שיתוף - לביקורת משחק השקט.

[%תמר%]

אֲנִי מְרֻסֶּקֶת מִדַּי בִּשְׁבִיל לְקַבֵּל אֶת הַשְּׁבָרִים שֶׁלָּךְ,
יֵשׁ לִי מַסְפִּיק מִשֶּׁלִּי.

וְאַל תְּשַׂחֲקִי אִתִּי שׁוּב
בַּמִּשְׂחָק הַשֶּׁקֶט.

תַּפְסִיקִי לִצְרֹחַ
כְּדֵי לִהְיוֹת צְרוּדָה.

נִגְמַר לִי כְּבָר לִשְׁמֹעַ אֶת שִׁבְרֵי קוֹלֵךְ שׁוּב,
הֲבָרוֹת קְטוּעוֹת,
אָה.
אָה.

אַל תַּעַבְדִי עָלַי שֶׁכּוֹאֵב לָךְ.
אַתְּ נִשְׁמַעַת כָּכָה
כִּי
בְּסַךְ הַכֹּל צָרַחְתְּ.

וְ
לֹא,
אַל תַּחְשְׁבִי שֶׁאֲנִי מוּכָנָה לְזֶה שׁוּב.

מִשְׂחָק הַשָּׁקֵט
שְׁ
שְׁ


--
תמר.

 

[%תמר%]

לכל אנשי הטירוף:

תפסיקו!!!!!!!
לצרוח כדי להיות צרודים.

אני יודעת איך זה,
אתם צורחים. משתוללים ואחר כך, כשנגמר לכם הקול והכח, אתם בוכים שצרוד לכם, וכואב- בגללי.

לא. זה לא בגללי.

אז גם אם כרגע לא הכל הסתדר לכם מול העיניים כמו שרציתם-
זה לא אומר שתצליחו לשחק איתי משחק השקט.

זה כבר לא עובד עלי.
נקודה.

 

[תילה.]

אני רוצה לחשוב שאני הוזה מול הכאב הזה.

וואו של כתיבה.