אני חושבת שהראיה הזו היא קצת צרה, קצת מתוך הביצה והקשיים שלנו (גם אני עובדת עד הרגע האחרון)נכתב ע"י רותי קפלר;2487995:כן,
אבל יש משהו מוזר בזה שמצפים מנשות פרוג לרחם על אנשים שאמורים לעבוד עד ערב פסח,
בזמן שרובינו עובדות עד החג ממש, ואם ניקח ימי חופש זה יהיה רק על חשבוננו. (אולי אולי הבוסית הנחמדה תשלם על יום שרפת חמץ).
זה שהסייעות מרוויחות מעט מדי, זה סיפור אחר ועצוב. עליו באמת ראוי למחות.
אבל לעבוד בניסן? כולנו עובדות. לעבוד בתמוז? כולנו עובדות.
ראוי לזכור שההוראה ונספחיה הם עבודות מבוקשות בציבור שלנו
לא בגלל השכר
לא בגלל היוקרה (כסייעת)
לא בגלל נוחות או קלות העבודה
סיבה אחת היא- ההתאמה לחייה של אם בישראל
וכשמבטלים גם את זה, ניטל העוקץ.
אם היו מתגמלים יותר, ניחא. אם היו מכבדים יותר או דורשים פחות במקומות אחרים- גם טוב
לא זה ולא זה? מידת הרחמים מתעוררת אצלי
(אבל אני גרה בירושלים ואני בהחלט חוששת שאם יגע בי, הרחמים יהפכו לזעם)