שיתוף - לביקורת פריקוולים

[חנוך בן ירד]

אז שלום לכולם מתכבד בזאת להעלות סדרת פריקוולים על הספר "דיאלוגים עם העבר והעתיד" קישור לספר כולו ניתן למצוא כאן- דו"ח הועדה הרובוטית: שני מכתבים ובכן נתחיל:​

פריקוול לסיפור דו"ח הועדה הרובוטית
מטה האו"ם 2125
"רבותי" הכריז מזכ"ל האו"ם "אני מתכבד בזאת להכריז על היצירה הגדולה ביותר שהמציא האדם אי-פעם הועדה הרובוטית העליונה ,תפקיד הועדה יהיה לפתור סכסוכים לנהל משברים ובקיצור להפוך את העולם למקום שנעים לחיות בו, רבותי תם עידן הסבל הטרור והמלחמות מעתה פנינו מופנות קדימה"

...​

אריק ג'ו וארנס ,ג'רי סיילרין ,הארי הרילסון ,דיק דרסטין וביל ריינדר לא ויתרו על המפגש השבועי כמידי שבוע בשבוע התכנסה החבורה סביב שולחן העץ הכבד שבביתו של וארנס "שמעת את החדשות האחרונות אריק ג'ו?" שאל הרילסון
"שמעתי בהחלט" השיב וארנס "ואני אומר לכם ההמצאה הזאת עוד תפרוש את העולם כולו תחת רגלינו"
"כיצד אריק?" הקשה סיילרין
"עוד תראו" השיב וארנס "אנו נהיה מלכי האנושות"
"ואני" אמר דרסטין "יש לי תחושה שההמצאה הזאת תביא עלינו את סופנו"

...​

"שמעת את החדשות האחרונות שמואל?" שאל וילי רובינסון את הרב שמואל רובין
"שמעתי בהחלט וילי" השיב הרב רובין "ואני אומר לך הבני-אדם עוד יתחרטו על הרגע שעלתה ההצעה הארורה הזאת"
"מדוע שמואל?" הקשה רובינסון
"עוד תראה וילי" השיב הרב רובין "ההחלטה של הבני אדם להפקיד את חייהם בידי מכונת מתכת חסרת מצפון ומוסר היא ההחלטה ההרת אסון ביותר בתולדות האנושות"

 

[חנוך בן ירד]

להלן המשך הפריקוולים:
פריקוול לסיפור חזונו של אפלטון:
בתוך המערה התכנסו 30 בני נוער וחיכו בציפייה לבואו של הזקן
"שמעתי" לחש אחד הנערים לחברו "שהזקן הינו תלמידו של יוסטינוס בכבודו ובעצמו"
"אכן כן" ענה רעהו "לבטח הוא יוכל להעלות אותנו במעלות החוכמה עד שנגיע לדרגתו של אפלטון בכבודו ובעצמו"
הלחשושים כולם פסקו כשנכנס הזקן למערה
"ובכן נערי" פתח הזקן "אני מתכבד בזאת לפתוח את קבוצת החושבים הקבוצה תעסוק בפילוסופיה לימודה ויישומה ,והחשוב מכל" הוא נעץ מבט בפני הנערים "הקבוצה תגשים את חזונו של אפלטון"

...​

עזריה סיים את לימודו והחזיר את המגילה לתוך הנרתיק הכסוף "עזריה בני" נאנח האב "עלינו לשוחח"
"כן אבי" השיב עזריה ביראת כבוד
"הקשב" נאנח האב "לא פשוט להיות יהודי בדורנו הפיתויים שמציבה החכמה יוונית לפני כל צעיר בן דורנו קשים מאוד אולם דע לך עזריה שכל חכמתם שהם כ"כ מתפארים בה עוד תוריד אותם לפי שחת"
"מדוע אבי?" שאל עזריה
"הקשב" השיב האב "מבחינה שכלית תרבות יוון צודקת לחלוטין אין לנו מה להציע נגדה אולם אנו היהודים מאמינים בק-ל אחד שהוא למעלה מהשגה שכלית שאף פילוסוף לא יכול להשיג את תכונותיו"
"ומדוע זה כ"כ קריטי?" הקשה האב ומייד ענה "משום שאם אדם מסתמך רק על שכלו כמורה הדרך היחיד שמדריך אותו במסע החיים הוא עשוי להגיע לתוצאות חמורות הקשב היטיב עזריה לפני מאות שנים חי אחד מחכמי יוון הגדולים בשם אפלטון ,הוא הגה רעיון של מדינה שמתנהלת אך ורק ע"פ חוקי הפילוסופיה הנאצלים כהגדרתו ומונהגת ע"י פילוסופים נאורים
מבחינה שכלית והגיונית" המשיך האב "אין בהצעתו של אפלטון שום פסול אלא שאליה וקוץ בה אפלטון קובע במפורש שבאותה מדינה אידאלית הממשל יוכל להתיר גם גילוי עריות, אתה מבין בני" נאנח האב "כך מהיגיון צרוף יכול האדם להגיע לפי שחת מתוקף ההיגיון יכול אדם להתנהג כבהמה"
"אני מבין אבי" אישר עזריה
"ובכן בני" חייך האב "אם אי-פעם תיפגש עם אדם החולם ליישם את חזונו של אפלטון הלכה למעשה אמור לו את מה שאמרתי לך החזון הזה עוד יוריד את האדם לדרגת בהמה"

 

[חנוך בן ירד]

להלן המשך הפריקוולים:
פריקוול לסיפור ערבי חינוך
"ובכן" פתח היינריך פיליפסון "מה דעתך על החדשות האחרונות?"
"דעתי היא" השיב שמעון במברגר "שמדובר בחדשות מבורכות ומשמחות מאוד אני אישית מתכוון עוד היום לעבור לקהילה הרפורמית"
"לא שמעון" הגיב פיליפסון בקולו העמוק "אתה נשאר אורתדוכסי"
"מדוע, היינריך?" שאל שמעון
"משום" ענה פיליפסון "שאז תוכל להכות את הקהילה האורתודוכסית מכה ממנה לא יתאוששו כ"כ מהר" קול צחוק מהדהד ליווה את סיום דבריו של פיליפסון

...​

"ובכן רבותי" פתח יצחק בינג את הישיבה "התכנסנו כאן לדון בעניינו של שמעון במברגר"
"דעתי היא" הגיב רפאל הורביץ "שכל עוד והבן-אדם לא מגלה סימני רפורמה ניתן להעביר על כך שהוא ידידו של היינריך פיליפסון"
"אני חולק על רפאל הורביץ בכך" השיב שלמה פולדא "לדעתי הידידות עמו מצביעה על פגם עמוק באישיותו של במברגר"
"מה יש לך לענות על כך מר הורביץ?" שאל בינג
"אני חולק על פולדא" השיב הורביץ "לטעמי זכותו של כל חבר בקהילה לקשור קשרי ידידות עם מי שהוא מוצא לנכון אישיותו של במברגר לא תישפט על ידינו ע"פ הידידים שהוא בוחר לעצמו, מה דעתך מר בינג?"
קמטי מחשבה נחרצו במצחו של בינג לאחר כמה דקות הוא פתח בדברים "אני מסכים עם מר הורביץ" הוא פסק בקול מדוד "אין לנו אפשרות לקבוע לחברי הקהילה עם מי לקבוע קשרי ידידות ומשכך אני פוסק שניתן להתייחס אל מר במברגר כחבר בקהילה האורתודוכסית כל עוד שלא הוכח אחרת"

 

[חנוך בן ירד]

המשך הפריקוולים:
פריקוול לסיפור אר-די-אס
"במה אתה מהרהר מיסטר פרזדניט?" שאלה השרה הראשונה מרת אן קלינטון
ג'ק הריסון הרים את ראשו "אני מהרהר" הוא ענה בכבדות "בדו"ח האחרון שהעביר לנו משרד הביטחון שלנו הנה ראי בעצמך" ג'ק הריסון דחף נייר מעוצב תחת אפה של השרה השרה הביטה בדף ומצחה התקמט "זה לא נשמע טוב" היא אמרה
"זה באמת לא טוב" דפק הריסון באגרופו על השולחן "ממלכת הוותיקן קנתה צוללת גרעינית חדשה הפדרצייה האמריקאית התחמשה בטילים גרעיניים מסוג אר-90 הפדרצייה הקומוניסטית התחדשה בפצצה גרעינית מסוג אף-900 והאימפריה האפגנית מתהדרת בפצצה גרעינית מסוג מגה-890, איך אני אמור להתמודד מול כל המעצמות הללו אה?"
"בכנס המדענים האחרון שלנו" אמרה השרה בהיסוס "הציע מייקל ברמן רעיון לא רע"
"והוא?" הרים הריסון את ראשו
"לפתח מתכות גרעיניות המפיקות תגובה גרעינית חזקה במיוחד, כלומר" הסבירה השרה "הרי מדובר בתגובת שרשרת בין הניטרונים באטום ומשכך מייקל ברמן טוען שאם נצליח להגדיל את מס' הניטרונים בהתאם תגדל התגובה הגרעינית"
"אני מבין" אישר הריסון שתיקה עמוקה השתררה בחדר""

,...​

"אז מה קורה פיט?" לחש ראש שירותי הביון של ממלכת הוותיקן לתוך השפופרת "אנו מרפדים את חשבון הבנק שלך בסכומים מספיק גדולים כדי שתביא תוצאות"
"חכו בסבלנות" השיב פיט "בקרוב נוכל למכור לכם מידע חדש היישר מבית היוצר של ג'ק הריסון"

 

[חנוך בן ירד]

המשך הפריקוולים:
פריקוול לסיפור הקראים:
גד, בנימין, אברהם, אליהו, דן, אשר וזבולון התכנסו מסביב שולחן העץ בביתו של שאול "אתה יודע בקשר למה ההזמנה?" לחש גד לבנימין
"אין לי מושג" השיב בנימין "אבל סמוך על שאול הוא יודע מה שהוא עושה"
"בהחלט" השיב גד
כעבור כמה דקות נכנס שאול לחדר בהדרת כבוד הוא תפס את מקומו בראש השולחן ופתח בדברים "רבותי" פתח שאול "אני מתכבד בזאת לפתוח את הקבוצה הקראית מטרת הקבוצה תהיה לפתח לעודד וליישם את הקראות בכל רחבי המזרח התיכון ובכן מי שמתנדב להצטרף ירים את ידו" 7 ידיים הורמו
"יפה" הכריז שאול "אני מברך אתכם בהצלחה"

...​

"אתה בטוח שאתה חייב לצאת דוד?" שאלה האמא ומחתה דמעות מעיניה
"בטוח אמא" השיב דוד ברכות "הביני בבל היא מרכז התורה בימינו אם רצונך שאצא בקי בתורה עלי ליסוע לשם ומלבד זאת" גבותיו של דוד התכווצו "חוש שישי אומר לי שעניין חשוב מאלץ אותי ליסוע לבבל עניין חשוב מאוד"

 

[חנוך בן ירד]

המשך הפריקוולים:
פריקוול לסיפור רק 60 יום
הטלפון צלצל בבית משפחת קליין גב' קליין ניגשה לעבר הטלפון "הלו?" היא אמרה "שלום וברכה" הגיב הקול מעברו השני של הקו "מדבר כאן המשגיח של בנכם גבריאל ידוע לכם מדוע הוא לא נמצא בישיבה?"
גב' קליין נאלצה להאחז בשולחן כדי לא ליפול "לא נמצא בישיבה?" היא תהתה "מה הפירוש?"
"הפירוש הוא" הגיב המשגיח "שכבר שבוע שלם שבנכם לא נמצא בישיבה זו ישיבה כאן לא גן ילדים"
"אין לי מושג המשגיח" השיבה גב' קליין בקול רועד "אני רק יודעת שגם בבית הוא לא ביקר מאז השבת החופשית האחרונה"
כעת היה תורו של המשגיח להחוויר "לא נמצא בבית?" הוא תהה "אז איפה הוא אם כן?"
"אין לי מושג כבוד המשגיח" השיבה גב' קליין בקול רועד
"אני מצטער גב' קליין" הגיב המשגיח "ממש לא זאת הייתה כוונתי אני אעשה כמה בירורים ואחזור אלייך בעז"ה, כל טוב"

...​

כעבור 10 שנים
ראש ארגון "מלאכי הצדק" מר שו דונג העביר את עיניו המתכתיות ע"פ היושבים סביב השולחן "אוקיי" הוא אמר "אני מתכבד בזאת לפתוח את הישיבה מס' 23 של ארגון "מלאכי הצדק" ואני מכריז בזאת שג'פרי וילסון ממונה לסגני"
מבט מהיר הוחלף בין ראש הארגון לסגנו ראש הארגון היה היחיד שהיה מודע לעברו היהודי של הסגן