סיפור בהמשכים מרחב מוגן

[מרדכי דוד קרלין]

המשלב הלשוני והכתיבה פצצה!

פרק כל יום!!!

נכון!!!!!!!!!!!!!!
פצצה(בעצם אמרת שהמטוס הנחית כמה פצצות, לא משנה)!!!!!!!!!!!!!!!!

 

[מ. ש]

וואו מהמם
כתיבה מצוינת ומותחת, מחכה להמשך.

 

[שם שצריך להיות מקורי]

כתיבה מהממת.
מחכה בכליון עיניים להמשך.
רק מנסה להבין.
מה מטרותיה של הקהילה הזאת?

 

[ח.ד. וחלק]

תודה על התגובות המדרבנות!

רק מנסה להבין.
מה מטרותיה של הקהילה הזאת?

להחדיר אנטישמיות נגד יהודים, מה לא ברור?
אגב, אם שמת לב, הקהילה אינה קיימת עוד...

 

[ח.ד. וחלק]

בס"ד

פרק שלישי
​

2039. שומקום.

הוא פקח את עיניו, מביט סביבו בבלבול.
הוא יושב על אדמה חולית בלב שומקום שומם, מרחוק זיהה בניין כלשהו.

מה קרה לו?
הוא מת?
לפני רגע כמעט והתחרש מהרעש המטורף ששמע, וכעת - כלום.
שקט מסתורי שרר באזור.

רגע! אם הוא חושב, כנראה שהוא חי, לא?
צ'רלי זינק, הוא חייב להבין מה קורה כאן! היכן הוא? איך הגיע לכאן?
הוא בחן את עצמו, מגלה שאינו נפגע כמעט. מלבד כמה שריטות בכף ידו, לא ספג נזק משמעותי.

טוב, יגידו עליו מה שיגידו, פחדן הוא לא!
הוא החל להסתובב בשטח הריק שנפרש למרגלותיו, סורק את האזור.

מה שהצליח לראות זה חול מדברי אינסופי למלוא האופק.
מלבד המבנה ההוא מרחוק, נראה שאין כאן מקום מגורים כלשהו או נפש חיה.
מוזר!

בחשש קל התקדם לעבר הבניין המרוחק, מקווה שאין מדובר ב'פטה מורגאנה' ותו לא.
ככל שהתקרב, קיבל המבנה צורה של מתחם ענק ללא עיצוב מבחוץ. סתם בניין גדול ואפרורי. סתם?

לפי השממה במקום הוא נחרד למחשבה שהמתחם הזה נבנה במיוחד בשבילו.
חששו גבר כשהגיע למקום.
מסביב למתחם הוצב גדר שבאמצעו היה שער פתוח לרווחה, כאילו מזמין אותו להיכנס פנימה. בידיים פרושות.

הוא נעצר במקומו.
כמה הפתעות עוד יגלה היום?
מצדו השני של המתחם - נח, בשלווה גמורה, כאילו לא זז מעולם - בית אביו. בשלמות.

הוא התעשת באחת.
צרחות איומות בקעו מגרונו, מחרידים את האזור.
הוא הקים זעקות אימה בגרון ניחר. מעולם לא ידע על הטונים שקיימים בו.
אפס. ההדים שחזרו אליו מהמדבר הענק העלו את מפלס החרדה והגבירו את המתח בו היה שרוי.
הוא התמוטט על האדמה הקשה, מוחו קולט אט-אט כי אין מי שיבוא לעזרתו.

הוא נרדם בטירוף חושים והתעורר לאחר שעתיים, מאושש מעט.
הבין שכעת, היחיד שיכול לעזור לו, זה הוא בעצמו.

- - - - - -​

צ'רלי התרומם ובהחלטה אמיצה נכנס אל הבניין הענק, נוכח כי קיימים בו שלוש קומות.
בכל קומה ישנם מספר חדרים שיוצאים מפרוזדור ארוך.

הוא סקר חדר-חדר.
מרביתם היו ריקים.
מלבד ריהוט בסיסי לא היה שם דבר. גם במגירות ובארונות שהיו שם הוא לא מצא כלום.

בחדר האחרון בקומת הקרקע גילה משהו.
על הקיר המרכזי שממול הפתח, נקבע מסך ענק ממדים ומתחתיו נחו מכשירים וכפתורים שונים שלא ידע את פשרם.
לא משהו שמוכר לו.

על המסך נראתה מפת כדור הארץ.
בסקרנות מהולה בחשש קל, החל לבדוק את המכשירים שהיו פרוסים בחדר, מגלה שבאפשרותו להגדיל את המפה שמוצגת על המסך עד כדי גודל מקורי ממש.

פליאתו גברה כשמצא באחת המגירות שבחדר, משקפיים מוזרות למראה.
מזכירות את המשקפות של 'מציאות מדומה'.

הוא דחק את פחדיו הצידה וחבש את המשקפיים.
הוא זינק בהלם.
הרגיש שנמצא באותו אזור שהגדי לפני רגע במפה!
איזו תגלית!

לאחר כשעתיים תמימות שבהם עסק בבחינת הממצאים שגילה, הוא חש שעלה על משהו אדיר.
בכוחו לעבור ממקום כלשהו בכדור הארץ למשנהו בתוך שניות, על יד בחירתו הרצויה על המסך.
בכל מקום שבו ביקר, על פני כדור הארץ, יכול היה להרגיש פיזית שהוא נמצא במקום ההוא.
הוא נפעם מהתגלית, מה שנראה כדמיון הזוי, מוצג לו כעת במציאות אמיתית.

הוא עזב את המציאה ויצא שוב אל החצר המקיפה את הבניין, מנסה לבדוק האם ישנה עוד דמות שקיימת כאן שיוכל לחלוק עמו את התגלית, או שהיא בלעדית לו עצמו.

השממה לא הותירה מקום לספק.
הוא לבד כאן!

הבזק אור מסמא הבריק לרגע את החשיכה ולאחריו נשמע פיצוץ נוראי.
צ'רלי עצם את עיניו באימה, מוטח אחורנית מעוצמת ההדף.

הוא קם במהירות והסתכל סביב.
החושך והשקט שבו לשרור, דבר לא השתנה.
מלבד משהו אחד!

צ'רלי לא האמין, נראה שלעולם לא יופתע עוד.
צמוד לבית אביו, נחו ברוגע שורות-שורות של בניינים שונים.
הוא נזכר בהם.

כל השכונה ששכנה ביער, נעתקה למקום הזה!
לא, זה לא ייתכן!
סקירה מהירה הוכיחה לו שאף יצור אנוש אינו בין הבאים. נפלא!

הוא הבין כבר שגילה תגלית עצומה, אך אין מי שישתתף עמו.
הוא לבד, דברים מוזרים קורים, האזור שומם.

ואז חדרה למוחו ההבנה: הוא יודע היכן נמצא.
לא על כדור הארץ. הוא נמצא בשומקום.
ליתר דיוק:
ביקום מקביל!

 

[מרדכי דוד קרלין]

הוא דחק את פחדיו הצידה וחבש את המשקפיים.
הוא זינק בהלם.
הרגיש שנמצא באותו אזור שהגדי לפני רגע במפה!
איזו תגלית!

לא הבנתי, מה הכוונה?
פרק ממש טוב!!!!

 

[ח.ד. וחלק]

פרק ממש טוב!!!!

תודה!

לא הבנתי, מה הכוונה?

הכוונה שהוא הגדיר מקום כלשהו על כדור הארץ במפה שבמסך, ובעזרת המשקפיים מצא את עצמו באותו מקום.

 

[מרדכי דוד קרלין]

הכוונה שהוא הגדיר מקום כלשהו על כדור הארץ במפה שבמסך, ובעזרת המשקפיים מצא את עצמו באותו מקום.

אההה פשוט היה לך שגיאת כתיב שמה

שנמצא באותו אזור שהגדי לפני

*הגדיר

 

[אוראל סולטן]

פרק מצוין - כרגיל.

לא יודע למה, אבל תמיד סימני קריאה נותנים לי תחושה מעט הומוריסטית - מה שאיזן לי את המתח השוכן בין קרבי הבניין...

במיוחד אהבתי את הניגוד הזה:

הוא התעשת באחת.
צרחות איומות בקעו מגרונו, מחרידים את האזור.

(מחרידות, דרך אגב.).

 

[ח.ד. וחלק]

בס"ד

פרק רביעי​

2039. שדרות התקומה. ממ"ד (מרכז-מודיעין-דרום). ישראל.

הם ישבו שם. שלושתם.
אלו שכונו בקנאה 'המיטב שבמיטב'.
במחלקה חלקו להם כבוד נסתר השמור לאלו שהילת מסתורין וגבורה אופפת את אישיותם.

הם ישבו בחדר הדיונים של המרכז למודיעין של מרחב דרום המכונה 'ממ"ד'.
סביב השולחן העגול התבצעו אינספור דיונים קודמים, אך נראה היה שהפעם מדובר במשהו רציני מאד, דבר שהצריך את דיון החירום שהתנהל זה עתה בחדר.

פניהם המתוחות העידו על רמת החומרה של הדיון.
בקבוקי המים הקטנים שהיו מונחים על השולחן נותרו מלאים, הנוכחים העדיפו קפה רותח שישמור על צלילותם.

שעה ארוכה הם יושבים בחדר הדיונים הקטן, מנסים להבין את אחד הנושאים המורכבים שמדינת ישראל מתמודדת מולו.

לאחר ארבע שעות הנוכחים קמו ממקומם, מתמתחים בשביעות רצון.
זיק ניצחון בעיניהם.
כרגיל.

הם פנו לצאת אך אז הרצפה רעדה.
פיצוץ אדיר נשמע באזור, מאיים לקרוע את עור התוף שלהם.
מספר רגעי אימה ודממה השתררה.

הם זינקו, נחושים להבין את פשר האירוע.
מבט החוצה עצר את נשימתם.
האופק בחוץ נעשה שומם.

הבכיר מביניהם הוציא שיחה דחופה בקו מאובטח, מסתכל החוצה בהלם.
השניים הנוספים יצאו מהחדר במהירות, לסרוק את השטח.
הם בחנו בתמיהה הולכת וגוברת את הריק שמילא את הסביבה.

נראה שמישהו החליט על פעולה נועזת ביותר.
איך הם לא שמעו על כך?
מדוע אינם עודכנו?

הביטו שוב אל האופק באי אמון.

למקום שאליו הסתכלו היה שם:
'רצועת התקומה'.

בעבר קראו לו 'רצועת עזה'.

- - - - -
​

2039. זיקים. ישראל.

"שמעת את זה?" גילי זינקה מעיסוקה בקיפול הכביסה, מפנה מבט הלום אל יוסי.
הילדים התפזרו לכל עבר, מבררים בסערה מה פשר הפיצוץ שזה עתה שמעו.
"בהחלט, אני בודק". ענה יוסי תוך כדי גלישה חפוזה בנייד.

הילדים חזרו עם חדשות מסעירות לאחר שפגשו את השכנים המבועתים שמילאו את הרחוב הצמוד לביתם.
לא ניתן היה לראות דבר ממקום הפיצוץ.
ענן עשן כבד הסתיר לחלוטין את האופק, מעלה דמיונות אימים בנוגע לאירוע.

עשן רב התפשט באזור, גורמים לתושבים לחזור לבתיהם ולהסתגר שם עד יעבור זעם.
שם אף הפעילו את מכשירי הרדיו וניסו לדלות פרטים נוספים על התעלומה.

יוסי כינס את בני הבית לחדר אחד וניסה להשליט קצת סדר.
"אני עכשיו בודק מה בדיוק קרה, העדכונים לא מפסיקים לזרום, העיקר תישארו רגועים ואין צורך לחשוש, הבנתי שהעניין מתוחקר כרגע ובקרוב יתבררו יותר פרטים".

לפי מה שהוא מבין, מדובר באירוע גדול בהרבה ממה שנראה.
מגוריו בזיקים מוסיפים רבות להבנה הזאת.

והיא לא מוסיפה שלווה יתירה.

המראה שנשקף מחלון ביתו, כלל לא היה מרגיע בלשון המעטה.
מהרצועה היתמר ענן סמיך של עשן, מעיד על משהו נורא שאירע.

כידוע, אין עשן ללא אש, לכן סביר להניח שאין המדובר כאן במשהו זעיר אלא באירוע מטריד במיוחד.
מי אחראי לכך? מי מסוגל להמיט אסון כזה על הרצועה?

אם זה אי מי מישראל הרי שהוא עלול לשלם מחיר יקר. מאד!

- - - - -​

"יוסי?" המפקד נשמע בקשר.
"כן, אני באזור, מוכן להקפצה".
"אין צורך" המפקד אירוני. "תוצאות וממדי האירוע כבר ידועים, אנו זקוקים לדיווח ברור, קודם כל בשבילנו, וכמובן לאזרחים".
"אני מבין, יוצא אליך בעוד שבע דק'".
"מחכה, סוף".

לאחר מחצית השעה נח על שלחן הפיקוד דו"ח מפורט על מהלך האירוע.

בסביבות השעה ארבע אחה"צ הרעיד פיצוץ עז את מדינת ישראל, מקורו, ככל הידוע, מרצועת התקומה.
שעה ארוכה הסתיר עשן רב את אזור האסון ולא איפשר לראות דבר.

לאחר מכן התברר שהרצועה נעלמה מעל המפה.
חול מדברי מילא את השטח, כאילו לא נבנה שם דבר מעולם.

מגיש הדו"ח חתום תחת שם הסוכן יוסף טל שראה את כל ההתרחשות בזמן אמת.

למטה הוסיף כמה מילים בתקווה שיעוררו במעט את המערכת:
'נ.ב. מסתבר שישנו עשן ללא אש'.

חיל המודיעין נכנס למתכונת חירום ויוסי ידע היטב על המחיר שזה יגבה ממנו וממשפחתו.
הוא בהחלט סומך על גילי בעניין הזה. שנים שהם חיים בפינג-פונג הזה.

בחייו כסוכן למד לשלם מחירים אישיים לא קלים, אך עד עתה התמודד עמם בכוח הקיים רק לסוכני ביון מהזן האיכותי ביותר.

הוא מוכן.

 

[ח.ד. וחלק]

טוב, אז אם אתם אוחזים עדיין ראש אחרי כל הפיצוצים המזוויעים בכל פרק מחדש, (זה הולך להמשיך, ראו הוזהרתם!...)
כמובן שאשמח לביקורת או לכל הערה שרק תחפצו להעיר!

וסקר קטן (אם יורשה לי):
האם אהבתם את המעבר בסיפור למיקום אחר?

באם כן - הקישו 'תודה' (לאות כי - "וודאי! מה-זה נהניתי מכך, עד אשר יצאה מפי שריקה רבת משמעות השובעת נחת עצום מהעניין")

באם לא - הקישו 'וואו!' (לאמור - "תגיד, הבן-אדם באמת שואל? ברור שצריך להמשיך בכל תוקף את הסיפור בקליפורניה, בלא לבלבל את מוחי במיקומים אחרים בכל פרק מחדש!

 

[אוראל סולטן]

וסקר קטן (אם יורשה לי):
האם אהבתם את המעבר בסיפור למיקום אחר?

בטח שכן, חייב מידי פעם לגוון. במיוחד עם הגיוון נותן תחושה של סיפור חדש עם מתח מרענן...

 

[ח.ד. וחלק]

בטח שכן, חייב מידי פעם לגוון. במיוחד עם הגיוון נותן תחושה של סיפור חדש עם מתח מרענן...

כן, אבל לא לאורך זמן, זה יהיה חייב להשתלב איפשהו בסיפור.

 

[ח.ד. וחלק]

טוב, אז תודה למצביעים.
כרגע אמשיך עם קליפורניה ובפרקים הבאים זה כנראה ישתלב ויתפתח.
העיקר, צפו להפתעות. כי כל מה שקורה והולך לקרות בסיפור הזה הוא מפתיע ומסעיר ולא מוכר בעליל...
אי"ה ובעזרתו - בהמשך היום אעלה את פרק 5.

 

[ח.ד. וחלק]

בס"ד

פרק חמישי​

2039. שומקום.

לאחר ימים של מחקר משמים, גילויים מפתיעים ואינספור אפשרויות שמצא במקום אליו הגיע, כשחש שאינו סובל יותר את החיים הבודדים, צ'רלי עלה על פריצת דרך משמעותית.

זמן רב חלף מעת הגילוי הקודם, שבו הצליח להפוך לאינו נראה בתוך היקום המקורי. האנושי.

כעת התרגש נוכח מה שנראה לו כמשהו אדיר.

הוא הריץ שוב על המסך את שלל הנתונים ובדק את התוצאה.
האור הירוק שהבהב בצדו התחתון של המסך הורה על האות 'חיובי'.

ליבו ניתר.
הוא בהחלט עלה על משהו גדול, ענק.

ובכן, עידן חדש מתחיל, מביא סוף לבדידות.

לאחר ניסויים שונים ומשונים ברחבי העולם, בהם נכנס שוב ושוב אל היקום האנושי וערך מחקר מקיף על האפשרות שגילה, הרגיש שהוא מוכן לביצוע ממשי.

הוא כבר החליט: את הניסוי הסופי יערוך באנשים אותם תיעב יותר מכל.
אותם אנשים שהובילוהו לדרך ה-אל חזור אליו הגיע.
אלה שלא התביישו להשמיד את המוסד אותו קידם בעמל רב במשך שנים,
עכשיו יטעמו את טעם הכח שבוער בו.

הגיעה עת הנקמה!

אחרי שנת לילה שהעביר בחדר שירש לעצמו באחד הבתים, ניגש אל המלאכה.
הוא חבש את המשקפיים, סימן מיקום ברור על גבי המסך, גיחך לעצמו בסיפוק, והחל בביצוע הפעולה.

- - - - -​

2039. סקרמנטו, רובע הבכירים, קליפורניה.

החיים הרגועים ברובע ה'דרנטו' של בכירי הממשל, השכיחו מג'ון מקיטבון, כמעט לחלוטין, את טרדת בנו.
זה שבחר להקריב עצמו על מזבח האנטישמיות.

כאן - בצל נוכחות הבירוקרטיה המסועפת וטרדות היום-יום של התושבים, הפוקדות את משרדו חדשות לבקרים - מעוקותיו האישיות נדחקו הצידה, מפנות את מקומם למצוקות הדיירים.

במיוחד לאחר האירוע המסתורי ביער בירטיגו, שקבר את חלומו הגדול באופן סופי.
כעת היה קשוב הרבה יותר לאזרחים.

כזה הוא שר הדיור של קליפורניה, איש שכולו עזרה אמיתית בתחום עליו פיקד.

אירוע היער, ידע, נקבר עמוק תחת איפול הצנזורה הממשלתית.
אף גורם לא רצה שפרטיו ייזכרו.

ראשי המערכת העדיפו שהמקרה ייגנז לעומק ההיסטוריה.

גם כדי לא להיזכר כמובילי אחת התמיהות הגדולות בעולם המודרני, המכונה: 'עב"מים',
וגם כיוון שאינם ידעו דבר.
בתום החקירה, התברר שהם לא הצליחו להגיע אפילו לבדל קצה חוט.
ואת אי הוודאות הזו - הם חפצו להסתיר.

כעת הוא ישב במשרדו, מפקד על עבודת עוזריו ביד רמה, בד בבד להקשבה מלאה לצרכי התושבים שהונחו על שולחנו בהררי מכתבים, באינספור אימיילים ובשאר פלטפורמות הפניות לממשל.

כדרכו, ישב על הכורסא ולגם לגימות עמוקות מהכוס-מעלה-האדים שהיה לפניו.

דבר לא רימז על העתיד להתרחש בעוד דקות ספורות.

הוא הוציא מכיס חליפתו סיגר יוקרתי והצית אותו ברוב חשיבות.
כשפתאום הכל נהיה שחור.

הוא הצליח לראות מול עיניו ספרות דיגיטליות אדומות כדם, ואז הכל רעד.

רעש איום החריש את אוזניו ומערבולת אימתנית סחררה אותו לחלוטין.

הוא איבד את הכרתו.

- - - - -​

2039. שומקום.

צ'רלי הביט בתוצאות וחיכך את ידיו בהנאה.

מתברר שצדק.

עצם העובדה הזו, הסבה לו עונג רב.
הן בגלל הנקמה שבוערת בקרבו, כעת יוכל לבצע אותה באופן שאפילו לא דמיין.

והן בגלל התגלית המדהימה שתעניק לו יכולות-על שאין כדוגמתן ביקום האנושי:
הוא יכול להגיע לכל מקום ולהעביר אותו, באמצעות כח המחשבה, אל היקום המקביל!

בחיוך שטני ניגש אל המבנה החדש שהצטרף זה עתה לשורות הבניינים ששכנו שם.

רק אדם אחד העלים.

בקפידה רבה.

ג'ון מקיטבון, שר הדיור של קליפורניה - לא קם עוד.

האיש הנערץ ביותר במדינה, סיים את חייו בטרגדיה נוראית, לה אחראי בנו. צ'רלי.

 

[ח.ד. וחלק]

בס"ד

פרק שישי​

בימים הבאים חוותה מדינת קליפורניה אירועים מסתוריים שטלטלו את המערכות והוציאו המונים לרחובות.
הציבור דרש תשובות.

עיני העולם עקבו בדאגה אחר ההיעלמויות המפליאות שהיכו שוב ושוב במדינה.

השלטונות כמעט יצאו מדעתם בניסיון לגלות קצה חוט כלשהו על הפרשיה שהחלה להסעיר את כל העולם החופשי.

ההפגנות ששיתקו את קליפורניה אילצו את הממשל להתכנס לקבינט חירום חסר תקדים בהשתתפות כלל ראשי המדינה.

שיחת טלפון דחופה התרחשה בין נשיא ארצות הברית וראש ממשלת קליפורניה, בה ביקש האחרון לתת לו את רשות הדיבור ולהפנות את תשומת הלב הכלל-עולמית אל קליפורניה כמדינה עצמאית עקב נושא רגיש זה.

בתום הדיון, ראש ממשלת קליפורניה יצא להצהרה מיוחדת שריתקה מאות מיליונים ברחבי העולם.

המונים בכל העולם צפו בהופעתו של ראש הממשלה מול המצלמות, אינם מפספסים את הקמטים הרבים שנוספו בפניו ואת האנחה השקטה שנפלטה מפיו טרם החל את הצהרתו.

בתחילת דבריו התייחס למותו של שר הדיור הנערץ שגופתו נמצאה ביער בירטיגו והביע תנחומים עמוקים לכל האזרחים שמצאו בו אוזן קשבת, אלו שנדהמו לשמוע על הפיצוץ בדירתו ורתחו לשמע הידיעה בדבר מציאת גופתו במקום שהיה כה קרוב לליבו.

בהמשך דבריו פנה ראש הממשלה לכלל מדינות העולם:
"ברצוני להודות מעומק ליבי בשם כל אזרחי קליפורניה, לנשיאי מדינות העולם ובפרט לנשיא ארצות הברית על התמיכה הגדולה שהנכם מעניקים לנו בשעה קשה זו.

"אזרחים יקרים, עדיין לא עלינו על התעלומה שמכה בנו בחודשים האחרונים באופן חוזר ונשנה, אבל אני יכול להבטיח לכם שמיטב המוחות, בהם מומחים מכל העולם, אינם נחים לרגע ומנסים להגיע לפתרון בכל דרך אפשרי!
הם קיבלו מנדט מורחב ולא בוחלים בשום אמצעי כדי לדלות מידע שקשור לפרשה.

"כמה שהנושא קרוב לליבכם - הוא גם קרוב לליבנו ואנו לרגע לא עוצרים עד שנגיע לפתרון.

"אבקש אף להרגיע את המשפחות הדואגות שיקיריהן נעלמו.
אני חושף בפניכם היום, קבל כל העולם, כי כולם, ללא יוצא מן הכלל, הינם סוכני ביון מסווגים ומובחרים ביותר, שהשתתפו לפני כחצי שנה במבצע סודי מיוחד, שאיני יכול לחשוף את פרטיו".

הוא עצר לרגע משטף דיבורו, מניח לדברים לחלחל, והמשיך:

"זהו בעצם, החוט היחיד המקשר ביניהם.

"חשוב לי להדגיש: כרגע אין חשש לשלומם ואנו עושים את מירב המאמצים, על כל המשתמע, כדי לעלות על המוח שעומד מאחורי זה, על מנת לדעת מהם דרישותיו.
וכמובן כדי למצות עמו את הדין.

"זה כל מה שיש לי להגיד לכם, לא רציתי להסתיר דבר כפי שנוכחתם לדעת. וכמוכם, מקוה לשמוע בשורות טובות. בקרוב.

שיהיה לכם לילה טוב.
תודה רבה."

בכך סיים ראש הממשלה את הצהרתו, גורם לגבות המורמות לעלות עוד יותר.

התעלומה גברה.

- - - - -
​

2039. שומקום.

צ'רלי הוריד את האוזניות והתמתח ארוכות, תוך כדי שהוא מתרומם מהכיסא עליו ישב בדקות האחרונות, מאזין ברתק להצהרה של ראש ממשלת מדינתו לשעבר.

חה, הם כל כך תמימים שם.
הדרישות שלו הרבה יותר גבוהות ממה שהם מדמיינים.
אבל הוא יציג אותם רק לכשיסיים עם המשימה האמתית.

הוא גיחך לעצמו.
הדבר הגדול עוד לפנינו, והוא בטוח שזה יהיה משמעותי בהרבה.

הוא יצא מהבניין שבו היו כלואים בני הערובה שלו והביט על המבנים החדשים שהצטרפו לאחרונה וחיוכו התרחב.

מעשי ידיו...

בסיפוק נכנס שוב פנימה, ניגש לאחד החדרים.

השוהים בחדר היו כבולים, מה שהעניק לו את הביטחון הרב לעשות כרצונו.

הוא פנה אליהם.
"לא סתם אתם כאן, איני אדם רע, ממש לא. אני איש עם לב, אפילו רגיש הייתי אומר".

"אבל אתם - " הוא המשיך, "אתם הרסתם את כל מה שעוד נותר לי, אחרי שגם אבי זרק אותי. אתם הרסתם את מה שבניתי ועמלתי עליו שנים!"

"אתה, המפקד, ואתם, הסוכנים - אתם גרמתם למוסד שהייתי אמור לנהל ללא הפרעה שנים רבות ולהביא לעולם את התרחבות האנטישמיות, להתמוטטות חסרת רחמים!"

"רק בגלל זה אתם כאן!" סיים והתיז בזעם, גורם לנוכחים לנוע באי נוחות במושביהם אליהם נכבלו.

דקות ארוכות המשיך להטיח בהם את כל מרירותו שהצטברה במשך חודשיו הבודדים במקום.

לאחר שסיים לפרוק את עצביו, יצא צ'רלי מן החדר ופנה לחדר אותו כינה: 'חדר התקשורת'.

הגיע הזמן להתכונן לאירוע הגדול.

האמיתי.

הוא פנה אל אחד המסכים והתעסק עם הכפתורים הרבים שהיו תחתיו.
לאחר כמה שניות נראתה דמות תמירה על המסך הענק.

"הו, צ'ר, חיכיתי!" אמרה הדמות רחבת הכרס.
קריצה רבת משמעות ליוותה את דבריה.

צ'רלי חייך, "עכשיו אני כאן. תרצה לשמוע מה שיש לי להגיד?"
"בהחלט", הדמות גיחכה. "דבר!"

"בפעם הבאה, אפשר יהיה לפתוח את השמפניות. בוודאות!" אמר צ'רלי בבטחון גמור. יודע שהלה יסתפק בדברים האלה.

רחב הכרס המהם בשביעות רצון. "מעולה, צ'ר, תענוג לעשות איתך עסקים!" פרגן באופן נדיר.

השיחה נותקה ומשני עברי הקו, כל אחד שקע בהרהוריו.

 

[ח.ד. וחלק]

אשמח ממש לביקורת או הערות. ממה נהניתם ומה לא מצא חן בעיניכם וכד' למען אדע להשתפר בעז"ה להבא.

 

[ח.ד. וחלק]

בס"ד

פרק שביעי​

2039. שומקום.

הדבר הגדול כבר מאחוריו.
צ'רלי היה מלא סיפוק על הישגיו האחרונים שגרמו לו לטפוח לא אחת על שכמו בגאווה עצמית.
ועדיין, יש לו עוד כברת דרך רציני עד להשלמת משימתו.
והוא נחוש להשלים אותם.

כמה טוב שיש לו אחד מבפנים, בתוככי היקום האנושי, שעוזר לו להשלים את מטרותיו.
והוא משלם טוב... צ'רלי גיחך לעצמו.
התשלום אולי לא במזומן, אבל ההוא יודע לשלם היטב.

צפצוף חד קטע את מחשבותיו והוא ניגש במרוצה אל 'חדר התקשורת' ומיהר להתיישב על הכיסא ולהתחבר למערכת השיחות מהיקום המקביל אל כדור הארץ.

הוא חבש את האוזניות וחיכה עד שהמסך התעורר לחיים, מאייש דמות רחבת כרס.

- - - - -​

2039. שדרות התקומה. ממ"ד (מרכז-מודיעין-דרום). ישראל.

בניגוד לפעם הקודמת, חדר הדיונים היה בתפוסה כמעט מלאה.
הזימון שקיבלו הבכירים, הוציא אותם משגרת יומם והקפיצם בהוראת חירום לדיון דחוף סביב האירוע שפקד את המדינה בשבוע האחרון.

בדיון נטלו חלק בכירי המוסד, מראשי האגפים ועד לאנליסטים הבכירים ביותר.

הנוכחים עסקו בסיעור מוחות ודנו באופציות הכי רלוונטיות שיכולות להוות הפתרון למסתורין שאפף את האירוע.
ראש אגב המודיעין, אור גבע, התיישב בראש השולחן והשתיק את הסוכנים בדפיקה חזקה על השולחן, מקפיץ עשרות בקבוקי מים שנפלו כתוצאה מכך.

"אוקי, הפרטים הידועים עד כה ברורים, ואחזור עליהם:

ביום שלישי האחרון, פיצוץ מסתורי מחק כליל את 'רצועת התקומה' והעלים אותה מעל המפה, משאיר שובל עשן שרק הגביר את התעלומה.

"אין למערכת הביטחון שום מושג על מה שעלה בגורל האנשים שהיו שם.
וכן, אין אף בדל מידע, רמז או קצה חוט, כיצד זה נגרם, בידי מי - אם בכלל, ומהם מניעיו."

הוא כחכח קלות, מעביר מבט על הנוכחים שהוקפצו מכל רחבי הארץ לכאן, מרכז המודיעין של מרחב דרום וחיוך קלוש עלה על שפתיו.

"אנו התכנסנו כאן בניסיון לגלות את מה שמטריד את מיטב המוחות מכל קצוות העולם.

כזכור, אירועים מעין אלו התרחשו בחודשים האחרונים במספר מקומות בסקרמנטו - עיר הבירה של קליפורניה שבארצות הברית, אך כאן מדובר במשהו משמעותי בהרבה, בסדר גודל אחר ובממדים מחרידים.

"ממה שאגף המודיעין שבפיקודי הצליח לגלות, אפשר לומר שכל מה שקרה שם, נגע לאירוע מאד מסוים שאירע מספר חודשים לפני המקרים המסתוריים, אירוע שהשלטונות שם אינם משתפים פעולה אתנו בחקירה לגביו, והאמינו לי - יש לנו מנופי לחץ שאין לאף מדינה.

"אנו רק יודעים שמדובר במבצע כלשהו שהממשל שם ביצע בעזרת הסוכנים שהיוו חלק מרכזי באירועים המסתוריים:
אלו שנעלמו, הם רק אותם סוכנים.

וישנם עוד שני אירועים שגם להם אין מושג עליו:
הראשון הוא, תחילת ההיעלמויות ביער המרכזי של קליפורניה, שכעת קיבלה את הכינוי 'יער המוות', איך לא.
משם בעצם התחיל הכול, ופתירת המקרה הזה, תוביל כמעט בוודאות לפתרון כלל המקרים.

השני הוא, היעלמותו של שר בכיר בממשל, ומציאת גופתו הרחק מהמקום שבו נעלם, מה שעורר את חמת זעמם של האזרחים שם בעקבות הפופולריות לה זכה האיש.
ומזה אף ניתן להסיק שהשר המדובר, לקח חלק, מעשי או עקיף, במבצע שבו השתתפו שאר הנעלמים.

"בתקופה הקרובה, ננסה יחד לגלות את המבצע המדובר ואולי לעלות על חוט שמקשר בין האירועים."

ראש אגף המודיעין סיים את דבריו.
ראש אגף מבצעים לקח פיקוד וניגש אל ראש השולחן, סוחט את מבטיהם של כלל המשתתפים.
המסך הגדול מאחוריו נדלק והוא החל בתדרוך מקיף על דרכי הפעולה.

עוד שעה ארוכה התנהל הדיון שבסופו הוצא שם המבצע שיקום בימים הקרובים בשיתוף פעולה נדיר מעט בין השב"כ והמוסד:
'מרחב מוגן'.

הנוכחים עזבו את המקום בזה אחר זה, לוקחים חזרה את הניידים שהותירו אצל המאבטח בכניסה לבניין.

לאחר מחצית השעה, יצאה דמות רחבת כרס מהשירותים וניגשה אל חדר הדיונים.

- - - - -​

2039. שומקום.

צ'רלי הביט בדמות שעלתה על המסך.
"יש חדש" אמרה הדמות וחייכה.
צ'רלי כפה על עצמו חיוך מעושה, "אשמח לשמוע".

הדמות פרשה את כל הידוע לה ולבסוף הוסיפה, "כעת נותר לך להשלים את העבודה, ולגבי התשלום אתה יכול להיות בטוח שזה ישתלם לך, אה?"
"כמו תמיד" ענה צ'רלי, "סומך עליך בעיניים עצומות!"
"מעולה", הדמות גיהקה בסיפוק וירדה מהשיחה.

צ'רלי התרומם.
מעולה, עכשיו מגיע השלב המרכזי, והוא הולך להיות משמעותי מאד!
חיוך אמתי עלה על פרצופו והוא מיהר לחדר השבויים.

- - - - -
​

2039. ממ"ד. ישראל.

הדמות סיימה את עבודתה ויצאה מהבניין, אינה מתייחסת לעקבות וטביעות האצבע הרבות שהושארו שם.
אין לו מה לדאוג בנוגע לזה...

המאבטח קד בסמליות לאיש רם הדרג ופתח את השער.

 

[ח.ד. וחלק]

אשמח ממש לביקורת או הערות. ממה נהניתם ומה לא מצא חן בעיניכם וכד' למען אדע להשתפר בעז"ה להבא.

התכוונתי ברצינות.

 

[ח.ד. וחלק]

בס"ד

פרק שמיני
​

2039. ישראל.

סערה כזו לא נרשמה בישראל זמן רב. ההפגנות שהתפשטו במדינה סחפו עימם מאות אלפים שיצאו לרחובות ושיתקו את המערכות.

בלגן אימים שרר בארץ.
עסקים החלו לקרוס בזה אחר זה. הכלכלה ששגשגה בלא הפרעה עד כה - החלה בנסיגה מדאיגה לאחור. נציגי הציבור הסתגרו בבתיהם ולא העזו להראות את פרצופם בציבור. ישיבות חירום התקיימו על בסיס יומי ב'בור' בקריה ומצב החירום שהוכרזה במדינה, רק שפכה שמן למדורות שבערו ברחובות.

אנשים חששו מכל דבר אפשרי, כבר לא ידעו על מי לסמוך. תחושת הביטחון נמוגה והאזרחים הביעו זאת היטב ברחובות.
הרחוב הישראלי בער כפי שלא בער שנים ארוכות, ואולי כפי שלא בער מעולם.

נראה היה שהחברה הישראלית שהוכיחה מלוכדות ויכולת סבל לא מעטה באינספור אירועים קשים בעשרות שנות קיומה, מתחילה לאבד אחיזה ולקרוס אל תוך עצמה.

משהו פקע.

וזה לא הצביע על משהו טוב.

- - - - -​

כשהכול כבר יצא משליטה ולא היה יותר את מה להרוס, כשהמדינה על סף אסון קטסטרופלי והידרדרות חסרת מעצורים אל תהום פעור חסר תחתית, כשהכול עומד להתפוצץ בצורה קטלנית וכואבת, נערכה פגישה רגועה ונינוחה, הרחק ממוקדי הסערה האיומה שהשתוללה בחוצות.

הפגישה המצומצמת נערכה בארבע עיניים בביתו של הרב חיים ציטרון. יוסי, סוכן הביון, נועד עם רבו בשיחה רגועה ושלווה בניגוד קיצוני למצב הכללי במדינה.

לאחר דברי ברכה נימוסיים העלה יוסי את הנושא בגינו הגיע וביקש את ברכתו של הרב לקראת המשימה אותו ימלא בתקופה הקרובה.

הרב האזין בקשב רב לדבריו ואחר מכן עצם עיניו לשניות ארוכות. ניכר היה כי גלגלי מוחו עובדים במרץ. בלא קול ביקש מהשי"ת כי ישים בפיו את הדברים הנכונים.

הוא הושיט את ידו, ותפס את זו של יוסי.

"הריני מברך אותך, שיהיו דרכך, ביציאה ובחזרה, לשלום. יהי ברכת השי"ת עליך בכל אשר תפנה. יצליח ה' דרכך, בטוב ובנעימים", לפתע פקח את עיניו, מפנה אותם במבט חודר אל בן שיחו שהצטמרר קלות, "יהי רצון שתזכה להציל במעשיך רבים רבים מכלל ישראל!" סיים את ברכתו וחיוך התפשט על פניו.
הם עברו לשוחח על המשימה ואתגריה, הרב ייעץ ובעיקר הקשיב, מעניק לסוכן תחושת ביטחון.

בתום השיחה הארוכה התרומם יוסי ובחיוך תודה שביטא את הכול, יצא את ביתו של הרב.
הוא נכנס למכוניתו כשהנייד החל לזמר.

הוא הביט על הצג:
"גל".
מה יותר מקסים משיחה עם מפקדו הישיר? הוא ענה לשיחה "כן בוס".

- - - - -​

2039. ישראל.

זר כי נקלע בימים טרופים אלו בסביבה החרדית, הרים גבה או שניים בתמיהה רבתי. השלווה ששררה ברחוב החרדי עמדה בניגוד מוחלט לסערה שפקדה את הארץ.

יהיו שיכנו זאת 'ניתוק', אך מי שיתבונן, יבין שהמראה מטעה בהחלט.
מתחת לפני השטח בעבעה דאגה מרובה שהתבטאה בין היתר בעצרות הענק שהתקיימו מדי יום בכל ריכוזי הציבור החרדי.

גדולי ישראל עמדו על כך שציבור יראי ה' ייקח חלק בתורה ותפילה נוכח המצב במדינה.
בתי הכנסיות והמדרשות המו אדם עד להתפקע בהמונים ששפכו ליבם מבוקר עד ערב בתפילות על כלל ישראל.

ראש ישיבת 'טבריז' הגה"ג ר' נפתלי לוצקר עמד לצאת מחדרו כשצלצול צורמני הפתיע אותו. הוא ניגש לשולחנו ופתח את המגירה, תמה.

כשראה את זהות המתקשר, החוויר.
באנחה קלושה הרים את השפופרת "הלו?"

בדקות הבאות נערכה שיחה דומה בעוד עשרות מוקדים בארץ.

כלו כל הקצין.

- - - - -​

הבור בקריה. ישראל.

המהומות הגדולות לא היטיבו, בלשון המעטה, עם נוכחי המתחם הביטחוני הרגיש בתל אביב. דיוני החירום שהתבצעו סביב השעון, הצמיחו לא מעט קמטים מודאגים בפרצופיהם.

בשעה חמש אחה"צ, כשהארץ רעשה וגעשה והמצב איים לצאת משליטה, לחש ראש הממשלה למקורבו "אין ברירה, הבא את הטלפון האדום".

זאת האופציה האחרונה שישתמש בה, אבל אין לו ברירה.

שיחת ועידה מורחבת התקיימה בין ראשי המדינה למנהיגיה הרוחניים, מכל העדות והחוגים בארץ, ובסיומה נשמעה צפירת הרגעה בישראל.

דבר השיחה שהתקיימה במתיחות שיא, התפשטה כאש והביאה להרגעה מידית של המחאות.
גל של רוגע פשט בציבור והמדינה החלה בנסיגה עצומה מההידרדרות קשה להתאוששות מפתיעה.

צמיחה זעירה החלה להסתמן וראש הממשלה הרים שיחה נוספת לדמויות המפורסמת, מודה להם מעומק הלב.

הארץ שקטה.

אך לא לאורך זמן.