אני חייבת את עזרתכן- עבודת נשים

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #81
נשות ההיטק לא מספרות לך כמה הבעל ,הת"ח, צריך לעזור בשביל העבודה שלהן. הרי אין מצב שהן תפסדנה יום עבודה אם הילד חולה...- וזו רק דוגמא.

משפט כל כך מנותק מהמציאות, במיוחד בעידן ההיברידי של ימינו המתכנתות הם אלו שהכי קל להן להישאר בבית עם ילד חולה.
אני פשוט עובדת מהבית, מודיעה בבוקר שאני עובדת חלקית כי הילד שלי איתי בבית, משתדלת לעשות כמה שיותר שעות ולהשלים את החסר בערב או ביום אחר.
מה שמורה לדוגמה לא יכולה לעשות. ומבחינתה זה להשאיר כיתה עם ממלאת מקום וזה כבר מסובך יותר.
לא זוכרת אף פעם שהיתה התלבטות בכלל מי נשאר עם ילד חולה, אני או בעלי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #82
נשות ההיטק לא מספרות לך כמה הבעל ,הת"ח, צריך לעזור בשביל העבודה שלהן. הרי אין מצב שהן תפסדנה יום עבודה אם הילד חולה...- וזו רק דוגמא.
כל כך לא נכון
למורות ולגננות קשה הרבה הרבה יותר להפסיד יום עבודה
תראי לדוג בשמחות - אין צל של מורה באופק ואם יש מישהי זה בדרך כלל המתכנתת
במיוחד היום בעידן העבודה מהבית שאפשר לעבוד שהילד ישן ולהשלים בלילה
 
  • הוסף לסימניות
  • #83
הייתי בין המוצלחות, ממש... 100 בכל החוצים, בכל המבחנים, כוכשבחרתי מקצוע הלכתי על משהו שמעניין אותי, לא משהו "רווחי".
הצלחה בלימודים לא מכריחה הצלחה בעבודה (לדוג' אלה שעושות החלקות או לק מכניסות המון ולא חייב להיות שהם הצליחו בלימודים)
אתם יודעים, ילדה קטנה שעדיין לא באמת יודעת מה זה לפרנס, אבל אולי זה הנס...
התיעצת אז עם ההורים?מאמינה שהם כן ידעו מה זה לפרנס
יש ילדים ב"ה,
יש עבודה ב"ה
ויש חיי נישואים ב"ה.
ב"ה!!
כאילו משהו כל כך התבלבל, נשים הפכו לנשות קריירה שמשקיעות כל כך הרבה "בשביל שהבעל ישב וילמד", אבל רגע, זה לא בא ע"ח אותו בעל? זה לא בא ע"ח המשפחה היקרה...?
הסירי דאגה מליבך, כל אישה דואגת לביתה ולבעלה (ומי שלא סובלת), אם אני החלטתי ללכת לעבוד במשרה X זה אומר שאני החלטתי שזה לא בא ע"ח הבעל והילדים או כן בא אבל הם מעדיפים את זה ע"פ אופציות עבודה אחרות בשוק...
 
  • הוסף לסימניות
  • #84
אני הייתי בדיוק באותו מקום של חרטות והרגשה רעה על המקצוע שבחרתי...
ממש אותו רעש בראש...
מה שמאוד עזר לי זה ההבנה שגם ההחלטות שלנו זה מהקב"ה
כשיש החלטה על העתיד שצריך להחליט צריך לעשות את מירב ההשתדלות להחליט נכון ושקול
אבל במבט אחורנית על החלטה שכבר נעשתה, צריך לדעת שהקב"ה החליט שכך יהיה והוא סיבב שנחליט ככה
צריך לדעת שבכול מקרה הייתי לומדת את המקצוע הזה ההחלטה לא באמת בידיים שלי
כן, הקב"ה מחליט את המסלול לכל אחד בחייו, וזה כולל גם מה ילמד ובמה יעבוד
זה רק נראה לנו שאנחנו בוחרים, גם המחשבות שעולות בראשינו זה מהקב"ה!
כמו שנאמר- "רשעים מלאים חרטות" , דרך האמונה זה להשען ולדעת שהקב"ה מסובב הסיבות
הוא נתן את היכולות הכשרונות הכול, והוא גם החליט מה אני ילמד ואיפה אני יעבוד
זה לא באמת בידיים שלנו
כמובן יש לנו בחירה אם לחטוא או לעשות מצוות, אבל בשאר הדברים אין לנו בחירה איך יראו חיינו
אם יש החלטה מה לעשות כרגע צריך לעשות אותה בשיקול דעת נכון אבל אין סיבה להתחרט על העבר, זה לא היה באמת בידינו, וככה הקב"ה החליט שיהיה אז הוא הכניס לנו לראש את ההחלטה הזו.
וזה הכי טוב בשבילנו!!!!!!!!
אל תחפשו אשמים כי אני השם!!
בהצלחה!!
רק להבין
חרטות על תיכנות?
או שאת אחרי חרטה והסבה?
או אולי שם הניק זה על שם החלום?
 
  • הוסף לסימניות
  • #85
תודה על האשכול.
הוא ממש מחזק. אני קוראת עם דמעות בעיניים

אני גם במקום הזה. קיבלתי היום תלוש משכורת של החגים. מתסכל.
במקביל, חברה שלי גננת שבכלל לא חשבה על זה שיכול לרדת בחגים, עובדת חצי מהזמן ממני ומקבלת יותר!
(לא רק פיר שעה. פיר חודש.
כל מי שמדבר על גננת שמגיעה בקושי ל-5, שידע שיש מקומות שמשלמים הרבה יותר.
ואין לה תואר. לגמרי משמים)

יכולתי בקלות ללמוד תכנות, בחרתי בלימודי מקצוע שאני אוהבת.
אני נהנית בעבודה מאד!

פותחת האשכול, שתדעי שרוב העולם איתך. ואנחנו באותה סירה.
ומאחלת לך, ולי, ולכולנו, הרבה כח. ולזכור כל הזמן שעשינו את הבחירה הנכונה.
והתוצאה- בידיים של אבא.
והוא אוהב אותנו.
יותר ממה שאנחנו יכולים לדמיין.

ותודה לכל השליחים הטובים שלו, ששלחו לי כזה אשכול מרגש ומחזק, בדיוק בדקות שהייתי צריכה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #86
נכנסתי לאחרונה לפורום ואני שמחה שיש ציבור גדול שיכול לעזור לי.
אטי היקרה, את נכנסת לפורום שיכול לייעץ לך בהרבה נושאים.
אבל הפורום הזה מלא כמו שציינת בעצמך באנשים שמחשיבים את הכסף ואת עצמם יותר מדי ושוכחים שה' מנהל את העולם...
מקווה שיהיו יותר תשובות מחזקות מכאלו שאומרות שבך הבעיה ואת צריכה להתקדם (איזה שטות).
כי מתוך כל התשובות שתקבלי ודאי תהיינה תשובות של חיזוק שתבאנה מנשים צדיקות שעדיין זוכרות שהתורה היא העיקר, והפרנסה היא משמים, ולעשות קריירה לא משנה באיזה מקצוע זה עצוב, זה לשים את הכסף לפני המשפחה, ובכסף אי אפשר לקנות אמא יראת שמים (יש גם הייטקיסטים יראי שמים, אבל אלו בודדים, בטח לא הרוב).
אבל גם אם תקבלי את התשובות הנכונות והמחזקות האלו, הרי שכל אלו שמאמינים שהעבודה היא מקור הכסף, ומעריכים את הקריירה והכסף יותר מדי, ושוכחים את האמונה בצד כשזה בא לפרנסה- תקבלי תשובות שאוי וחבל לקרוא.

כמו לדוגמא התשובה הראשונה:
ה׳ עוזר למי שעוזר לעצמו
אמאלה לשמוע משפט כזה. אנחנו משתדלים מה שאפשר ואין דבר כזה שאדם 'יעזור לעצמו'

אבל לנסות לחזק את ידייך אני כן יכולה: הפרנסה שה' שולח לך היא לפי מה שטוב לך. יש הרבה שלומדות מחשבים והייטק, גם חכמות, אבל לא מוצאות עבודה טובה ומכיסה. במקרה היותר גרוע מתפשרים על עבודה עם גברים, על שעות שבאות על חשבון הילדים, מכניסים לבית מכשיר כי צריך לעבודה ושומו שמים, בודדים נשארים במסלול הזה צדיקים כמו שהיו לפניו.
וכמובן אין צורך לציין כמה אנשים לומדים מקצוע אחד וה' מוביל אותם בכיוון אחר...

הרב אקרמן שליט"א אמר פעם: התפקיד של הבעל הוא לפרנס והאישה צריכה להיות אישה טובה לבעלה ואמא טובה לילדיה. אם האישה התנדבה לקחת על עצמה את עול הפרנסה ולתת לבעלה ללמוד- היא זוכה לשכר עצום וענק, מרבה כבוד שמים בעולם, ובזכותה יש עוד תלמיד חכם שהעולם עומד עליו. אבל אם העבודה באה על חשבון הבית הרי זה התפקיד שלה- אסור לה להיכשל בו. וההיטק בא על חשבון הבעל כל הזמן. הוא צריך לעזור כל הזמן בבית, לפעמים גם לטפל בילדים כמה שעות קבועות בכל יום, לעזור בכל התחומים כדי שאשתו רק תצליח בעבודה שלה...

בנוסף תזכרי שאת נדירה ומיוחדת. אין הרבה בדור שיש להם את הכוח לעשות את הדבר הנכון הזה. את עובדת בתפקיד סביר, מכניסה הכנסה סבירה, ומגדלת בית עם אמא וילשים שמחים ובריאים בנפשם.
אמנם את מוותרת על חיי מותרות ולא חיה ברווח כמו אחרים, אבל בעלך מרוויח לך בכל יום מליארדי מליארדים של מצוות שישמרו לך לנצח, שוות פי כמה מעשרים אלף שקל בבנק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #87
ה׳ עוזר למי שעוזר לעצמו
ולעצום עיניים ולהגיד פרנסה משמים זה כמו לעבור את הכביש בעצימת עיניים
נכון, צריך לדעת מה ללמוד, לא כל מקצוע הוא ריווחי
ונכון, זה אבסורד המקצועות המצומצים שיש בסמינרים לעומת השטיפות מוח שהבעל ישב וילמד
מה הם רוצים? באמת? שואלת מתמימו

ה׳ עוזר למי שעוזר לעצמו
ולעצום עיניים ולהגיד פרנסה משמים זה כמו לעבור את הכביש בעצימת עיניים
נכון, צריך לדעת מה ללמוד, לא כל מקצוע הוא ריווחי
ונכון, זה אבסורד המקצועות המצומצים שיש בסמינרים לעומת השטיפות מוח שהבעל ישב וילמד
מה הם רוצים? באמת? שואלת מתמימות!
לא קראתי עוד תגובות,
התגובה הנ"ל לכאורה נכונה, אבל באמת באמת לא!
יש משהו שרוב רובם של הציבור שלנו לא יודע
אתן משל לצורך העניין,
חייל עומד ושומר על הארמון, המלך שם אותו שם,
מגיעה שעת ארוחת הצהריים ועובר לידו חייל נוסף שקורא לעברו: "אתה תפסיד את הארוחה, לא ישאר לך אוכל"
מגחך החייל בשמירה ועונה: "אותי- המלך שם פה לשמור על כולם, לי- המלך בעצמו מביא את האוכל, איני צריך לדאוג לכך"
אומר האלשיך הקדוש, "על חומותייך שמתי שומרים" - מי הם אותם שומרים? לומדי התורה
אישה צדיקה!
כשבעלת לומד תורה, יושב בכולל ושומר על עמ"י,המל עצמו דואג לך, אם את מזכירה, אם הייטקיסטית ואם עקרת בית, מובא בשם האלשיך כי אפילו את ההשתדלות לומדי התורה אינם צריכים לעשות בעיקרון,
לכן, לדעתי, את עשית את ההשתדלות שלך. ברגע שיצאת לעבוד אפילו במשהו הכי מינימלי ואת עושה כפי יכולתך
זהו,
המלך דואג לך
את הכי מסודרת
מעריכה אותך המון
המון
המון
הלוואי ואזכה,
 
  • הוסף לסימניות
  • #88
ולי רב אמר שהוראה זו לא השתדלות.
שכל אחד ישאל את הרב שלו מה השתדלות ומה נכון לו לעשות, ולא יסתכל בצלחת של אחרים.
לא תמיד לעשות מה שאני אוהבת זה מה שנכון לעשות במחילה מכל המנפנפים פה בטענה זהאת.
אני לא רבנית, אבל אפשר משהו?
איך הרב יודע מה רמת האמונה שלך?
את רמת האמונה שלי לכאורה רק אני יודעת
עצם השאלה לכאורה מצביעה כאן על חולשה באמונה. (הכי אנושית בעולם!!)
א"א לצוות על בנאדם ככה תעשה וזהו. (בגלל מה שקורה איתי כרגע)
רמת האמונה שלנו יכולה להשתנות מידי יום.. (ימי אהבה ימי שנאה)
אז אני הייתי אומרת לבחון את האמונות הבסיסיות של אותו אדם איך הוא חושב שהעולם מתנהל?
למשל יש אנשים שחיים ב"ללה לנד" וחיים את הרגע ושה' יעזור...,
יש את אלה שאימצו את המאמר "אדם לעמל יולד"
ויש את אלה שידבקו לקצב של מורה ואברך וגלגולים,
ויש את אלה שהאברך עוזר לאשתו לעבוד ולפרנס,
ויש את אלה שעובדים ועובדים כדי לחסוך לחתונות..
ועוד..
אז שכל אחד לעצמו יבחן מה הוא חושב לגבי החיים כאן.
כלומר את המטרות שלך בחיים, את העקרונות שלך, את כוחות הנפש, מצב משפחתי ועוד..
לקרוא לזה אמונה-זה טעות לפי דעתי
כולנו יודעים את השם אבל לא מצליחים לסמוך עליו ב100%, וזה עבודת חיינו... וזאת תכלית הבריאה, לדעת את השם!

כאילו כל הנשים שאני מכירה שעובדות משרה מלאה פלוס צורחות בקול שהן מקטני אמנה?... לא נראה לי :)

אני למשל לא ראיתי את עצמי יוצאת לעבוד מחוץ לבית.
מבחינתי זה לא הגיוני לי! מכל מיני בחינות.
ואני בטוחה שה' ימצא לי את הפרנסה דרך הבית.
והוא מצא. ו(גם) אני מפרנסת. ברווח..
אה, ברור שלא שאלתי רב, זה פשוט היה ברור לי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #89
מענין אותי לעשות כאן סקר כמה אחוז עובדות במקצוע שהם למדו בסמינר?
 
  • הוסף לסימניות
  • #91
דבר אחד צריך לשנות ודחוף
בשנים האחרונות כל שיח על עבודה ושכר נעשה בהשוואה להייטק, אני רואה עלי שאני מכניסה יפה מאד ב"ה , ובאמת אני שמחה וטוב לי בחלקי, אבל בכל הכנות שאני פוגשת חברה שמכניסה 30 ואני עם כל היפה שלי מגיעה לחצי מזה , אז כן ההשוואה עולה אין מה לעשות אנחנו בני אדם

לא מתחרטת שלא למדתי הייטק כי זה לא מתאים לי ואני נהנית בעבודה מאד ועובדת 6 - 7 שעות שזה כמעט ולא קיים בהייטק
אבל מבינה מאד את התסכול מסביבי
ההרגשה כאילו זה לא הוגן שכולנו יוצאות מהבית פחות או יותר לאותם שעות, נותנות את המיטב בעבודה כל אחת בתחומה, ואחת חוזרת עם 7 ואחת עם 22
זה מתסכל, מבאס, גורם לקינאה, יוצר השוואה מתמדת
אין מה לעשות אנחנו בני אדם וכל אחד מסתכל קודם על עצמו.
אין לי פתרון
אבל כל עוד ההשוואה כל היום להייטק לא תיפסק
ימשיכו לצוץ כל יום אשכולות כאלה
 
  • הוסף לסימניות
  • #93
אני לא רבנית, אבל אפשר משהו?
איך הרב יודע מה רמת האמונה שלך?
את רמת האמונה שלי לכאורה רק אני יודעת
עצם השאלה לכאורה מצביעה כאן על חולשה באמונה. (הכי אנושית בעולם!!)
א"א לצוות על בנאדם ככה תעשה וזהו. (בגלל מה שקורה איתי כרגע)
רמת האמונה שלנו יכולה להשתנות מידי יום.. (ימי אהבה ימי שנאה)
אז אני הייתי אומרת לבחון את האמונות הבסיסיות של אותו אדם איך הוא חושב שהעולם מתנהל?
למשל יש אנשים שחיים ב"ללה לנד" וחיים את הרגע ושה' יעזור...,
יש את אלה שאימצו את המאמר "אדם לעמל יולד"
ויש את אלה שידבקו לקצב של מורה ואברך וגלגולים,
ויש את אלה שהאברך עוזר לאשתו לעבוד ולפרנס,
ויש את אלה שעובדים ועובדים כדי לחסוך לחתונות..
ועוד..
אז שכל אחד לעצמו יבחן מה הוא חושב לגבי החיים כאן.
כלומר את המטרות שלך בחיים, את העקרונות שלך, את כוחות הנפש, מצב משפחתי ועוד..
לקרוא לזה אמונה-זה טעות לפי דעתי
כולנו יודעים את השם אבל לא מצליחים לסמוך עליו ב100%, וזה עבודת חיינו... וזאת תכלית הבריאה, לדעת את השם!

כאילו כל הנשים שאני מכירה שעובדות משרה מלאה פלוס צורחות בקול שהן מקטני אמנה?... לא נראה לי :)

אני למשל לא ראיתי את עצמי יוצאת לעבוד מחוץ לבית.
מבחינתי זה לא הגיוני לי! מכל מיני בחינות.
ואני בטוחה שה' ימצא לי את הפרנסה דרך הבית.
והוא מצא. ו(גם) אני מפרנסת. ברווח..
אה, ברור שלא שאלתי רב, זה פשוט היה ברור לי.
וואי וואי וואי.
דבר ראשון אפשר לספר לרב מה רמת האמונה שלך.
ולשאול רב זה ממש לא חולשה באמונה. במחילה, זה בושה להגיד כזה משפט. את בטוחה שאת יודעת הכי טוב מה נכון? בגלל שאת מאמינה באלוקים? מה הקשר? אם את מאמינה את צריכה להאמין ברבנים.
יש לנו רבנים להנחותנו בדרך הישרה והם הכתובת כשיש התלבטות. וגם כשאין התלבטות זה לא אומר שאנחנו צודקים. לפעמים השכל הישר שלנו עקום מה שנקרא דעת בעלי בתים ובשביל זה יש רבנים לשמוע מה האמת. יש קריטריונים איזה מקצוע נקרא השתדלות ואיזה לא. וזה מה שהרב אמר לי.
ואז בתוך ההגדרות צריך לבחור מה שמתאים - כמו שאמרת " המטרות שלך בחיים, את העקרונות שלך, את כוחות הנפש, מצב משפחתי ועוד..". אבל לא לבחור משהו מחוץ לזה כי אז אדם לא עושה את הקנס שנגזר עליו.
ואם רמת האמונה משתנה מיום ליום את רוצה שאנשים כל יום יחליטו בבוקר לאיזה עבודה ללכת??
נשמע סופר מציאותי.
יש רמה הגיונית שרב בני האדם נמצאים בה ועליה מדברים. ואנשים צריכים לקחת אחריות על החיים שלהם בעולם שמתנהל בדרך הטבע.
או שאת רוצה להיות סנדלרית שמתקנת נעליים כמו הכסף שאת צריכה להיום. וזהו. תראי לי אישה אחת מאמינה ברמה גבוהה כדברייך שככה עושה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #97
דבר אחד צריך לשנות ודחוף
בשנים האחרונות כל שיח על עבודה ושכר נעשה בהשוואה להייטק, אני רואה עלי שאני מכניסה יפה מאד ב"ה , ובאמת אני שמחה וטוב לי בחלקי, אבל בכל הכנות שאני פוגשת חברה שמכניסה 30 ואני עם כל היפה שלי מגיעה לחצי מזה , אז כן ההשוואה עולה אין מה לעשות אנחנו בני אדם

לא מתחרטת שלא למדתי הייטק כי זה לא מתאים לי ואני נהנית בעבודה מאד ועובדת 6 - 7 שעות שזה כמעט ולא קיים בהייטק
אבל מבינה מאד את התסכול מסביבי
ההרגשה כאילו זה לא הוגן שכולנו יוצאות מהבית פחות או יותר לאותם שעות, נותנות את המיטב בעבודה כל אחת בתחומה, ואחת חוזרת עם 7 ואחת עם 22
זה מתסכל, מבאס, גורם לקינאה, יוצר השוואה מתמדת
אין מה לעשות אנחנו בני אדם וכל אחד מסתכל קודם על עצמו.
אין לי פתרון
אבל כל עוד ההשוואה כל היום להייטק לא תיפסק
ימשיכו לצוץ כל יום אשכולות כאלה
כתבת מאד יפה.

הפתרון של הקומוניסטים היה פשוט מאד - משכורות שוות, אנשים איבדו מוטיבציה להשקיע, וכך העוני התחלק בין כולם שווה בשווה.
הגישה הקפיטליסטית הרבה פחות נחמדה - אנשים עם מקצוע מבוקש מרוויחים יותר ולהיפך, מצד שני היא מביאה הרבה יותר עושר לכולם (כי כולם ממצים את הכישורים שלהם).
אז נכון, כדי להגיע לאושר צריך גם עבודת המידות רצינית, אבל בעיקר להיות - השמח בחלקו.
ולהסתכל בפרספקטיבה כללית יותר - בזכות שהרבה משפחות גומרות את החודש עם רווח גדול, הן גם תורמות יותר לצדקה, הן יכולות לשלם שכ"ל בחיידר בלי הנחה ולשחרר הנחות למי שצריך, הן הולכות לצילומי חלק'ה ומזמינות בלונים לבת מצווה ועוד מותרות בסגנון שמפרנסות עוד כמה משפחות, כך שבסך הכל לכולם יש יותר.
אבל כן, פערים היו ותמיד יהיו.
היתרון בגישה הכלכלית הזאת הוא שהעניים - עניים פחות.
(לכל העניים יש רפואה חינם מה שלפני 100 שנה לא יכלו לחלום, ותזונה בסיסית. לא גוועים ברעב במדינת ישראל),
אם יקרה משבר כלכלי בהייטק הוא ישפיע גם על יתר המגזרים.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

מאמצים את מודל בית שמש ( תנופה )
א. כאשר אוטובוס לא יצא /איחר /דילג - מתקשרים ל"קו ישיר"
הקשה שלוקחת דקה וקנסת את קווים במס 023137999
ב. כאשר יש צורך בעקבות אירועים מסוימים ניתן לתבוע ת"ק ( כאן לא הנושא להרחיב - יש נושא בשביל ת"ק )
ג. בואו נאמץ את שיטת בית שמש מרגע זה ואילך
לאחר תלונה לקווים ( מיקודרך ) ומשרד התחבורה - שולחים מייל ל שרת התחבורה ולמנכ"ל המשרד --- / ולמנהלת לשכה ר"ע מ"ע /רמט ר"ע / מנהלת קשרי ממשל בלשכה - ר"ע מ"ע הרב גוטרמן /מנכ"ל העייריה / אגף פניות ציבור בכדי שיוציאו מכתב כמו עיירית בית שמש
ולכתוב מספר רב של תלונות אשר הגשת בתקופה האחרונה כגון 10 פעמים אי יציאה 5 איחור משמועתי 20 דילוג - התנהגות נהג וכו
ואני מדגיש לא לשלוח מייל לנ"ל על כל דבר קטן אלא במצטבר בלבד - ולהכניס בגוף המייל את דף הרעיון של חבר מועצת העיר ב"ש נמצא בנושא בית שמש (תנופה )
ד. וכן חשוב לתעד כל אירוע באשר הוא - ואם יש אנשים אשר מתעדים שיפנו אלי בפרטי
ה.בהקשר לתלונות על האתר של משרד התחבורה להגשת התלונות החדש בגלל הכוכבית של הלוחית רישוי ממשרד מבקר המדינה
אשר שוחחו איתי היום דקות ארוכות נאמר שהנושא בטיפול המשרד בגלל המון פניות אשר הגיעו ממכם - תמשיכו כך
פרק 1

שעת בוקר מאוחרת בביהכנ"ס בבית טובי הארץ של מדינת וואס הערצאך, ראה"מ ר' משה זוכמיר ישב על מקומו בעודו מעיין בספר "חק לישראל" המבואר.

"אוף", שוב חט"ה (חבר טובי הארץ) מר אפרים מגהו'ל ממפלגת "מורשת מזרח" לא הסכים לוותר על אמירת תחנון למרות ההילולא של הרה"ק ר' זונדל מפולרוואי זי"ע, "מה, הוא לא מבין שלא אומרים תחנון בהילולא" חייבים לערב את "משמר בית דין" בנושא כדי שיתנו לו דו"ח, הרהר לעצמו תוך כדי המהום כמה הברות לא ברורות.

הוא קם ממקומו והתחיל לחלוץ את תפיליו, "רגע הפלאפון שלי רוטט" צקצק, הוא הביט לעבר המסך של המכשיר המאושר ע"י ועדת הרבנים.

"מה שר האוצר ר' זבולון גינצבורגר רוצה ממני על הבוקר?", חשב לעצמו בעודו תוקע את המכשיר בין כתפו השמאלי לאוזנו, כן ר' זבולון מה הענין? שאל.

"מה, המליאה של טובי הארץ מחכה לי", מתי קבעו את המושב הזה?, טוב, אני מגיע אני כבר אתנצל על האיחור.

הוא השאיר את תיק התפילין על השולחן ורץ לעבר אולם המליאה, בדרכו עצר ב"ירושלימער מזנון" המיועד לחברי טובי הארץ, "תכניסו לי למליאה צלחת קוגל ירושלמי בתוספת מלפפון חמוץ ובועבעס" צעק לעבר אחד המוכרים, והמשיך בדרכו למקומו בשולחן הממשלה במליאה.

בהיכנסו לעבר מקומו ראה מזוית עיניו את חט"ה יענקל צוכמאכער ממפלגת "מאה שערים" ישוב על מקומו עטור בטלית ותפילין מתפלל בדביקות.

הוא סימן בידו לחברי משמר טובי הארץ שיוציאו אותו, "שוב הוא מתפלל במליאה כבר הזהרנו אותו שזה לא מקובל", נצטרך לדון על כך בועדת האתיקה, הרהר.

על מה הדיון?, שאל את יו"ר טובי הארץ ר' קלמיש גריצנבוים, "על חוק השולעם זוכער'ס" שהוגש ע"י חט"ה אבריימל ציגנבאום ממפלגת "הייליגער שבת" השיב, תכף נשמע אותו מסביר את פרטי החוק.

"מורי ורבותי" הרעים קולו של חט"ה אבריימל ציגנבאום ברחבי המליאה,

ברשות ראה"מ שרי הממשלה וידידי חברי טובי הארץ, האמת היא שלא הכנתי את עצמי לדבר אבל היות שהצעת החוק המדוברת היא שלי, לא הייתי מסוגל לשבת בחוסר מעש והוצרכתי להסביר מה מסתתר מאחורי חוק זה.

כולכם בוודאי מכירים את התחושה, לאחר סעודת ליל שבת כולל מאכלים מכל טוב הארץ עוד צריכים ללכת ולאחל מזל"ט בשמחת שולעם זוכער של אחד מהידידים, שם מכבדים אותכם בקופסאות מלאות ארבעס ובועבעס מיחדים במינם, ומכאן והלאה הגרון שלכם מלא צרבות בלתי פוסקות.

לכן לעניות דעתי צריך לעגן בחוק שכל בעל שמחה חייב לחלק לכל המעוניין כדור נגד צרבות ומי שלא יעשה כן יענש בחומרה "כי ככה זה לא יכול להמשיך!", סיים את דבריו בהחלטיות וירד מהדוכן.

"אל תאכלו את כל השטויות האלו ולא יהיה לכם צרבות, למה שכולם יצטרכו לשלם יותר בגללכם?", צרח לעברו חט"ה ראובן צמעודי ממפלגת "הבוכרים" שהביע את דעת המתנגדים לחוק.

היו"ר דפק עם פטיש העץ על השולחן והכריז "מי שבעד החוק בקריאה ראשונה שירים את ידו" בעודו מתחיל לספור את ידי החברים המושטות אל על, בעוד המתנגדים מנסים לעורר מהומות ומוצאים אחד אחרי השני מהאולם ע"י משמר טובי הארץ....
שלום וברכה,
ברצוני לברר בשביל מכרים-

אנו מנסים לאתר אנשים שרכשו דירה בפרויקט מגורים בעיר נתניה לפני כשנתיים במסגרת מודל התשלום ‎7/93.

מדובר בדירות חדשות שנרכשו “על הנייר”, כאשר בשלב הרכישה שולמה מקדמה של כ-7% ממחיר הדירה, והיתרה אמורה להיות משולמת לקראת מסירת הדירה (כ-93% מהסכום).

הרכישה בוצעה דרך מתווך שליווה את העסקה, ובמסגרת השיווק הוצג לרוכשים כי הרכישה היא על מנת למכור את הזכויות בדירה לפני המסירה.

המתווך גבה על השרות הזה כ-100K תוך התחייבות (לצערנו ללא כל תיעוד/ חוזה) שהוא ימצא קונה לדירה לכשתהיה מוכנה, והרוכשים יגזרו קופון של כמה מאות אלפים (ההפרש בין הדירה על הנייר לדירה המוכנה)

והנה- מתקרב זמן התשלום הסופי- והמתווך מודיע שהוא עשה כל מאמץ אך לא הצליח למכור את הדירה, מה שמשאיר את הרוכשים להתמודד לבד עם הצורך לשלם/למצוא קונה, בתוספת ההפסד העצום של הכסף שהוא גבה מהם ללא כל תמורה.

הבנו שישנם עוד קונים רבים שנפלו בפח...

המטרה שלנו היא ליצור קשר עם רוכשים נוספים כדי:
• להבין האם קיימים מקרים נוספים עם מאפיינים דומים
• להחליף מידע בין הרוכשים
• ולבחון אפשרות להתייעצות משפטית משותפת במידת הצורך

אם אתם:
• רכשתם דירה בפרויקט מגורים בנתניה לפני כשנתיים במסגרת עסקת ‎7/93
• נכנסתם לעסקה דרך מתווך שהציע ליווי או סיוע במכירת הדירה לפני המסירה
• או שאתם מכירים מישהו שנמצא במצב דומה

נשמח מאוד שתכתבו כאן, או שתשלחו מייל לכתובת: shenbituach ואז שטרודל ג'ימייל וכו'

בשורות טובות
בין שלל הדיווחים העדכונים והפריצות לשידור, שמות הנטבחים וסיפורי הניצולים, תקיפות בעז"ה וחיסול המחבלים, החדשות הטובות והפחות, המתח והחרדות, האזעקות והמרחב המוגן, הטלפון והמרחב הקולי.

חשוב שיהיה גם מקום אחר, אווירה טובה, להתאוורר ולנשום עמוק, להביט על עם ישראל היפה, להתמקד בחדשות הטובות, פוסטים שמעלים חיוך, סרטונים ותמונות עם הומור בריא, שיעזרו לנו לעבור את התקופה. יהיה טוב!


כמה כללים בסיסיים:
  • אין להעלות תכנים כפולים.
  • ללא ציטוטים ושרשורים. לזה יש נספח.
  • הודעות מאולצות או תת רמה - מיותרות, אין טעם להעלותם.
  • אין לדון כלל! בדברים שיעלו פה.
  • יש להעלות רק דברים שמתאים לרוח אתר חרדי.
  • ללא תמונות נשים.
  • ללא בקשות "אפשר בזיפ"! (תוכלו לפנק את המנוטפרים בלי שיבקשו).
  • ללא מחזור קרשים ישנים, בדיחות מלפני שנה או עשור מיותרות.


עריכה:
כפי ששמתם לב, האשכול השתנה מעט, מעלה רמה ומחליף פורמט.
כל הדירוגים התאפסו. מהיום, אתם מחליטים מה מתאים ומה בדיחת קרש מאולצת ומיותרת.

אשכול זה מיועד לבדיחות ותכנים הרצים ברשת וקשורים למלחמה בלבד.
יש לכם בדיחה טובה? מעולה! תכתבו אותה פה.
מישהו העלה בדיחה, ויש לכם מה לומר עליה, כתבו בנספח. אין לפתוח פה ציטוטים ושרשורים.

צופים יקרים, שימו לב! אתם מצבעים ומשפיעים איזו הודעה מתאימה, ואיזו מאולצת או תת רמה.
ההצבעה אנונימית, וכל אחד יכול להשפיע. הודעה שתקבל דירוג שלילי, תוסר מהאשכול.

כמובן, הודעה כפולה, או כזאת הנוגדת את כללי האשכול, תקבל אף היא את הדירוג השלילי שלכם,
וכך תעזרו לנו לשמור עליו נקי עם רמה גבוהה.

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

אני רוצה לספר לכם על ההתנהלות הכלכלית של קרובי משפחתי. הם קונים בשפע, מאמינים בחיים מתוך שפע.

אני טיפוס קצת מצומצם, גם כלכלית. אפשר לקרוא לזה טיפוס קמצן, חסכן או מחושב.

אמנם בצדקה אני לא חוסכת - אם יש לי, אני נותנת. זה בגלל ה-OCD, החרדות, והאמונה שלי שצדקה ונתינה עושים טוב לנותן יותר מאשר למקבל,
אבל זה כרגע בטיפול, כי החלטתי להשתדל לא להבטיח יותר כספים עד שאסיים לשלם את הכספים שכבר הבטחתי. במידה ויהיו לי כספים לתת לצדקה - אתן, אבל הכול בלי נדר.


מה שרציתי לספר זה על התנהלות מעניינת של אותם קרובי משפחה, שבהתחלה עקבתי אחרי הקניות וחיי הבזבוז שלהם במבט מתפלא.
האמת היא שקניות מכניסות אותי לחרדה. למה צריך לקנות כל כך הרבה? למה צריך הרבה דברים? מה רע במעט?
אבל הם מאמינים בשפע. בא לך שווארמה? תקנה. בא לך בקבוק קטן ויקר של שתייה? אין בעיה.
מאיפה אפשר להשיג כסף? הם עובדים קשה וגם לוקחים הלוואות. ולמרות זאת, לחיות בשפע בלי צמצום זה, לדעתי, בור בלי תחתית.
שמתי לב לדבר מעניין - הם אוהבים להוציא כסף, וזה קצת אנטי-תזה לעולמי.
מעניין אותי ללמוד גם את המקום שמאפשר לחיות, לקנות, לא להתקמצן.
זו למידה איטית — להסכים שמותר לקנות.

זה קצת מפתיע לחיות בלי דאגות על מחר, אולי אפילו קצת טיפשי.
אבל מה שאני רואה אצלם זה שהם חיים מתוך שפע תודעתי.

זה לא רק שפע של לקנות ולבזבז, אלא שפע אחר - שמרגיש שמותר לקנות, מותר ליהנות, מותר להוציא כסף, ואפילו רצוי לקנות ולהוציא כסף.
אני מתבוננת על האופי המעניין הזה ומנסה ללמוד קצת יותר.

נראה לי שאני לא אצליח לקנות בתחושה של רווחה תודעתית, לפחות לא כל עוד אין לי מיליון ש"ח פלוס בעובר ושב.
וגם אם יהיה לי מיליון ש"ח ויותר — אני מתארת לעצמי שאצטרך לעבור מסע עם עצמי, להסכים לשלב בין האמונות הכלכליות שלי כיום לבין המצב בבנק.

כי לחיות כמו עשיר — זה לא פונקציה של כסף בחשבון, אלא מצב תודעתי שבו האדם מסכים שהשפע בעולם נברא לכבודו.

היו להם תקופות שבאמת לא היה להם כסף, ולמרות זאת הם עשו הכל כדי לחיות בשפע. שזה אומר לחץ כלכלי בשילוב חיים שלא חסר כלום בחיי היומיום. זה מעניין אותי, כי לדעתי כסף זה או שיש או אין. אבל ההתנהלות שלהם היא שכסף נועד לשרת אותנו ולא אנחנו אותו. שלכסף אין משמעות מצד עצמו אלא לחיים יש משמעות גדולה יותר מכסף.

לסיכום, אני לא ממליצה להתנהל ללא אחריות, כן כדאי לשחרר את הצמצום איפה שרק אפשר, לפחות תודעתית. להכניס חשיבה של שפע, זה חשוב.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  1  פעמים
למעלה