שיתוף - לביקורת MIGA – Make Israel Great Again.

[חנה ש.]

ב"ה

טראמפ הקדים אותי.
לא שאני מתחרה עם נשיא ארצות הברית,
אבל את מה שהוא אמר, את האמת הפשוטה,
היינו צריכים לומר כבר מזמן.
ולא, לא היינו צריכים להמתין כל כך הרבה,
עד שמישהו, מישהו חשוב, יעמוד בגלוי לצידו של בנימין נתניהו.

זה זועק לשמיים.
נתניהו, האיש שמנהל מלחמה על עצם קיומנו,
סופג מתקפות חוזרות מגורמים בשמאל ובמערכת המשפט,
שכבר מזמן הפכו לדבר אחד.

זה לא יאומן.
בעיצומו של מאבק הרה גורל,
כשהוא מקבל החלטות של חיים ומוות,
ממשיכים לעסוק בחשדות מגוחכים,
בקטנות שבקטנות,
כאילו מדובר בעניין ציבורי מהותי.

קוראים לזה צדק.
אבל זו לא צדק, זו השפלה, זו כפיות טובה, זו חוצפה.
אין פרופורציות.
העם כולו תלוי באוויר,
והם בודקים חשבונית על סיגרים.

רק מערכת עם גב תקציבי עלום,
יכולה להרשות לעצמה להטריל מדינה שלמה,
מדינה שלא תומכת בזה, לא רוצה בזה, לא מאמינה בזה.

ואז קם נשיא אמריקאי.
הוא לא רק מדבר, הוא מבין.
הוא רואה את המודיעין,
הוא יודע מה קורה באמת,
מתקני גרעין פעילים, העשרה לרמות מסוכנות,
כוונות שלא מוסתרות,
והכול מכוון כלפינו.

הוא מבין את גודל הסיכון,
את גודל המשימה,
את הלילות הרבים ללא שינה,
את הלב שדופק בעוצמה,
ובעיקר, את התפילה,
כי המשימה היא כמעט בלתי אפשרית.
נדרשת כאן עוצמה, שנולדת מהמקום הכי עמוק,
לא רק תכנון, לא רק מודיעין, אלא אמונה.

טראמפ כבר אמר את האמת, כי הוא כבר הבין אותה.
האמת שהוא קלט בשביעי באוקטובר,
האמת שעם ישראל סוחב על גבו אלפי שנים.

ויש עדיין מי שלא מבין,
שהאמת הזאת הייתה צריכה להיאמר בקול, מזמן.

ויש עדיין מי ששותק,
או גרוע מזה, עוטף את השקר במילים נאות,
כמו "התערבות בעניינים פנימיים",
או "תנו למערכת המשפט לעשות את עבודתה".

איזו טעות,
איזו בושה,
ששתקנו,
שלא עצרנו את הרדיפה בעצמנו.

כן, הם צעקו "בושה".
אבל הבושה האמיתית היא שלנו — ששתקנו,
שראינו את השקר עטוף בגלימה ונתנו לו לעבור.
שזו בושה אדירה שלנו שלא צעקנו מספיק.
כן, בושה — לא כקריאת גנאי, אלא כהודאה.

אז אולי הגיע הזמן,
להיות קצת טראמפ,
לצעוק פייק ניוז, כשזה באמת שקר,
לצעוק חמס, על כל מי שחומס את האמת,
לחשוף את החמס שמתחפש לצדק,
ולדאוג לעם ישראל בכנות.

כי מי שנלחם באדם הזה,
לא נלחם בו,
אלא נלחם בשליחות שהוא נושא,
בשליחות לשמור על עם ישראל.

וכל אדם יודע עמוק בלב באיזה צד הוא באמת עומד.
זה הרגע לבחור.
תבחרו להיות בצד של האמת, בצד המנצח,
בצד שבוחר בקיום עם ישראל.

ההיסטוריה של עם ישראל מתכנסת לרגע הזה.
זה הזמן לבחור להיות שותף.

והנה כמה אמיתות שאין עליהן ויכוח:​

• מילים יפות לא מצליחות להסתיר שקר, רק לעכב את התגובה אליו.
• רדיפה בתחפושת של משפט היא עוול בגלימה שחורה.
• כשאין פרופורציה מלכתחילה, אין גם צדק שיכול לצמוח ממנה.
• מערכת שלא רואה את התמונה הגדולה, לא צריכה לחרוץ גורלות לאומיים.
• אמת לא זקוקה למקהלה של פרשנים, היא פשוט נוכחת.
• צדק אמיתי לא רודף אדם שפועל למען עמו, הוא מגן עליו.
• אין דבר יותר מסוכן משקר שמתחפש למוסר.
• כשמתחילים להתבלבל בין טוב לרע, מישהו מרוויח מהבלבול הזה.

 

[חנה ש.]

ב"ה

יש רגעים שבהם שתיקה היא בגידה.
דבריו של הנשיא טראמפ חשפו את מה שרבים הרגישו, כשצדק הופך לכלי פוליטי, זו פגיעה מוסרית חמורה.
אני מצרפת את מחאתי, בשם היושר, האחריות והזיכרון ההיסטורי:

יש כאן מהלך גדול שחשיבותו חורגת מהמחלוקת הפוליטית הרגילה.
יש כאן אחריות ציבורית שמופקדת בידיהם, והם בחרו לפגוע בה.
ויש כאן, יותר מכל, הפרה חמורה של עקרונות מוסריים בסיסיים.

טיעוניי נשענים על עקרונות מוסריים פשוטים: פרופורציה, הכרת תודה, נאמנות לעם, והיכולת להבחין בין עיקר לטפל.
מי שמבקש להתווכח איתם, מתבקש להתווכח עם ההיגיון עצמו, לא עם הסגנון.

יש כאן איזון ברור בין עובדות שאי אפשר להכחיש, כמו מתקני אויב, חקירות מגמתיות או סיכונים ביטחוניים חמורים, לבין קריאה ערכית בסיסית:
אתה לא חייב לאהוב את האדם.
אבל אם חייך חשובים לך, תתייצב בצד שמגן עליהם.

לעד נזכור את החרפה. את שפלות הרוח. את המוסדות שהפכו לחומת מגן של רשעות במסווה של צדק. את אותם אנשים קטנים שעמדו בדרכו של מהלך גדול.

בשמם של אינטרסים פוליטיים צרים וכשמניעיהם זרים לטובת הכלל, הם פגעו בשאיפה האדירה להשבת בנים לגבולם. הם עיכבו את המאבק הצודק על קיומנו והלבישו את הפגיעה החמורה הזו בעטיפה של משפט, בדיוק מהמערכת שנועדה להגן על ערכי מוסר ולא לרמוס אותם.

כאשר מערכת החוק עצמה הופכת לכלי ניגוח פוליטי, וכאשר החלטות קיומיות מושהות על ידי פרשנויות מעוותות, החוק מאבד את יסודו המוסרי והופך לכלי שרת בידי חורבנו.

והם לא ייזכרו כמי שעצרו אסון, אלא כמי שנתנו לו יד.

אין לי ספק, מילותיהם עוד יעמדו כנגדם. כי אין אסון חמור יותר מטיפשות עטופה ביוהרה, וכשהיא מתממשת היא תמיד קמה על יוצרה.