נוסחאות בספר תורה

[כנף ארץ]

חדש בפורום.
אשמח לדעת כמה עורכים נמצאים בפורום 10/30/50?
הפסוק "דברו אל כל עדת ישראל לאמר בעשור לחודש" וכו' (שמות יג ב) מופיע ברוקח ועוד ראשונים עם המילה בני. ברמב"ן כמדומני מופיע כך וכך.
בדקתי וגם במדרשים יש מקומות שמופיע כך.
מצד שני, בש"ס מופיע כלפנינו.
אודה מאד על כל מידע והאם יש כדבר הזה בעוד מקומות.
(לא הכרתי את הפסוק הזה כאחד משינויי הנוסחאות בס"ת)

 

[יענקי R]

הפסוק "דברו אל כל עדת ישראל לאמר בעשור לחודש" וכו' (שמות יג ב)

צ"ל שמות יב, ג.
ב"הכתר" מופיע ללא "בני", וכך בכל המהדורות הנפוצות.

 

[מאל"ף ועד תג]

שאלות כגון אלו, עדיף לעלות ב"פורום לתורה"
שם יש ציבור גדול מאוד ומענה בהתאם.

 

[כנף ארץ]

צ"ל שמות יב, ג.

טעות הקלדה. בדקתי רגע לפני שכתבתי..
ולגוף הענין, מה הפשט בכל המקומות שכתוב עם? יכול להיות שזו טעות דפוס שנפלה בכל המקומות?

 

[כנף ארץ]

שאלות כגון אלו, עדיף לעלות ב"פורום לתורה"
שם יש ציבור גדול מאוד ומענה בהתאם.

אינני רשום שם. אודה אם מישהו ישאל שם ויספר כאן מה יצא.

 

[סוגרים שידוך]

הסיבה המרכזית לתופעה זו היא מה שמכונה "שיגרא דלישנא", ולעיתים ציטוט מהזיכרון.
הביטוי "עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" מופיע בתורה ב24 מקומות. לעומתו, הביטוי "עֲדַת יִשְׂרָאֵל" (ללא המילה "בני") מופיע רק 5 פעמים.
כאשר חז"ל והראשונים, ציטטו את הפסוק, לשונם נמשכה באופן טבעי אחר הביטוי השגור והמוכר יותר - וכך השתרבבה המילה "בני" לתוך הציטוט והועתקה לכתבי היד של המדרשים והפירושים.

התוספות בשבת (נה ע"ב) עמדו על זה לגבי פסוק בשמואל א', וקבעו שהש"ס שלנו חולק על ספרים שלנו.
ושם ב'גיליון הש"ס' הביא את רשימתו המפורסמת הכוללת עשרות דוגמאות של מקומות שבהם הש"ס מצטט פסוקים עם מילים חסרות/יתרות או בשינוי קל ממה שמופיע בתנ"ך שלפנינו. לרוב מדובר בציטוטים חופשיים, שילוב של שני פסוקים דומים, או שיגרת הלשון.

 

[כנף ארץ]

לא חושב שאפשר להשוות חסרות ויתרות בפרט בנ"ך לזה.
וכשרע"א כתב את הרשימה הארוכה שלו ובדיוק את הדוגמא הזאת שהיא בתורה ומילה שלמה נוספת הוא לא ציין זה לא אומר דרשיני?
ועיקר דבריו, האם לא פתח בכד וסיים בבד (לא בחבית)? מה השייכות בין ההסבר שהתנאים והראשונים עצמם טעו (שאינני יודע אם מותר לנו לומר מעצמינו) לבין התוספות והגלה"ש שלהדיא מדברים על מחלוקת בנוסחאות?
(התמונה המצורפת לא פתוחה לי בנטפרי)

 

[ראובן שפירא]

אינני רשום שם. אודה אם מישהו ישאל שם ויספר כאן מה יצא.

תוכל להרשם עכשיו, ואם תצטרך שם עזרה טכנית תוכל לפנות אלי.

וכשרע"א כתב את הרשימה הארוכה שלו ובדיוק את הדוגמא הזאת שהיא בתורה ומילה שלמה נוספת הוא לא ציין זה לא אומר דרשיני?

ממש לא. פתח את הרשימה וראה שכל המקרים שם הם מקרים שבמדרשים ובראשונים נאמרו דברים מפורשים בניגוד לנמצא לפנינו, כגון שרש"י כותב על מילה מסויימת שהיא חסרה [לא שמצטטה כשהיא חסרה, אלא כותב במפורש שמילה זו חסרה ומבארה/מבאר עפי"ז דבר אחר.

הדוג' שאתה הבאת איננה כוללת שום הדגשה מצד כל הראשונים שבפסוק מוזכרים בני ישראל, ולכן היא לא דומה. אם היית מוצא אחד מהראשונים שכותב דבר הנכון רק אם הגירסא היא 'בני ישראל', יכלת לשאול מדוע רע"א לא כלל ג"ז, אבל מעיון שטחי נראה שכל המובאות שציינת אליהם אינם כוללים הדגשה שהגירסא הזו מוכרחת.

הסיבה המרכזית לתופעה זו היא מה שמכונה "שיגרא דלישנא", ולעיתים ציטוט מהזיכרון.
הביטוי "עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" מופיע בתורה ב24 מקומות. לעומתו, הביטוי "עֲדַת יִשְׂרָאֵל" (ללא המילה "בני") מופיע רק 5 פעמים.
כאשר חז"ל והראשונים, ציטטו את הפסוק, לשונם נמשכה באופן טבעי אחר הביטוי השגור והמוכר יותר - וכך השתרבבה המילה "בני" לתוך הציטוט והועתקה לכתבי היד של המדרשים והפירושים.

התוספות בשבת (נה ע"ב) עמדו על זה לגבי פסוק בשמואל א', וקבעו שהש"ס שלנו חולק על ספרים שלנו.
ושם ב'גיליון הש"ס' הביא את רשימתו המפורסמת הכוללת עשרות דוגמאות של מקומות שבהם הש"ס מצטט פסוקים עם מילים חסרות/יתרות או בשינוי קל ממה שמופיע בתנ"ך שלפנינו. לרוב מדובר בציטוטים חופשיים, שילוב של שני פסוקים דומים, או שיגרת הלשון.

כנ"ל - אתה צודק בשני חלקי הודעתך, אבל טועה בהקשר ביניהם. הלשון בתחילה הוא שגרת הלשון, אבל המקומות הללו אינם יכולים להיות שגרת הלשון כיוון שחז"ל דרשו על פי מה שכתבו עניינים שונים, ולא היו דורשים משגרת הלשון בלא דיוק בספרים, ומשכך מוכחת המחלוקת או גירסאות שונות שהיו לפניהם.