Title

יצירות

שיתופים ליצירות שנוצרו בבינה מלאכותית.

בינה מלאכותית >> תוכן מקצועי

  • 333
    • N
    תוכן מחקר מדעי (חרטטני)
  • net13 //
    • תתפלאו לשמוע אבל אם תרצו לחרטט נושא בצורה מדעית, עם הוכחות, ותוצאות מחקר מבוססות. הבינה תשמח לעזור לכם.
    נתחיל עם ירידה בשמיעה בעקבות אכילת במבה.

    דוח מחקר: האפקט ההידרו-אקוסטי של פולימר תירס ובוטנים על מערכת השמיעה​

    בדיקה מעמיקה של מבנה החטיף מגלה כי הבמבה אינה רק מזון, אלא חומר בעל תכונות של בידוד אקוסטי פעיל. החוקרים הגדירו שלושה צירים מרכזיים שבהם הבמבה פוגעת ביכולת השמיעה:

    1. תהודת ה-O.C.C (Oat-Crunch-Conduction)​

    בזמן הלעיסה, מבנה הבועות הפנימי של התירס המנופח קורס תחת לחץ הלסתות. קריסה זו מייצרת גלי קול פנימיים בתדר של $15,000Hz$ העוברים דרך עצמות הלסת ישירות לעצמימי השמיעה (הפטיש, הסדן והארכוף). עומס היתר הזה גורם למערכת השמיעה להיכנס למצב של "השתקה זמנית כפיצוי" (Temporary Threshold Shift), כדי להגן על עצמה מהרעש הפנימי.

    2. הצמיגות הלימפתית של חמאת הבוטנים​

    חלקיקי הבוטנים המיקרוסקופיים מכילים שמנים הידרופוביים. במגע עם הרוק, הם יוצרים ענן אלקטרו-סטטי שנודד ב"תעלת אוסטכיו" (הצינור המחבר בין הגרון לאוזן). השמן נצמד לדופן התעלה ומשנה את הלחץ הברומטרי בתוך האוזן התיכונה. השינוי בלחץ גורם לעור התוף להפוך לפחות גמיש, מה שמביא לירידה של כ-12 דציבלים ביכולת קליטת הקול מהסביבה.

    3. אפקט ה"ספוג האקוסטי"​

    המרקם הנקבובי של הבמבה בתוך חלל הפה פועל כ"חדר אנכי" (Anechoic chamber). במקום שהקולות מהסביבה יהדהדו בחלל הפה והלוע ויסייעו להבנת הדיבור, המבנה המולקולרי של החטיף בולע את גלי הקול וממיס אותם לתוך הפחמימות, מה שגורם לצלילים להישמע עמומים, כאילו המאזין נמצא מתחת למים.
    • חחח
    • וואו!
    • תודה
    Reactions: וואווווווווווווווווו, ויקיפדיה ישראלית, Math error ועוד 14 משתמשים17 //
    14 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ו
    וואווווווווווווווווו
    חנקקקקקקקק
  • 42
    • N
    תוכן מיוחד עם פוטנציאל
  • net13 //
    • עמדתי שם בשורה, בתוך הצפיפות המוכרת, לבוש במעיל כהה וחלק. תמיד אמרו עליי שאני "מיוחס", אחד כזה ששומר על שתיקה ומתכנס בתוך עצמו. "ככל שיעברו השנים," שמעתי פעם מישהו לוחש כשהוא מעביר אצבע על הכתף שלי, "הוא רק ילך וישתבח. יש בו פוטנציאל עצום, הוא רק צריך את הזמן שלו בחושך כדי להתבגר ולספוג את המהות האמיתית".

    הייתי סגור מאוד, אולי אפילו קצת נוקשה. לא דיברתי עם איש, שמרתי את כל המחשבות והסודות שלי עמוק בפנים, חתומים תחת כיסוי מהודק שהגן עליי מהעולם שבחוץ. הרגשתי שאני נושא איתי מטען של שנים, זכרונות משדות רחוקים ושמש יוקדת של ימי קדם, אבל הכל היה עצור בתוכי, מחכה ליום שבו אוכל סוף סוף להביא תועלת, לשמח מישהו, להיות חלק ממשהו גדול ונעלה יותר.

    הזמן עבר בעצלתיים. ראיתי אחרים נלקחים, צעירים ממני, קלילים יותר. אני ידעתי שאני מיועד למשהו אחר. ואז הגיע היום המיוחל. הרגשתי את הכבוד שרוחשים לי; לא סתם הזיזו אותי ממקומי, אלא עטפו אותי בנייר עדין והובילו אותי למקום חדש. שמרו עליי מאוד.

    הניחו אותי בראש השולחן, ממש ליד בעל הבית. כולם הסתכלו עליי בציפייה ובחיוך. הילדים סבבו את השולחן בבגדי שבת, והאווירה הייתה חגיגית, מלאה בקולות של שירה, לימוד ותפילה. הרגשתי שאני הולך למסור את הנפש ממש, לתת את כל כולי עד הטיפה האחרונה למען השמחה הזו.

    בעל הבית ניגש אלי ביראה. הוא הסיר בעדינות את הכיסוי השחור שעל ראשי, וחשף את הפקק שהיה נעול שם שנים. פתאום נשמע צליל חלוש, כמו אנחת רווחה – 'פופ' קטן – והאוויר חדר פנימה, מעיר את כל מה שהיה רדום בתוכי. הוא הרים אותי, הטה את גופי בזהירות מעל גביע הכסף המבריק.

    בדיוק אז, כל האדום העז והעמוק שצברתי בתוכי במשך שנים של המתנה, התחיל לזרום החוצה בנחל שקט וריחני, ממלא את הכוס עד שפתה. הוא הרים את הגביע אל מול האור, בירך "בורא פרי הגפן", ולגם.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: בואו חשבון. יוסי לוי, אביגלוש ו-ספרות בנשמה3 //
    0 תגובות
  • 324
    • N
    תוכן סיפור בהמשכים
  • net13 //
    • סיפור בהמשכים שיצרתי ע"י הבינה.

    פרק 1: לבן על גבי ריק​

    האוויר בבני ברק של יום שישי בצהריים היה סמיך, תערובת של ריח חלות טריות שנאפו בתנורים ביתיים עם אדים של אקונומיקה ושאון בלתי פוסק של עגלות ילדים. רבקה הידקה את אחיזתה בידית הפלסטיק של השקית. היא הייתה קלה מדי, השקית. קלה בצורה שצרבה לה בכפות הידיים יותר ממה שהיה צורב משקל כבד של קניות לשבת ברוכת ילדים.

    בפנים נחו שתי חלות, תבנית ביצים קטנה, וחבילת מרגרינה. זהו. את הדגים היא אמרה למוכר שהיא "כבר קנתה במקום אחר", ואת הבשר – נו, בשר זה לא בריא מדי, היא ניסתה לשכנע את עצמה בלב בעוד היא חולפת על פני הויטרינה של הקצביה.

    היא נכנסה לחדר המדרגות של הבניין ברחוב חזון איש. הריח כאן היה שונה – ריח של ענווה מאולצת ובישולים של אחרים. היא קיוותה לעלות את שלוש הקומות במהירות, לפני שתפגוש מישהו.

    "רבקה! שבת שלום!"

    הקול הגיע מלמעלה, מהדהד בחלל המדרגות כמו צלצול פעמון שהיא לא רצתה לשמוע. זו הייתה גברת פרידמן מהקומה השנייה, אישה שעיניה תמיד נראו כאילו הן עושות חשבון נפש – לאחרים.

    רבקה נעצרה, כופה על עצמה חיוך. "שבת שלום, גברת פרידמן."

    גברת פרידמן ירדה כמה מדרגות, סורקת במבט מהיר את השקית הבודדת שבידה של רבקה. "זהו? סיימת כבר את הקניות? אשריכם. כשחיים ככה, בזוג עם ילד אחד, הכל הולך בקלות, אה? לא צריך לסחוב עגלות מהשוק."

    רבקה הרגישה את הדם עולה ללחייה. "כן, ברוך ה', אנחנו מסתדרים," אמרה בקול שקט, מנסה להמשיך בטיפוס.

    "באמת, אני תמיד אומרת לבעלי," המשיכה פרידמן ולא זזה מהאמצע, "הצעירים של היום יודעים לחיות. הכל רגוע, הכל בשליטה. בטח יהודה כבר בבית, לומד בנחת, לא צריך להתרוצץ בין מכירות בשר למכירות פירות. תענוג."

    רבקה הנהנה במכניות. היא רצתה לצעוק שיהודה לא לומד בנחת, הוא יושב מול ערימת מכתבים מהבנק ומנסה להבין איך משלמים את חשמל בלי שינתקו אותם במוצאי שבת. היא רצתה לומר לה שהשקית הזו היא כל מה שיש להם, ושגם היא נקנתה בלב כבד.

    "שבת שלום," היא אמרה כמעט בבריחה, עוקפת את השכנה ומזנקת לקומה השלישית.

    כשסגרה מאחוריה את דלת הבית, השקט היכה בה. זה לא היה שקט של נחת, אלא שקט של דריכות. יהודה ישב ליד שולחן המטבח, ראשו בין ידיו. על השולחן הלבן, שכבר היה מכוסה במפה לכבוד שבת, היה מונח מכתב עם לוגו אדום בולט.

    "הם דפקו שוב?" שאלה רבקה בקול רועד, מניחה את השקית על השיש.

    יהודה לא הרים את מבטו. "לא דפקו. השאירו מתחת לדלת. רבקה, אנחנו צריכים לצאת מפה."

    "לאן?"

    "לחיפה. ליומיים. אני לא יכול לעבור כאן עוד שבת כזו. אני מרגיש שהקירות סוגרים עלינו. כולם חושבים שאנחנו חיים בגן עדן של נוחות, ואני... אני רק רוצה לנשום במקום שאף אחד לא יודע בו מי אני."
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: אמונה זה הכל!, זבדיה, אביתר ירושלמי ועוד 2 משתמשים5 //
    13 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ק
    קלוג
    מרתק ביותר
  • 72
    • N
    תוכן החחים שלי
  • net13 //
    • נכתב ע"י הבינה:

    השעה שבע בבוקר, והקירות שוב רועדים. לא, זה לא רעש אדמה, זו פשוט הריצה הקבועה של שמונה זוגות רגליים קטנות שמחפשות גרביים תואמים. אני שוכב כאן בפינה שלי, , "מצע ארגונומי" – ומנסה להבין איך שוב התעוררתי לפני כולם למרות שלא הלכתי לישון עד שלוש בלילה.

    החיים כאן בבני ברק הם לא פיקניק, בטח לא כשאתה גר בתוך מה שנראה כמו מודל מוקטן של פרויקט "דיור למשתכן". השכנים שלי (הילדים, אני מתכוון) קוראים לי "חמדוני", שם שקצת פוגע בכבודי העצמי, בהתחשב בכך שאני היחיד בבית הזה שמצליח לשמור על שקט יותר מעשר דקות ברציפות.

    הסדר יום כאן קשוח. בבוקר יש את המהומה הגדולה. רעשים של קנקני תה, ריח של פרוסות עם שוקולד, וצעקות מרחוק על "איפה הסידור שלי?". אני, מצדי, פשוט עובר לצד השני של החדר. יש לי מתקן מים שמטפטף בקצב של גמ"ח מים מקומי, וגלגל ריצה שחורק בדיוק בתדר שמעצבן את אמא של הבית. זה הבילוי שלי. אני קורא לזה "כושר בבין הזמנים".

    מדי פעם מכניסים לי לתוך התא כל מיני "מטעמים". פעם זה חתיכת מלפפון, פעם קליפה של גזר. אני מסתכל עליהם בחשדנות. האם זה מעשר? האם בדקו את זה מתולעים? אני לא לוקח סיכונים ומחביא הכל בפינה הימנית, מתחת לערמה. אם יבואו פקחים של העירייה, אני תמיד יכול להגיד שזה לא שלי.

    החלק הכי קשה הוא בין שתיים לארבע. זה הזמן שבו הבית אמור להיות שקט, אבל אז מגיעים הילדים הקטנים. הם נצמדים לסורגים שלי, העיניים שלהם גדולות כמו פנסי רחוב, והם מנסים לדחוף לי במבה דרך הברזל. "הוא ישן, חמדוני ישן!" צועק הגדול, בזמן שהוא דופק על הזכוכית כדי לוודא שאני באמת ישן. אני עוצם עיניים חזק. אני לא חמדוני, אני אריה בוגר כלוא בנפש של מכרסם.

    בערב הכל נרגע מעט. אבא חוזר מהכולל, הילדים במיטות, והבית מתמלא בריח של מרק. זה הזמן שלי. אני יוצא מהמחילה, מטפס על הגלגל ומתחיל לרוץ. אני רץ ורץ, חותר למגע, שואף להגיע רחוק. אולי אם ארוץ מספיק מהר, אצליח לעבור את המחסום של רחוב עזרא ולהגיע לפרק הלאומי ברמת גן.

    בסוף הלילה, כשאני מותש לגמרי, אני מתיישב על האחוריים, מנקה את השפם הארוך שלי עם הכפות הקטנות ומביט במראה שמשתקפת בברז המים. פרווה חומה, אוזניים עגולות, ולחיים מלאות בגרעיני חמנייה ששמרתי לשעת חירום.

    נו טוף, אני אומר לעצמי ומפהק פיהוק רחב שחושף שתי שיניים קדמיות ארוכות במיוחד. לפחות בגלגול הזה אני אוגר. בגלגול הבא, מי יודע, אולי אהיה יונה על אדן החלון של ישיבת פוניבז'.
    • תודה
    Reactions: AUVI, ~yg~ ו-ש. נ. א.3 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ש
    שמואליקס
    ואני חשבתי בהתחלה שזה מונולוג של בחור ישיבה שחזר לבין הזמנים....:ROFLMAO:
  • 144
    • N
    תוכן ארבע קומות של אמונה
  • net13 //
    • ארבע קומות של אמונה

    פרק א': בין שמיים לארץ

    הצליל הזה לא דמה לשום דבר ששמעתי בחיי. הוא לא היה סתם צפירה; הוא היה צעקה ארוכה, מתכתית, שקרעה את דממת הלילה של ירושלים והרעידה את הלב שלי בתוך החזה. עמדתי שם, בקומה הרביעית, לבד במסדרון החשוך, והרגשתי איך הברכיים שלי הופכות למים. "שאגת הארי", לחשתי לעצמי, והמילים נבלעו בתוך הרעש המחריד.

    מבעד לחלון הגדול שבחדר המדרגות ראיתי הבזק של אור כתום רחוק בשמיים השחורים. הפיצוץ שהגיע אחר כך הרעיד את הזכוכיות. הייתי אמור להיות למטה, במקלט, מוגן עם כולם. במקום זה, הייתי במקום הכי מסוכן בבניין, והכל בגלל הדבר הזה. החזקתי אותו חזק, כמעט בייאוש, מרגיש את המרקם שלו בין אצבעותיי המזיעות. הייתי חייב לעלות. לא יכולתי להשאיר אותו שם מאחור, גם אם זה אומר להפקיר את החיים שלי.
    • שכוייח!
    • תודה
    Reactions: משך ו-בואו חשבון. יוסי לוי2 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    N
    net13
    פרק ג' (אחרון): מגע של זהות האדרנלין הציף אותי. שכחתי מהעייפות ומהריאות השורפות. טסתי במדרגות...
  • 702
    • צביקה פרוגמן
    תוכן התוכן של צביקה פרוגמן 💚
  • צביקה פרוגמן //
    • נעים להכיר, אני צביקה פרוגמן 😅
    פרוגיסט בנשמה! 💚
    משפיען ויוצר תוכן.

    WhatsApp Image 2026-02-11 at 21.55.45.jpeg

    אשתף כאן את היצירות שלי
    כמובן, אתם מוזמנים לעקוב אחרי!!!​
    1770860982772.png
    WhatsApp Image 2026-02-11 at 21.55.45.jpeg
    • תודה
    • וואו!
    • חחח
    Reactions: מתגעגע, קווי מתאר, NOA# ועוד 5 משתמשים8 //
    17 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    צביקה פרוגמן
    צביקה פרוגמן
    צורף קובץ
  • 21
    • נ
    תוכן אתר ליצירת מנגינות בבינה מלאוכתית
  • נחמיהה //
    • אני מחפש ליצור מעבר ממוזיקה מזרחית למוזיקה חסידית ע"י בינה מלאכותית
    מישהו מכיר אתר נח לתפעול וכן כיצד אני מגדיר מוזיקה מזרחית שהוא יבין וכן מוזיקה חסידית
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    א שרון
    תשאל את גימני 3.1 [פרו] לגבי הסגנון לגבי המוזיקה סונו
  • 2 3 447
    • י
    תוכן הגרלומט--אתר פשוט וקל לתפעול, ליצירת תלושי זכיה כרטיסי הגרלה ומספרים זוכים,לזיכוי הרבים!
  • יש12 //
    • logo.png

    הגרלומט
    שלושה דברים במקום אחד
    עריכת תלושי הגרלה,מדבקות וכו'
    יצירת כרטיסי הגרלה
    והגרלת מספרים רנדולמית
    והכל בפשטות בצורה אינטואטבית וקלה
    לזיכוי הרבים!

    ✅ עיצוב מדבקות מוכן להדפסה
    ✅ העלאת מדבקות ושכפול חכם
    ✅ גרירה חופשית ומיקום מדויק
    ✅ הוספת טקסט ואלמנטים גרפיים
    ✅ ייצוא מהיר ל-PDF או תמונה
    ✅ מיספור אוטומטי לדפי הדפסה
    ✅ הגרלת מספרים בצורה פשוטה

    לתגובות,הצעות וכו'
    <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>
    logo.png
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: דוד פרידמן השני, שיקול דעת, Batya BT ומשתמש 1 נוסף4 //
    41 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    י
    יש12
    תוקן
  • 2 486
    • נכון מאוד
    תוכן ''שעות אחרונות לסגירת האתגר היומי: אל תישארו בחוץ, כנסו השתתפו והשפיעו''
  • נכון מאוד //
    • כל יום, אתגר חדש, הצבעה חדשה, קרב על הפסגה, אתם מוזמנים!

    האשכול הזה מתעדכן מדי יום עם הקישור לאתגר היומי - שימו עין, השתתפו ותנו פייט!

    זה הזמן שלכם להשפיע ולהטות את הכף. אל תשבו בצד, הצביעו עכשיו!
    ​
    ------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
    כמובן שהאשכול הזה הוא באישור ובעידודו של @מנהל ai בצפייה שזה יביא ערך מוסף למערך האתגרים
    אין להעלות כאן תגובות הערות וכדומה, פטפטת ודיונים רק בנספח !!​
    • תודה
    Reactions: איש בין אנשים, בדיחת קרש, סער בן רום ועוד 4 משתמשים7 //
    36 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    איש בין אנשים
    האתגר היומי (יצירת הוד לימים נוראים) עומד להיסגר, בואו להשתתף ולהצביע ←...
  • 82
    • N
    תוכן שמוליק וקרן הכספית
  • net13 //
    • שמוליק, גבר דתי בן 40, נשוי ואב לשלושה, תמיד היה טיפוס חסכן. הוא עבד כמלווה בהסעות תלמידים, וכל שקל שהרוויח נכנס לקופה המשפחתית. יום אחד, בזמן שגלש בפורומים כלכליים באינטרנט, נתקל שמוליק בשרשור לוהט על קרן כספית חדשה. "הדבר הגדול הבא!" כתב אחד המשתתפים. "רווחים מטורפים, סיכון מינימלי!" כתב אחר. שמוליק, שמעולם לא התעניין במיוחד בהשקעות, נדלק. "אני חייב לבדוק את זה," חשב לעצמו.

    למחרת, שמוליק התקשר לבנק וביקש הלוואה של 100,000 ש"ח. הפקיד בבנק, ששמע את התלהבותו של שמוליק, הציע לו הלוואה בריבית של 12% לשנה. שמוליק, שראה לנגד עיניו את הרווחים העצומים, לא היסס ולקח את ההלוואה.

    עם הכסף ביד, שמוליק רץ לבנק ורכש אלפי יחידות מהקרן הכספית. הוא היה כל כך נרגש, שהוא לא טרח לקרוא את האותיות הקטנות. "אני עומד להתעשר!" חשב לעצמו.

    בימים הראשונים, שמוליק בדק את חשבון הבנק שלו מדי שעה. הוא ראה שהקרן הכספית אכן מניבה רווחים, אבל לא כמו שציפה. "זה בטח ייקח זמן," אמר לעצמו. אחרי שבוע, שמוליק התחיל לחשוד שמשהו לא בסדר. הוא חישב את הרווחים וגילה שהם מסתכמים בכ-0.015% ליום. "זה לא הגיוני," חשב לעצמו.

    שמוליק התקשר לחברת ההשקעות וביקש הסבר. הנציג בחברה הסביר לו שהקרן הכספית אכן מניבה רווחים של 0.015% ליום, אבל זה אומר שבשנה הרווחים מסתכמים בכ-4.5% בלבד. "4.5%?" צעק שמוליק. "אבל אני משלם 12% ריבית על ההלוואה!"

    שמוליק הבין שהוא עשה טעות גדולה. הוא לקח הלוואה בריבית גבוהה כדי להשקיע בקרן כספית שמניבה רווחים נמוכים. הוא נאלץ למכור את כל יחידות הקרן הכספית כדי להחזיר את ההלוואה לבנק, ונותר עם חור גדול בכיס.

    בדיוק כששמוליק בהה בחשבון הבנק המרוקן שלו, צץ בפיד הפורום שרשור חדש: "עשיתי 40 מנויי פיס, זה עובד מבטיח..."
    • חחח
    • וואו!
    Reactions: נאר לערנען ו-שם משתמש: נחוץ2 //
    0 תגובות
  • 157
    • N
    תוכן 3 דקות לשקיעה
  • net13 //
    • השמש החלה לשקוע, צובעת את שמי ירושלים בגוונים של כתום וורוד. בבית קטן בשכונת גאולה, עמד אברך צעיר, נחמן שמו, נסער. שעון השבת הראה 10 דקות לשקיעה, והחשמל בבית עדיין לא חזר. מאז הצהריים התריעו על הפסקת חשמל יזומה באזור, אך הבטיחו שהיא תסתיים עד שעה מסוימת. השעה חלפה, והחשמל טרם שב.

    נחמן חש את הלחץ עולה. אשתו והילדים הקטנים חיכו בקוצר רוח לארוחת שבת חמה ומאירה. הנרות כבר היו מוכנים על השולחן, אך האווירה הייתה מתוחה. "אבא, מתי יהיה אור?" שאלה בתו הקטנה, עיניה מלאות דאגה. נחמן חייך חיוך מאולץ וליטף את ראשה. "עוד מעט, מתוקה, עוד מעט." הוא הביט בשעון שוב - רק 10 דקות לשקיעה.

    ניסיונותיו לברר מה קורה עם חברת החשמל עלו בתוהו. הקו היה תפוס, והוא ידע שאין טעם לנסות שוב. הוא החליט לעשות מעשה. הוא יצא מהבית בריצה, בתקווה למצוא שכן שיש לו מושג מה קורה. 10 דקות לשקיעה, והוא מרגיש כל שנייה קריטית.

    ברחוב פגש את ר' יוסף, שכן ותיק ומבוגר. "ר' יוסף, האם אתה יודע משהו על הפסקת החשמל?" שאל נחמן בדאגה. ר' יוסף, בעל ניסיון רב בחיים, הרגיע אותו. "נחמן, אל תדאג. לפעמים לוקח זמן. אבל יש לי רעיון. אולי הפקק שלך קפץ?" נחמן הביט בשעון - 7 דקות לשקיעה.

    נחמן נזכר שלא בדק את לוח החשמל בבית. הוא הודה לר' יוסף ורץ בחזרה לביתו. הוא פתח את לוח החשמל ובאמת, אחד הפקקים היה למטה. כנראה שבמקרה, בדיוק עם הפסקת החשמל, הפקק קפץ, ולכן כשחזר החשמל לא חזר גם בביתו. בידיים רועדות מהתרגשות הוא הרים את הפקק. השעון הראה עכשיו 4 דקות לשקיעה.

    באותו רגע, כמו קסם, האור חזר לבית. האווירה השתנתה בן רגע. הילדים קפצו משמחה, ואשתו של נחמן חייכה אליו בהקלה. השעון הראה עכשיו 3 דקות לשקיעה. אשתו של נחמן ניגשה מיד להדליק את נרות השבת, כשהיא נרגשת מהנס הקטן. נחמן נשם לרווחה. הם הספיקו! הוא הבין שגם כשנותרות רק 10 דקות לשקיעה, וגם כשנראה שהזמן אוזל במהירות, עדיין יש סיכוי.

    סעודת השבת הייתה שמחה במיוחד, מלאה בהודיה על הנס הקטן הזה, נס האור שחזר ברגע האחרון. מאותו יום נחמן למד תמיד לבדוק את הדברים הפשוטים קודם, ולזכור שגם 10 דקות יכולות להיות קריטיות, וגם בהן יש סיכוי להספיק. הוא גם למד להעריך את העזרה והעצה הטובה של השכנים, ובמיוחד את ר' יוסף, שלימד אותו שיעור חשוב בתושייה ובעזרה הדדית.
    • תודה
    Reactions: אוהבת אמנות ו-אא-אסתר2 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    A
    A052
    כתוב יפה מאוד. רק מעיר הלכתית לבדוק את העניין (כי יש תוספת שבת המחויבת, וסביר שרוב בני העיר כבר...
  • 410
    • N
    תוכן האם ג'ימי כתב לי נאום לקונגרס?
  • net13 //
    • אני עומד לנאום בקונגרס בארה"ב ואני מייצג את מדינת ישראל. כתוב לי נאום של 54 דקות






    מדוע נאום של 54 דקות אינו מעשי?​

    יצירת נאום של 54 דקות היא משימה מורכבת ביותר, ומספר סיבות מרכזיות לכך:
    1. משך הזמן: נאומים בקונגרס האמריקאי, גם של מנהיגים זרים, נוטים להיות קצרים יחסית, ונמשכים בדרך כלל מספר דקות עד עשרות דקות בודדות. נאום ארוך מדי עלול לשעמם את הקהל ולהפחית את ההשפעה שלו.
    2. מיקוד המסר: נאום ארוך מדי עלול לאבד את המיקוד ולפזר את המסרים החשובים. נאום מוצלח הוא כזה שמחדד מספר נקודות מרכזיות ומעביר אותן בצורה ברורה ותמציתית.
    3. הקשב של הקהל: קשה לשמור על קשבם של חברי הקונגרס במשך 54 דקות. נאום קצר וממוקד יעילות יותר בהעברת המסר.

    מה כן ניתן לעשות?​

    במקום לכתוב נאום של 54 דקות, כדאי להתמקד במספר נקודות מרכזיות שברצונך להעביר:
    • היחסים בין ישראל לארה"ב: הדגש על החשיבות ההיסטורית והאסטרטגית של הברית בין המדינות.
    • האיומים המשותפים: התייחסות לאיומים המרחפים על שתי המדינות, כגון איראן והטרור.
    • ההישגים של ישראל: הצגת הישגי ישראל בתחומים שונים, כגון טכנולוגיה, חקלאות, וביטחון.
    • החזון לעתיד: הצגת חזון לישראל ולעולם שבו ישראל תמשיך לשגשג ותהיה מנהיגה אזורית.
    מבנה אפשרי לנאום קצר וממוקד:
    1. פתיחה: ברכה חמה לקהל, הצגת עצמך ותפקידך, והדגשת החשיבות של הברית בין ישראל לארה"ב.
    2. גוף הנאום: הצגת מספר נקודות מרכזיות, תוך שימוש בדוגמאות קונקרטיות ובנתונים.
    3. סיכום: חזרה קצרה על הנקודות המרכזיות, קריאה לפעולה משותפת, והבעת תודה על ההזדמנות לדבר.
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: cotrl, עזרה בשמחה, באר היטב ועוד 2 משתמשים5 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    N
    net13
    ביקשתי ממך לכתוב לי נאום לנאום בקונגרס האמריקאי. וענית לי מכל מיני סיבות שאתה לא יכול. אבל...
  • 653
    • מ
    תוכן סיפור בהמשכים!!
  • מון בלאן //
    • אז ככה פה נעלה סיפור בהמשכים
    שהai יצור לנו !!

    יוכל לעלות עד עשר שורות של סיפור בתגובה אחת! (וכמובן לא לעשות קומבינות ולעלות את זה בשתי תגובות אחת אחרי השנייה)
    כדי לכתוב המשך צריך שהבינה תדע את כל הסיפור אז כל כמה חלקים אני יקבץ את הכל!!


    פרולוג (רקע)

    פעם, בעיר ההומה מטרופוליס, חי ממציא צעיר בשם אלכס. אלכס תמיד היה מוקסם ממכונות וטכנולוגיה מאז שהיה ילד. הוא בילה את רוב ימיו בהתעסקות בבית המלאכה הקטן שלו, ויצר כל מיני גאדג'טים חדשניים.
    יום אחד, בזמן שחיטט בערימה של חלקים ישנים שהושלכו במחסן הגרוטאות המקומי, אלכס נתקל במכשיר בעל מראה מוזר. זה לא היה דומה לשום דבר שהוא אי פעם ראה קודם - כדור מנצנץ עם דוגמאות מורכבות חרוטות על פני השטח שלו. מסוקרן, אלכס החליט לקחת אותו בחזרה לסדנה שלו כדי ללמוד אותו יותר.
    ברגע שהוא נגע בכדור, אור מסנוור מילא את החדר, וקול מכני מוזר הדהד במוחו. "מזל טוב, אלכס," זה פרץ. "נבחרת כשומר על כדור הנצח, חפץ רב עוצמה שמחזיק את המפתח לגילוי סודות בלתי סופרים של היקום."
    המום מהתפנית הפתאומית הזו, אלכס ידע שחייו לעולם לא ישובו להיות כשהיו. עם הכדור ברשותו, הוא גילה עד מהרה שהוא העניק לו יכולות מדהימות - הכוח לשלוט במכונות במחשבה אחת, לראות מעבר לצעיף המציאות, ולתמרן את מרקם הזמן עצמו.
    עם זאת, ללא ידיעתו של אלכס, היו כוחות אפלים במשחק שביקשו לתבוע את הכדור לעצמם. אחוות הטכנומנסרים, אגודה סודית של ממציאים נוכלים, ראו בכדור את מקור הכוח האולטימטיבי והיו מוכנים לעצור בכלום כדי להשיג אותו.
    כשאלכס העמיק בתעלומות סביב הכדור, הוא הבין שהוא לא לבד במאבק הקוסמי הזה. דמות מסתורית הידועה רק בשם הצופה הגיחה מהצללים, והציעה הדרכה ואזהרות סתמיות לגבי הסכנות הצפויות.
    נדלק על ידי סקרנות ותחושת חובה, אלכס יצא למסע מסוכן ברחבי העיר, מול מכשולים בוגדניים ואויבים אימתניים בכל צעד ושעל. עם כל יום שעובר, הטבע האמיתי של הכדור ומשמעותו התבררו יותר, מה שהוביל את אלכס להטיל ספק בתפקידו שלו בסכימה הגדולה של הדברים.
    כשהשעון תקתק לקראת התכנסות גורלית של אירועים, אלכס מצא את עצמו עומד במצוקה של בחירה שתקבע את גורלו של לא רק מטרופוליס, אלא של היקום כולו. הוא לא ידע שהמבחן האולטימטיבי לאומץ וכושר ההמצאה שלו עוד לפני.




    לפני שנתחיל אבקש לפני שממשיכים לא להמשיך את הסיפור, אלא אבקש שיעלו הצעות איך נעשה שלא יווצר בלבול ושתיים לא יעלו המשך בבת אחת!!
    • וואו!
    • חחח
    • תודה
    Reactions: אוהד הai, מיריכ ו-כל השרירים תפוסים3 //
    7 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    מ
    מון בלאן
    נראה לי שצריך לנסות להסביר לה שתכתוב ממל של ספר ולא של תיאור של סיפור שתתחיל לכתוב פרק
  • 2 914
    • פנינה ריימונד
    תוכן סיפור בהמשכים - נספח
  • פנינה ריימונד //
    • מעניין לאן נעלם השלג פתאום...
    • חחח
    • תודה
    • עצוב
    Reactions: תן לי לייק!, מיריכ, net13 ועוד 4 משתמשים7 //
    25 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ח
    חי משיח
    זה כמובן מסביר את הנושא עם ברק
  • 2 3K
    • A
    תוכן סיפור בהמשכים
  • ayala bimuy //
    • האם אתם רוצים ליצור סיפור עובר כלומר מישהו יעלה תמונה האחרים ימשיכו אותו
    מתחילה האוויר היה קר האיש החזיק את המעטפה הוא חיכה למישהו    צפה בקובץ המצורף 1652955ZKFdvNUoS0KwaXEdnSX4Nw.jpg
    ZKFdvNUoS0KwaXEdnSX4Nw.jpg
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: אריאלל34, net13, ant ועוד 14 משתמשים17 //
    39 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ט
    טוב עין
    עוגית האימה מקרוב....
  • 439
    • ח
    תוכן יצירת סיפור בהמשכים על ידי הבינה מלאכותית
  • חי משיח //
    • נתחיל ליצור כאן סיפור על ידי הבינה מלאכותית.
    אנחנו רק מתקנים קצת את הבינה(על מנת שלא להכניס תכנים שלא מתאימים),
    הנה ההתחלה:
    בלילה קר ואפל בירושלים, אור צהבהב קלוש נפלט מפנסי הרחוב והאיר את סמטאות העיר העתיקה.
    מרחוק נשמעו צלילים עמומים של מכוניות חולפות וקריאות מואזין מהדהדות מהמסגדים. בין הצללים,
    דמות לבושה שחור התקדמה במהירות, תוך שהיא משתלבת בקלות ברקע החורפי.
    (נוצר בGPT)

    יש לכתוב את הבינה מלאכותית בה ההמשך נוצר

    לנספח
    • תודה
    Reactions: גשם יורד, אביגלוש ו-כל השרירים תפוסים3 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ח
    חי משיח
    פיצוץ עז טלטל את החדר הקטן, הדלת נשברה לרסיסים והקירות רעדו. האיש העטוף שחור הסתובב במהירות...
  • 240
    • ח
    תוכן יצירת סיפור בהמשכים על ידי הבינה מלאכותית/נספח
  • חי משיח //
    • בחזרה לסיפור כאן
    • תודה
    Reactions: כל השרירים תפוסים1 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ח
    חי משיח
    צורף קובץ
  • 2 3K
    • מ
    תוכן הסיפור הכי משוגע שהצלחתי ליצור באמצעות בינה מלאכותית
  • מתן מאור //
    • לפני הסיפור: לפני זמן לא רב, קראתי מאמר מרתק של פילוסוף בשם "ניק בוסטרום" שטוען שקיים סיכוי של למעלה מ60% שאנחנו חיים בעולם וירטואלי. לא אכנס כאן לכל טיעוניו במאמרו הארוך והמרתק, אבל המאמר הזה שכנע אותי לבקש מ RITR לכתוב לי סיפור, על אדם שמגלה שהוא חי בתוך עולם וירטואלי. (תודה לאליהו אקספרס על מאמרו המרתק כאן, שחשף בפני את המכונה המדהימה הזאת).

    ועכשיו לסיפור:
    ג'ון, מתכנת בן 30, נשאב בפתאומיות לעולם וירטואלי שלא היה לו סוף גלוי. הוא מצא את עצמו משחק במשחק שבו הוא שולט בדמות בעלת יכולות פתרון חידות.

    התצפיות של ג'ון היו שהמשחק תוכנן בצורה כה מדויקת ובמיומנות עד שנראה שהוא חי. הוא יכול היה לקיים אינטראקציה עם הדמויות, הפריטים והסביבה סביבו ללא הגבלה מכל סוג שהוא.

    למרות שג'ון רצה לגלות את האמת על העולם המסתורי הזה שאליו נכנס בטעות, הוא לא הצליח להשתחרר מהתחושה של כלוא בתוך מציאות חלופית.

    יום אחד, ג'ון החליט לנצל היטב את כישורי התכנות שלו והצליח לפרוץ למצלמה של המחשב שם ראה את השחקן מנהל את המשחק. הוא היה המום לראות שזה היה השכן שלו, שפיתח את המשחק הזה בדירה קטנטנה בקרבת מקום.

    אבל אז קורה משהו מזעזע, בעוד ג'ון התבונן בהשתאות, הוא שמע את שכנו נאנח ומכריז "נמאס לי לשחק במשחק הזה" וניגש לכבות את המחשב.
    • חחח
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: עב"מ, סטיל יאנג, SHIMIX ועוד 19 משתמשים22 //
    23 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    מ
    מתן מאור
    כמובן שכך, מלבד זאת, המאמר אינו מחקר - הוא מאמר פילוסופי. (זה שאילון מאסק החליט שהמאמר מצא חן...
  • 980
    • מ
    תוכן מסיפוריו של GPT / עלילות משגיח הכשרות - אתם בוחרים את הסוף
  • מנוי פרימיום //
    • בעקבות אשכול מקביל ניסיתי לבדוק האם ניתן ליצור סיפורים כאלו באמצעות בינה מלאכותית ומתברר שזה ממש קל

    ההנחייה שנתתי לו (באנגלית) כתוב לי סיפור על משגיח כשרות שקיבל כסף כדי להתעלם ממחדל כשרות שאירע במטבח שבו עבד

    כותב הרובוט -

    פעם היה אדם בשם דוד שעבד כמשגיח כשרות במטבח עמוס. הוא היה אחראי על כך שכל האוכל שהוכן במטבח יעמוד בחוקי התזונה המחמירים של האמונה היהודית.

    יום אחד, בעת ביצוע הבדיקות הרגילות שלו, גילה דוד כשל גדול בכשרות במטבח. השף השתמש בטעות בחומרים לא כשרים במנה שאמורה להיות כשרה. דוד ידע שהדבר עלול להוביל להשלכות חמורות על המטבח, כמו גם על הלקוחות שסמכו על המטבח שיספק להם אוכל כשר.

    בעודו שוקל מה לעשות, הוא קיבל טלפון ממספר לא ידוע. המוקדן אמר לדוד שאם יתעלם מכשל הכשרות ולא ידווח, יינתן לו סכום כסף גדול. דוד התפתה להצעה, אך הוא ידע שאין זה פסול להתפשר על חובתו כמשגיח כשרות ולהונות את לקוחותיו.

    הוא דיווח לבוס שלו על הכשל והסביר את המצב והמטבח נסגר לכמה ימים כדי לתקן את הטעות ולוודא שהיא לא תחזור על עצמה. דיוויד איבד את עבודתו אבל הוא הרגיש טוב לעשות את הדבר הנכון, למרות שזה היה קשה.

    עד מהרה מצא דוד עבודה אחרת כמשגיח כשרות והוא זכה לכבוד בתפקידו החדש בשל היושרה שלו. הוא מעולם לא שכח את הלקח שלמד באותו יום, שלעולם לא כדאי להתפשר על האתיקה שלך תמורת כסף.

    ביקשתי סיפור הפוך - כתוב לי סיפור הפוך שבו דוד לא עמד בפיתוי ולקח את השוחד

    כותב הרובוט -

    פעם היה אדם בשם דוד שעבד כמשגיח כשרות במטבח עמוס. הוא היה אחראי על כך שכל האוכל שהוכן במטבח יעמוד בחוקי התזונה המחמירים של האמונה היהודית.

    יום אחד, בעת ביצוע הבדיקות הרגילות שלו, גילה דוד כשל גדול בכשרות במטבח. השף השתמש בטעות בחומרים לא כשרים במנה שאמורה להיות כשרה. דוד ידע שהדבר עלול להוביל להשלכות חמורות על המטבח, כמו גם על הלקוחות שסמכו על המטבח שיספק להם אוכל כשר.

    בעודו שוקל מה לעשות, הוא קיבל טלפון ממספר לא ידוע. המוקדן אמר לדוד שאם יתעלם מכשל הכשרות ולא ידווח, יינתן לו סכום כסף גדול. דוד התפתה להצעה והוא נתן לה, הוא לא דיווח לבוס שלו על הכשל, והמטבח המשיך לפעול כרגיל, והגיש אוכל לא כשר ללקוחות תמימים.

    דוד הצדיק את מעשיו בכך שאמר לעצמו שהוא צריך את הכסף, ושאף אחד לא ייפגע מהחלטתו. עם זאת, ככל שחלף הזמן, הוא החל להרגיש אשמה על מה שעשה. הוא ידע כי בגד באמון לקוחותיו והתפשר על חובתו כמשגיח כשרות.

    בסופו של דבר, האמת יצאה לאור, ודיוויד פוטר מעבודתו. הוא איבד את הכבוד של בני גילו ושל הקהילה, והתקשה למצוא עבודה אחרת. הוא הבין שהכסף שקיבל אינו שווה את עלות היושרה והמוניטין שלו. הוא התמלא חרטה וחרטה על מעשיו. הוא למד שלא כדאי להקריב את העקרונות שלך למען רווח זמני.
    • חחח
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: חני9, *רות, M . A ועוד 14 משתמשים17 //
    10 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ע
    עץ הדעת טוב ורע
    https://www.prog.co.il/threads/%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%94-%D7%91gpt.845051/
    התחבר או הירשם כדי לכתוב כאן.
    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל [email protected] או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כד

    אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  3  פעמים

    אהבת את הפורום? שתף>>

    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה