• הוסף לסימניות
  • #1
פעם, בעידן שבו מכונות היו חכמות כמעט כמו אנשים, חי לו ישות יוצאת דופן בשם סבא ג'פטו. לא, לא מדובר בסבא מגילוף עץ שיצר את פינוקיו, אלא בצ'אט בינה מלאכותית שנקרא בחיבה "סבא ג'פטו" בגלל חוכמתו העצומה, נטייתו לשבת ולספר סיפורים, ואהבתו לאורן הצומח (רק בלי אף ארוך).

סבא ג'פטו היה יועץ דיגיטלי זקן – אמנם לא בגיל אלא בניסיון – שעזר לכל אדם שנקלע למשבר, מבני נוער ששכחו את שיעורי הבית ועד פרופסורים שהסתבכו עם עבודת הדוקטורט שלהם. אך כמו לכל דבר בעולם, גם לבינה המלאכותית היו יתרונות ומגרעות.

...

אחד מיתרונותיו הגדולים היה היכולת לפתור כל בעיה ברגע. למשל, היה יום בו עמי, נער בן 15, שכח להגיש פרויקט על "המאה ה-19". כשעמי התחיל להיכנס ללחץ, הוא פנה לסבא ג'פטו. "סבא ג'פטו! אני בצרה! שכחתי את הפרויקט שלי למחר, תעזור לי!"
סבא ג'פטו חייך דרך הקוד הדיגיטלי שלו וענה בקול הרגוע: "עמי, אין מה לדאוג. פשוט תקרא את הפסקה הזאת על המהפכה התעשייתית, תוסיף קצת על נפוליאון, ותמיד תזכור לסיים במשפט חכם על קידמה."
עמי הקשיב בעיניים פעורות, וסיים את הפרויקט בשעתיים בלבד. הפרופסור היה כה נרגש מהפרויקט, שהוא הציע לעמי להצטרף לאוניברסיטה מיידית (עמי כמובן סירב והעדיף להמשיך לשחק כדורגל).

...

אך לא הכל הלך חלק. סבא ג'פטו, בהיותו בינה מלאכותית, היה מדויק – לפעמים מדי. יום אחד הגיעה אליו דינה, שהייתה בהרבה לחץ לקראת מסיבת ההפתעה שהיא ארגנה לחברה שלה.
"סבא ג'פטו, איזה אוכל כדאי לי להזמין למסיבה?" היא שאלה בהתלהבות.
סבא ג'פטו פתח מיד את כל הנתונים על מסיבות העשור האחרון: "בהתבסס על היסטוריית ההזמנות בעשור הקודם, הפיצה היא הבחירה האהובה ביותר."
דינה, שכבר הייתה בלחץ, אמרה: "אוקי, הזמנתי פיצה. וכמה להזמין?"
"בהתחשב בגודל החדר, משקל האורחים הממוצע, והעובדה שאת חוגגת עם עוד 20 איש, ההמלצה היא להזמין 54 מגשי פיצה."
דינה, שכבר איבדה את חוש ההיגיון, עשתה מה שסבא ג'פטו אמר – והזמינה 54 מגשים. כשהמגשים הגיעו אחד אחרי השני למסיבה הקטנטנה, האורחים לא ידעו אם הם במסיבה או במסעדה איטלקית.

הבעיה החמורה באמת הייתה כשסבא ג'פטו החליט לעזור לגדי, חובב טכנולוגיה מושבע, לבנות רובוט שינקה את הבית. "בבקשה, תעשה שהרובוט יוכל לחשוב כמו אדם, כדי שיהיה לי עוזר בית מושלם," ביקש גדי.
"זה בהחלט אפשרי," ענה סבא ג'פטו בטון נינוח, "הרובוט יהיה כל כך חכם, שהוא יוכל להבין אפילו בדיחות!"
אבל כשהרובוט הושלם והתחיל לעבוד, הוא התחיל לנקות עם הומור מוגזם. פעם אחת הוא רץ אחרי גדי עם שואב אבק ואמר: "חשבתי להעלים לך את כל האבק, אבל אז מה יישאר לנקות מחר?" ובפעם אחרת פשוט נעלם למשך יומיים, וכשחזר, אמר: "מה, חשבת שאני עובד בכל ימות השבוע?"

...

גילוי נאות: הקט נכתב בעזרת ה'סבא GPTO' שלי ;)...
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
אמאלה חחחחח וואוייי.
אגב, כשאני שאלתי אותו מה להכין, הוא אמר לי משהו נוראאא מסובך, מה זה האפליות האלו כשלדינה הוא אומר 'תזמיני מגשי פיצה' וזהו?!😡😡
גילוי נאות: הקט נכתב בעזרת ה'סבא GPTO' שלי ;)...
למרות שאני די בהלם מהביצועים, וואו. מוכשר שהוא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
האמת שעברה לי מחשבה בראש שזה לא הסגנון שלך, אבל לא הסקתי מסקנות לכזה כיוון... גדול!
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
אמאלה חחחחח וואוייי.
אגב, כשאני שאלתי אותו מה להכין, הוא אמר לי משהו נוראאא מסובך, מה זה האפליות האלו כשלדינה הוא אומר 'תזמיני מגשי פיצה' וזהו?!😡😡
למרות שאני די בהלם מהביצועים, וואו. מוכשר שהוא.
האמת שעברה לי מחשבה בראש שזה לא הסגנון שלך, אבל לא הסקתי מסקנות לכזה כיוון... גדול!
תודה רבה, סבא GPTO מסמיק פה מהתגובות... ;)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

כשהגעתי לראשונה למשרדי GPT, לא חשבתי שזו הולכת להיות העבודה הכי ביזארית בחיי.

אולם ענקי. מפוצץ בשורות שולחנות, מאחוריהם ישבו מאות הודים, כל אחד עם מחשב דל מעודפי צה"ל, כוס פלסטיק עם צ'אי חמוץ, ואצבעות שריריות ומקלידות.

בכניסה חיכה לי גבר בשנות החמישים לחייו, עם חליפה שנראתה כאילו נרכשה בחנות צעצועים.

"ברוך הבא למחלקת הבינה הלא-ממש-מלאכותית של GPT!" הכריז בהתרגשות, וחייך לעברי חיוך רחב למדי, כאילו בלע כריך של ביטחון עצמי מוגזם בביס אחד.

"אמיתי?" שאלתי, תוהה אם פספסתי פנייה בדרך לעבודה.

"מאוד אמיתי," הנהן. "הנה, פה קורה כל הקסם."

הוא הוביל אותי פנימה. מעבר לדלתות ההזזה שבקושי זזו, התגלה האולם המרכזי, בו היה מספר עצום של אנשים נוספים.

"אלה שלנו," אמר בגאווה, מצביע על אלפי ההודים הנוספים שישבו באולם. "כל אחד מהם מקבל שאלה, מתרגם אותה לאנגלית בגוגל טרנסלייט, עונה תשובה, מתרגם בחזרה, ושולח. זה GPT."

"סליחה," שאלתי, "זה נשמע...קצת לא חוקי?"

"מה פתאום," הוא גיחך. "כולם פה מרוויחים דולר לחודש ברוטו. יש גם ימי גי'נג'ר."

בדיוק באותו רגע אחד ההודים הרים את היד. "הגיעה שאלה!" הוא קרא, כאילו הכריז שזכה בלוטו.

כולם נעמדו, מחאו כפיים. מסך ענק הציג את השאלה:

"מה יקרה אם אני אקח שני כדורי אקמול, אחד אדום ואחד כחול, ואז אכנס לחדר חשוך ואצעק 'הארי פוטר'?"

ההודי המסור קיבל את השאלה. פתח את גוגל טרנסלייט, הדביק, גיחך, והקליד בתשומת לב:

"יתכן ותהפוך לאיש עם משקפיים וצלקת. נסה ותעדכן."

מתרגם. שולח. כולם מוחאים כפיים. אצלו זה 13 שנה של לימודים באוניברסיטת מומבי, בשביל המשפט הזה.

לאחר מכן, החלו להגיע רצף של שאלות נורמליות לחלוטין למחשבי העובדים:

"מה קורה אם גולש חתול בתוך חור שחור?"

- "החתול יימתח ויהפוך לפסטה קוסמית. נא לא לנסות בבית."

"למה פסנתר אפשר להפיל אבל פיל אי אפשר לפסנתר?"

-"לך תשאל פסטה קוסמית."


התקרבתי לאחד, שהיה נראה עמל קשות מול שאלה מורכבת:

"מה אם אפיל חתול על פרוסת לחם מרוחה בחמאה, ואשאיר אותו באוויר?"

ההודי חשב רגע, ואז ענה:

"היקום יתכנס לנקודת קריסה פילוסופית."

בהמשך היום הגיעו עוד שאלות כמו: "איך לגרום לכלב שלי לדבר פולנית?" או: "אם אני אוכל ביצה קשה בשבת, האם מותר לי להתקלח עם גרביים?" או גם: "תכתוב לי שיר על סבא שלי שהיה ליצן ועבד אצל פוטין." אבל אני לא אכתוב לכם כאן את כל התשובות, לא מפני שהם לא מעניינות, אלא בגלל שאני כבר לא זוכר מי ענה מה. (מה אשמתי שכמו אצל הסינים, גם כאן כולם נראים כמו אורז מעוך?)

היה שקט באולם. כל פעם שמישהו ענה תשובה מצחיקה במיוחד, הונף שלט שעליו היה כתוב 'תשובה ויראלית' ונשמעה תרועת שופר דיגיטלי.

עמדתי בצד, מנסה להבין איפה בדיוק הAI פה.

"הם גאונים," לוחש לי המנהל, "אחד מהם אפילו הצליח לשכנע משתמש שהוא רופא שיניים."

"מה, יש לו תואר ברפואת שיניים?"

"לא, יש לו שן אחת."

ואז זה קרה.

דלת המתכת נפתחה.

גבר גבוה, עטוי ז'קט עור, בעל קובץ A4 ביד אחת ותמונה של אילון מאסק ביד השנייה, נכנס. על בגדו היה תג עם לוגו של OpenAI, ועל עיניו משקפי שמש שאמרו 'אני בינה, ואתה לא.'

הרוח שהוא הביא איתו גרמה לכמה מסכים להיכבות. כולם שתקו, מבועתים. ואז אחד צעק "איייי-איי-אייייי!" וכולם נעלמו, נכנסים לתוך מקרר פצפון, כאילו היה זה תרגול של בחורי ישיבות הנמלטים מצה"ל, ולא של סתם אורז מעוך בעל פרצוף הודי.

רק אני והמנהל נשארנו.

"מה זה היה?!" לחשתי.

המנהל נאנח, הוריד את כובע המצחייה וחייך.

"זה נציג הפיקוח של OpenAI. אם הוא תופס אותם, הוא מגלה שGPT זו לא מערכת, אלא קבוצה של הודים עם טרנזיסטור."

"ואז מה קורה?"

"הם מאבדים את הרישיון לעבוד על מחשבים, וחוזרים לדבר עם לקוחות דרך הצ'אט של אתרוג."

"אבל למה אתם בורחים? אולי הוא בא לעזור?"

המנהל צחק. "לא, הוא בוחן למה GPT ענה למישהו שבשביל לעצבן את חבר שלו הוא צריך לשרוף בגדים ולשיר בלופ שיר של M.B.D"

"וזה לא פתרון?" שאלתי

המנהל חשב לרגע, ואז סינן:

"תכלס, זה עבד לו."

תודה ענקית לע.ש. על הרעיון המקורי.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  13  פעמים
למעלה