לאחר כמה שנים שעבדתי אצל מעסיק, כעובד מצטיין שעושה לו עבודה של שתי עובדים, באתי לבקש העלאה. הוא סחב אותי חצי שנה, "שכחתי, לא הספקתי" עד שעשה טובה והעלה משהו.
נשארתי עם טעם רע, והחלטתי שיותר אני לא מבקש...
לאחר תקופה כשהרגשתי שהשכר לא מצדיק, פניתי מיד לחפש מקום עבודה אחר. כשהמעסיק שמע שאני חושב לעזוב הוא נלחץ, והסכים לשפר את השכר בלי ויכוחים.
מסתבר שהוא היה צריך אותי יותר ממה שהוא שידר, וכנראה שהעבודה שלי שווה תשלום נאה יותר כי הוא לא מפסיד עלי גם אחרי שהוא העלה. אבל כל זמן שאפשר לשלם פחות, למה לשלם יותר?
אבל - אולי הוא הרויח במיידית, אבל לא לטווח הרחוק. הוא כבר לחש לי באוזן שהוא צריך אותי בשביל לאייש משרה של עובד בכיר שפורש בעוד שנתיים שלש, ושכדאי לי להשאר. אני יודע שהנסיון והעבודה שלי חשובים לו מאוד. אבל כשהתחלתי לחפש עבודה גיליתי תחום שמדבר אלי, וכשאסיים את הלימודים שהתחלתי בהם אני מתכוון להגיד לו שלום.
כי בשורה התחתונה, אני בא לעבודה בהרגשה "כאן המקום שניצלו אותי קרוב לעשור", וכשיהיה לי מקום עבודה אחר שמתאים לי, אני לא יחשוב פעמיים.