אני חייבת את עזרתכן- עבודת נשים

מצב
הנושא נעול.
כלי הגיוני ומתאים זה נקרא לעשות השתדלות הגיונית ומתאימה.
שמעתי פעם סיפור ששאלו את אחד מגדולי הדור עד כמה צריך לעשות השתדלות בדור שלנו.
והוא המשיל את זה לתקיעת מסמר בקיר דופקים ודופקים מתי עוצרים? כשהמסמר מתחיל להתעקם.
ככה השתדלות צריך לעשות עד שמתחיל להתעקם...
כלומר כל השתדלות הגיונית ונורמלית צריך לעשות, אבל ברגע שמתחילים לעשות מעשים עקומים בשם ההשתדלות.. צריך לעצור.
הסיפור הוא על הרב שטינמן זצ"ל
 
למה לא לשבת על חוף הים להתחזק באמונה ומה רבו מעשיך ד' במקום להזיע בעבודה קשה?
מרגיש לי שלא זה מה שהקב"ה רוצה ממנו...
כולם מעדיפים וכולם לא עושים.

יודעת מה?
נסי את זה. תנסי כל יום ללמוד שעה אמונה ובטחון.
מסכימה איתי שאם תתמידי בזה במשך שנה, עוד שנה את מאסטר באמונה ובטחון?


עכשיו את כמובן לא יכולה לעזוב את העבודה.
אבל אחרי זה?

ממ...מי אמר שלא?
 
כולם מעדיפים וכולם לא עושים.

יודעת מה?
נסי את זה. תנסי כל יום ללמוד שעה אמונה ובטחון.
מסכימה איתי שאם תתמידי בזה במשך שנה, עוד שנה את מאסטר באמונה ובטחון?


עכשיו את כמובן לא יכולה לעזוב את העבודה.
אבל אחרי זה?

ממ...מי אמר שלא?
אני בטוחה שלא זו הדרך הנכונה לעזוב את העבודה אם זו עבודה הגיונית וטובה מכול בחינה
ואף רב לא היה מתיר לי לעזוב את העבודה אם יש לי משפחה לפרנס
גם אם אני מאסטר אמיתי באמונה ובטחון!!
 
הגזרה בזיעת אפך תאכל לחם
נאמרה רק לקטני אמונה???
למה אדם הראשון היה צריך להתאמץ בשביל הלחם שאכל??
לא היה לו מספיק בטחון??
אדם בדור שלנו יכול להגיע לדרגת בטחון יותר גדולה מאדם הראשון??
 
@מתכנתת+
אני מזהה על סגנון הכתיבה שלך שאת בן אדם אמיתי פרפקציוניסט.
את רוצה לדעת כל דבר עד הסוף.
אם מבחינתך ימצאו לך מקור לזה שנכון יותר ללמוד מאשר לעבוד
את תתקשרי עכשיו לבוסית ותפטרי את עצמך ואפילו תוותרי על פיצויים.

אבל לא ככה זה עובד.
לא בוחרים דרגת אמונה רצויה ואז מתכננים את החיים לפיה.

קודם כל לומדים, שומעים הרצאות, מתחזקים. עושים את מה שאפשר כדי להעלות את רמת האמונה,
ואז, כשמגיעים לרמת האמונה הזו, הדברים כבר מסתדרים לבד.

כשתהיי ''מאסטר באמונה'' כבר יהיה לך ברור ונהיר
כמה את צריכה לעבוד, וכמה השתדלות את צריכה לעשות.

איך אני יודעת?
כי עכשיו את כבר טוענת נחרצות כמה השתדלות את צריכה לעשות.
איך את יודעת שזה סך ההשתדלות הנצרכת ממך? מי אמר לך שככה את צריכה לעבוד?
לא יודעת... את יודעת... ככה את מרגישה... ''ברור לך''...

אז אני מעדכנת אותך שככה בדיוק יהיה לך כשתהיי ברמת אמונה גבוהה.

מאחלת לך רוב ס''ד וחיי אמונה טהורים.
 
אני יודעת כמה השתדלות אני צריכה לעשות כי לימדו אותי שצריך לעשות השתדלות נורמלית לפי היכולות והכשרונות
שמקובלת בעולם שבדרך הטבע מכניסה סכום שאפשר להתפרנס ממנו, ולא להתרשל במלאכה.
ממש לא בדקתי כמה בטחון יש לי כשהחלטתי על איפה ובמה לעבוד, אלא ידעתי שזוהי חובתי.
וחיזקתי את עצמי בזכות שאני הולכת לעבוד כדי לפרנס בית של תורה.
לא חונכתי כפי שאת טוענת שסך ההשתדלות שאני צריכה לעשות זה לפי הרגש הבטחון שלי באותו זמן
ואולי כל בוקר אני מרגישה אחרת??

ציטוטים:
"ר' בחיי בכד הקמח בביאור מידת הביטחון וכן בפרשת שלח ד"ה "וחמושים עלו", כותב שאדם צריך לעשות כל אשר בכוחו ולא רק השתדלות מעטה, ורק אח"כ לבטוח בד' שיעשה את השאר".

"האמונה שהכל משמים אינה אמורה להביא את האדם לחיי עצלות. עלינו לנהוג כדרך העולם ולעשות את המוטל עלינו כמצווה, תוך תפילות וביטחון שה' מסובב את הדברים באופן הטוב ביותר עבורנו, כך נוהג הבוטח האמתי ולא ייפול באמונתו".
 
נערך לאחרונה ב:
@בואו נעצב את זה ביחד, תכלס בלבלת אותי, כי את בגדול אומרת דברים נכונים
רק נראה לי שאולי את מקצינה או שהם לא נכונים עד הסוף..
נאמר שאסור לסמוך על הנס, לסמוך על הנס זה גם להצטרך לצרכים בסיסיים 10000 בחודש ולעבוד בעבודה של 5000, ועוד ועוד...
לי אין כבר מה לחדש, אולי באמת אני יתחיל ללמוד אמונה ובטחון
אני יעדכן אם יום אחד יהיה לי ברור שאני יכולה לעבוד רק שעה ביום :)
מה אני יודעת..?o_O
למרות שאם אישה עם משפחה גדולה היתה מספרת לי בבטחון גמור שהיא עובדת רק שעה ביום בגודל בטחונה בד'(כשירה פנויה ויכולה לעבוד), בעלה לא עובד, ובוטחת בד' שישלח כסף, הייתי חוששת לשפיותה, לשלום הבית שלה, ושולחת אותה דחוף להתיעץ עם רב/רבנית ולא לעשות דברים על דעת עצמה.
 
נערך לאחרונה ב:
מכירה אישית נשים שעבדו בעבודות מכניסות יחסית ועזבו כי "זה לא צורה של בית יהודי/לא ההשתדלות המחייבת לרוץ ככה"
והיום הם נתמכים מקופות צדקה.
 
מכירה אישית נשים שעבדו בעבודות מכניסות יחסית ועזבו כי "זה לא צורה של בית יהודי/לא ההשתדלות המחייבת לרוץ ככה"
והיום הם נתמכים מקופות צדקה.
גם אני פגשתי אישית (היתה תקופה שהעבודה שלי כללה אחריות על קופת גמ"ח).
 
@בואו נעצב את זה ביחד
סליחה אם אני יקצין, אבל את טועה ומטעה.. (אולי אולי אולי אם את גדולת הדור של כל הדורות האחרונים, את צודקת - ביחס אליך בלבד)
איך אני יודעת?
כי מציאות שכל גדולי הרבנים , הכניסו את לימודי המקצוע לסמינרים,
כולל מקצועות שדורשים לעבוד 8-9 שעות ביום,
את באה לחדש שאותם גדולי הדור (הרב שטינמן, האדמור מגור וחכם שלום כהן... - בכוונה נתתי משהו שמייצג את כל העדות..)
לא ידעו אל כללי ההשתדלות, ורק לך בא מלאך באמצע הלילה וחידש ?
כן גם גדולי הרבנים ידעו שעדיך לאשה לגדל את ילדיה ולבוד מקסימום 5 שעות ביום..
מה השתנה?
השתנה שהיום הרבה נשים הן מפרנסות יחידות, השתנה שהיום ב"ה יש משפחות ברוכות ואין קצבאות גדולות, השתנה כמות הכסף שצריך בכדי לכלכל משפחה, וירדו הכוחות של הדור לחיות בצמצום ובדוחק...

ולמרות שהם ידעו את כל זה היום בסמינרים , לומדים את המקצועות שדורשים הרבה שעות עבודה ביום...
זה אומר שהרבנים הבינו שמוטל עלינו החובה לפרנס..
(אמנם במקרה שהעלו כאן זה נושא סבוך יותר.. כי זו אשה שכבר במרוץ החיים ולשנות אפיק פרנסה דורש הרבה.. ולא בטוח שזו חובת ההשתדלות.. ולכן היא צריכה לשאול רב..)
ואותם רבנים הבינו שלא מוטל עלינו רק לקרוא כל יום חובת הלבבות (אפשר וצריך.. אבל לא רק זה...)
עוד דבר,
יעקב אבינו כשהיה רעב בארץ שלח את עשרת ילדיו, (נשואים ובעלי משפחות) ללכת למצרים, לקנות אוכל לפי הטף...
אני מאמינה שאם הוא היה מתייעץ איתך, היית אומרת לו שהוא צריך להתחזק באמונה, ובטוחחח שלא מוטל על גבר לעזוב את משפחתו ללכת לארץ נכריה מלאה בעבודה זרה. רק כדי למצוא לעצמו לחם...

אם את כ"כ בטוחה בענין השתדלות, אם חלילה תשמעי מישהו , שנמצא בבעיה רפואית סבוכה, בטח תאמרי לו לך לרופא משפחה , הוא למד רפואה 7 שנים, זה חובת ההשתדלות שלך...
ומי שרץ אחרי רופאים מומחים... הרי יש לו בעיה באמונה - אחדש לך שגדולי הרבנים מכל העדות והחוגים, מתייעצים עם הרופאים הכי גדולים ולא סומכים על רופא המשפחה,
למה? למה הם עושים את זה?
הרי צריך לעשות רק פתח בצינור - שזה אומר להתייעץ עם רופא סטנדרט... ומשם הקב"ה ישלח את הרפואה..
הרי הקבה הוא כל יכול!! (וכן תמיד יש את הסיפורים על רופא המשפחה שפתר בעיה סבוכה שגדולי הרופאים לא הצליחו לפתור...)

עם יד על הלב, מה תעשי אם תשמעי שמישהו הולך לרופא משפחה על בעיה רפואית קשה...

עוד דבר, אשתו של ר חיים קניבסקי(הרבנית בת שבע קנייבקי ז"ל), עבדה מעל 7 שעות כל יום, האם את אומרת , שאת יותר מאמינה ממנו?
כי לפי דבריך חבל שהיא היתה נוסעת כל יום למשרד מחוץ לעיר בחברה חילונית, כנראה היתה לה בעיה באמונה...
בטוחה יתה מוצאת איזה מלאכת כפיים באזור מגוריה...

אלא מאי?
השתדלות כמו שכתבו כאן טובים ממני,
היא לפי מה שאפשר לעשות , ברגע שבן אדם עשה את המוטל עליו,
ועשה את המקסימום השתדלות הוא לא צריך לעשות מעבר לזה, ואם הוא עשה את המקסימום ההשתדלות הקבה יעזור לו...
וכן צריך התחזק באמונה ולהבין שכל אחד עושה את ההשתדלות שלו, אבל לא ההשתדלות היא המביאה את הפרנסה / הרפואה וכד'..
אבל זה לא פותר את חובת ההשתדלות...

וזה כמו שהרופא (דוגמא שקצת יותר קל לנו להבין)
הוא לא המרפא, אבל לא ללכת אליו זו רשלנות!!!
 
יש גם כאלו.
אני יודעת על אשת אחד הרבנים בדורינו שאומרת שהשתדלותה בפרנסה היא ברכת המזון שהיא מברכת בכוונה.
אישה מבוגרת ורצינית.
הלואי על כולנו.
אני מעדיפה להאמין לאנשים שמדברים על מקומם האמוני הגבוה מלהאמין לקול בתוכי שאומר שאולי הם עצלנים.
כי אולי גם המקום הזה, המדבר על עצלות וכו' מקורו בקנאה.
קנאה בנוחות או בדרגה. זה לא משנה.
אותה אישה מבוגרת ורצינית
גם אומרת לבנותיה לנהוג כך??
אי אפשר להביר דוגמאות מדור קודם כל דור והנסיונות והדברים שהשם דורש ממנו

בדור שלי כמעט כל אמהות הכיתה היו עקרות בית
 
באחד מהאשכולות סביב נושא זה בעבר כתבה אחת שהיה לה משכורת של 6000 שקל ובעקבות שינוי עבודה
החלה להרויח 40000 שקל [למעלה מפי 6] ובסוף החודש המצב לא השתנה כלום פתאום נוספו לה המון הוצאות
עלי העובדה הזאת מאד השפיעה ונתן לי הרבה רוגע ברדיפה האין סופית הזאת אחרי כסף
 
ה׳ עוזר למי שעוזר לעצמו
ולעצום עיניים ולהגיד פרנסה משמים זה כמו לעבור את הכביש בעצימת עיניים
נכון, צריך לדעת מה ללמוד, לא כל מקצוע הוא ריווחי
ונכון, זה אבסורד המקצועות המצומצים שיש בסמינרים לעומת השטיפות מוח שהבעל ישב וילמד
מה הם רוצים? באמת? שואלת מתמימות!
תרשו לי , אבל זה אחד הנושאים הבוערים בנושא הזה
הסכומים האסטרונומיים שגובים בסמינרים על המסלולים. אחרי 2-3 שנים של אלפים לחודש, שההורים משלמים ממה שאין להם (והסמינר בדרך גורף הון שמסדר לו את פרנסת הבעלים ואת התיכון ואת מי יודע מה עוד) ויוצאים עם מה? פעמים רבות עם מקצוע לא מפרנס או שאין בו עבודה
ההיצע בסמינרים עלוב גם ביחס להתאמה לבנות. לוקחים מה שיש כי אין כל כך ממה לבחור.. אבל חלילה וחס לצאת ללמוד מקצוע במקום אחר
מתפללת שכשהבת שלי תגיע לשלב הזה, עוד כמה שנים כל העסק הזה יהיה מציאותי יותר..
 
כולם מעדיפים וכולם לא עושים.

יודעת מה?
נסי את זה. תנסי כל יום ללמוד שעה אמונה ובטחון.
מסכימה איתי שאם תתמידי בזה במשך שנה, עוד שנה את מאסטר באמונה ובטחון?


עכשיו את כמובן לא יכולה לעזוב את העבודה.
אבל אחרי זה?

ממ...מי אמר שלא?
ההודעה הזו קצת מראה שהרבה זה דמגוגיה
סליחה אבל כל מי שלומד אמונה ובטחון שנה נהיה מאסטר באמונה?????
מכירה רבים שלומדים לא שנה אלא 20 שנה ועדין נושא האמונה קשה מאוד
אין דבר כזה מאסטר באמונה!!

אמונה זה לא רק פרנסה
אמונה זה להאמין באמת ובתמים !!!שהנתונים שלי, הילדים שלי שלא תמיד הולכים כמו שאנחנו רוצים, המחלות שתוקפות, הבעיות מסביב, הצרות , הילדים שמתעכבים בשידוכים
וכן גם הכסף הכל משמים בלי קשר להשתדלות
אז לא אלך לרופאים? לא אנסה כל שיטת חינוך? לא נפנה ולשדכנים?
גם השמחות כמובן (אבל משום מה זה קל להאמין)

מרשה לעצמי גם קצת אישי, אף אחד לא מכיר אותי פה עברתי הרבה קשיים בחיים ואני חושבת שהאמונה שלנו יחסית טובה(שוב הכל יחסי כי לעולם לא נגמור להתחזק בזה אין לזה סוף) היו לי אישית מקרים שהאמנתי באמת שהכל מאיתו והשם שלח ישועות נפלאות

והכי קל היה לי לשבת בבית ולא לעבוד כי הכל משמים, וקשה לי מאוד תקופות מסוימות
לא!! זה היה עצלות כן הורדתי ושיניתי עבודה אבל לא הפסקתי
כמו שנדרש ממני לעבוד בבית ובגידול הילדים נדרש ממני לפרנס
 
המשפט הזה הוא פשוט הוצאת שם רע.
בתור מתכנתת אפשר לספור על אצבעות הידיים את מספר הפעמים שבעלי נשאר עם ילד חולה בבית.
אז אולי אין הרבה ילדים או שהם לא חולים ברוך השם. או שאין אף פעם תורים לטיפת חלב ורופא שיניים או שיש גיבוי של אמא / חמות מסורה..
או שאולי אצלך ספציפית גמישים ואת יכולה לאחר או להעדר לפעמים?
 
@בואו נעצב את זה ביחד
סליחה אם אני יקצין, אבל את טועה ומטעה.. (אולי אולי אולי אם את גדולת הדור של כל הדורות האחרונים, את צודקת - ביחס אליך בלבד)
איך אני יודעת?
כי מציאות שכל גדולי הרבנים , הכניסו את לימודי המקצוע לסמינרים,
כולל מקצועות שדורשים לעבוד 8-9 שעות ביום,
את באה לחדש שאותם גדולי הדור (הרב שטינמן, האדמור מגור וחכם שלום כהן... - בכוונה נתתי משהו שמייצג את כל העדות..)
לא ידעו אל כללי ההשתדלות, ורק לך בא מלאך באמצע הלילה וחידש ?
כן גם גדולי הרבנים ידעו שעדיך לאשה לגדל את ילדיה ולבוד מקסימום 5 שעות ביום..
מה השתנה?
השתנה שהיום הרבה נשים הן מפרנסות יחידות, השתנה שהיום ב"ה יש משפחות ברוכות ואין קצבאות גדולות, השתנה כמות הכסף שצריך בכדי לכלכל משפחה, וירדו הכוחות של הדור לחיות בצמצום ובדוחק...

ולמרות שהם ידעו את כל זה היום בסמינרים , לומדים את המקצועות שדורשים הרבה שעות עבודה ביום...
זה אומר שהרבנים הבינו שמוטל עלינו החובה לפרנס..
(אמנם במקרה שהעלו כאן זה נושא סבוך יותר.. כי זו אשה שכבר במרוץ החיים ולשנות אפיק פרנסה דורש הרבה.. ולא בטוח שזו חובת ההשתדלות.. ולכן היא צריכה לשאול רב..)
ואותם רבנים הבינו שלא מוטל עלינו רק לקרוא כל יום חובת הלבבות (אפשר וצריך.. אבל לא רק זה...)
עוד דבר,
יעקב אבינו כשהיה רעב בארץ שלח את עשרת ילדיו, (נשואים ובעלי משפחות) ללכת למצרים, לקנות אוכל לפי הטף...
אני מאמינה שאם הוא היה מתייעץ איתך, היית אומרת לו שהוא צריך להתחזק באמונה, ובטוחחח שלא מוטל על גבר לעזוב את משפחתו ללכת לארץ נכריה מלאה בעבודה זרה. רק כדי למצוא לעצמו לחם...

אם את כ"כ בטוחה בענין השתדלות, אם חלילה תשמעי מישהו , שנמצא בבעיה רפואית סבוכה, בטח תאמרי לו לך לרופא משפחה , הוא למד רפואה 7 שנים, זה חובת ההשתדלות שלך...
ומי שרץ אחרי רופאים מומחים... הרי יש לו בעיה באמונה - אחדש לך שגדולי הרבנים מכל העדות והחוגים, מתייעצים עם הרופאים הכי גדולים ולא סומכים על רופא המשפחה,
למה? למה הם עושים את זה?
הרי צריך לעשות רק פתח בצינור - שזה אומר להתייעץ עם רופא סטנדרט... ומשם הקב"ה ישלח את הרפואה..
הרי הקבה הוא כל יכול!! (וכן תמיד יש את הסיפורים על רופא המשפחה שפתר בעיה סבוכה שגדולי הרופאים לא הצליחו לפתור...)

עם יד על הלב, מה תעשי אם תשמעי שמישהו הולך לרופא משפחה על בעיה רפואית קשה...

עוד דבר, אשתו של ר חיים קניבסקי(הרבנית בת שבע קנייבקי ז"ל), עבדה מעל 7 שעות כל יום, האם את אומרת , שאת יותר מאמינה ממנו?
כי לפי דבריך חבל שהיא היתה נוסעת כל יום למשרד מחוץ לעיר בחברה חילונית, כנראה היתה לה בעיה באמונה...
בטוחה יתה מוצאת איזה מלאכת כפיים באזור מגוריה...

אלא מאי?
השתדלות כמו שכתבו כאן טובים ממני,
היא לפי מה שאפשר לעשות , ברגע שבן אדם עשה את המוטל עליו,
ועשה את המקסימום השתדלות הוא לא צריך לעשות מעבר לזה, ואם הוא עשה את המקסימום ההשתדלות הקבה יעזור לו...
וכן צריך התחזק באמונה ולהבין שכל אחד עושה את ההשתדלות שלו, אבל לא ההשתדלות היא המביאה את הפרנסה / הרפואה וכד'..
אבל זה לא פותר את חובת ההשתדלות...

וזה כמו שהרופא (דוגמא שקצת יותר קל לנו להבין)
הוא לא המרפא, אבל לא ללכת אליו זו רשלנות!!!
בלת"ק ולכן אולי זה כבר נכתב, אני לא יודעת
מסכימה עם מה שנאמר כאן
אבל יש משהו שמאפיין את השנים האחרונות
זה שיש כאלה ש"סובלות" בלימודים ואח"כ גם בעבודה
הן הולכות ללמוד תכנות לדוג'
רק כי זה הרבה כסף ולא בגלל שזה מה שמתאים להן באופי
הן אמנם חכמות ויכולות להסתדר בעבודה ובלימודים
אבל משתעממות וללכת לעבודה זה מבחינתן עינו
מה אומרות, זה נחשב השתדלות נכונה??
שאמא תבוא הביתה עצבנית אחרי יום עבודה מלחיץ ודורש
כשעובדת בעבודה זו רק בגלל שמרוויחה הרבה כסף?
ועוד משהו
מאד מאד מעניין אותי
היו כאלה שזרקו פה סכומים
לאחרונה מסיבות מסוימות
יצא לי להיחשף לתלושי משכורת של כל מיני... מכלל קשת העבודות
החל מסייעות בגן, גננת וכלה במעצבות גרפיות, מתכנתות, רואות חשבון, אדריליות
לצערי,
עם כל האוירה שכאן
אף אחת לא עברה את ה10K
וכולן היו בי5 ל10 בלי קשר לאיזה מקצוע עובדות
האם מה שראיתי זה מה שמייצג באמת
או שיש בסיס לסכומים שנזרקו פה ?
והאם יש קשר לזה שאת באה מהמגזר החרדי, שאז המשכורת שלך פחות על אותה עבודה?
פעם מישהי טענה לי שמנהלי הייטק מעדיפים להשיג חרדיות כי הן יותר זולות
(וגם כי יש להן מוסר עבודה גבוה יותר,
אבל זה שייך כבר לאשכול אחר...)
 
בלת"ק ולכן אולי זה כבר נכתב, אני לא יודעת
מסכימה עם מה שנאמר כאן
אבל יש משהו שמאפיין את השנים האחרונות
זה שיש כאלה ש"סובלות" בלימודים ואח"כ גם בעבודה
הן הולכות ללמוד תכנות לדוג'
רק כי זה הרבה כסף ולא בגלל שזה מה שמתאים להן באופי
הן אמנם חכמות ויכולות להסתדר בעבודה ובלימודים
אבל משתעממות וללכת לעבודה זה מבחינתן עינו
מה אומרות, זה נחשב השתדלות נכונה??
שאמא תבוא הביתה עצבנית אחרי יום עבודה מלחיץ ודורש
כשעובדת בעבודה זו רק בגלל שמרוויחה הרבה כסף?
ועוד משהו
מאד מאד מעניין אותי
היו כאלה שזרקו פה סכומים
לאחרונה מסיבות מסוימות
יצא לי להיחשף לתלושי משכורת של כל מיני... מכלל קשת העבודות
החל מסייעות בגן, גננת וכלה במעצבות גרפיות, מתכנתות, רואות חשבון, אדריליות
לצערי,
עם כל האוירה שכאן
אף אחת לא עברה את ה10K
וכולן היו בי5 ל10 בלי קשר לאיזה מקצוע עובדות
האם מה שראיתי זה מה שמייצג באמת
או שיש בסיס לסכומים שנזרקו פה ?
והאם יש קשר לזה שאת באה מהמגזר החרדי, שאז המשכורת שלך פחות על אותה עבודה?
פעם מישהי טענה לי שמנהלי הייטק מעדיפים להשיג חרדיות כי הן יותר זולות
(וגם כי יש להן מוסר עבודה גבוה יותר,
אבל זה שייך כבר לאשכול אחר...)
בטח שיש יותר
כנראה מי שסביבך פחות
אבל זה לא אומר שלא קיים
 
בלת"ק ולכן אולי זה כבר נכתב, אני לא יודעת
מסכימה עם מה שנאמר כאן
אבל יש משהו שמאפיין את השנים האחרונות
זה שיש כאלה ש"סובלות" בלימודים ואח"כ גם בעבודה
הן הולכות ללמוד תכנות לדוג'
רק כי זה הרבה כסף ולא בגלל שזה מה שמתאים להן באופי
הן אמנם חכמות ויכולות להסתדר בעבודה ובלימודים
אבל משתעממות וללכת לעבודה זה מבחינתן עינו
מה אומרות, זה נחשב השתדלות נכונה??
שאמא תבוא הביתה עצבנית אחרי יום עבודה מלחיץ ודורש
כשעובדת בעבודה זו רק בגלל שמרוויחה הרבה כסף?
ועוד משהו
מאד מאד מעניין אותי
היו כאלה שזרקו פה סכומים
לאחרונה מסיבות מסוימות
יצא לי להיחשף לתלושי משכורת של כל מיני... מכלל קשת העבודות
החל מסייעות בגן, גננת וכלה במעצבות גרפיות, מתכנתות, רואות חשבון, אדריליות
לצערי,
עם כל האוירה שכאן
אף אחת לא עברה את ה10K
וכולן היו בי5 ל10 בלי קשר לאיזה מקצוע עובדות
האם מה שראיתי זה מה שמייצג באמת
או שיש בסיס לסכומים שנזרקו פה ?
והאם יש קשר לזה שאת באה מהמגזר החרדי, שאז המשכורת שלך פחות על אותה עבודה?
פעם מישהי טענה לי שמנהלי הייטק מעדיפים להשיג חרדיות כי הן יותר זולות
(וגם כי יש להן מוסר עבודה גבוה יותר,
אבל זה שייך כבר לאשכול אחר...)
בהחלט- יש לי אחייניות שמרויחות 17-19 אלף
זה לא פיקציה
אכן יש את החברות הממשלתיות שהמשכורת הרבה פחות או את החברות כדוגמת מטריקס שלוקחות מאסות של בוגרות סמינרים ללא נסיון. בסכומים נמוכים ולאט לאט מעלים אבל לא מגיעים לסכומים שהזכרתי וגם לא קרוב.
בוודאי שקיימת בענף תופעה של ניצול
אני חושבת גם שבאזור המרכז המשכורות גבוהות יותר..
 
בטח שיש יותר
כנראה מי שסביבך פחות
אבל זה לא אומר שלא קיים
ברור שיש יותר
אין לי ספק בעניין!
השאלה מה הרוב
מה הממוצע בשוק החרדי
אשמח שתזרקו סכומים גם כאלה שמרוויחות פחות
סתם כדי לדעת מה האמת
אתן יכולות גם לכתוב את של החברות שכנות...
אף אחד לא ידע אם זה שלכן או לא...
 
אותה אישה מבוגרת ורצינית
גם אומרת לבנותיה לנהוג כך??
אי אפשר להביר דוגמאות מדור קודם כל דור והנסיונות והדברים שהשם דורש ממנו

בדור שלי כמעט כל אמהות הכיתה היו עקרות בית
את צודקת לגמרי,
ואני ידייק את דברייך.
בדיוק כשם שלכל דור יש נסיונות שונים ואי אפשר להקיש מאחד לשני.
כך בדיוק!
לכל אדם תנאים ונסיונות שונים ואי אפשר להקיש מאחד על השני.
להחליט מי עצל ומי חרוץ.
מי משתדל ומי לא.
מהי השתדלות ומה לא נקראת השתדלות.
את כל אחד ה' שתל בסביבה אחרת ובמושגים אחרים, וזה לא במקרה.
ועם הסביבה ותנאים שלה היא אמורה לרוץ קדימה.
כמובן כשהכל כשר וישר, בלי גלגולי עיניים שה' יעזור (בתנאים רוחניים פחותים).
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

בס"ד

ערב פסח תשפ"א

בחוץ אוירה חגיגית.
מזג האויר מקפל בכנפיו ניצני אביב, שולח קרני שמש חמימות.
החנויות משנות את צורתן ומתמלאות במוצרים שעומדים על המדף רק תקופה קצרה מדי שנה.
אווירה של פסח. של ניקיון והתחדשות.

פסח הוא חג מאתגר עבור רבות מאיתנו.
אנחנו רוצות לכבד אותו במעדנים. במאכלים מיוחדים ומגוונים, אבל יד הכשרות מגבילה אותנו.
לפעמים אני מדמיינת מנה מרשימה בראש, אבל כשאני מנסה להוציא אותה לפועל עם חומרי הגלם
של פסח, הופך הדמיון למשהו לא מחמיא במיוחד. לפעמים אני צוחקת לנוכח התוצאה. אבל לפעמים,
מתוסכלת ממנה.

במשך שנים לא מעטות ניסיתי להכין המון מנות שעמדו לי בראש. אלתרתי מפה ומשם. לפעמים
התוצאות אכזבו, כאמור, אבל לא מעט הן הפתיעו אותי מאוד, כמו גם את הסועדים, ולטובה.
חשוב לי להוציא מנות טובת ומרשימות גם בפסח. וזה אפשרי. כל אחת במסגרת חומרי הגלם
העומדים לרשותה על פי חומרות הפסח של משפחתה.

במטרה להנגיש מתכונים מוצלחים הוצאתי את החוברת הזו שמצטרפת לאחותה המבוגרת ממנה
שהופצה לפני חמש שנים.

בחוברת, מתכונים מכל הסוגים, מתוקים, וגם כאלו שלא. עוגות, קינוחים, מנות עיקריות ותוספות.
המתכונים כולם פרי פיתוח שלי. חלקם ניסיתי מספר פעמים עד שהגעתי למתכון מדוייק ומוצלח.
התמונות, חלקן שלי וחלקן אילוסטרציה בלבד. אבל תמיד משקפות מציאות קרובה מאוד לתוצר
שמניב המתכון.

כאן המקום להודות מעומק הלב לגרפיקאית המוכשרת צירי הולנדר שנענתה בחפץ לב ולקחה על
עצמה את פרוייקט עיצוב החוברת למרות ועל אף לחץ הזמן ועבר פסק. תודה צירי, תבורכי משמים!

החוברת מופצת חינם וניתן להעביר אותה הלאה בשלימותה.

מאחלת לכולן חד פסח כשר ושמח
ושנזכה בקרוב לביאת גואל צדק ולאכול מן הזבחים.



הרעיון להוציא חוברת חדשה ומורחבת השנה עלה ברגע האחרון ממש.
לפיכך, מראש, קבלו את התנצלותי על טעויות הקלדה שמן הסתם תמצאו בה.
שלום וברכה,
ברצוני לברר בשביל מכרים-

אנו מנסים לאתר אנשים שרכשו דירה בפרויקט מגורים בעיר נתניה לפני כשנתיים במסגרת מודל התשלום ‎7/93.

מדובר בדירות חדשות שנרכשו “על הנייר”, כאשר בשלב הרכישה שולמה מקדמה של כ-7% ממחיר הדירה, והיתרה אמורה להיות משולמת לקראת מסירת הדירה (כ-93% מהסכום).

הרכישה בוצעה דרך מתווך שליווה את העסקה, ובמסגרת השיווק הוצג לרוכשים כי הרכישה היא על מנת למכור את הזכויות בדירה לפני המסירה.

המתווך גבה על השרות הזה כ-100K תוך התחייבות (לצערנו ללא כל תיעוד/ חוזה) שהוא ימצא קונה לדירה לכשתהיה מוכנה, והרוכשים יגזרו קופון של כמה מאות אלפים (ההפרש בין הדירה על הנייר לדירה המוכנה)

והנה- מתקרב זמן התשלום הסופי- והמתווך מודיע שהוא עשה כל מאמץ אך לא הצליח למכור את הדירה, מה שמשאיר את הרוכשים להתמודד לבד עם הצורך לשלם/למצוא קונה, בתוספת ההפסד העצום של הכסף שהוא גבה מהם ללא כל תמורה.

הבנו שישנם עוד קונים רבים שנפלו בפח...

המטרה שלנו היא ליצור קשר עם רוכשים נוספים כדי:
• להבין האם קיימים מקרים נוספים עם מאפיינים דומים
• להחליף מידע בין הרוכשים
• ולבחון אפשרות להתייעצות משפטית משותפת במידת הצורך

אם אתם:
• רכשתם דירה בפרויקט מגורים בנתניה לפני כשנתיים במסגרת עסקת ‎7/93
• נכנסתם לעסקה דרך מתווך שהציע ליווי או סיוע במכירת הדירה לפני המסירה
• או שאתם מכירים מישהו שנמצא במצב דומה

נשמח מאוד שתכתבו כאן, או שתשלחו מייל לכתובת: shenbituach ואז שטרודל ג'ימייל וכו'

בשורות טובות

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

אני רוצה לספר לכם על ההתנהלות הכלכלית של קרובי משפחתי. הם קונים בשפע, מאמינים בחיים מתוך שפע.

אני טיפוס קצת מצומצם, גם כלכלית. אפשר לקרוא לזה טיפוס קמצן, חסכן או מחושב.

אמנם בצדקה אני לא חוסכת - אם יש לי, אני נותנת. זה בגלל ה-OCD, החרדות, והאמונה שלי שצדקה ונתינה עושים טוב לנותן יותר מאשר למקבל,
אבל זה כרגע בטיפול, כי החלטתי להשתדל לא להבטיח יותר כספים עד שאסיים לשלם את הכספים שכבר הבטחתי. במידה ויהיו לי כספים לתת לצדקה - אתן, אבל הכול בלי נדר.


מה שרציתי לספר זה על התנהלות מעניינת של אותם קרובי משפחה, שבהתחלה עקבתי אחרי הקניות וחיי הבזבוז שלהם במבט מתפלא.
האמת היא שקניות מכניסות אותי לחרדה. למה צריך לקנות כל כך הרבה? למה צריך הרבה דברים? מה רע במעט?
אבל הם מאמינים בשפע. בא לך שווארמה? תקנה. בא לך בקבוק קטן ויקר של שתייה? אין בעיה.
מאיפה אפשר להשיג כסף? הם עובדים קשה וגם לוקחים הלוואות. ולמרות זאת, לחיות בשפע בלי צמצום זה, לדעתי, בור בלי תחתית.
שמתי לב לדבר מעניין - הם אוהבים להוציא כסף, וזה קצת אנטי-תזה לעולמי.
מעניין אותי ללמוד גם את המקום שמאפשר לחיות, לקנות, לא להתקמצן.
זו למידה איטית — להסכים שמותר לקנות.

זה קצת מפתיע לחיות בלי דאגות על מחר, אולי אפילו קצת טיפשי.
אבל מה שאני רואה אצלם זה שהם חיים מתוך שפע תודעתי.

זה לא רק שפע של לקנות ולבזבז, אלא שפע אחר - שמרגיש שמותר לקנות, מותר ליהנות, מותר להוציא כסף, ואפילו רצוי לקנות ולהוציא כסף.
אני מתבוננת על האופי המעניין הזה ומנסה ללמוד קצת יותר.

נראה לי שאני לא אצליח לקנות בתחושה של רווחה תודעתית, לפחות לא כל עוד אין לי מיליון ש"ח פלוס בעובר ושב.
וגם אם יהיה לי מיליון ש"ח ויותר — אני מתארת לעצמי שאצטרך לעבור מסע עם עצמי, להסכים לשלב בין האמונות הכלכליות שלי כיום לבין המצב בבנק.

כי לחיות כמו עשיר — זה לא פונקציה של כסף בחשבון, אלא מצב תודעתי שבו האדם מסכים שהשפע בעולם נברא לכבודו.

היו להם תקופות שבאמת לא היה להם כסף, ולמרות זאת הם עשו הכל כדי לחיות בשפע. שזה אומר לחץ כלכלי בשילוב חיים שלא חסר כלום בחיי היומיום. זה מעניין אותי, כי לדעתי כסף זה או שיש או אין. אבל ההתנהלות שלהם היא שכסף נועד לשרת אותנו ולא אנחנו אותו. שלכסף אין משמעות מצד עצמו אלא לחיים יש משמעות גדולה יותר מכסף.

לסיכום, אני לא ממליצה להתנהל ללא אחריות, כן כדאי לשחרר את הצמצום איפה שרק אפשר, לפחות תודעתית. להכניס חשיבה של שפע, זה חשוב.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  8  פעמים
למעלה