שיתוף - לביקורת ניסן תשס"ח

[שלמה שקד]

בס"ד



גדלתי בבית ללא חיסונים, אין לי אפילו פנקס. אמי האמינה, ועודנה דבקה, בגישה טבעית. הירקות לסלט אורגניים, ארוחה טובה נמדדת לפי כמות הוויטמינים והערכים התזונתיים. בחורף שתינו תה לימון עם כפית דבש, ואכלנו תפוזים ואשכוליות לרוב. ועדיין, כשמשלוחי פייזר החלו לנחות בקצב מרנין ומפתח תקווה, שמחתי ופניתי במרץ לנסות לקבוע תורים.

על פי ויקיפדיה השתמשו בווריאציה של חיסונים כבר בסין העתיקה. המורה בבית ספר אמר לנו שהמציאו אותם בתקופת מגיפת האבעבועות השחורות. אין ספק שמדובר בברכה לאנושות, וחסד עצום מהבורא יתברך, שחנן לאדם דעת והעלים מחיינו מחלות קשות וחשוכות. ישנם חיסונים רבים: לפוליו ולצהבת, לחזרת ולאדמת, לשעלת ולחצבת, ורבים נוספים למניעת מחלות שונות. מטרתו של החיסון, מלבד הגנה על המתחסן עצמו, היא לייצר חסינות עדר מפני מחלות קשות.

על פי דו"ח ארגון הבריאות העולמי, ישראל ניצבת במקום גבוה במדד העולמי למתן חיסונים לילדים, כ-98%. ומשכך חסינות העדר קיימת, גם כשאמי החליטה באופן אישי שלא לחסן את ילדיה. החלטתה נבעה ממספר שיקולים, באבעבועות רוח סברה שעדיף לגוף להתמודד איתו למרות שנורא מגרד ולא נעים, מאשר להתחסן ואולי לסבול סתם מתופעות לוואי. לשיטתה, לעבור את המחלה דווקא מחשל את הגוף ומחזק אותו לעתיד. בשפעת היא לא רואה כל חיסרון לנוח בבית כמה ימים, להנמיך ראש ולתת לוירוס לעבור. למה להכניס לגוף חומרים זרים, כמו אנטיביוטיקה שהיא לא נוטלת, אם לא מדובר בדלקת ריאות או משהו חריף. אז באין סכנה ממשית, העדיפה לא להתחיל עם חיסונים ולהשאיר אותם לאחרים.

בשנת תשס"ח התפרצה מגפת החצבת, והתפשטה ברחבי הארץ ובירושלים במיוחד. נדבקנו הילדים הקטנים, שכבנו במיטה מלאים בפצעים אדומים שדומים לאבעבועות רוח. שבועיים בהם בעיקר ישנים. איני זוכר הרבה מאותם ימים, מלבד ליל הסדר – מסביב לשולחן היו רק ההורים מסובים, ובספה ילדים בפיג'מות עם עיניים חצי עצומות.

הימים האלה אינם זכורים לי כטראומה, אבל מאז משהו השתנה. רופא המשפחה הסביר לנו שמספר המתחסנים באזורנו ירד באותה תקופה והעדר לא היה מוגן. היום, אחיי הקטנים מקבלים חיסון נגד חצבת.

המצב היום משונה במיוחד. באים אנשים שכשילדיהם מקבלים חיסון יום או יומיים לאחר היוולדם במשקל של 4 קילו, אינם פוצים פה ולא מפקפקים, וכעת זועקים מרה נגד חיסונים לקורונה הניתנים לאנשים בוגרים ובריאים. פתאום יש להם שאלות, הם מבינים ב-RNA מסנג'ר, ושינויי DNA. הם מפחדים מתופעות לוואי עלומות, נותנים מקום לקונספירציות הזויות. בעוד המציאות היא שנכון לזמן כתיבת שורות אלה ניתנו כבר כ-175 מיליון מנות חיסון ברחבי העולם, ולא שמענו על תופעות חריגות.

הקורונה – מסוכנת בוודאי, וחובה שתעבור מן העולם בצורה הכי מהירה. היא מדבקת ביותר, ואי אפשר לחזות למי היא תהיה מסוכנת. היא משכפלת את עצמה במהירות בווריאנטים ומוטציות לרוב. בהתחלה ניסו לטעון שהדבקה נרחבת תייצר חסינות עדר, אך למרבה הצער זה לא קורה.

נכון, מדובר במחלה משוגעת, בלתי צפויה, עוד לא ניתנת ללמידה, ברקע כבר מרחשות השמועות בדבר אפשרות שיצטרכו לקחת בקיץ מנה שלישית. כל וריאנט שמתגלה מעורר בנו חרדות אם החיסונים המוזרקים עמידים בפניו. ובאופן כללי, רב הנסתר על הגלוי. אבל לעת עתה, זה נראה כמפלט היחיד לחזור לשגרת חיים דומה לנורמלי. לפחות, למשך חודשים ספורים. את פעולתם של החיסונים אנחנו מתחילים לראות, ולפי דוחות מעודכנים, כבר ניכרת ירידה של כ-50% במספר המאומתים בגילאי 60 ומעלה.(מאז כתיבת הטור עד לפרסומו המספרים השתפרו בהרבה)

אז אחים יקרים, אני בעז"ה אתחסן בקרוב, ואתם גם כן חוסו על עצמכם, ורוצו להתחסן לא במנה אחת אלא שתיים. תנו סיכוי לעצמכם ולבני משפחותיכם בפסח תשפ"א, שלא כמונו בתשס"ח. להיות מסובים כולם כאחד, במקום לשכב בספה או חלילה במחלקה.