביב הכוס. "לא נאה להבדיל אותו מבין הילדים האחרים." מבטו מוטרד, מנסה לרדת לסוף דעתה של רעייתו.
"הו, לא" היא היטיבה את שמלתה ולגמה מדודות מהמשקה החם "הוא ילדי לכל דבר, ולא אעדיף ילד אחר עליו. אולם טפשי יהיה בשל כך, להתעלם מהצרכים המיוחדים שלו ומהעובדה שהוא שונה מהם."
"הוא שונה במיוחד." הודה איסתרק. לתוך כוס המשקה שלו.
היא לא נבהלה. "שונה זה לא רע, זה אפילו טוב, כשיודעים לקבל את זה." היא עצרה לרגע. נושמת עמוקות. "אתה תוכל לעשות את זה?" בקשה בעיניה. ניכר שהנושא חשוב לה. חשוב ממש. עד כדי כך שידיה רעדו קלות.
"את מה?" גלים של חוסר נוחות עלו בגבו. יודע מה תהיה התשובה. מנסה להכין תגובה הולמת. הוא לא מסוגל, פשוט לא.
"להביע בצורה מוחצנת יותר את רגשותיך כלפיו, כלפיהם בכלל." קולה שקט. נסער, יודעת את סערת הרגשות שהעמיסה על גבו של בעלה.
הוא בלע את רוקו בחזקה, ההאשמות היו חזקות מדי.
הוא ניסה שרגשותיו לא יראו על פניו.יודע שנכשל.
"אני מלך, הלה, אני לא יכול להביע את רגשותיי בצורה עממית כל כך... אני" הוא העביר יד על עיניו."אני לא רגיל לזה, הלה, זה מרתיע אותי." הוא הודה בשקט. הלה העריכה את זה. מכירה בערכה של ההודאה הפשוטה הזו.
"אתה מלך." הסכימה איתו הלה. עקשנות בקולה. "אבל קודם כל אתה אבא."
הוא הרים אליה עיניים כל כך פגיעות שהלה נרתעה על מקומה. "את חושבת שהם לא מקבלים ממני מספיק חום ואהבה?" היא לא ענתה.
איסתרק בלע את רוקו פעם ופעמיים.
ובפעם השלישית הוא הרים את מבטו. עיניו בהירות מאי פעם. "אני אעשה את זה."
המילים הפשוטות האלו קטנות מדי בשביל להסביר את הרגשות הרבים שיצרו.
"אבא" רעואל הגיח מאחורי העמוד מאחוריו ציטט למשפטיהם האחרונים "אני יכול להיות הראשון שמנסה את זה?" דמעותיו המודחקת מעבות את קולו.
איבריו של איסתרק זעקו במחאה אולם הוא הנהן. "בוא בן." הוא עטף את בנו בזרועותיו וניגב את הדמעות שהצטברו על קצות עיניו של רעואל, מרוגש, הרים אל הלה הגאה חיוך מאושר, נדהם.
בהתבוננות של שש שנים אחרי הוא יכול להניח את אצבעו על נקודה זו על ציר הזמן. בה הוא הפר, מבלי משים, מן חוק בלתי כתוב למלכי כוזר לדורותיהם. אבל הוא אוהב את השינוי הזה. המבדיל בין עבודתו כמלך לבין היותו איש משפחה חם.
ללא כל גינונים בין אב לבנו שלא בציבור
אולם למרות השינוי החד, גיל ההתבגרות העוצמתי לא דילג על שחריה. והוא אינו יכול לדעת ,שחריה, כמה הוא מזכיר לו כך את אביו, כשהוא כולא את רגשותיו הסוערים מאחורי מבט אדיש, ואיסתרק אוהב אותו כל כך ברגעים אלו. כשסנטרו זקוף בתנועת התרסה. הוא מתגעגע לאביו של המתבגר הצעיר, מתגעגע ממש.

 

[חיה כל רגע מחדש]

וואו!
זה כל כך יפה לראות את איסתרק איש משפחה!

הערה קטנה: לא הצלחתי להבין מה הגיל של הילדים שלו, ומה הסדר שלהם, וזה קצת פוגם בהבנה של הקטע.

 

[רוח פרצים]

שש שנים לפני הסיפור שלנו. שמתרחש ארבע עשרה שנים לאחר פדהאל. רעואל שם בן 12 ושחריה (גם כן דמות מפתח) בן 10.
שש שנים אח"כ רעואל בן 18 ושחריה בן 16.
ככה זה:
רעואל ברגיל בן 18.
שחריה בן 16
מהיטבאל בת 15
דנאל בן 13
עלווה בת 10
וידידיה בן 8

 

[חיה כל רגע מחדש]

מה עם שלמה?

 

[רוח פרצים]

מה עם שלמה?

הו, זה סיפור... אל תדאגו. לא שכחתי אותו... (מי שמבין לא לצעוק עליי)
הבנתם, אגב, מה הסיפור של שחריה?