אנשים רגישים מאוד.

[פילפלון]

יש פה אר"מים (אנשים רגישים מאוד)
שיכולים לשתף על התמודדויות בעבודה?

 

[להקליד]

בעבר פורסמו בפרוג כמה אשכולות על הנושא
וגם חומר חרדי על זה וכתבות על הנושא
עם הגדרה מדוייקת של "חדות ועומקה"
למשל
זה
וגם זה של @רות גולדבלט שהשקיעה בזה הרבה
היה גם אשכול על ספר חדש שיצא בתקופה האחרונה נדמה לי בהוצאת יפה נוף שכנראה קשור לאשכול ההוא

 

[מתעניינת:)]

יש פה אר"מים (אנשים רגישים מאוד)
שיכולים לשתף על התמודדויות בעבודה?

מעניין גם אותי
האם אתם מרגישים באופן כללי קושי לשרוד במקום עבודה? בגלל ההצפות לפני, בתוך ואחרי?
ועוד שאלה, מי קובע מיהו אדם רגיש מאוד ומי אדם שזקוק לטיפול רגשי, זה כל כך חופף ודומה בצורת ההתבטאות
האם על אדם רגיש מאוד אפשר לומר בעצם שהוא סובל ממיסופרניה, קושי בויסות חושי, קושי בניהול רגשות, דיכאון, חרדתיות, ועוד..
איך אפשר לדעת שהבסיס לכל זה הוא לא רגשי?

 

[רות גולדבלט]

היה גם אשכול על ספר חדש שיצא בתקופה האחרונה נדמה לי בהוצאת יפה נוף שכנראה קשור לאשכול ההוא

נכון זה הספר של לאה סמילנסקי וזהבה פרנס
שהושקעה בו המון עבודה:

קריסטל מול האור - יפה נוף פלדהיים

קריסטל מול האור- יפה נוף פלדהיים | חנות ספרים יהודית - מגוון ספרי קודש, ספרי ילדים וקומיקס במחירים מיוחדים. הצטרפו למועדון הלקוחות!

yefe.co.il

 

[שרהלה ה.]

באמת היה טוב שהארמי"ם (אהבתי את הביטוי) יפתחו קבוצה כזאת
כי שירה, כמו שאמרת: אנחנו לא רגישים מידי, אנחנו רגישים מאד וזו לא בעיה- זו מתנה
טוב, אני יכולה להגיד שלי באופן אישי לא תמיד קל לראות בזה מתנה אבל זו בהחלט סוג של התמודדות שלוקחת ממני הרבה אנרגיה
עד שכל יום מחדש אני לא מבינה איך עדיין יש לי הכוחות לקום לעוד יום ולתפקד (כמעט) כמו כולם?
פעם פסיכולוגית הסבירה לי שמד המצב רוח אצל כל האנשים הוא כמו ציור של דפיקות לב: הגרף עולה ויורד עולה ויורד אבל די קבוע מראש וצפוי
ואילו אצל אנשים כמונו- הגרף משתולל: אנחנו נעים בין מצב רוח טוב למצב רוח לא טוב בצורה קיצונית וחדה ויכולת הויסות שלנו על הרגשות הרבה יותר חלשה וזו ממש עבודת חיים שאף אחד מסביבינו לא רואה אותה
אז אני חושבת שאם באמת תפתח קבוצה כזאת- זה יוכל לתת לנו כח להמשיך להתמודד עם קצת יותר תקווה ושמחה ונוכל לתת גם כח ועיצות אחד לשני

 

[שירה 333]

שרהלה מילה במילה
אפשר לקורא לזה שאנשים כמונו חיים ברכבת הרים תמידית,
פלא שכל יום, ואפילו הכי שגרתי שיש, לוקח המון אנרגיות ובסוף היום (וגם באמצע...) חייבם שקט ומנוחה?!

 

[reish]

ועוד שאלה, מי קובע מיהו אדם רגיש מאוד ומי אדם שזקוק לטיפול רגשי, זה כל כך חופף ודומה בצורת ההתבטאות
האם על אדם רגיש מאוד אפשר לומר בעצם שהוא סובל ממיסופרניה, קושי בויסות חושי, קושי בניהול רגשות, דיכאון, חרדתיות, ועוד..
איך אפשר לדעת שהבסיס לכל זה הוא לא רגשי?

קראתי פעם שלא כל אדם רגיש סובל מהנ"ל, אבל כל אדם עם אבחנה מהסוג הזה הוא אדם רגיש.

מה שחשוב לדעתי לציין,
גם אנשים רגישים מאד יכולים להיות שונים מאד זה מזה, בדפוסים ובתגובות.
בכתבה במשפחה, וגם באתרים שונים מתואר סגנון די דומה של הימנעות מגירויים, וזה בעיני טעות.
קראתי באיזה מקום שאנשים עם רגישות גבוהה יכולים דוקא להיות סקרנים ונועזים, לרצות להתנסות ולחוות, ואז להיות מוצפים מהר מדי.
מכירה כאלה שמאופיינים בעיבוד איטי לעומק, כמו שאיילין ארון מתארת, וגם כאלה מהירי חשיבה מאד.
אני מכירה גם אישה שהיא טיפוס נוח מאד וקצת מרצה את מי שמולה, ואחת סופר תוקפנית ותובענית מול סביבתה. שתיהן רגישות מאד מאד, אבל כל אחת גדלה בסביבה שונה וגם עם תכונות נלוות שונות.
באיזה אתר קראתי על קבוצה של אנשים רגישים מאד שמתאספים ומשתפים בקשיים שלהם, והם כתבו שם שאנשים מסוגם אוהבים את השיח האינטימי הזה. צחקתי, כי אני מכירה אנשים רגישים מאד שהשיתוף הרגשי הוא אחד מאתגרי חייהם.
בקיצור, 20% מהאוכלוסיה זה המון ממש בשביל שלא יהיה "אנשים כמונו" אלא קשת רחבה. וכמו שהגיבה תמר עבודי בבתוך המשפחה בשבוע האחרון: רגישות יכולה לבוא לידי ביטוי במגוון דרכים.

 

[שפרה אריקסוןShifraE]

אתר

איזה ?
אפשר קישור?

 

[עט הדר]

לצד הקמת קבוצה לארמי"ם
צריך גם להקים קבוצה לבני/בנות זוג של ארמי"ם...
זה מגוחך אולי לומר, אבל אם אין להם מודעות לעניין - הם לפעמים סובלים לא פחות מהשהות במחיצת אר"מ
שמעתי פעם על דבר שמא ד ממחשי את הרגישות
תחשבו על שולחן מצופה פורמייקה לצד שולחן מצופה פורניר,
על הפורניר כל שריטה קלה ניכרת, על הפורמייקה ממש לא.
כך אדם רגיש מרגיש מאד כל דבר

 

[reish]

איזה ?
אפשר קישור?

אני כבר לא זוכרת
אבל מחיפוש קצר בגוגל יש למשל את זה. של הציבור הכללי כמובן

קבוצות רגישות גבוהה

קבוצת רגישות גבוהה לכל מי שרואה בעצמו אדם רגיש ומעוניין להשתתף בתהליך של צמיחה במסגרת קבוצתית בהנחייה מקצועית

www.stillwaters.co.il

יש גם קבוצת פייסבוק של נשים רגישות מאד

 

[חיים מירושלים]

מעניין גם אותי
האם אתם מרגישים באופן כללי קושי לשרוד במקום עבודה? בגלל ההצפות לפני, בתוך ואחרי?
ועוד שאלה, מי קובע מיהו אדם רגיש מאוד ומי אדם שזקוק לטיפול רגשי, זה כל כך חופף ודומה בצורת ההתבטאות
האם על אדם רגיש מאוד אפשר לומר בעצם שהוא סובל ממיסופרניה, קושי בויסות חושי, קושי בניהול רגשות, דיכאון, חרדתיות, ועוד..
איך אפשר לדעת שהבסיס לכל זה הוא לא רגשי?

מילת המפתח של כל האשכול הזה הוא קושי בויסות שזה בעצם בעיה במוח, או בויסות הרגשות או בויסות התחושות.
כמובן שזה רגשי אבל זה יושב על בעיה נורולוגית.

 

[ארבע]

אני מכירה אנשים רגישים מאד שהשיתוף הרגשי הוא אחד מאתגרי חייהם.

אם זכרוני אינו מטעני, קראתי כי חלק מהארגמ"ים מתאימים לקריטריונים של אנשי הרצף, וככל הנראה מאותגרי השיתוף שבהם קרובים לסקאלה הזו.

 

[reish]

אם זכרוני אינו מטעני, קראתי כי חלק מהארגמ"ים מתאימים לקריטריונים של אנשי הרצף, וככל הנראה מאותגרי השיתוף שבהם קרובים לסקאלה הזו.

לא יודעת. הדמויות שעומדות מול עיני הן לחלוטין לא. כנראה שילוב של סיבות אורגניות וסביבתיות.

 

[פילפלון]

האם גם לכם קורה שאתם פוגשים אדם בסיטואציה די סתמית ... המפתחים איתו שיחה קלה ואז נפרדים.
וכשאתה הולכים אחרי הפגישה אתם חושבים עליה המון..
כמו, הייתי צריך ללחוץ לו יד כך.. או לחבק?
להגיב לו על מה שאמר או סתם לצחוק?
מוכר למישהו??

 

[חרש עץ]

שאלו פה אם יש גם גברים -
בוודאי שיש
כמובן זה שונה מאד גברים ונשים.
גברים כאלו לאו דווקא פחות קשוחים ו'גבריים' מגברים אחרים, רק השאלה כמה הם חושבים על כל מפגש ועל כל מילה שהם אמרו או היו צריכים לומר, ועד כמה מפריע להם ריחות ומזג אויר וכו'.

 

[שרהלה ה.]

האם גם לכם קורה שאתם פוגשים אדם בסיטואציה די סתמית ... המפתחים איתו שיחה קלה ואז נפרדים.
וכשאתה הולכים אחרי הפגישה אתם חושבים עליה המון..
כמו, הייתי צריך ללחוץ לו יד כך.. או לחבק?
להגיב לו על מה שאמר או סתם לצחוק?
מוכר למישהו??

יואו! איזה מוכר! כמעט כל הזמן זה קורה לי
עד שלפעמים אני מרגישה כאילו אני איזה כותבת סרט שחושבת על כל תנועה שעשיתי, משפט שאמרתי, צחוק שצחקתי וכו'.
פלפלון כתבת שיחה קלה? אולי זו הכוונה, אבל במציאות שלי היא רק מנסה להיות קלה- כי בשבילי- זה כמו שיתנו לי משקולת כבדה ויגידו לי- תקפצי איתה בחבל.
כי כל המחשבות שמתלוות לשיחה ה'קלה' הזו ממש לא מקלילות אותה
לפעמים אני חושבת כמה זה הזוי שאני נשארת שפויה בסוף כל יום אחרי כל הרגשות והמחשבות המסחררות האלה שמתלוות לכל פעולה 'פשוטה'...

 

[שרהלה ה.]

למעשה, מה שנותן לי תקווה ואת הכח להלחם ולהמשיך הלאה- זה האמונה שיום אחד אמצא מי שבאמת יבין אותי וגם אם לא עד הסוף- הוא לפחות ינסה ויהיה איתי
והאשכול המדהים הזה- הוא האור שבקצה המנהרה בשבילי

 

[מריומה~]

באיזה אתר קראתי על קבוצה של אנשים רגישים מאד שמתאספים ומשתפים בקשיים שלהם, והם כתבו שם שאנשים מסוגם אוהבים את השיח האינטימי הזה. צחקתי, כי אני מכירה אנשים רגישים מאד שהשיתוף הרגשי הוא אחד מאתגרי חייהם.

לא אוהבים כי השיתוף הוא לא לארגמים כמוהם אלא לאילו שהפוכים מהם ואינם מבינים אותם. את התכונה של הצורך לשתף ולפרק את התחושות אני חושבת שקיימת אצל הארגמים בדיוק בגלל שהם מאד תהליכיים ומעבדים לאט יותר בקצב משלהם.

 

[מריומה~]

מילת המפתח של כל האשכול הזה הוא קושי בויסות שזה בעצם בעיה במוח, או בויסות הרגשות או בויסות התחושות.
כמובן שזה רגשי אבל זה יושב על בעיה נורולוגית.

ארון לא טוענת שזה בעיה אלא זה סוג נוסף, אחוז מסוים בציבור שקיים שעצם קיומו לא אומר על חסרונו.
העולם מתחלק לשניים בחלוקה לא שווה בכלל. החזקים בעלי הדעה השולטים והשקטים יותר שנשלטים. בעלי הדעה הם באחוזים גדולים יותר ותמיד דעתם נוכחת יותר ושולטת יותר אבל זה לא בהכרח חייבת להיות צודקת או חכמה יותר וזה כי אילו השקטים שבתוכם מצויים הארגמים יכולים להיות מאד שקטים וחלשים.אבל לא בהכרח להכל.

 

[מריומה~]

למעשה, מה שנותן לי תקווה ואת הכח להלחם ולהמשיך הלאה- זה האמונה שיום אחד אמצא מי שבאמת יבין אותי וגם אם לא עד הסוף- הוא לפחות ינסה ויהיה איתי
והאשכול המדהים הזה- הוא האור שבקצה המנהרה בשבילי

ממליצה לך לגנוז את החלום הזה ולו בגלל שהוא תוקע אותך ומביא אותך להיות במקום של הישרדות כמו שאת כותבת
לא לחכות שיהיה מישהו כזה אלא למצוא את הדרכים והכלים איך לא 'להשתבש' מהרגישות הזו ואיך להירגע ממנע לבד בלי שאנחנו תלויים במישהו. כי מישהו שמבין אותנו עד הסוף ויהיה איתנו וירגיש עד כמה שזה מאכזב ואכזרי זה לא בנמצא. אין אדם שיכול ממש ממש להבין אותנו הוא יכול עד גבול מסוים ולכן הצורך שלנו לא יכול להיות תלוי בשני אלא צריך להיות במקום שאנחנו יודעים בראש ובראשונה לעזור לעצמינו, כי אין אדם שמכיר יותר טוב את עצמו מאשר עצמו ויכול ללמוד מה עוזר לו להירגע ולחוש טוב יותר.
אולי הספר שלה יכול לעזור לך- 'אדם רגיש מאד' יש שם הרבה ידע וכלים.