מידע שימושי למה דוחקים בהם ככה ללחוץ?

  • הוסף לסימניות
  • #41
עוד פתרון אפשרי לבקש מהם מס' חשבון להעברה או כתובת ולהעביר להם אחרי פורים, וכך אין להם אפשרות ללחוץ על הסכום
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
משמח לראות שבכל האשכול המזעזע הזה, שאנשים יושבים וחושבים על פתרונות איך להתנכל לבחורי ישיבות, נזר הבריאה יש כמה שפויים שמבינים את האבסורד ואדרבה מכבדים את הבחורים.
צריך לדעת ברור הבחורים מזכים אותנו התורמים ועשים לנו טובה ולא הפוך, נקודה.
גם אם יש להם חוויה והנאה רגעית להצליח לאסוף, זה כלום לזכו שנשאר לתורם לנצח נצחים, זה החיסכון הכי טוב, הכסף היחיד שבאמת נשמר לאדם.
רוצה לתת תתן לא רוצה לא, אבל טוב המלבין שיינים וכו', הוקרה, כוס שתיה, יחס מכבד זה מינמום.
ודאי לא חלילה להתנכל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
אצלנו מכינים מעטפות מראש ומי שמנדנד שולחים אותו לבעלת הבית שמחלקת מטבעות שוקולד
תתפלאו אבל הבחורים ממש לא התנגדו ואף שמחו שזה מגיע עם כוס קפה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
קשה מאוד שהאבא צריך לברוח מהבית בפורים כדי שלא יחייבו אותו לתת כסף.
וגם שהאבא צריך להתנצל בפני בחורים בני 15 על המצב הכלכלי הדחוק.
לאן הגענו?!
הבורח מהבית הוא או אדם שלא למד לעמוד מול היכולות שלו או עשיר קמצן.
הבעיה היום שאנשים קצת מפונקים ובמקום לגדול ולעשות את מה שהם צריכים לעשות, בהתאם ליכולות שלהם, הם מנסים לתקן את כל העולם לגודל ה'מידות' שלהם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
אצלינו בישיבה היה חוק בת"ת מאד חשוב, שבעה"ב שמתנשא על בחורי ישיבות לא לקוחים ממנו כסף, בעה"ב שעושה תנאים תקבלו כסף אם תעשו כך וכך וכו' פשוט לא מקבלים ממנו תרומה,
זה הזוי שאדם שתורם 20 ש"ח חושב שהבחורים עבדים שלו
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
ממש לא נכון.
הבורח מהבית הוא או אדם שלא למד לעמוד מול היכולות שלו או עשיר קמצן. (מכירה)
הבעיה היום שאנשים קצת מפונקים ובמקום לגדול ולעשות את מה שהם צריכים לעשות, בהתאם ליכולות שלהם, הם מנסים לתקן את כל העולם לגודל ה'מידות' שלהם.
אני אישה צעירה עם שלוש קטנים.
אין לי בחורים בשום ישיבה.
כל היום דופקים ומבקשים.
כל שכן, כל ארגון.
ואני צריכה להתנצל שלא הבאתי כמו שנה שעברה?!
מה קרה?
הם יודעים מה הנתונים שלי השנה?
גם אם ארצה להעלות מחיר, אקח בחשבון ששנה הבאה ובכלל - לא אוכל לרדת מסכום זה.

זה לא רק ישיבות, זה נציגות מעזר מציון וארגונים נוספים - שאם קניתי שנה אחת או הבאתי לבן דוד לישיבה - אני שבויה ואקבל הטרדות - כן ממש -, עד שלא אשלם או אתנצל או האפשרות האחרונה להוכיח אותם 0- שזה מבחינתי לא בא בחשבון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
ממש לא נכון.

אני אישה צעירה עם שלוש קטנים.
אין לי בחורים בשום ישיבה.
כל היום דופקים ומבקשים.
כל שכן, כל ארגון.
ואני צריכה להתנצל שלא הבאתי כמו שנה שעברה?!
מה קרה?
הם יודעים מה הנתונים שלי השנה?
גם אם ארצה להעלות מחיר, אקח בחשבון ששנה הבאה ובכלל - לא אוכל לרדת מסכום זה.

זה לא רק ישיבות, זה נציגות מעזר מציון וארגונים נוספים - שאם קניתי שנה אחת או הבאתי לבן דוד לישיבה - אני שבויה ואקבל הטרדות - כן ממש -, עד שלא אשלם או אתנצל או האפשרות האחרונה להוכיח אותם 0- שזה מבחינתי לא בא בחשבון.
אם את בטוחה שאת לא יכולה לתת יותר למה את מתנצלת??
אומרים 'כרגע זה לא מתאים לי' ולא משנה מה הסיבה ושלום.
מקסימום חוזרים על המשפט שוב. ומסיימים בטוב.
העבודה שלהם היא לבקש. העבודה שלנו היא לתת מה שאפשר (בלי חשבונות על העתיד)
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
זה הזוי שאדם שתורם 20 ש"ח חושב שהבחורים עבדים שלו
לפני כשלושים שנה ויותר, היה עשיר בגבול בני ברק,
שהיה משלם חמישים שקל [כמו היום 200] על כל כוס וויסקי ששותים
ומאה שקל על כל ווארט שלא הכיר לפני זה.

היה אצלו תור ותענוג עילאי, עד היום רשומים אצלי ווארטים שנאמרו אצלו [וכל ת''ת חיפש מתחת לאדמה משהו שהוא לא מכיר]
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
ואני צריכה להתנצל שלא הבאתי כמו שנה שעברה?!
פעם אחת קרה לי ככה (לא עם בחורי ישיבות אלא עם ארגון צדקה גדול) וחשבתי כמוך, הייתי ממש עצבנית עליהם...
אחרי שנרגעתי קצת הבנתי שנהייתי עצבנית בגללי. בגלל שאני עצמי לא שלמה עם המקום הזה שההשוואה לשנה שעברה העמידה אותי, אחרי שהבנתי את זה קודם כל ארגנתי את הרגשות שלי במקומם והייתי שלמה עם זה שזה בסדר גמור שאני נותנת היום X ושנה שעברה Y ושנה הבאה ניתן Z ואחרי זה כשקרו לי עוד מקרים כאלה כבר לא התייחסתי למשפטים ולחצים כאלה, זה לא הזיז את שיווי משקלי ויכולתי לומר בלי לחץ ובלי מבוכה שזה מה שאני נותנת השנה- מתאים- תיקחו, לא מתאים- ניתן למישהו אחר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
אנחנו אוהבים כל-כך את בחורי הישיבות ולא יכולים שלא להתייחס באהדה גדולה אליהם ולשמחת החיים והמרץ הרענן שלהם.
אלו הם הצעירים שלנו, שמשקיעים עצמם בתורה, דור העתיד שלנו, גאוותינו, ורוב המגיעים אלינו מתנהגים לגמרי בטקט, גם אם חלקם בשובבות ושמחה. פשוט מקסימים. ואם מישהו יוצא קצת מהגבולות, כי שתה או סתם באופוריה, לא יכולים שלא להתייחס אליו בסלחנות.
ואני יודעת מהבנים שלי כמה קשה לחלקם האיסופים האלה. לא כולם אוהבים את זה, ועושים זאת למען הישיבה או הת''ת שלה - כל מקום לפי עניינו, ובכך הם נושאים בעול - וזה דבר חיובי בפני עצמו.
מציעה לא להתנצל. רק להיות עד כמה שאפשר שלמים מבפנים וברורים מבחוץ עם כמה שמחליטים לתת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
אני מתחבר מאוד לבחורים כי אני גם הייתי בחור
אני יכול להגיד שהביזיונות שהיה לי כשאספתי כסף זה פצעים לכל החיים
אנשים שזרקו אותי מכל המדרגות בגלל שבקשתי מהם קצת כסף
אבל אני גם מבין שצריך להדריך את הבחורים לא להגזים
אם אחד אומר שאין לו לא לנכסס
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
כן?
כי אני הבאתי לפני כמה ימים עם הכסף גם שוקולד לבחורים שדפקו ובעלי אמר לי- מה עבר עלייך?????
אמרתי לו- מגיע להם, ילדים טהורים עושים מצווה למה לא?
אז הוא אמר לי שזה חוויה חברתית ושאני אפסיק להתרגש
בתור בחורה היינו מציעים שתיה לכל בחור בימים שלפני פורים
רובם ככולם שמחו מאוד
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
אם פעם בא לכם לחייך בפורים ולא רק מיין,
תסתכלו מה רשמו עליכם בדף של הת''ת, לפעמים זה חונק.

לדוגמא:
שווה להגיע בערב חצי שעה אחרי הצום - האורחה שם הכי טובה בעיר
אל תבואו שתויים מידי, כי היינות שם מדהימים, הוא פותח כל דקה בקבוק.
משפחה עשירה [גם שלא מראה את זה החוצה]
חבר של הראש ישיבה,
אח שלו למד עם הרב .... בישיבה ונשארו בקשר טוב
אם תצליחו לגרום לו להתקשר לחבר שלו... תצאו עם אלפים.
לא ללכלך, מרגיז אותם מאד
לא לשכוח לספר שעדין לומדים בש''ס שהוא תרם לפני 15 שנה.

ועוד ועוד .
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
אתמול הצעתי לצמד בחורים שתיה בעקבות האשכול הזה ואחד פרץ בצחוק...
אחרי שסגרתי את הדלת הבנתי שהוא חשב ששאלתי אותם אם הם עושים שטויות ולא אם הם רוצים לשתות... (הקשבתי מאחורי הדלת...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
עריכה: לגבי שיחות התרמה:
(פחות ראיתי בחורים מהסוג שתואר כאן באשכול...)

אם את בטוחה שאת לא יכולה לתת יותר למה את מתנצלת??
אומרים 'כרגע זה לא מתאים לי' ולא משנה מה הסיבה ושלום.
מקסימום חוזרים על המשפט שוב. ומסיימים בטוב.
לא תמיד זה פשוט כל כך.
ואני לא מדברת על מישהו ספציפי.
אבל קבלתי שיחות התרמה שעברו ל"איומים" של ממש.
ואתם לא צריכים ישועה בזה?
אז אם תתרמו כך וכך...
מהצד ו/או לאחר מעשה זה מצחיק להתרגש מזה.
אבל למעישה- זאת מניפולציה.
לא כל האנשים חזקים מספיק לעמוד מולה נכון, ובאופן מכובד!
וזה ממש ממש לא הוגן ולא הגון להתנהל ככה כלפי אנשים.
וע"פ אחת ההודעות בראשית האשכול- לא הילכתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
אם את בטוחה שאת לא יכולה לתת יותר למה את מתנצלת??
אומרים 'כרגע זה לא מתאים לי' ולא משנה מה הסיבה ושלום.
מקסימום חוזרים על המשפט שוב. ומסיימים בטוב.
העבודה שלהם היא לבקש. העבודה שלנו היא לתת מה שאפשר (בלי חשבונות על העתיד)

זה יכול להיות מתש ומעצבן.

למשל - יש עמותה שאי פעם תרמתי לה 40 שקל למשך 12 חודשים
לפעמים אני דופקת את הראש בקיר למה עשיתי את זה
מרוב שהם מנדנדים
מתקשרים תוך כדי העבודה/ישיבה
גם לבעלי באמצע הכולל
וכמובן במספרים חדשים שלא נכיר
וכל פעם מתחילים שוב "מדברים מארגון X.. תרמתם לנו בעבר... התרומה שלכם עזרה לנו מאד ל..."
פעם הייתי נחמדה . היום אני משלימה את תרמתם לנו בעבר ב "ולא נחזור על הטעות הזו שוב.." וסוגרת מיד את הטלפון.
שום בקשות להסרה מרשימה לא עוזרות
בעלי פעם שילם 10 שקל למתרימה - על מנת שתמחוק אותו מהרשימה
מאז הוא מקבל יותר שיחות ממני . בטח רשום שם בהערה "אם נעצבן אותו מספיק הוא יתן כמה שקלים..."
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
סתם אפיזודה
אתמול בלילה דפק אצלי בחור ליטאי מבויש.
עמדתי לתרום לו שקל ולפטור אותו לשלום.
תוך כדי עלה לי מחשבה שנכון שמבחינת צדקה נטו יש לי תיעדוף שונה אבל הבחור הזה לכשיגדל יוכל להיות בעמדת השפעה כלשהי והרגעים האלו שהם כ"כ עדינים ורגישים מבחינתו יעצבו לו את התודעה לגבי קהילות אחרות במגזר החרדי לטוב ולמוטב.
נמלכתי ונתתי 20 ש"ח עם הצעה כנה לשתיה (שסורבה בנימוס).

באופן אישי קשה לי להבין כיצד הורים או ראשי ישיבות מאשרים לבחורים צעירים ותמימים להתסובב בבתים מבלי לדעת מי פותח להם את הדלת.
יותר קשה לי העובדה שבחורים בגיל הבוגר עם מזג חם ואחרי כמה כוסות יין מתפרצים לבתים בעיצומה של סעודת פורים משפחתית, מחוללים מהומה, מפעילים מניפולציות (בלי טיפת טקט) על בעל הבית כשלצידם בנות המשפחה (...) והכל באוירת פורים צוהלת ושמחה...
כל כך לא ראוי ומתאים לענ"ד.

לצערי, לא חושב שיש מישהו שיכול לעצור אותם, אפילו לא ראשי הישיבות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
זה יכול להיות מתש ומעצבן.

למשל - יש עמותה שאי פעם תרמתי לה 40 שקל למשך 12 חודשים
לפעמים אני דופקת את הראש בקיר למה עשיתי את זה
מרוב שהם מנדנדים
מתקשרים תוך כדי העבודה/ישיבה
גם לבעלי באמצע הכולל
וכמובן במספרים חדשים שלא נכיר
וכל פעם מתחילים שוב "מדברים מארגון X.. תרמתם לנו בעבר... התרומה שלכם עזרה לנו מאד ל..."
פעם הייתי נחמדה . היום אני משלימה את תרמתם לנו בעבר ב "ולא נחזור על הטעות הזו שוב.." וסוגרת מיד את הטלפון.
שום בקשות להסרה מרשימה לא עוזרות
בעלי פעם שילם 10 שקל למתרימה - על מנת שתמחוק אותו מהרשימה
מאז הוא מקבל יותר שיחות ממני . בטח רשום שם בהערה "אם נעצבן אותו מספיק הוא יתן כמה שקלים..."
תבקשו לעבור למנהל/ת ולהודיע שבשיחה הבאה תוגש תביעה ע"י עו"ד
ב100% מהמקרים זה עובד!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

שיתוף - לביקורת למה אוספים?
אברם, ת' בא?
שלמה שרך את נעליו במרץ וחיכה לחבירו בפתח הישיבה.
שניה כפרה, צעק אברם מעם הדלת הפתוחה.
בינתיים בחן שלמה את תכולת השקית שקיבל זה עתה מהת"תניק, דף עם כתובות שבדלתותיהם לא דופקים, אלו התורמים ה'שמנים' שמחכים ליום הפורים עצמו, פנקס קבלות מתפורר, חבילת טישיו ובקבוק קולה קטן.
למה בקבוק קולה במוצאי שבת? לא הצליח שלמה להבין.

יאללה יצאנו? צנח אברם לידו כעבור דקותיים, יצאנו.
הם יצאו אל הרוח שפרעה את שערם ובכל כמה שניות מצאו עצמם מטיבים את הכובע לראשם, לאחר כברת דרך, הם הגיעו אל הרחוב 'שלהם', בחדוות מרץ הם הסתערו על הבניין הראשון שבלע אותם אל תוכו.
עלו עד הקומה למעלה, חיכו 2 דקות להירגע מההתנשפויות, גילו שיש מעלית, הסתפקו בדיעבד האם היו מותרים לעלות בה.

2 דפיקות מהוססות על הדלת הראשונה,
לא פותחים,
אברם הגביר את עוצמת הדפיקות, עברה דקה ושום רחש אינו נשמע והם נשמטו אל הדלת השניה, הדלת נפתחה כבר אחרי דפיקה אחת אך באותו הרגע נפתחה גם הדלת הראשונה.
שלמה ואברם מצאו עצמם מתפצלים ומתגמגמים לבעלי הבית על הת"ת ומעלתו ומעלת הישיבה ורבניה ותלמידיה, אחד קיבל שקל, השני שתיים.

ירדו הם שתיים שתיים את המדרגות לקומה השלישית, המרץ עדיין אחז בהם, דפיקה נמרצת על הדלת, נפתחת, ילדה בת 3 מתולתלת עם עיני דבש ענקיות מביטה בהם, 'מה אתם רוצים?'
אפשר בבקשה את אבא או אמא? שאל שלמה,
אימממאאאאאאאאאא! בחורים רוצים אותך!
האמא נחפזה אל הדלת מוחה שאריות בצק באצבעותיה ועיניה מביטות בשאלה,
אנחנו אוספים כסף לת"ת של ישיבת באר י... לא הספיק שלמה להשלים את המשפט כשהאמא קראה בגיל: 'הוו! ציפי! את רוצה לקיים מצוות צדקה לבחורים הצדיקים??
בטח! זינקה באושר הילדה וחזרה אחרי רגע עם ארנק וורוד מינימאוס ורוקנה אל ידיהם ברעש צרור עשרות אגורות, 'ציפי מחכה כבר המון זמן לקיים את מצוות צדקה לעניים!' אמרה האמא בהתרגשות כשהיא כמעט דומעת, 'תזכו למצוות!' סיימה וסגרה את הדלת.

אברם דפק על הדלת השניה, דלת העץ המתקלפת השמיעה צליל עמום והוא נאלץ להפעיל את שרירי אצבעותיו בשביל שדפיקותיו יפיקו קול, אחרי כמה רגעים נפתחה הדלת בידי אברך צעיר שסלוטייפ נכרך במשקפיו.
מאיזו ישיבה אתם?
אנחנו מישיבת באר יצחק של הרב ת...
כן כן בטח שמעתי על הישיבה, דוד שלי למד שם אולי אתם מכירים אותו, אמר בנשימה אחת,
איך קוראים לו? שאל אברם,
אאההממ נדמה לי שבישיבה כינו אותו ברוכי, ברוכי כהן, אתם מכירים?
אממממ, לא כל כך, השיב אברם, הוא לומד בישיבה עכשיו?
האא, לא, הוא התחתן מזמן, הוא נכנס לישיבה בתשנ"ו, אבל הוא הגיע לפני שנתיים לשיחה של ראש הישיבה, חשבתי אולי תכירו אותו...
למעיישה, מי הרבנים היום בישיבה? מה המצב מבחינת שטייגען? כמה בחורים אתם בישיבה? מי מוסר שיעורים לשיעור ב'? מה עשיתם במלחמה עם איראן? איך אתם מסתדרים עם הגיוס? מה המצב בשישי שבת?
השיבו לו אברם ושלמה מה שהשיבו ומשיצתה שעה, הבחין האברך במעט מקוצר רוחם ואמר: 'בטח אתם צריכים לעבור בעוד בתים ואני חלילה מעכב אתכם, שניה אני אבדוק מה יש לי לתת.
הוא נעלם בחלל הבית האפל וחזר כעבור דקה מוריק לידיהם 4 שקלים וכשפניו זורחות הוא מציין: 'לכל הישיבות אני נותן רק שקל!'...
בפחי נפש ירדו שלמה ואברם אל הקומה השניה.

בדלת הראשונה פתחה להם אשה ששלושה ילדים תחובים בסינרה,
אנחנו אוספים לת"ת של ישיב...
רגע אני לא שומעת! שלוימי! תרד בבקשה מהסינר של אמא! כן, מה רציתם?
אנחנו אוספים לת"ת של ישיבת באר יצחק.
הא, בעלי לא בבית, תחכו עוד שעה הוא חוזר.
שלמה גלגל עיניו ביאוש, טוב תודה, תזכו למצוות.
רגע לא שמעתי, דבורי! תפסיקי לצרוח ותעזבי את הקערה!!! כן, מה אמרתם?
תודה, תזכו למצוות. קיצר שלמה.

בדלת השניה אין קול ואין עונה ואחרי דקתיים הם התיאשו וירדו לקומה הראשונה.
בדלת הראשונה פתח להם אמריקאי חייכן.
שלמה מיד אמר- שבוע טוב אנחנו אוספים לת"ת של ישיבת באר יצחק.
הוו הא! באר יצחק אני לא להכיר. זה ישיבה טוב? יש שם רבנים גדולים? זה ישיבה של רב הירש?
שלמה התבלבל, לא, זו ישיבה בטלזסטון של הרב מנשה אביעזרי.
הוו! זה רב אני לא להכיר! למה אתם אוספים בישיבה?
אנחנו אוספים לת"ת, זה עוזר לחתנים.
הווו! אתם חתנים? מזל טוב! מזל טוב! נחמה תביאי את המשקה! יש פה חתנים!
מיד אשתו תחבה לידו בקבוק וויסקי סינגל מאלט יוקרתי והוא מזג לכוסיות.
שלמה הסמיק, 'אנחנו לא חתנים, אנחנו צעירים רק בשיעור ב', אנחנו אוספים לת"ת שזה ארגון שעוזר לחתנים...'
אכזבה פשטה בפניו של האמריקאי, 'אז אתם לא חתנים? חבל... טוב, רגע אני אביא לכם משהו...'
הוא חיטט בכיסו ושלף שטר של 5 דולר.
'שיהיה לכם ברכה והצלחה ותתחתנו מהר!...
אמן הפטירו שניהם בחיוך ובאו לעבור לדלת הבאה כשהאמריקאי קרא ואמר שהדיירים משם טסו לחו"ל.

שלמה ואברם יצאו מהבניין לאוויר הקריר, שלמה הוציא מהשקית את הרשימה שקיבל מהת"תניק ופער את פיו בתדהמה,
'בניין מס' 1: בקומה ראשונה גר מר דליהוט, אמריקאי, נותן בפורים לכל ישיבה 200 דולר - אין לדפוק לפני פורים!!!'.


בסוף הערב חזרו שלמה ואברם לישיבה כשהם מרוטים ומושפלים, בבית הזה לא פתחו, בבית הזה צעקו שנמאס מהבחורים שדופקים, בבית ההוא פטרו אותם בחצי שקל והם חוזרים לישיבה עם ארבעים ומשהו שקלים...

בכניסה לישיבה פוגש המשגיח את פרצופיהם המושפלים, מה קרה אברם ושלמה? למה חשכו פניכם?
פתח שלמה ותיאר את כל הקורות אותם כשאברם מוסיף את מעשה האמריקאי שתרם 5 דולר במקום ה 200 בפורים.
הביט עליהם המשגיח בחיוך ושאל: אתם יודעים למה יצאתם לאסוף כסף?
ענה שלמה: 'כדי שיהיה לת"ת לעזור לחתנים',
'אולי כי כל הפושט יד נותנים לו?' ניסה אברם.
לא ולא, ענה המשגיח, יש ישיבות שמוציאות את הבחורים בפורים לאסוף כדי שלא ישתעממו ויעשו שטויות, אבל אנחנו מקיימים את הוראת המשגיח רבי שלמה וולבה זצוק"ל שאמר שהסיבה שבגינה בני הישיבות יוצאים לאסוף כסף היא כדי שיעברו על הפתחים וירגישו בעצמם איך מרגיש החתן הנזקק שאין לו מספיק כסף לחתונה.
לא משנה הסכום שהצלחתם לאסוף, לא משנה כמה החברים שלכם הצליחו לאסוף.
את המצווה של 'נושא בעול עם חבירו' אתם קיימתם בהידור, ועל כך הערכתי כי רבה! סיים המשגיח.

____________________

טפיפות רגלים נשמעו מאחוריהם והם הופתעו לגלות את האמריקאי מתנשף כולו מגיע לישיבה. 'הווו! הנה אתם! אני מחפש אתכם כבר הרבה זמן! אני רץ אחריכם בכל השכונה! פתאום מצאתי בכיס השני שלי עוד מעות ואני רציתי להביא אותם לחתנים!
האמריקאי שלף 5 שטרות של מאה דולר והגיש אותם לשלמה ואברהם ההמומים.
'תבואו גם בפורים, אני נותן לכל הישיבות!'

המשגיח הוסיף לחייך.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  8  פעמים
למעלה