דרוש מידע החצר האחורית

[shira bira]

אגב, ב'מרוה' מתפרסם כעת סיפור מהזן הזה.. "אל תדפדפו הלאה".
סיפור על גרוש וגרושה שהתחתנו ושיש להם בנות באותו גיל כיתה יא' , דיני ועדינה הבת של האבא והבת של האמא. והם מספרים על קונפליקטים עזים וההתמודדיות עם העניין הנ"ל. ולא מסבנים ולא מחביאים שום דבר מתחת לשטיח. כולנו מתמודדים בחיים!
לא פוסח על אף אחד.

לא כתוב שהם גרושים שנישאו מחדש.
לכאורה יכלו להיות גם אלמנים.

 

[לורנס]

קראתי את זה לפעמים כן ולפעמים לא,
הסיפור נועז, מתאים לעיתון הזה שתמיד מעז בנושאים כאלו, לפעמים זה טוב ולפעמים לא...
תכלס שמחתי שהילדים שלי לא קראו את הסיפור הזה,
כי ב"ה הם לא מתמודדים עם זה, ואין להם מישהו בסביבה הקרובה שמתמודדת.
אני לא מפחדת שלא ידעו מהמושג הזה, כי הם יגדלו, ישמעו, ויכירו את המושג (מרחוק בלבד, בתפילה...)
להכניס להם מושג כזה דרך העיתון, ושיבואו לשאול אותי שאלות על זה, פחות מתאים לי. סורי.

 

[ליליאן]

מה קשה לך בשאלות על זה?

 

[חישוקים]

לא כתוב שהם גרושים שנישאו מחדש.
לכאורה יכלו להיות גם אלמנים.

דווקא כן כתוב,
שלדיני יש אבא בחו"ל שמגדל שם משפחה חדשה.

 

[~מיכלי~]

אוי החצר האחורית....איזה כיף שנתתם הזדמנות להגיב עליו ובאותה הזדמנות להודות ל @dvory ולהודות עליה....
כ"כ אהבתי את הסיפור הזה...את השפה הקולחת ,הזורמת , את האמת המתוקה והלא מתייפייפת, את הכנות והרגישות של הילדים וההורים למצב, את הגישה שהם לא אשמים בו ושווים למרות הכל, ההומור שנשזר בחן
הכל כל כך יפה!
אין לי הרבה מה לפרט חוץ מלהתפעל ממנו....
יצירת מופת מושלמת לטעמי, נהנית מאוד לקרוא על אף שכבר מזמן איני ילדה...

 

[לורנס]

מה קשה לך בשאלות על זה?

לי?
קשה לילדים שלי. הם עוד לא בגיל. (הגדול בן 10)
פעם ידעו כולם שלא כל מידע תואם לכל גיל. היום כל המידע פרוץ ופתוח.
למה הם צריכים לפתח חששות מהנושא בגיל כזה כאשר הם לא מתמודדים עם הבעיה?
כמו שלא אספר להם על טרגדיות אחרות או מחלות או בעיות כלכליות של אנשים גדולים, כן, אני האמא ואני מסננת להם מה הם צריכים לדעת לפי הגיל המתאים.

 

[ליליאן]

הלוואי שיכולתי לסנן להם את כל האלימות והשטחיות בקומיקסים החרדיים...
זוועה

 

[הדסההה]

קניתי את הספר לפסח והיה לי כיף לקרוא אותו ועכשיו הבת שלי קוראת אותו ומטד אוהבת תודה רבה לך @dvory

 

[דינמיקס]

קראתי את זה לפעמים כן ולפעמים לא,
הסיפור נועז, מתאים לעיתון הזה שתמיד מעז בנושאים כאלו, לפעמים זה טוב ולפעמים לא...
תכלס שמחתי שהילדים שלי לא קראו את הסיפור הזה,
כי ב"ה הם לא מתמודדים עם זה, ואין להם מישהו בסביבה הקרובה שמתמודדת.
אני לא מפחדת שלא ידעו מהמושג הזה, כי הם יגדלו, ישמעו, ויכירו את המושג (מרחוק בלבד, בתפילה...)
להכניס להם מושג כזה דרך העיתון, ושיבואו לשאול אותי שאלות על זה, פחות מתאים לי. סורי.

אני מבינה את הגישה הבריאה שלך, אך לצערנו העולם לא כל כך וורוד. היום כמעט בכל כיתה/גן יש ילד/ה להורים גרושים וחשוב שתהיה רגישות ומודעות לילדים איך להתייחס ל'מושג הזה' , או יותר נכון, איך לא להתייחס לכך.
בטוחה שלאחר שילדים (ונערים. ומבוגרים.) כה רבים נחשפו לכך, תהיה יותר רגישות ויותר קבלה והכלה.
ואם זה אכן גרם לשינוי, אפילו קטן בנושא, הכל היה שווה...! וכמובן, בזכותך @dvory !

 

[דדד]

@dvory מדהימה, אוהבת את הספרים שלך!
לא קניתי עדיין את החצר האחורית, גם לא יצא לי לקרוא.
אני אשמח לשמוע ממך או מאחרים פה, מה המושגים שעולים מהספר, עד כמה הוא משתף את הקורא בקושי או שיש בו חיים רגילים עם התמודדות בלתי נמנעת ברקע?
לדוג', הספר שלך "מותק של ילדה" הוא ספר הילדים הכי אהוב אצלנו. הוא כזה רגיש וחכם, אבל גם כייפי וילדותי.
כזה אני רוצה. אם זה כבר חופר על משמורות וכאלו, חושבת שאני אחכה עם זה קצת.

 

[Lady D]

שיש בו חיים רגילים עם התמודדות בלתי נמנעת ברקע?

כזה
קצת פדיחות- אבל מכל החבילה הענקית של משפחה, הייתי קורעת את הניילון ודבר ראשון בודקת מה מתקדם בחצר האחורית...
ואני כבר לא ילדה (בכל אופן בגיל )

 

[Ruti Kepler]

חיים רגילים עם התמודדות בלתי נמנעת ברקע?

התחלתי לכתוב פה תשובה, אבל היא התארכה והפכה לסקירה שלמה על הספר... אז סידרתי אותה כביקורת ספרותית והעברתי לפורום כתיבה:

סקירת ספר - בחצר האחורית - דבורי רנד

קודם כל נדבר על הספר. אחר כך על הסיבות שבגללן אני שמחה שבנותי קוראות אותו. "בחצר האחורית" הוא ספר ילדים מקסים ומנוקד, שגם מבוגרים ימצאו בו עניין. מבנה: גוף ראשון לפי התור. בפרק אחד מספר יוני, ובפרק אחריו - אחותו ניני. בין לבין יש הרבה פתקים ורשימות של יוני, ובראש כל פרק - איור מתוק עם קריצה...

www.prog.co.il

 

[ליליאן]

ההארות שלי:
- מדהים וגאונהי שהוא כתוב כמו ספר ילדים רגיל, עם עלילה לא בנאלית וסוחפת, עם דמויות מורכבות ומפתיעות בהתנהלות. זה לא ספר על גירושים. לכן אני חושבת שילדים יאהבו אותו.
- מתחרטת שלא קראתי את הספר לפני שהם התחילו אותו.
כילדים שההורים גרושים, התכנים החשופים והמנגנוני הגנה שונים של כל אחד, נדרשה הטרמה לפני...
או לפחות דיון.
(הבת שלי לא נרגעה זמן רב מזה שניני דחתה את אבא שלה...)
-אז ברגע שהם יצאו לאבא שלהם בפסח, קראתי עד הסוף בלי לקום באמצע מהמקום.

באיזה שהוא אופן, הוא ספר מבוגרים.

 

[חוחית]

קראתי את זה לפעמים כן ולפעמים לא,
הסיפור נועז, מתאים לעיתון הזה שתמיד מעז בנושאים כאלו, לפעמים זה טוב ולפעמים לא...
תכלס שמחתי שהילדים שלי לא קראו את הסיפור הזה,
כי ב"ה הם לא מתמודדים עם זה, ואין להם מישהו בסביבה הקרובה שמתמודדת.
אני לא מפחדת שלא ידעו מהמושג הזה, כי הם יגדלו, ישמעו, ויכירו את המושג (מרחוק בלבד, בתפילה...)
להכניס להם מושג כזה דרך העיתון, ושיבואו לשאול אותי שאלות על זה, פחות מתאים לי. סורי.

סליחה,
אבל התגובה הזאת ממש כאבה לי.
הילדים שלך יכולים לפגוש ילדים להורים גרושים בכל מקום.
בכיתה, בגינה, בגן ובאיפה לא.
זה נשמע כאילו גירושים=מחלה מסוכנת.

להכניס להם מושג כזה דרך העיתון

מה זה אומר "מושג כזה"
הרי לכם ההוכחה שזו התפיסה של חלק מציבורינו היקר, ילדי גרושים הם "חצר אחורית"???
גירושים הם לא עבירה!
הם כן חויה כואבת ומתישה ותלויה הרבה בהסתכלות של החברה הסובבת.
בספר הזה יש התיחסות בריאה ונבונה לכל החויה הלא פשוטה הזאת.

פעם ידעו כולם שלא כל מידע תואם לכל גיל. היום כל המידע פרוץ ופתוח.
למה הם צריכים לפתח חששות מהנושא בגיל כזה כאשר הם לא מתמודדים עם הבעיה?

ואגב, כשילדים באים לשאול שאלה, הדבר הכי חכם הוא לענות להם תשובה תואמת גיל, לשאלה שלהם בלבד.
אני מנסה להעלות במוחי רעיונות של שאלות ותשובות שיגרמו להם לחששות ולא ממש מצליחה.

 

[חוחית]

ואגב, אני מעריכה את האומץ של @dvory ושל עיתון ילדים.
לכתוב כזה סיפור.
זה ספר אדיר, ונדיר.

 

[חוחית]

ומה הכי יפה בעיני?
שרק לאחר קריאת האשכול כאן אני מבינה ששמו של הספר הוא סימבולי.
ולא העליתי זאת על דעתי במהלך הקריאה.

 

[reish]

איזה ספר מושלם.
קראתי גם בעיתון וגם בספר. אכן קצת של מבוגרים, לא חושבת שנועז או מאיים מדי עבור ילדים. ממש ממש לא.

 

[dvory]

מודה על כל המילים הטובות. ריגשו ושימחו אותי מאד.
שבוע מבורך וחודש טוב.

 

[חנה תהילה]

עקבתי אחרי הסיפור כל שבוע בעיתון
(לשואלים, אני לא מהקהל יעד הרישמי שלהם)
יש לי בבית תולעת ספרים בן 8
הוא קרא את זה כל שבוע מרותק
היינו מתדינים על הפרק שהתפרסם
אפילו הוא זכה בטיול ל'באולינג' אחרי הפרק המדובר...
באמת בפרק האחרון הרגשתי שדבורי מדברת אל ה'מבוגרים' שהיו חלק בלתי נפרד מהסיפור ופחות לילדים...
ספר ענק, שאני רוצה שיהיה חלק ממדף הספרים שלי.
ספר למבוגרים לא פחות מלילדים ואולי יותר.

 

[פנינה ריימונד]

כמו שלא אספר להם על טרגדיות אחרות או מחלות או בעיות כלכליות של אנשים גדולים

ומה עדיף? שיתוודעו לזה מבחוץ ובצורה מעוותת??