שיתוף - לביקורת סוגרים מטריות.

[תילה.]

גשם יורד,
מטפטף ברחוב.
ענן אפרפר
מציץ מחלון.

פותחת לו דלת
אומרת: שלום.
והוא,
בום, טורק
הולך
לדרכו.

גשם יורד,
ורוח נושבת.
גשם, הו גשם
יורד ויורד.

כולם מחייכים
מושיטים את היד
אוספים אל ליבם
טיפות נקיות.

ואני לבדי,
בבית רחוק.
מרימה את הראש,
לראות ת'טיפות.

ואין קול,
אין עונה.
רק שקט דממה.
ביתי, לבדי
אני,
ודמעות.

וכשבא,
עוד ענן
לדפוק על חלון
אני
וליבי סוגרים
מטריות ----

 

[משך]

הכותרת הקפיצה אותי.
כבר "סוגרים מטריות" - הרגע הייתי ב"יורה".
אין ספק, חורף זה זמן לדמעות...

---

הרגש והתחושה מנשבים בכל טיפה.
כוס נוזל מלוח בקופה.
עצבות בתקופה הכי יפה.
עד גדות מציפה.

זרזיף בזגוגית,
גודש גיגית.
להביט בחלון,
Alone.

 

[צביה ר.]

תהילה, שיר יפה מאד.
הלב "סוגר מטריות" - וואו.
קצב מושלם.

 

[דודה]

אין כמו הגשם.
אין כמו השירים שכותבים עליו.
במיוחד כשזו @תילה.

אהבתי מאוד את סגנון הכתיבה.
קלילה ועמוקה.
קצב מיוחד.

 

[אביגלוש]

וואו!

 

[אני לבדי]

שיר מטורף
נוגע בלב
חזק.

 

[תילה.]

הרגש והתחושה מנשבים בכל טיפה.
כוס נוזל מלוח בקופה.
עצבות בתקופה הכי יפה.
עד גדות מציפה.

זרזיף בזגוגית,
גודש גיגית.
להביט בחלון,
Alone.

תודה על ההדהוד למילים שלי.
כתיבה אומנותית.

תהילה, שיר יפה מאד.
הלב "סוגר מטריות" - וואו.
קצב מושלם.

אין כמו הגשם.
אין כמו השירים שכותבים עליו.
במיוחד כשזו @תילה.

אהבתי מאוד את סגנון הכתיבה.
קלילה ועמוקה.
קצב מיוחד.

וואו!

שיר מטורף
נוגע בלב
חזק.

טוב לשמוע.
תודה רבה.

 

[תוכי צבעוני]

ואוו
כמה נכון כמה כואב...
הבעיה שבקיץ זה גם לא עובר.

​

 

[חוה אייזן]

יכלתי לדמוע עם הגשם כל הדרך לחלון שלך
כתיבה יפהפיה!!