תנו לי ביקורת קסם של גיל חצי שנה 🤍

  • הוסף לסימניות
  • #1
גיל קטן עם מתיקות כל כך גדולה,
רגעים עדינים של אושר ממיס.

בחרתי לשמור על פשטות, לתת לאור, לרוך ולחיוך לעשות את שלהם ✨
לפעמים לא צריך יותר מזה כדי ליצור קסם.
חצי שנה 0583226044.jpg

חצי שנה תמר 0583226044.jpg

צילום תמר א 0583226044.jpg

תמר א 0583226044.jpg
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
סט מהחלומות!
חתיך צילום תמר 0583226044.jpg

צילום תמר א 0583226044 0.jpg

תמר א חצי שנה 0583226044.jpg

צילום תמר א 0583226044 חצי.jpg
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
יפה מאוד. אהבתי את השלישית!!

ביקורת בונה: תמונה 1-4 נסי לצלם מזווית נמוכה יותר קרוב יותר לגובה התינוק. קרוב לסגנון תמונה 3. פחות נמרחת.. בנוסף יש קצת שטחים מתים. הייתי מעדיף אותם באיזור העליון בשילוב כלל השלישים.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.

אשכולות דומים

שחה לי לקוחה:
"הילד שלי שובב גדול, ניסיתי לצלם אותו מאות פעמים, מה לא עשיתי?
הוא קם ורץ ועושה פרצופים,🤪
בגלל המהירות שלו, התמונות יוצאות מרוחות, מטושטשות ואני נשארת מאוכזבת.. מרב, את חושבת שיש סיכוי להוציא לו אלבום?.."
כל כך הרבה סוגי ילדים יש, כל אחד עם אופי משלו,

אחרי למעלה מעשור של צילום מאות ילדים, כל אחד עם אופי שונה.
אני יכולה לומר לך: צילומי חלאקה לא חייבים להיות סיוט! כשיש נסיון, מקצועיות, שיטה וגישה, החוויה הופכת להיות חגיגה של תמונות עם הרבה אווירה.


התלבטתי, באיזה סט לשתף אתכם
כל משפחה יש לה את היופי שלה, תמונות מיוחדות עם אופי ייחודי רק לה,

שמה לכן כאן תמונה בודדת ממספר אלבומים שהפקתי, כל תמונה היא פתיח קטנטן מאלבום מושלם
מוזמנת לבחור?


טיפ מבית במבוק מחכה לך בתחתית הפוסט


דודי, אגדה של מבט
הוא מטופח ומושקע, כל מבט שלו ,זו אגדה
ביחד עם אחותו בת השנה, זוג משעשע ולא פראייר, הצילום היה פרויקט מלא באמונה, שאלבום מושלם בטוח יצא מפה - נקודה.
234A1731.jpg
ילד של אור
אמא של עזרי הגיעה עם קולקציה מתוקתקת, היא ידעה בדיוק מה היא רוצה ואיזו נעל להתאים לכל חולצה
ילד רך ונעים, צילמתי אותו יחד עם אחיו בן השנה. צילום על הבוקר.. בזריחה
234A2472 copy.jpg
הנסיכה הנרדמת
הן הגיעו שתיהן עם מלא חלומות לאלבום בת מצוה עם תמונות מהאגדות, כזה שישאיר להן מזכרת רגע לפני שהיא כבר נערה ובוגרת
234A1010-Recovered copy.jpg
אלי, קסם של רגעים
יש לו אח ואחות, אבא ואמא אוהבים
ילדים רגועים וכיפיים, בסט שלהם יכולתי לשוט על כנפי הדמיון, להעמיד ולפסל אותם כרצוני, הוא זורם ואני יכולה להפיק לו תמונות מעולם אחר234A7147-Edit.jpg
מאיר, מלאך שובב
הוא שובב ונמרץ וחינני להפליא.
זהו ילד שאם אתן לו טיפת חופשיות,
הוא יצור לעצמו פוזות משעשעות ונוטפות מתיקות
הצילום מלא באקשן, אנרגיות וצחוק מתגלגל - חגיגה אמיתית של תמונות מלאות בצבע וחיות
234A0282 copy.jpg
חברה טובה שלי, חכמה ומנוסה, נתנה לי פעם טיפ זהב:
'כשאת מרגישה שהסבלנות שלך מתחילה לפקוע, והקטנטן שלך מוציא ממך רגשות שאת פחות אוהבת לפגוש
(ואת יודעת למה אני מתכוונת ), פשוט תפתחי אלבום תמונות. תראי כמה הוא היה קטן, רך וטהור. ותזכרי - הוא עדיין כזה! לפעמים זו רק מסכה שמסתירה את היופי הזה.
וזה נכון, לא? כל בעל מלאכה מאמין שהאומנות שלו יכולה לשנות את העולם. פסיכולוגית תציע שיחת נפש, יועצת הורים תמליץ על בדיקת עומק, וצלמת? צלמת תגיד לכם שתמונות הן תרופה לנשמה. ואני מאמינה בזה בכל ליבי. לאו דווקא תמונות מקצועיות, אלא כל תמונה שמנציחה רגע יפה. רגעים שנשמרו בלב, שמחכים שנחזור אליהם, שימלאו אותנו מחדש.​
קר לי כל כך, וצמרמורת עוברת בכל גופי. אני יוצאת בריצה מהבניין, וגל של חום מכה בי ומזכיר לי שעדיין הקיץ מרחף באוויר ולא מתכוון ללכת. גם אני לא. לא מתכוונת לעזוב אותו. עדיין.

בראשי רצות מילים כמו קשתות של לוחם המנסה להגן על חייו בחירוף נפש.

אני אוספת את כולן. מה הוא אמר, מה אני הגבתי, למה אני אמרתי, איך הוא הגיב.

הילדים כבר מזמן הלכו לישון, אך עבורי הלילה רק החל.

אני מביטה בשעון — 12:30. אין אדם ברחוב. כולם לבטח סגורים בבתים. ישנים. בטוחים.

ואני? אגרטל זכוכית עם סדקים, שזרקו ממנו את הפרחים. את אלו שהחזקתי בחתונה, מחייכת אליהם בפשטות ילדותית שכזו. בביטחון שהחיים ישירו לי. תמימה... שלווה...

חייבת לנוח. אני מתיישבת על ספסל עץ משופשף המזמין אותי להיזכר בעבר, לנסות למצוא אור בכל החושך מסביבי. מה מצאתי בו — בגבר הגבוה, החסין, הישר כל כך?

אני נזכרת ביום אחד מהשבוע שאחרי החתונה. עוד הריח הטרי־טרי הזה עומד לי באף, כמתהלכת במאפיית קסמים.

הוא הביט בי בעיניים מבריקות ואמר בטון אצילי: "אני לעולם אגן עלייך ואדאג שאיש לא יפגע בך."

ראשי מתרומם אל שמי הלילה השחורים שהיו עֵדַי לרגע הזה.

כן, הוא ידע להגן עליי היטב כשהיה מדובר בטיפוסים מחוספסים, איתם האופי המרשמלו שלי לא ידע איך להתמודד. אבל… האם ההבטחה לא הייתה אמורה גם להגן עליי מפניו? אז איך זה שפעם אחר פעם הוא מותיר את שפתי קמוצות וחסרות אונים מול חוד לשונו?

השמיים האלו… רוצה לצרוח, לעוף אליהם, לנסות לקרוע את העלטה הזו לשניים. אינני מסוגלת לזה יותר! האם לפרק את הבית? את האחוזה הבטוחה שיצרתי לילדי האהובים בעשר אצבעות, בעמל אין סופי בגוף ונפש כאחד?? אחוזה שתעניק להם יציבות ומגן.

אבל רגע — האם אותה אחוזה לא מחוללת בדיוק את ההפך? חרב פיפיות...

האם הדיבורים שלנו, המתפזרים בארבע פינות, לא מרוקנים את כל החיות שאני מעצימה אצלם?

רגע של אמת. גם ידי שותפות בעסק הדביק הזה, הלא כן?

נכון שאף פעם לא הייתי בקיאה בשנינות הלשון. ולמרות זאת, נפשי מתגוננת ומחברת את האבן שלי אל האבן שלו. תרצי או לא — נוצרת אש.

זהו!

נזכרת במשהו שלמדתי בהנחיית הורים: לא להיכנס למאבקי כוח עם הילד. מאבקי כוח הם כמו סם שלוקח אותך אל מחול בלתי ניתן לעצירה. זה בסיס המשמעת — לא להיכנס למחול מלכתחילה. להיות בשליטה.

אנסה את זה — הבטחתי. מביטה בשמיים ולוחשת — תהיו עֵדַי!

***

אני נכנסת לבית. האוויר עומד.

גם הוא.

עומד ושוטף את הכלים עם כפפות. המים לא מתבזבזים מעבר לצורך, והכלים מחזירים ברק.

בדרך כלל הוא היה מביט בי במבט מבקר כלשהו.

אבל עכשיו — כלום. הוא מתבייש. האמת שגם אני.

מעין כנות של הלב שיודע שאם לא השכלנו להשכין שלום — אז לחרפה יש מקום.

אני פוסעת חרישית לחדר ונוחתת על המיטה הרכה, הסולחת, המבינה, הממריאה אותי אל הבריחה מהמציאות שאינני בטוחה בה.

קול שעון מנגן, מעיר אותי. לרגע מלאכותי אני מאבדת מציאות ומחייכת.

"מודה אני" — שפתותיי מדובבות. ולפתע כמו מטר של פצצת אטום נופל עליי כל ה"אתמול", ה"שלשום", ה"מאז."

איי.

מנגינה של שעון שוב מתפזרת והודפת את הכאב בגל של רחמים.

אני חוזרת להתרכז במילים: "מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה…" עוצרת. נותנת לאמונה לחדור, לסלק רגש שלא מבין למה. למה העולם כל כך מסובך? אבל זה בדיוק המשחק, הלא כן? האם לא בשביל רגע אפל של חוסר ודאות ביקש רבי עקיבא למסור את נפשו?

"רבה אמונתך… יהי רצון מלפניך שלא אכעס ולא אכעיסך." הוספתי, ובטעות — אולי בעצם בכוונה — אני עונה, "אמן."

נזכרת בהחלטה שלי אתמול לא ליפול אל סל סמי הוויכוחים, התחלתי את היום במחול משלי.

בחדר יש ריח של כלניות. כמה נחמד להרגיש בשדה פרחים. מדמיינת אותי ילדה בת חמש, עם שמלה לבנה, קוטפת פרח סגלגל. אני שוקלת להשליכו, אך בתנועה חדה אני מאמצת אותו אל ליבי.

הבית הזה יקום ויהיה. הילדים שלי צריכים אבא קרוב ואמא חזקה. כי כבר הסבירה לי האישה, שעוד מעט תיכנס לחדר עם ספלי קפה לשתינו, שלכל זוג יש את המשקעים שלו. עלינו התפקיד לבחור האם לברוח או להתמודד.

או — הנה היא באה.

היועצת הזוגית שלי. עיניה העמוקות, החכמות, התומכות, בוחנות אותי באמפתיה.

אני סומכת עליהן, והן עליי. וכן — אני לבד כאן. למען האמת, בעלי אפילו לא יודע שפניתי לעזרה.

ודאי, הוא חושב שהבעיות הן רק שלי ובגללי...

רגע של אמת. אולי גם אני חושבת עליו כך?

"שלום!" היא דוברת אמת — בשביל זה הגעתי.

"איך עבר עלייך השבוע?" כמה שאני זקוקה לשאלה הזו.

"הספקת לעבוד על מה שדיברנו?" זו לא דרישה, אלא פתיחה של שיחה שתיתן לי כוח לעוד שבוע.

"כן." טון ללא סולם ברור יוצא לי מהגרון. אני נעצרת לרגע, חוששת.

"תני לי דוגמה…" היא מעודדת, מבחינה בחרדתי שזלגה כחוט השערה.

"עשיתי מה שאמרת! למען האמת — כמה פעמים!" הקול שלי עלה. התייצב.

כן. הביטחון שלי בזוגיות שלנו מתעצם משבוע לשבוע.

"יופי, מצוין!" היא שמחה בשבילי. "אני כל כך מעריכה את המאמצים שלך. לא הרבה נשים במקומך היו בוחרות להשקיע בגינה יבשה ונובלת.

צריך ים רצון, אומץ אדיר ואמונה חזקה.

לא להתייאש! להשקות ולטפח, יום ועוד יום…" היא אומרת ומביטה בי כאילו הבחינה בכלנית הסגלגלה והבלתי נראית, ההדוקה אל ליבי.

"אז ספרי לי…" היא משכנעת.

"אתמול…" המילים מטפסות לי בגרון. "כשהוא הגיע הביתה, והילדים — את יודעת — המשחקים שלהם היו בכל מקום… הוא העיר לי על זה בצורה פוגענית ביותר, ליד הילדים! כמעט ולא נשמתי... רציתי לצעוק, להילחם כהרגלי… אבל… שתקתי. כשהייתי מלאה בכוח חזרתי אליו ואמרתי לו: 'הייתי מאוד שמחה אם תאמר את מה שמפריע לך בצורה פשוטה ולא פוגעת, ואני אשתדל להבין.'"

שפתי פוסקות משצף המילים, עיני בוחנות את הנקודות השחורות המקשטות את רצפת החדר.

האם גם אני אוכל ליצור מנקודות שחורות רצפה מבריקה ויפה?

"מקסים! בדיוק כפי שלמדנו. דבר ראשון — להבחין במילים שפוגעות בך." היא עוקבת אחר מבטי המושלך ארצה וחותרת להרהורי.

"להבחין בנקודות שחורות בתוך הדו־שיח ולא להיכנס לשם, לא לגעת בהן. כי הן יכולות להפוך לחור שחור שואב וממגנט. ואחר כך, בצורה הכי רצינית, בשליטה וברוגע את מבקשת שהשיח יהיה שונה. אז תספרי לי — איך הוא הגיב?"

אני מבקשת להיזכר. כן, הוא לא כעס ולא צעק.

"הוא פשוט הבין. הוא אמר: 'אוקי… האם את יכולה להסביר לי מה אני אמור לעשות במקרה כזה, לשתוק?' אז הסברתי לו. 'פשוט תבקש מאחד הילדים לאסוף. זה הכל.' זה היה ואוו. וזה לא נגמר פה..."

התחלתי לדבר מהר, חוששת שהזמן הקצוב יחדל ולא אספיק לספר לה על ההצלחות היפות שהאירו לי כקרן עמוסת צבעים מסחררת.

"ישבנו שלשום ביחד ודיברנו על העבר שלו. אמא שלו הייתה טיפוס מאוד יקי — נקייה בטירוף ומסודרת. הכל מתוזמן אצלה. וגם… היא תמיד דאגה להחליט עבורו ממש הכל. אפילו מה הוא ישחק אחרי הצהריים ועם מי. שליטה מלאה… כל אי־ציות מצדו גרר האשמות והשפלות. ואבא שלו…"

אני מודעת לפתע לרגש של חמלה נוראה המתפשטת לי בלב. מדהים איך שהחמלה הזו מופנית אל אדם שעד לפני חודש הרגש היחידי שחשתי כלפיו היה כעס וריחוק.

"אבא שלו… היו יכולים לעבור ימים ארוכים בהם לא היה מעיף לעברו מבט. לא חלו ביניהם יחסי חינוך או אהבה. כלום. רק חלל נורא וריק. ילד יתום לא־יתום. כשבמוחו הקטן מתעצם חוסר הביטחון שלו אל מול אבא."

עיניי מתרטבות, ודמעות רותחות זולגות ברשות מובנת.

"הסברתי לו שאני לא מסוגלת עם כל הביקורת. והוא הבין. הרגשתי אותו איתי — מבין, מרחם, ורוצה להשתנות. אפילו הבטיח לחפש מטפל טוב."

"אני לא מאמינה…" פיה הפעור של המטפלת נתן לי להבין שהצעדים האחרונים בחיי יהיו הראשונים לחיים אחרים.

"את יודעת… אני רוצה להסביר לך משהו." אני אוהבת כשהיא מתחילה כך — זה תמיד מסתיים במשהו שאני מהרהרת אחריו יום שלם או יומיים.

"הדחף הזה שלו לתת ביקורת, הערות, ואפילו חוסר יחס אל ליבך — אלו דרכי ההתמודדות שלו עם הנפש. הוא שומר על הביטחון שלו זקוף. כל מעשה של אי־נוחות בחייו מושלך כלפייך כדי לספק לו תמיכה. הוא אינו מסוגל לתת לנפש שלו להרגיש קטנה או בחוסר ודאות. וכן — הוא יעשה הכל, גם אם זה אומר להכאיב למישהי שחשובה לו יותר מכל."

מילותיה מזדחלות ומתיישבות במוחי המנסה לתרגם אותן למעשה.

"אז מה הפתרון לזה?" אני כמעט צורחת. חייבת להיות דרך.

"לתת לו להבין שהוא כבר לא במלחמות ששהה בהן עוד משחר ילדותו — ולהביא אותו למצב שיסמוך עלייך להאיר לו את הדרך בחיים החדשים. נטולי הקרבות."

כן. אני אקח איתי את מילותיה ליום שלם או יומיים.

בעצם להרבה, הרבה יותר.

***

בוקר קריר בצימר ייחודי בפאתי הר חרמון, אני מביטה מהמרפסת אל נוף קסום וצחור. רק רחשי פסיעות מהדהדות למרחקים.

הוא קופץ לברר מה מסתתר מאחורי הגבעה הסמוכה.

השלג מכסה את ההרים בנועם, ובאופק זיק של שמש על עץ אורן זקור ושתקני.

גם אני למדתי לשתוק. במקום שבו אין חום ולא קור, אין רע וטוב, אין גדול או קטן — ישנה רק שלמות של משהו בלתי־שלם.

מבטי עוקב אחר פסיעותיו. אני בטוחה שיהיה שם את אותו הנוף, אותה שלווה. לרגע הוא נעלם ו...

או — הנה הוא חוזר. צועד בפסיעות גדולות. אותן פסיעות גדולות בהן אנחנו צועדים יום־יום את מסלול חיינו.

"היה שם שלג בדיוק כמו פה!" הד ההר מחזיר את צעקתו, 'פההההה…'

לא שם, לא הרחק, לא מעבר. השלום נצור פה. תחת אחת הבלטות במשכננו. בעצם הרבה יותר קרוב מזה, ממש לוהט בכף ידינו.

ברגע של אמת, חיוך נתלה על שפתי.

***

החורף חלף ואחריו חלפו גם האביב והקיץ, והחורף שוב התארח.

ישנם ימים בהם הגשם יורד וקריר לפרקים, וישנם ימים שחום ההסקה פורש מעלינו, ומענג את ביתנו.

לירוק דם — זהו סבל שלא נגמר. אבל לרפא את הפצע מבפנים — זו התבונה.

אני מכינה קפה לשניים, ויושבת לשיחה קלה. אני לומדת יותר ויותר איך לדבר — ויותר חשוב: מתי לשתוק.

אני אוחזת בידי את מושכות העגלה שמחזיקה בתוכה את המשפחה היקרה שלי.

זה חלום ודאי.

אני נותנת צביטה ללחי — אי!... כאב של אושר.

המאמצים לא היו לשווא. לא ניפחתי בלון ותקעתי סיכה.

לא!

במו ידיי ערבבתי טיט. לבנה מעל לבנה.

מקבלת אל ביתי את האלוקות, מרגישה בה כורכת סביבנו הילת שלום.



______________
א.מלאכי- סיפור ראשון שלי לפרסום כאן. אשמח להערות או הארות בונות. תודה!
ב"ה
אחרי שהסתבכתי ונסיתי להבין בעזרת הצ'אט,
משתפת לטובת מי שגם מנסה להבין,
לכבוד חג ה"אור".
יש לי פלאש גודוקס V1 עם מרכך אבל אני לא יודעת איך לכוון אותו נכון, אפשר הסבר טכני לגבי הכפתורים אני בלי משדר זה על המצלמה.

בשמחה.
אני אתן לך הסבר טכני וברור, שלב־שלב, רק למה שרלוונטי כש-ה-Godox V1 יושב על המצלמה בלי משדר.



הכפתורים והחוגה – מה כל דבר עושה​

🔘 כפתור ON / OFF​

ברור 🙂
הפלאש צריך כמה שניות לטעינה אחרי הדלקה.



🔘 כפתור MODE​

זה הכפתור הכי חשוב.
כל לחיצה מחליפה מצב:
  • TTL – הפלאש מודד לבד כמה אור לתת
  • M – ידני, את קובעת בעצמך את העוצמה
💡 טיפ למתחילות:
להבנת הפלאש – עבדי ב-M, זה מלמד הרבה יותר.



🔄 החוגה הגדולה​

החוגה משמשת לשינוי ערכים:

במצב M:​

  • מסובבים → עוצמת פלאש
  • הערכים:
    • 1/1 = עוצמה מלאה
    • 1/2 חצי
    • 1/4
    • 1/8
    • 1/16
    • 1/32
    • 1/64
    • 1/128 (חלש מאוד)
📌 כלל אצבע עם מרכך:
  • התחילי ב־1/8 או 1/16



🔘 כפתור ZOOM​

שולט על פיזור האור.
  • 24–28mm → אור רחב ורך
  • 50–105mm → אור ממוקד וחזק
עם מרכך:
👉 שימי על 24–28mm
אין סיבה למקד.



🔘 כפתור H (HSS)​

לא צריך כרגע.
  • מיועד למהירויות תריס מעל 1/200–1/250
  • גורם לפלאש לעבוד קשה ולהיחלש
📌 בלי משדר ועל המצלמה – תשאירי כבוי.



🔘 כפתור ⚡ TEST​

בודק שהפלאש יורה.
טוב לוודא שהכול עובד.



כיוון הפלאש פיזית (קריטי!)​

עם מרכך:
  • לא לירות ישר קדימה
  • הטיה קלה למעלה (כ-45°)
  • אם יש תקרה בהירה – מצוין
    אם אין:
  • עדיין הטיה למעלה נותנת אור פחות שטוח



סט הגדרות התחלה מומלץ (צילום רגוע)​

על המצלמה:
  • ISO: 100–400
  • צמצם: 4–5.6
  • תריס: 1/160–1/200
על הפלאש:
  • MODE: M
  • עוצמה: 1/16
  • ZOOM: 24mm
  • ראש: מוטה מעט למעלה
מכאן:
  • כהה מדי? מעלים ל-1/8
  • חזק מדי? יורדים ל-1/32



טעות נפוצה​

❌ לשנות כל הזמן מצלמה במקום פלאש
✔️ בפלאש – משחקים בעוצמה
✔️ במצלמה – קובעים אווירה



אם תרצי, בשלב הבא אני יכולה:
  • לבנות לך “סט קבוע” לפורטרט רך
  • להסביר איך הפלאש והאור הטבעי עובדים יחד
  • או לעבור איתך על סצנה מסוימת שאת מצלמת
תגידי מה הכי יעזור לך עכשיו.

אני שואלת איך אני יודעת שערכים נכונים לפלאש ולא למשדר שלא באמת קיים?

זו שאלה מצוינת – ואת נוגעת בדיוק בנקודה שמבלבלת הרבה צלמות, אז נעשה סדר טכני וחד.
התשובה הקצרה:
👉 כשאין משדר – הפלאש עצמו הוא המשדר.
כל מה שאת רואה על המסך של ה-V1 הוא מה שקובע בפועל.
ועכשיו בהסבר ברור:



מה זה “משדר” ומה התפקיד שלו בעצם​

משדר הוא רק שלט מרחוק.
הוא לא יוצר אור, לא מחשב עוצמה, ולא מוסיף מידע קסום.
כשפלאש יושב על המצלמה:
  • אין “חוליה חסרה”
  • אין ערכים חבויים
  • אין משהו שלא הוגדר
📌 הערכים שעל מסך הפלאש = הערכים האמיתיים



אז איך אני יודעת שהפלאש עובד לפי מה שהגדרתי?​

יש 3 בדיקות פשוטות, חד־משמעיות:

1️⃣ שינוי עוצמה → שינוי בתמונה​

  • שימי את הפלאש על M
  • צלמי ב-1/16
  • צלמי שוב ב-1/8
אם התמונה השנייה בהירה יותר –
✔️ הפלאש מגיב לערכים
✔️ אין “משדר נסתר”



2️⃣ שינוי ZOOM → שינוי פיזור אור​

  • ZOOM על 24mm → אור רך ורחב
  • ZOOM על 105mm → נקודה חזקה וממוקדת
רואים שינוי?
✔️ ההגדרות פעילות



3️⃣ כיבוי פלאש → חושך​

  • צלמי עם פלאש
  • כבי את הפלאש
  • צלמי שוב באותם ערכי מצלמה
אם התמונה נופלת דרמטית:
✔️ האור הגיע מהפלאש
✔️ לא ממשהו אחר



למה התחושה שיש “משהו שחסר”?​

כי כשעובדים עם משדר:
  • רואים ערכים על המצלמה
  • מרגיש “יותר מקצועי”
אבל טכנית:



מה כן משתנה כשיש משדר?​

לא העוצמה.
לא הדיוק.
רק:
  • שליטה מרחוק
  • עבודה עם כמה פלאשים
  • נוחות



כלל זהב שחשוב שתזכרי​

אם האור בתמונה משתנה – הפלאש מציית.
אין מצב ביניים.
את לא “מדמיינת” הגדרות,
ואין מערכת שלא קיימת.



אם תרצי, אני יכולה:
  • ללמד אותך איך לקרוא תמונה ולהבין אם הפלאש חזק/חלש
  • לתת לך תרגיל קצר של 5 דקות שמקבע את הביטחון בזה
  • או להסביר איך תדעי מתי משדר באמת נחוץ ומתי לא
רק תגידי.

לא זה פשוט שיש כפתורים שמגדירים משדרים ואני לא יודעת אם נגעתי בהם אז יש כמה אופציות ואני לא יודעת למה זה מכוון.

עכשיו אני מבינה אותך לגמרי.
את לא שואלת עקרונית – את שואלת טכנית: “אולי נגעתי במשהו מיותר בפלאש עצמו”.
אז הנה סדר ברור, בלי ניחושים.



קודם כל – איפוס מהיר ובטוח (מומלץ)​

כדי לדעת ב־100% שאין הגדרת משדר פעילה:
  1. כבי את הפלאש
  2. הדליקי אותו
  3. לחצי לחיצה ארוכה על כפתור MODE (כ־2–3 שניות)
  4. יופיע RESET / CLR
  5. אשרי
👉 עכשיו הפלאש חזר לברירת מחדל של פלאש על מצלמה.



עכשיו נבדוק מה לא צריך להיות פעיל​

🔹 סמל אנטנה / גל רדיו​

אם את רואה:
  • MASTER
  • SLAVE
  • Rx
  • Tx
  • CH / GR
❌ זה מצב אלחוטי
✔️ לצילום על המצלמה – אסור שזה יופיע
כדי לבטל:
  • לחיצה קצרה על הכפתור עם סמל האנטנה
  • עד שאין שום ציון של רדיו על המסך
המסך צריך להיראות “נקי”.



איך צריך להיראות המסך כשאת בסדר​

על המסך:
  • MODE: M או TTL
  • ערך עוצמה (למשל 1/16)
  • ZOOM (למשל 24mm)
❌ בלי:
  • ערוץ (CH)
  • קבוצה (GR)
  • Master / Slave
  • סמל רדיו



הכפתור שמבלבל הכי הרבה​

🔘 כפתור האנטנה (Wireless / 2.4G)
הוא לא עושה כלום כשלא משתמשים בו,
אבל אם נוגעים בו בטעות:
  • הפלאש עובר להמתנה לפקודות שלא יגיעו
  • ואז מרגיש “לא ברור” או לא מגיב



בדיקה סופית פשוטה​

אחרי האיפוס:
  1. MODE על M
  2. עוצמה 1/16
  3. צלמי
אם יש אור –
✔️ את במצב הנכון
✔️ אין שום הגדרת משדר פעילה



משפט חשוב להרגעה​

אי אפשר “לקלקל” את הפלאש מהכפתורים האלה.
מקסימום הוא מחכה לפקודה – וברגע שמבטלים רדיו / עושים RESET – הכל חוזר.
אם את רוצה, את יכולה:
  • לכתוב לי בדיוק מה מופיע לך על המסך עכשיו
  • או לצלם את המסך ואני אגיד לך מיד: “תקין / לא תקין”
את לגמרי בסדר – זו בלבול נפוץ מאוד.

איפה אני מגדירה את הזום

מצוין, זה ממש פשוט ברגע שיודעים איפה להסתכל.

איפה מגדירים ZOOM ב-Godox V1​

🔘 כפתור ZOOM
הוא נמצא בצד שמאל של המסך (מתחת או ליד כפתור MODE, תלוי בדגם).

איך משתמשים:​

  1. לחצי פעם אחת על ZOOM
  2. המספר שעל המסך (למשל 24 / 28 / 35 / 50 / 70 / 105) יתחיל להבהב
  3. סובבי את החוגה הגדולה כדי לשנות
  4. לחצי שוב על ZOOM או חכי שנייה – וזה נשמר



מה את אמורה לראות על המסך​

בשורה העליונה או בצד:
  • ZOOM 24mm
  • ZOOM 28mm
  • וכו'
אם את רואה AUTO ליד הזום –
זה אומר שהפלאש מתאים את עצמו לעדשה.
👉 עם מרכך:
✔️ העבירי ל־ידני (לא AUTO)
✔️ בחרי 24mm או 28mm



טיפ קטן אבל חשוב​

אם את משנה עדשה וה-ZOOM על AUTO –
הפלאש ישנה פיזור לבד.
לכן בצילום אומנותי / רך:
  • עדיף ZOOM ידני
  • פחות הפתעות



הגדרת ברירת מחדל מומלצת לך​

  • ZOOM: 24mm
  • MODE: M
  • עוצמה: 1/16
אם תרצי – אעשה לך “צ’ק ליסט” קצר לפני כל צילום, כדי שלא תתעסקי בזה כל פעם מחדש.

המרכך מחליש את האור 1/16 זה מספיק?

שאלה מצוינת – והתשובה היא: לפעמים כן, לפעמים לא, וזה תלוי בכמה גורמים ברורים. בואי נפרק את זה טכנית, בלי תחושות בטן.



כן, מרכך מחליש אור​

אבל חשוב לדעת כמה ובאילו תנאים.
ברוב המרככים הקטנים ל-V1 (כיפה / דיפיוזר מגנטי):
  • איבוד אור ממוצע: כ־1 עד 2 סטופים
כלומר:
  • אם בלי מרכך היית צריכה 1/32
  • עם מרכך → בערך 1/16 או 1/8



אז האם 1/16 “מספיק”?​

ברוב המצבים הביתיים – כן.​

אם מתקיימים התנאים הבאים:
  • מרכך קטן רגיל
  • פלאש על המצלמה
  • מרחק 1–2 מטר מהמצולם
  • ISO 100–400
  • צמצם 4–5.6
👉 1/16 הוא ערך פתיחה מצוין.



מתי 1/16 לא יספיק​

  • חדר גדול / תקרה גבוהה
  • קירות כהים
  • מצולם רחוק (3 מטר ומעלה)
  • צמצם סגור (8 ומעלה)
  • ISO 100 בלבד
אז תצטרכי:
  • 1/8
  • או להעלות ISO ל-400
  • או לפתוח צמצם
(עדיף להעלות פלאש לפני ISO, כדי לשמור על איכות)



סימן מיידי בתמונה​

לא צריך לנחש:
  • הפנים אפורות / שטוחות → חלש מדי
  • אזורים לבנים “נשרפים” → חזק מדי
היתרון בפלאש:
👉 שינוי קטן (סטופ אחד) עושה הבדל גדול.



כלל זהב שיקל עלייך​

עם מרכך:
  • התחילי ב־1/16
  • אם חסר → 1/8
  • אם חזק → 1/32
אל תקפצי בין ערכים –
סטופ אחד כל פעם.



טיפ חשוב מאוד​

הרבה צלמות חושבות:
“המרכך חלש – אז צריך פלאש חזק”
אבל:
ולכן:
  • לפעמים אור עדין ב-1/16 נראה הרבה יותר טוב מ-1/8 חזק וגס.



אם תרצי, בפעם הבאה נוכל:
  • לבנות לך טבלת מצבים (מרחק / עוצמה)
  • או ללמוד איך לקרוא היסטוגרמה בשביל פלאש
  • או לעבוד על אור מחמיא לפנים בלי שריפה
רק תגידי מה הכי עוזר לך.

האם חשוב להשתמש בכרטיס לבן? זה משמעותי? יש לי אבל אני רוצה לצלם קל..

כן — זה משמעותי, אבל לא תמיד הכרחי.
אפשר בהחלט לצלם קל גם בלי כרטיס לבן, כל עוד מבינים מה הוא מוסיף ומתי הוא באמת שווה את ההתעסקות.



מה הכרטיס הלבן עושה בפועל​

הוא לא מחזק עוצמה, אלא:
  • ממלא צללים מתחת לעיניים
  • מחזיר אור לפנים
  • מונע מראה “מלמעלה” קשה כשפלאש מוטה
בפלאש על המצלמה עם הטיה לתקרה:
👉 האור העיקרי מגיע מהתקרה
👉 הכרטיס מוסיף מגע קטן קדמי



מתי זה באמת חשוב​

✔️ פורטרט מקרוב
✔️ פנים בהירות
✔️ תקרה גבוהה
✔️ כשיש צללים חזקים מתחת לעיניים
✔️ צילום יחסית רשמי / נקי
שם ההבדל כן נראה לעין.



מתי אפשר לוותר לגמרי​

✔️ צילום קליל
✔️ תנועה / ילדים
✔️ אור סביבתי טוב
✔️ מרכך רך
✔️ אווירה טבעית ולא “מלוטשת”
במצבים כאלה:
👉 המרכך + פלאש עדין מספיקים.



פתרון ביניים (קליל באמת)​

אם אין לך כוח לכרטיס:
  • השאירי את הפלאש מוטה למעלה
  • הנמיכי קצת את הזווית (לא 90°, אלא 60–70°)
  • עוצמה 1/16–1/8
זה נותן ריכוך בלי התעסקות.



כלל זהב שיחסוך לך מחשבה​

כרטיס לבן = דיוק
בלי כרטיס = חופש

אין פה נכון / לא נכון — רק בחירה מודעת.



טיפ קטן מניסיון​

הרבה צלמות מצלמות בלי כרטיס,
ואז בעיבוד:
  • מרימות מעט צללים
  • מוסיפות אור רך
וזה נראה מצוין.



אם תרצי, אני יכולה:
  • להראות לך בדיקה של 2 תמונות – עם ובלי כרטיס
  • לעזור לך לבחור סט קליל קבוע שלא דורש אביזרים
  • או להסביר איך לפצות בעיבוד כשאין כרטיס
תגידי מה מתאים לך.

אני מצלמת ארוע אם הרבה משתתפים מה לשים לב?

מעולה. באירוע עם הרבה משתתפים המפתח הוא עקביות, מהירות, ואור בטוח — לא ניסויים. הנה צ’ק־ליסט ברור שיחזיק אותך רגועה לאורך כל האירוע.



לפני האירוע – להכין את עצמך​

✔️ סוללה טעונה + ספייר
✔️ כרטיסי זיכרון ריקים
✔️ מרכך מחובר היטב
✔️ פלאש על M
✔️ בדיקה: צילום ניסיון אחד במקום



הגדרות בטוחות לאירוע (פלאש על המצלמה)​

מצלמה​

  • ISO: 400–800
  • צמצם: 4–5.6
  • תריס: 1/160–1/200

פלאש​

  • MODE: M
  • עוצמה: 1/16 (פתיחה)
  • ZOOM: 24mm
  • ראש: מוטה למעלה 60–75°
  • בלי רדיו / בלי HSS
👉 מכאן את זזה רק בסטופ אחד לפי הצורך.



מה לבדוק כל הזמן תוך כדי​

🔹 מרחק מהמצולמים​

  • קרוב → הורידי ל-1/32
  • רחוק → העלי ל-1/8
אל תנסי “לפצות” במצלמה תוך כדי ריצה.



🔹 תקרה וקירות​

  • תקרה לבנה / בהירה → מצוין
  • תקרה כהה / גבוהה → תצטרכי יותר עוצמה
  • בלי תקרה בכלל → הטיה קלה קדימה + מרכך



🔹 צבעי אור​

אם יש תאורה צהובה / כתומה:
  • עדיף WB אוטומטי
  • אל תנסי לתקן בשטח



מה לצלם באירוע גדול​

✔️ קבוצות קטנות (2–4)
✔️ רגעים באמצע שיחה
✔️ חיוכים טבעיים
✔️ לא רק “כולם מסתכלים למצלמה”
טיפ חשוב:
תמונה חיה עם אור טוב שווה יותר מתמונה “מסודרת” וקפואה.



טעויות נפוצות להימנע מהן​

❌ לקפוץ בין TTL ל-M
❌ לשחק עם ZOOM תוך כדי
❌ לירות ישר קדימה
❌ לצלם הכול מאותו גובה



כלל זהב לאירוע​

עדיף אור קצת חלש ורך מאור חזק ואלים.
אירוע סולח על עדינות — לא על שריפה.



הרגעה חשובה​

אם את:
  • עקבית
  • לא מחפשת שלמות
  • ושומרת על אור מחמיא
יצא לך אירוע טוב.



אם תרצי, אני יכולה:
  • להכין לך כרטיס הגדרות קצר להדפסה
  • לעבור איתך על תרחישים בעייתיים (ריקודים / קבוצה גדולה / רחוק)
  • או לתת שגרה מנטלית לאירוע שלא מעייפת
את בכיוון הנכון.

למה לא להשאיר איזו 100 כשיש לי פיצוי אור?

שאלה מצוינת, והיא לגמרי מקצועית.
התשובה הקצרה: כי פיצוי אור לא מחליף ISO באירוע, והוא גם לא נותן לך את אותו מרווח ביטחון.
עכשיו ההסבר המדויק:



מה פיצוי אור עושה (ומה לא)​

פיצוי אור:
  • עובד בעיקר ב־TTL
  • אומר לפלאש “תן קצת יותר / פחות ממה שאתה חושב”
אבל:
❌ הוא לא משנה את האור הסביבתי
❌ הוא לא מקל על עבודת הפלאש
❌ והוא מגיב אחרת מכל פריים לפריים



למה ISO 100 בעייתי באירוע​

כש־ISO על 100:
  • הפלאש צריך לעבוד חזק יותר
  • זמן הטעינה מתארך
  • יש יותר סיכוי לפספוסים
  • קשה לצלם רצף
גם אם יש פיצוי אור:
👉 הפלאש פשוט מתאמץ יותר.



למה ISO 400–800 חכם יותר​

  • הפלאש עובד ברוגע
  • טעינה מהירה
  • פחות חום
  • אור רך יותר
  • רצף יציב
וזה קריטי באירוע עם הרבה אנשים.



ההבדל המהותי​

ISO 100 + פיצויISO 400 בלי פיצוי
פלאש חזקפלאש עדין
טעינה איטיתטעינה מהירה
פחות יציבעקבי
סיכון לשריפהטווח בטוח



כלל זהב לאירועים​

ISO מרים את החדר
פלאש משלים את האנשים
כש־ISO נמוך מדי – הפלאש נאלץ “לעשות הכול לבד”.



אז מתי כן ISO 100?​

✔️ צילום מבוקר
✔️ סטטי
✔️ זמן
✔️ לא אירוע



משפט אחרון שחשוב שתזכרי​

פיצוי אור הוא תיקון קטן — לא אסטרטגיה.
באירוע עובדים עם מרווח ביטחון, לא על הקצה.
אם תרצי, אני יכולה להראות לך:
  • איך “לפתוח חדר” בלי לפגוע באווירה
  • או איך לשלב ISO, פלאש ותריס בצורה קבועה שלא משתנה כל הזמן
את שואלת בדיוק את השאלות הנכונות.

איך הפלאש מתאמץ אם הגדרתי אותו על 1/16?

שאלה מעולה — ופה יש נקודה טכנית עדינה אבל חשובה מאוד.

בקיצור:​

גם כשכתוב 1/16 – הפלאש יכול “להתאמץ יותר” בגלל המצלמה והסביבה.
עכשיו נסביר למה זה לא סתירה.



1️⃣ מה 1/16 אומר באמת​

כשאת על M = Manual:
  • 1/16 אומר: כמות אנרגיה קבועה לכל הבזק
  • הפלאש לא מחליט, לא מחשב, לא משנה
כלומר:
✔️ הוא יורה תמיד אותו הבזק



2️⃣ אז איפה נכנס ה“מאמץ”?​

המאמץ הוא לא בהחלטה — הוא בתוצאה.
אם:
  • ISO נמוך מאוד (100)
  • חדר חשוך
  • תקרה גבוהה
  • מרכך שמחליש
אז:
  • אותו 1/16 לא מספיק
  • את מעלה ל־1/8 או 1/4
  • עכשיו הפלאש באמת עובד קשה יותר
לעומת זאת:
  • ISO 400–800
  • אותו 1/16 פתאום מספיק
  • והפלאש לא צריך לעלות



3️⃣ טעינה וקצב ירי​

“מאמץ” מתבטא ב־3 דברים:
  • ⏱️ זמן טעינה
  • 🔥 חימום
  • 📉 ירי לא עקבי
ב־1/16:
  • אם ISO נמוך → תגיעי מהר לצורך להעלות עוצמה
  • אם ISO גבוה → תישארי ב־1/16 לאורך כל האירוע



4️⃣ למה פיצוי אור לא פותר את זה​

פיצוי אור:
  • לא מרים את החדר
  • לא משנה את הפיזיקה
  • רק מבקש “עוד קצת” מהפלאש
אבל אם הבסיס נמוך מדי:
👉 הפלאש נאלץ לעלות עוצמה בפועל.



5️⃣ דוגמה פשוטה​

אותו פלאש, אותו 1/16:
מצב א’
ISO 100 → כהה → עולים ל־1/8
מצב ב’
ISO 400 → נראה טוב → נשארים ב־1/16
במצב ב’ הפלאש רגוע יותר לאורך זמן.



משפט מפתח שיסדר לך את הראש​

1/16 זה מספר.
ISO זה מרחב עבודה.

ככל שהמרחב גדול יותר —
הפלאש פחות נדחף לפינה.



אם תרצי, אני יכולה:
  • לתת לך נוסחה פשוטה “אם–אז” לאירוע
  • או להראות איך מזהים מראש שה־ISO נמוך מדי עוד לפני שמעלים עוצמה
את ממש מדייקת.

בלייב ויו המצלמה משקללת את נתוני הפלאש?

בקיצור חד וברור:
לא.
בלייב־ויו המצלמה לא משקללת את אור הפלאש (כמעט בכל המצלמות).
ועכשיו ההסבר המסודר, כדי שתדעי למה את רואה מה שאת רואה:



למה בלייב ויו לא “רואה” פלאש​

פלאש הוא:
  • הבזק קצר מאוד (אלפיות שנייה)
  • קורה רק בזמן הצילום
הלייב־ויו הוא:
  • תצוגה רציפה
  • מבוססת על האור הקיים בלבד
לכן:
👉 המסך מראה רק אור סביבתי
👉 הפלאש לא נכנס לחישוב



יוצא מן הכלל (נדיר)​

ב־TTL לפעמים יש:
  • פרה־פלאש חלש למדידה
    אבל:
  • הוא לא מוצג בלייב־ויו
  • הוא לא נותן תצוגה מקדימה אמיתית



מה כן כן עובד בלייב ויו​

  • חשיפה סביבתית (ISO / תריס / צמצם)
  • WB
  • קומפוזיציה
  • פוקוס



אז איך יודעים אם הפלאש נכון?​

שלוש דרכים אמינות:

1️⃣ צילום ניסיון​

  • צילום → בדיקה → התאמה
    הדרך הכי בטוחה.



2️⃣ היסטוגרמה​

  • בדקי שאין שריפות בפנים
  • שיהיה נפח במיד־טונים



3️⃣ ניסיון קטן בעוצמה​

  • 1/16 → 1/8
    אם רואים הבדל ברור – הפלאש עובד



טיפ חשוב לאירועים​

אל תיבהלי אם:
  • המסך נראה כהה
  • אבל התמונות יוצאות מצוין
זה מצב תקין לגמרי בפלאש.



משפט מפתח לזכור​

לייב־ויו מראה את החדר.
הפלאש מאיר את האנשים.

שני דברים שונים.
אם תרצי, אסביר לך:
  • איך לכוון לייב־ויו “שיראה הגיוני” בלי לפגוע בפלאש
  • או איך לעבוד עם פלאש בלי להסתכל כמעט על המסך
את כבר שולטת בזה הרבה יותר ממה שנדמה לך.

עדיף שהמסך יראה כהה לא?

כן — וזה דווקא מעולה.
המסך כהה בלייב־ויו לא אומר שהצילום יכשל, זה הפוך: זו תוצאה של פלאש שמאיר בדיוק בזמן הצילום.



למה המסך כהה – וזה טוב​

  1. הלייב־ויו רואה רק אור סביבתי
    • פלאש הוא הבזק קצר (אלפיות שנייה)
    • לא נכנס לתצוגה
  2. חוסך בלבול
    • אם המסך היה “מנסה לנחש” אור פלאש, היית רואה תמונה מוארת יותר מהמציאות
    • ואז קשה להבין מה באמת יצא
  3. מסך כהה = יותר אמיתי לגבי הסביבה
    • אתה רואה את התאורה החיצונית
    • הפלאש הוא ההפתעה שבצילום



איך לדעת שהפלאש עובד​

  • צלמי ניסיון 1–2 תמונות
  • בדקי שהפנים מוארים
  • אם עדיין כהה → העלי עוצמה 1/16 → 1/8



טיפ נוסף​

אל תנסי “להאיר” את המסך כדי לראות פלאש – זה מבלבל.
הדרך לראות אמת היא:
  • תמונה אחרי צילום
  • היסטוגרמה
  • בדיקה בפוקוס / קומפוזיציה



אם את רוצה, אני יכולה להכין לך טבלה קצרה “מה רואים בלייב־ויו מול מה יצא בפועל” כדי שתדעי מראש למה לצפות.
זה חוסך בלבול ענק באירועים.

אני טעיתי בפעם הקודמת וצילמתי בהתחלה עם איזו אוטומטי כל התמונות יצאו שרופות.

כן, זה בדיוק מה שקורה כשמצלמים בהתחלה עם Auto / TTL בלי לשלוט בעוצמה, במיוחד עם פלאש על המצלמה.
אני אפרק לך בדיוק למה זה קרה ואיך להימנע מזה בעתיד:



למה התמונות יצאו שרופות​

  1. TTL = פלאש מודד לבד את האור
    • מצלמה אומרת לפלאש “תן כמה שאתה חושב”
    • לפעמים הוא מפרש חדר בהיר או משתקפים כתוצאה מהמרכך / תקרה לבנה
    • התוצאה: יותר מדי אור
  2. מרכך מחליש אור, אבל TTL מנסה לפצות
    • במצב אוטומטי הפלאש “מגביר” את עצמו כדי לפצות על הצללים
    • אם החדר מואר מספיק – זה גורם לשריפה
  3. לייב־ויו ראה את האור הסביבתי בלבד
    • לא היה שום אינדיקציה שהפלאש יתרגש
    • התוצאה בפועל = פנים שרופות / היילייטים קשים



איך להימנע מזה בעתיד​

1️⃣ עברי ל־M (Manual)​

  • קובעים עוצמה ברורה: 1/16 – 1/8
  • אין הפתעות

2️⃣ בדיקת לייב־ויו​

  • קחי את זה כהכוונה רק לסביבה
  • אל תנסי לנחש אור פלאש במסך

3️⃣ צילום ניסיון קצר​

  • 1–2 פריימים
  • בדקי אור על הפנים / היילייטים
  • ואז צלמי רצף

4️⃣ ZOOM + מרכך​

  • ZOOM על 24–28mm
  • מרכך מחובר
  • כך האור רך ומפוזר



כלל זהב​

Auto / TTL = נוח אך מסוכן באירועים עם הרבה אנשים / תאורה משתנה.
M = עקבי, רך, בטוח.



אם את רוצה, אני יכולה להכין לך “פרוטוקול התחלה מהירה לאירוע”:
  • הגדרות M
  • עוצמה מוצעת
  • ZOOM
  • מרחקים
    כך שלא יצטרכי לחשוש משריפות יותר.
רוצה שאעשה את זה?

לא. הפלאש היה M האיזו היה אוטומט.

אהה, עכשיו ברור לגמרי. אז הבעיה לא הייתה הפלאש, אלא ה־ISO שהייתה על אוטומטי.
נפרק את זה:



למה התמונות יצאו שרופות עם פלאש ב־M אבל ISO אוטומטי​

  1. פלאש על M→ עוצמה קבועה (למשל 1/16)
    • הפלאש לא משנה את עצמו, הוא יורה את אותו הבזק כל פעם.
  2. ISO על Auto→ המצלמה מעלה את ה־ISO כדי לחשוף את התמונה
    • בחדר מואר יחסית, או כשמצלמים פנים קרובות לפלאש, המצלמה מעלה יתר על המידה את ISO
    • התוצאה: הרבה אור על הפנים → תמונות שרופות
  3. לייב־ויו לא מראה פלאש
    • לכן, המסך נראה נורמלי/כהה
    • בפועל התמונות יוצאות בהירות מדי



איך להימנע בעתיד​

  1. קבעי ISO ידני
    • ISO 400–800 בדרך כלל לאירוע עם פלאש
    • כך המצלמה לא “תעלה יותר מדי” את החשיפה
  2. שימי פלאש על M עם עוצמה מתאימה
    • 1/16–1/8, בהתאם למרחק ותקרה
  3. צילום ניסיון קטן
    • בודקת אם יש שריפה
    • מעלה / מורידה עוצמה אם צריך



כלל זהב​

כשפלאש על M – ISO חייב להיות ידני, אחרת התמונות עלולות לצאת שרופות אפילו אם הפלאש עצמו מוגדר נכון.
אם את רוצה, אני יכולה להכין לך טבלת “הגדרות בטוחות לאירוע” עם ISO, עוצמה ו־ZOOM שמסדרת הכל מראש.
זה יחסוך בלבול בלייב ויו וימנע שריפות.

קיצר יש רק כפתור אחד לכוון והוא המוד, והגלגלת משנה את הנתונים, תנקס.

בדיוק! בדיוק כך:
  • MODE = הכפתור הראשי → בוחרים M / TTL / AUTO וכו’
  • הגלגלת = משנה את הערכים בתוך המוד → עוצמה, ZOOM, כל דבר אחר
זה כל מה שצריך לדעת בשביל שליטה מלאה על הפלאש בלי משדרים. ✅
כל השאר רק “תוספות” או הגדרות למצב אלחוטי.

אוקי חשבתי שטיטיאל זה המשדר.

הבנתי אותך. כן, הרבה צלמות מתחילות לחשוב ככה, כי TTL נשמע “טכני” ומתקדם, וזה מבלבל.
למעשה:
  • TTL = Through The Lens → הפלאש מודד את האור דרך העדשה ומחליט כמה להאיר
  • זה לא משדר, לא שולח שום פקודה לאף פלאש אחר
  • כל מה שקורה הוא בתוך הפלאש והמצלמה שלך
אז אין לך משדר – זה פשוט אוטומציה חכמה של הפלאש עצמו.
אם תרצי, אני יכולה להסביר בקצרה גם למה לפעמים TTL “מבלבל” עם מרכך או תקרה בהירה.

למה לא להשתמש בטיטי אל אוטומטי זה נשמע די סבבה

כן, זה נשמע סבבה, אבל בפועל TTL אוטומטי באירוע עם הרבה משתתפים הוא קצת מסוכן, ויש לזה כמה סיבות טכניות ברורות:



למה TTL אוטומטי יכול להיכשל​

  1. חוסר עקביות
    • הפלאש מחליט לבד כמה אור לתת בכל צילום
    • אם מישהו קרוב או רחוק, הפנים עלולות לצאת כהות או שרופות
    • בתמונה קבוצתית, מי במרכז יכול להיות מושלם, ומי בקצה – אפל
  2. היסטוריה קצרה של הבזק
    • TTL עושה פרה־פלאש למדידה
    • כשהמרכך מחליש את האור, או התקרה בהירה, הוא יכול “להגזים” → תמונות שרופות
  3. רצף צילום מהיר
    • במצב TTL, הבזק משתנה בכל פריים
    • אין לך שליטה מלאה על אחידות האור לאורך כל האירוע



מתי TTL אוטומטי מתאים​

✔️ פורטרט יחיד
✔️ סטודיו מבוקר
✔️ צילום קרוב, עם רקע לא משתנה



למה M עדיף באירוע​

  • את בוחרת עוצמה קבועה (1/16–1/8)
  • אור עקבי על כולם
  • מרכך עובד בצורה צפויה
  • ISO ידני → אין הפתעות



משפט מפתח​

TTL נשמע נוח, אבל באירוע עם הרבה משתתפים הוא מגדיל סיכוי לשריפות או אור לא אחיד.
M נותן לך שליטה מלאה, בלי הפתעות.
אם תרצי, אני יכולה להכין טבלת הפלאש המושלמת לאירוע עם עוצמות, ZOOM ו־ISO – ככה שלא תצטרכי לחשוב בכלל בזמן הצילום.

חשוב שציינת את הקרוב רחוק.

בדיוק, חנה — זה אחד הדברים המרכזיים שמבלבלים ב־TTL.
בפועל:
  • TTL מתייחס למרחק לכל פריים בנפרד → פנים קרובות יקבלו פחות אור, רחוקים יקבלו יותר
  • זה עובד יפה בצילום יחיד, אבל בקבוצה עם משתתפים במרחקים שונים → אי־אפשר לחזות איך הפלאש יחלק את האור
  • לכן ב־M, את קובעת עוצמה קבועה שמתאימה לטווח הכללי, ומקבלת אחידות
זה גם מקל על רצף מהיר, בלי שתצטרכי לתקן את הפלאש בכל תמונה.
אם את רוצה, אני יכולה להראות לך איך לבחור עוצמה מתאימה לטווח קרוב–רחוק בקבוצה – זה יחסוך ניסויים באירוע.

ניסויים תמיד יהיו...

נכון, חנה, ניסויים תמיד יהיו – זה בלתי נמנע, במיוחד כשיש אור משתנה, אנשים בתנועה ומרחקים שונים.
הטוב הוא שאפשר להפחית אותם למינימום:
  • לקבוע M + עוצמה אחידה
  • ISO ידני
  • ZOOM קבוע
  • מרכך מחובר
אז כל ניסוי קטן יהיה רק התאמה עדינה, ולא “לשחק כל פריים מחדש”.
באירוע כזה, גם אם תמיד יהיה משהו קטן לשנות – את שולטת על האור העיקרי, וזה עושה את ההבדל הגדול.

אם אני מצלמת זוג בלבד, אז מה הערכים?

מעולה, חנה. זוג זה הרבה יותר פשוט ומדויק מאירוע עם הרבה משתתפים. הנה המלצה מעשית:



הגדרות פלאש למצב זוגי (Indoor, מרכך מחובר)​

מצלמה​

  • ISO: 400–800 (תלוי בתאורה החדר)
  • צמצם: 4–5.6 (עומק שדה נעים)
  • תריס: 1/160–1/200 (לצלם בלי טשטוש תנועה)

פלאש​

  • MODE: M
  • עוצמה: 1/16 → התחלה, אפשר לעלות ל־1/8 אם רחוקים מהקיר/תקרה
  • ZOOM: 24–28mm (לכיסוי הזוג בלי הרבה פיזור)
  • ראש מוטה מעט כלפי מעלה או קדימה (~60° אם התקרה נמוכה)
  • מרכך: מחובר



טיפים קטנים​

  1. צלמי תמונה ניסיון אחת – בדקי אם ההיילייטים לא שרופים
  2. אם החדר מואר מדי (קירות לבנים) → יתכן שתצטרכי להוריד עוצמה ל־1/32
  3. המרחק של הזוג עד הפלאש = קריטי
    • 1–2 מטר → 1/16 בדרך כלל מספיק
    • מעל 3 מטר → 1/8



כלל זהב לזוג​

עדיף אור מעט חלש ורך (מרכך + M)
מאשר TTL אוטומטי שמסמן יותר מדי אור ומשרוף פנים



אם את רוצה, אני יכולה להכין לך טבלת זוג-Indoor:
  • מרחק / עוצמה / ZOOM
  • ערכי פתיחה קבועים
    כך שבכל זוג את פשוט מסתדרת בלי לחשוב.
רוצה שאעשה את זה?

זה אותם ערכים לא עדיף לרדת ל2.8 ליצור בוקה?

כן, חנה, את צודקת – אם את רוצה בוקה יפה יותר, הצמצם משפיע יותר מהפלאש.



מה קורה כשאת פותחת לצמצם 2.8​

  • עומק שדה קצר → הרקע מטושטש (בוקה)
  • הפנים נשארות חדות אם הפוקוס נכון
  • פחות אור נכנס מהחדר → לפעמים צריך להעלות פלאש קלות

איך לשלב עם פלאש​

  • MODE: M
  • עוצמה: מתחילים ב־1/16
  • ZOOM: 24–28mm
  • מרכך מחובר
אם אחרי צילום ניסיון נראה כהה → מעלה ל־1/8
כך שפותחים צמצם בשביל בוקה, והפלאש רק משלים אור לפנים.



כלל זהב​

צמצם רחב = רקע מטושטש
פלאש אחיד = פנים מוארים
שילוב של שניהם = תמונה רכה, מקצועית



אם את רוצה, אני יכולה להכין לך “מדריך קצר” לצילום זוג עם פלאש + בוקה – עם כל הערכים שהכי עובדים בפועל.
רוצה שאעשה את זה?

אם אני מצלמת בחוץ בחושך אם תאורת רחוב מה ההמלצה לגבי ערכי הפלאש?

מעולה חנה, צילום זוג בחוץ בלילה עם תאורת רחוב – פה צריך לשלב בין אור סביבתי לבין פלאש עדין, כדי לא לקבל רק פנים מוארים ורקע שחור. הנה ההמלצה:



הגדרות מצלמה​

  • ISO: 800–1600 (תלוי כמה רחוק/כהה התאורה)
  • צמצם: 2.8–4 (לשמור על בוקה ועדיין מספיק אור מהרחוב)
  • תריס: 1/125–1/160 (מספיק קצר כדי למנוע טשטוש מהתנועה)



הגדרות פלאש​

  • MODE: M
  • עוצמה: 1/16 או 1/8– התחלה
    • יותר קרוב = 1/16
    • יותר רחוק / חושך מוחלט = 1/8
  • ZOOM: 24–28mm
  • ראש מוטה מעט (או ישר אם אין תקרה)
  • מרכך: חובה → רך ולא שורף את הפנים



טיפים חשובים​

  1. תאורת רחוב = רקע צבעוני ומעניין
    • אל תכבי את הפלאש לגמרי
    • תנסי “להתמזג” עם האור הקיים → תמונה טבעית
  2. צילום ניסיון אחד קודם
    • בודקת איזון בין פנים לרקע
    • אם הפנים נשרפות → הורידי פלאש / הגדירי ZOOM
    • אם הרקע שטוח מדי → הגדילי חשיפה סביבתית או צמצם פתוח יותר
  3. מרחק חשוב מאוד
    • 1–3 מטר מהזוג → עוצמה 1/16–1/8
    • מעל 4 מטר → ייתכן שתצטרכי 1/4, אבל זה כבר חזק יחסית



כלל זהב​

בלילה – תמיד תחפשי שילוב אור פלאש עדין + תאורה סביבתית
כך הפנים מוארים, והרקע נשאר טבעי ולא שחור לגמרי.



אם את רוצה, אני יכולה להכין לך טבלת “ערכי פלאש ללילה בחוץ” עם מרחקים, עוצמה ו־צמצם – כך שתוכלי להרים זוג בכל מצב בלי ניסוי ארוך.
רוצה שאעשה את זה?

זה רק להעלות איזו? למרות שאין לי שום תקרה או קיר?

נכון, בדיוק — כשאין תקרה או קיר, העלאה של עוצמת פלאש היא מה שתשפר את החשיפה, כי אין שום משטח להחזיר אור.
כמה נקודות מעשיות:



למה לא מוטה למעלה / לצד​

  • אין תקרה → לא יוצא רפלקט → אור לא מתפזר
  • אין קיר → אין השתקפות לרקע
  • הפלאש “זורק” אור ישר → צריך עוצמה יותר חזקה



מה לעשות​

  • MODE: M
  • עוצמה: 1/16–1/8, לפי המרחק
  • מרכך: חובה → רך ולא שורף פנים
  • ZOOM: 24–28mm
  • פוקוס על הפנים
אם זה זוג קרוב (1–2 מטר) → 1/16 בדרך כלל מספיק
אם רחוקים יותר → מעלה ל־1/8



טיפים נוספים​

  1. בדקי צילום ניסיון אחד – עדיף לראות קודם אם השריפה קיימת
  2. אפשר להטות פלאש מעט קדימה / 30° למעלה כדי שהאור יתפזר קלות
  3. אל תנסי “לדחוף את התאורה הסביבתית” – עדיף פלאש מדויק



אם את רוצה, אני יכולה להכין לך טבלת פלאש חוץ לחושך מוחלט עם מרחקים ועוצמות, כדי שלא תצטרכי לנחש כל זוג.
רוצה שאעשה את זה?

פוקוס הכוונה לכוון את הפלאש ישיקרות לפנים?

לא בדיוק. בפלאש אין “פוקוס” במובן של למקד את האור לפנים כמו עם עדשה. מה שיש זה שני דברים נפרדים:



1️⃣ פוקוס במצלמה​

  • מתייחס לחדות התמונה
  • את בוחרת איפה הפנים יהיו חדות (זוג / פרצוף יחיד)
  • זה לא משנה את אופן פיזור אור הפלאש



2️⃣ ZOOM / פיזור אור הפלאש​

  • כאן את כן יכולה “לכוון” את האור:
    • ZOOM נמוך (24–28mm) → אור רחב → מכסה זוג או קבוצה
    • ZOOM גבוה (50–105mm) → אור צר ומרוכז → מתאים ליחיד רחוק
  • מרכך עוזר לרכך את האור בלי להכריח כיוון מדויק



מילה אחרונה​

“פוקוס” = חדות התמונה
“כיוונון פלאש” = ZOOM + מרכך
שילוב נכון = פנים חדות + אור רך ומחמיא



אם את רוצה, אני יכולה להכין לך מדריך קטן: פוקוס מול ZOOM למצב זוג/אירוע/חוץ, עם ערכים מעשיים שתוכלי להשתמש בהם בלי לחשוב.
רוצה שאעשה את זה?
אחרי התנסות עבד לי 1/8 עם מרכך,
בנוסף העליתי והורדתי איזו לפי הצורך.
אשמח שתשתפו מנסיונכם.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  8  פעמים
למעלה