נכתב ע"י לילי 1;2487355:
יש פה התייפיפות בתגובה לכנות שבדברי הסייעת. היא מספרת מה קורה בשטח, לא מה כדאי או ראוי לעשות. ולהציע לה להתפטר? נו, עוד ניתוק.
מי שלא עבר את זה קשה לו להבין. אבל עובד שכפו עליו לעבוד ללא תמורה, לא יכול לבצע את העבודה בשימחה ועם מוטבציה. לא יכול.
אז גם אם הסייעת שלכם לא תאמר לכם שהיא לא במיטבה, היא לא
גם העובדים בבתי האבות אמרו שהתנאים היו נמוכים ולא הוגנים,
האם זו תשובה?
לפני קרוב לעשר שנים עבדתי במקום כלשהו, לימדתי שם תוכנות,
והמשכורת התעכבה והתעכבה והתעכבה... כמה חודשים.
האם אפשר היה ללמד בשמחה ובטוב לבב? לא,
האם נשארתי ולימדתי בעצבנות? גם לא,
לימדתי עד שלא יכלתי - ואז עזבתי. (אגב, המקום נסגר. דברים לא יכולים להתנהל בצורה כזו באמת.)
ואני האחרונה שמנותקת... מאד מאד בעד זכויות הגננות והסייעות,
ורואה בסייעת (או בעוזר לרבה, לא משנה) גננת לכל דבר וענין,
מקבלת את אותו יחס ואותן מחוות.
ברור שהמצב לא הוגן, ואולי זה מסיט את האשכול - אבל זה זעזע אותי לשמוע שילדות הלכו בשמחה יום אחר יום ל'קיטנה', והקייטנית הפגינה - נגדן.