שיר קִפּוֹד

[tmr]

לוּ הָיָה קִפּוֹד צוֹעֵד וּבָא אֵלַי
וְשֶׁלֶט עַל גַּבּוֹ
"נָעִים מְאֹד. הָיֹה הָיִיתִי אַרְנָב"
הָיָה גִּחוּכִי גּוֹבֵר עָלַי
וְיָדַי מֵאֵלֵיהֶן מוּנָפוֹת בְּבִטּוּל

הָיִיתִי מַאֲמִינָה לוֹ
מַמָּשׁ כְּמוֹ
שֶׁהֶאֱמַנְתֶּם לִי

 

[תמרוז]

חמוד!

 

[הספרן]

חמוד!

עוקץ!
נ.ב השיר ולא חלילה תגובתך

 

[tmr]

.

 

[הספרן]

גם זה

התייחסתי לשיר השנון לא לתגובה!

 

[אליש:)]

התייחסתי לשיר השנון לא לתגובה!

פשוט ציטטת את תמרוז..
בתור תגובה על זה שהיא כתבה חמוד..

 

[tmr]

התייחסתי לשיר השנון לא לתגובה!

סליחתי
ערכתי.
תודה!

 

[אליש:)]

אהבתי את השיר
שנון..
אין הרבה עם כתיבה כזאת..
זה חכמה מאוד גדולה לכתוב ככה
משמעות מאוד עמוקה

 

[הספרן]

פשוט ציטטת את תמרוז..
בתור תגובה על זה שהיא כתבה חמוד..צפה בקובץ המצורף 1554590

כלומר, מה באת לומר בזה?

 

[tmr]

@הספרן @אליש:) העסק הסתבך סתם
זה היה בנחמדות והומור מה שכתבתי
אז נניח לזה

 

[אליש:)]

כלומר, מה באת לומר בזה?

תמרוז כתבה חמוד!
ואז כתבתם בציטוט של החמוד עוקץ!
(כביכול התגובה של תמרוז עוקצת)
אז באתי לומר שזה היה נראה שכתבתם לתמרוז ולא לתמר
זהו

 

[הספרן]

תמרוז כתבה חמוד!
ואז כתבתם בציטוט של החמוד עוקץ!
(כביכול התגובה של תמרוז עוקצת)
אז באתי לומר שזה היה נראה שכתבתם לתמרוז ולא לתמר
זהו

אין דרכי לעקוץ ולכן לא חשבתי לרגע שמישהו יבוא לחשוב בכיון הזה שחשבתם (בפרט שגם נתתי לו תודה)
אבל טוב שהבהרתם

 

[הספרן]

לוּ הָיָה קִפּוֹד צוֹעֵד וּבָא אֵלַי
וְשֶׁלֶט עַל גַּבּוֹ
"נָעִים מְאֹד. הָיֹה הָיִיתִי אַרְנָב"
הָיָה גִּחוּכִי גּוֹבֵר עָלַי
וְיָדַי מֵאֵלֵיהֶן מוּנָפוֹת בְּבִטּוּל

הָיִיתִי מַאֲמִינָה לוֹ
מַמָּשׁ כְּמוֹ
שֶׁהֶאֱמַנְתֶּם לִי

למה לא להשתמש בדמויות יותר מוקצנות לדוגמא צב ואריה

 

[tmr]

למה לא להשתמש בדמויות יותר מוקצנות לדוגמא צב ואריה

קיפוד הוא מאיים, קשה, עוקצני, אטום, לא נחמד לסביבתו , - עטוף בשריון אדיר.
ארנב הוא רך ומלטף יותר

אריה וצב לא ישיגו את המטרה
אין בהם את הניגודיות שחיפשתי בדמות שהייתה ושעכשיו.
תודה על המחשבה

 

[הספרן]

לוּ הָיָה קִפּוֹד צוֹעֵד וּבָא אֵלַי
וְשֶׁלֶט עַל גַּבּוֹ
"נָעִים מְאֹד. הָיֹה הָיִיתִי אַרְנָב"
הָיָה גִּחוּכִי גּוֹבֵר עָלַי
וְיָדַי מֵאֵלֵיהֶן מוּנָפוֹת בְּבִטּוּל

הָיִיתִי מַאֲמִינָה לוֹ
מַמָּשׁ כְּמוֹ
שֶׁהֶאֱמַנְתֶּם

בְּיוֹם מִן הַיָּמִים פָּגַשְׁתִּי אֶת אוֹתוֹ קִפּוֹד,
מִשְׂתָּרֵךְ לַהֲנָאָתוֹ בֵּין שְׁבִילֵי הַדֶּשֶׁא

לָמָּה אַתָּה תָּמִיד עוֹקֵץ?
הִפְנֵיתִי לְעֶבְרוֹ שְׁאֵלָה בּוֹטָה וְעוֹקֶצֶת..

אֲנִי, תָּמִיד, עוֹקֵץ, מָה פִּתְאוֹם?!
זֶה יֵצֶר הַהִשָּׂרְדוּת שֶׁגּוֹרֵם לִי לְהִתְגּוֹנֵן בְּמַצָּבִים חֲרִיגִים!

וְשֶׁהַקִּפּוֹדוֹן מַתְקִיף אוֹתְךָ??...
הִשְׁתַּגַּעְתָּ לַעֲקֹץ אֶת הַבֵּן שֶׁלִּי.. מָה פִּתְאוֹם?!

אָז לָמָּה אַתָּה תָּמִיד עוֹקֵץ?!

אַחחחח...
לָמָּה עָקַצְתָּ אוֹתִי עַכְשָׁיו?!

 

[%תמר%]

לוּ הָיָה קִפּוֹד צוֹעֵד וּבָא אֵלַי
וְשֶׁלֶט עַל גַּבּוֹ
"נָעִים מְאֹד. הָיֹה הָיִיתִי אַרְנָב"

הייתי אני
כורעת על ברכי.
לוקחת אותו בשתי ידיי.
מלטפת כל קוץ וקוץ שבו.
ולוחשת באזנו,
אולי אתה קיפוד.
אולי אתה ארנב.
בטוח
אתה- אתה.
מתחת לקוצים.
או פרווה.
אותה בטן רכה.
בתוכה
נשמה.

 

[ספרי מוסר]

לוּ הָיָה קִפּוֹד צוֹעֵד וּבָא אֵלַי
וְשֶׁלֶט עַל גַּבּוֹ
"נָעִים מְאֹד. הָיֹה הָיִיתִי אַרְנָב"

הייתי אני
כורעת על ברכי.
לוקחת אותו בשתי ידיי.
מלטפת כל קוץ וקוץ שבו.
ולוחשת באזנו,
אולי אתה קיפוד.
אולי אתה ארנב.
בטוח
אתה- אתה.
מתחת לקוצים.
או פרווה.
אותה בטן רכה.
בתוכה
נשמה.

כמה נכון ויפה ואמיתי
כמההה.
אין מיליםםם

 

[tmr]

לוּ הָיָה קִפּוֹד צוֹעֵד וּבָא אֵלַי
וְשֶׁלֶט עַל גַּבּוֹ
"נָעִים מְאֹד. הָיֹה הָיִיתִי אַרְנָב"

הייתי אני
כורעת על ברכי.
לוקחת אותו בשתי ידיי.
מלטפת כל קוץ וקוץ שבו.
ולוחשת באזנו,
אולי אתה קיפוד.
אולי אתה ארנב.
בטוח
אתה- אתה.
מתחת לקוצים.
או פרווה.
אותה בטן רכה.
בתוכה
נשמה.

תמר זה מדהים
והלואי והיינו חיים ככה