מקצב נפשי

  • הוסף לסימניות
  • #22
מה הוא כותב?
הבנק נראה לי שלא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
מראה שהאון קי ריק
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
בעיקרון האורגן מראה כל סוג קובץ גם וורד.... רק שהוא לא פותח
אם אתה לא רואה בכלל זה בעיה אחרת תנסה להפעיל ולכבות או להחליף און קי ושם קובץ באנגלית
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
אנסה און קי אחר
בכל מקרה תודה!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
עליך להתחבר או להירשם כדי להשיב כאן.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

  • 2
    • משה איור
    שיתוף מוישי: המוח הכי חריף בשכונה
  • משה איור //
    • מוישי נראה כמו הילד הכי תמים שתפגשו: חולצה מגוהצת, כיפה שחורה שיושבת בול, וחיוך של "ילד טוב ירושלים". אבל מאחורי המראה המטעה הזה מסתתר מוח שמזהה פרצות בלוגיקה של מבוגרים עוד לפני שהם סיימו לדבר...
    קצת הכרות...
    הרקע: יום שישי אחר הצהריים. מוישי נכנס לבית הכנסת השכונתי, לבוש בחולצה לבנה מעומלנת, הכיפה השחורה הקטנה מונחת בדיוק במרכז הראש. הוא ניגש למקרר השתייה. הגבאי הוותיק, רבי חזקאל, איש רציני עם משקפיים על קצה האף, עוצר אותו.
    רבי חזקאל: "מוישי! לאט לך. אתה יודע שהשתייה פה היא רק למי שלומד או עוזר לנקות לפני שבת?"
    מוישי (עוצר, מחייך את החיוך שלו ולא מתבלבל לשנייה): "שלום עליכם, רבי חזקאל. בדיוק על זה רציתי לדבר איתך. אתה הרי גבאי ותיק, אתה יודע שזמנים השתנו, נכון?"
    רבי חזקאל (מרים גבה): "מה הקשר לזמנים שהשתנו? עבודה זו עבודה, ושתייה זו שתייה."
    מוישי (בטון בוגר ומחושב): "נכון מאוד. אבל פעם, כשאבא שלי ברוך היה בגיל שלי, היית צריך להזיז ספסלים כדי להרגיש שאתה עוזר. היום, בעידן הדיגיטלי, העזרה הכי גדולה היא 'יחסי ציבור'. אם אני אשתה פה כוס טרופית קרה ואצא החוצה עם פרצוף מרוצה, כל הילדים בשכונה ירצו לבוא ללמוד דווקא בבית הכנסת שלך. אני בעצם עושה לך פה שירות שיווקי בחינם!"
    רבי חזקאל (נשאר פעור פה לרגע, מנסה להבין אם הילד הרגע עבד עליו או שהוא באמת גאון): "שירות שיווקי? בשביל טרופית אחת?"
    מוישי (לוקח את השתייה, קורץ ומניח יד על הכתף של הגבאי): "בדיוק, רבי חזקאל. אל תסתכל על הכוס, תסתכל על הפוטנציאל. שבת שלום!"
    מוישי יוצא מהדלת בצעד קליל, משאיר את הגבאי לעמוד שם ולמלמל לעצמו: "הילד הזה... הוא עוד יהיה ...774555.jpg
    774555.jpg
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    משה איור
    משה איור
    צורף קובץ
  • 9 10 11 6K
    • ע
    טור דעה הטור השבועי שלי והפעם: ההבדל בין נוכלות לכשלון
  • עו"ד נתן רוזנבלט //
    • בס"ד

    ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



    לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

    הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

    כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

    צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

    מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

    אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

    אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

    מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

    ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

    כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

    אז איפה הקצ'?

    שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

    זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

    אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

    ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

    כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

    אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

    שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

    זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

    אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

    המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

    כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

    עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

    ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

    לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

    זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

    מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

    אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

    חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

    ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



    גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
    • תודה
    • שכוייח!
    • עצוב
    Reactions: ברוך בלייער, devMode, yes I am ועוד 26 משתמשים29 //
    208 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    M
    M.D.R
    למעשה יש הגיון בזה. אבל אם יחשוש שיתקפו אותו אח"כ והוא יהיה מנודה. אז זה ישנה את המאזן לצד היותר...
  • 114
    • ר
    דרוש מתכון טבעות בצל לפסח - מרווה לצמא תשפ"ה
  • ר. רוט //
    • במרווה לצמא פסח תשפ"ה היה מתכון לטבעות בצל פסחיות שיצאו מעולה!
    תכננתי לשמור אך בטעות נזרק לפח.
    האם למישהי יש? אשמח מאד.
    תודה
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    M
    mokkoko
    לא מוצאת את חוברת המתכונים. מי יכולה להעלות לינק?
  • 147
    • S
    השקעות מניות פווםוום
  • STARS. //
    • מה אתם חושבים על מניה זו שעולה בצורה של 100 אחוז בשבוע האחרון לאחר שמעות שהולכות להסגר עם החברה השקעות חזקים מאוד ועוד המנייה תקפוץ מאוד
    9 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ד
    ד.ל.ת.
    מלמעלה לא בדקתי עדיין ממש לעומק בחברות כאלה כל חוזה משמעותי נוסף פשוט יטיס אותה אך שווה לקנות...
  • 271 272 273
    • שאלה
    127K
    • ה
    חידות תורניות אשכול חידות תורניות
  • הפצחן //
    • אני כבר שנים מכור לחידות ושאלות.
    פותר כאלה, כותב כאלה, קורא כאלה. אפשר למצוא כמה שלי באשכול     הזה.

    ראיתי פה באתר המון אשכולות של חידות. המון. אבל משום מה, להפתעתי, כמעט ולא מצאתי (מלבד אשכול אחד מפוזר ומבולגן) חידות ושאלות תורניות מעניינות ומסודרות, שזה חבל.

    זה חבל כי זה מחדד שיניהם של ישיבישערס, זה חבל כי זה מענג מוחם של אברכים עמלים, זה חבל כי זה מתבל את הלימוד וזה חבל כי זה תורה, אחרי הכל. וזה חשוב לנו הרבה יותר מאזורי תפוצה של ארנב הקטפוליבמבה האימתני או לנסות לנחש מילה רנדומלית.

    קיצור אמרתי לעצמי בוא נרים את הכפפה, ונפתח אשכול חביב ומסודר של חידות ושאלות תורניות.

    אפשר שאלות הלכתיות מסקרנות, שאלות עניין יהודי, שאלות בפשוטו של מקרא וכו׳ וכו׳.

    רק כמה כללים חשובים:
    לחדי החידות: בבקשה - רק שאלות שיש לכם תשובה מוכנה עליהן. לא פתחנו שו״ת סמס, אלא אשכול נחמד של חידות בעלות תשובה.

    ולעוני התשובות: בבקשה לא להשתמש במאגרי מידע מקוונים למיניהם. קצת אידישע קאָפּ, חבר׳ה.

    נא לא להספים ולכתוב הודעות של שווא והבל. רק שאלות, תשובות וניסיונות לתשובה, למען הסדר ושמירה על אשכול קריא ונוח.

    אני אשתדל להעלות פה שאלות מדי פעם, מי שירצה יוכל להשתדל לפתור וגם להעלות שאלות משל עצמו.

    בעזרת השם נעשה ונצליח


    שאלה מס׳ 1 | התחום: עניין יהודי

    למה רבי טרפון קידש 300 נשים?
    ​
    אם יהיה קושי בפיתרון, נוסיף גם רמז בעז״ה.
    אשכול חידות תורניות
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: טובבבבבבב, אנוך, *_* ועוד 21 משתמשים24 //
    5K תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ל
    ל.1
    יין [רק הרבה שגורר התאבון]
  • 924
    • יעל אייזיקוביץ
    טכניקות בצילום התעללות בתינוקות?
  • יעל אייזיקוביץ //
    • הרבה פעמים שואלים אותי: זה לא התעללות לצלם ככה תינוקות?
    אז קבלו הצצה לאיך אני עושה את זה בפועל .
    לפעמים זה הולך צ'יק צ'ק וגם אם זה לוקח יותר זמן אני מאטה את הקצב לטובת השינה של התינוק שהוא מבחינתו לא ירגיש. ויהיה רגוע לאורך כל הדרך
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: מ. ברא"י, נאן---, Y.V. אדריכלות ועוד 43 משתמשים46 //
    6 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    יעל אייזיקוביץ
    יעל אייזיקוביץ
    תודה ברוריה! האמת שלא... אבל משתפת הרבה אז מי שמגיע מכיר בדרך כלל תודה דינה! תודה אילה!
  • 1
    • N
    תוכן הציפיה והמפגש
  • net13 //
    • חיכיתי לו כל כך הרבה זמן. ידעתי שהוא בדרך, שמעתי את השמועות על בואו עוד לפני שראיתי אותו. אמרו לי שהוא מגיע מרחוק, חוצה גבולות ומרחקים רק כדי להגיע לכאן, למקום שבו אני נמצא. הלב שלי דפק בעוצמה – לא מפחד, אלא מהידיעה שהרגע הגדול שלנו מתקרב.

    "הוא כבר כאן," לחשו לי באוזן. לא הייתי צריך יותר מזה. יצאתי לקראתו בכל הכוח. לא עצרתי לשאול שאלות, לא הבטתי לצדדים. כל מה שרציתי זה לראות אותו, להרגיש אותו, לסגור את המרחק שנפתח בינינו במשך שנים של המתנה דרוכה.

    הוא היה חזק, ככה זכרתי אותו בסיפורים. הוא נע בנחישות, כאילו שום דבר לא יכול לעצור אותו. ככל שהתקרבתי, הרגשתי כמה אנחנו דומים – שנינו מהירים, שנינו ממוקדים, שנינו נעים על מסלול שנקבע מראש ואי אפשר לשנותו. רציתי לצעוק לו: “אני כאן! אני מגיע!", אבל הרוח שרקה סביבי ובלעה את הכל.

    המרחק הלך והצטמצם. ראיתי אותו בבירור עכשיו, דמות חדה. חשבתי על כל הפעמים שדמיינתי את הרגע הזה, איך אני פשוט אפול לזרועותיו והכל ייגמר. רציתי לעצור את המרוץ המטורף שלו, להגיד לו שהגיע הזמן לנוח, שהוא לא צריך להמשיך יותר.

    הוא לא האט. הוא המשיך לדהור לעברי, ואני אליו. זה היה הרגע שבו הבנתי שזה המפגש היחיד שיהיה לנו אי פעם. לא תהיה שיחה, לא יהיו זכרונות, רק הרגע הזה של האיחוד המוחלט.

    התקרבנו עוד, עד שיכולתי להרגיש את החום שהוא מפיץ. "הנה אנחנו," חשבתי לעצמי, "סוף סוף ביחד." פתחתי את ידי בחיבוק הכי חזק שיכולתי לגייס. לא רציתי לתת לו לעבור אותי. רציתי לעצור אותו כאן, בנקודה הזו, שלא יפגש עם שום אדם.

    המפגש היה עוצמתי מכל מה שדמיינתי. חיבוק של אש, איחוד של פלדה בפלדה. לשבריר שנייה היינו אחד, שלמים יותר מאי פעם.

    ואז, דממה.

    על הקרקע, הילד הקטן שהסתכל לשמיים ראה רק שני פסים לבנים שהפכו לענן של זהב. הוא לא ידע שמעליו, "חץ" הרגע תפס את ה"בליסטי" ששלחו אליו, ושניהם נעלמו ברוח כדי שהילד יוכל להמשיך לשחק בשקט.
    0 תגובות
  • 2 1K
    • ע
    מידע שימושי זוגות צעירים בנופשון ערב פסח ?!?!?!
  • עו''ד ורו''ח //
    • הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
    ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
    אבל שימו לב
    בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
    כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
    ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
    כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות
    להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
    לכשר לפסח
    לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
    לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
    ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
    אז זו''צ יקר קצת שימת לב
    לפרגן לבוא לעזור חצי יום
    לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
    לתת מילה טובה או שוקולד
    והחשוב מכל
    מעשרות להורים
    הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך
    והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: Efrat א, RYM, !SHALOM ועוד 48 משתמשים51 //
    30 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ו
    ויסנשטרן--
    לא יודעת למה היה חסום, אבל בגדול מה שכתבתי זה- שאני לא קראתי עכשיו את כל התגובות ואני כן מסכימה...
  • 3
    • G
    למישהו יש תמונה של תפילין שאפשר להדפיס על מדבקה לגילוף על אבטיח?
  • gg //
    • אשמח ממש אם יש לכם לשלוח לי תמונה של תפילין שאפשר להדפיס על מדבקה לגילוף על אבטיח?
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    י
    יהודה ש.
    אולי יעזור:
  • 42
    • צביה ר.
    שיתוף - לביקורת דְּרוּשָׁה
  • צביה ר. //
    • לְאִשָּׁה
    מוּתָשָּׁה
    דְּרוּשָׁה
    לִרְכִישָׁה
    חֲבִילַת שְׁעוֹת שֵׁנָה בְּמַצָּב מְצֻיָּן.

    נְטוּלַת
    הַפְרָעוֹת
    הַתְרָעוֹת
    הַפְתָּעוֹת
    וּלְלֹא בִּקּוּרִים בְּמִקְלַט הַבִּנְיָן.

    עֲדִיפוּת
    בִּדְחִיפוּת.
    עֲיֵפוּת
    בִּתְכִיפוּת
    מֻגְזֶמֶת מַמָּשׁ, זֶה כְּבָר לֹא לָעִנְיָן.

    בִּתְמוּרָה
    אַדִּירָה
    תְּוַתֵּר
    בִּגְבוּרָה
    עַל זְכוּת הַקִּטּוּר, לְכָל הַמְּעֻנְיָן.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: הלוויתן הכחול, עלות השחר, נחמת שוטים ועוד 5 משתמשים8 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    צביה ר.
    צביה ר.
    @דודה @השנונה... אני מבינה שאין לכן שעות שינה למכור לי : ( טוב, הזדהות זה גם משהו :) תודה רבה...
    הצג עוד…

    אשכולות דומים

  • 429
    • ה
    שיתוף - לביקורת ♨סרגל כאב משוכלל למדידת טמפרטורת הגהנום ♨
  • הווה פשוט //
    • זהו קטע שכתבתי לפני שנים, כשהייתי מופרע למדי, אבל הוא מביע אמת קשה בקשר לחרדת הדין ועומק המשפט, וגם אם הוא מציג זאת בצורה הומוריסטית כדי לשכך את האימה, חשוב להפנים אותו, ולפעול בהתאם (תשובה תפלה צדקה מעבירין).
    ואזהרה: בשיא הרצינות. מי שמאבד עשתונות ממחשבה על גהינום עדיף שלא יקרא    !

    .
    ​
    ....................................................................................................
    ♨סרגל כאב משוכלל למדידת טמפרטורת הגהנום ♨
    מאת רבי ישראל סלנטר זצ"ל (הפקה ועיבוד לנוער, הווה פשוט)
    ....................................................................................................
    השענו לאחור עם כוס לימונדה, זה הולך להיות כיף.

    א.
    איננו יודעים מתן שכרן של מצוות, ואיננו יודעים איזו מצוה שכרה מרובה.
    [את הטעם לזה מתאר המדרש במשל נחמד על מלך ששכר פועלים לטעת לו גן ולא גילה להם איזה עץ הכי יפה בעיניו שעליו התשלום יהיה גבוה יותר, כי אילו היה מגלה היו הכל נוטעים רק אותו והגן היה יוצא משעמם וחדגוני]
    אבל קריטריון אחד כן גילו חז"ל, לפום צערא אגרא.

    ב.
    אין אדם יודע גם מה עונש העברות (אכן בסוף המאמר כבר יהיה לנו קצת מושג).
    וגם כאן קריטריון אחד הודלף לנו, "קשה עונשו של לבן מעונשו של תכלת".
    בדיוק כמו בשכר המצוות אבל בקורלציה הפוכה. קשה יותר להשיג חוטי תכלת לציצית ולכן המוותר עליהן עונשו קטן מהמוותר על החוטים הלבנים.

    ג.
    לצורכי נוחות בהמשך הדיון עלינו למצוא עבירה לדוגמא, העבירה שקופצת ישר לראש היא - כמו תמיד - 'לשון הרע'. אבל לא אשתמש בה כמובן, איש לא אוהב להיות באנאלי. מבטי נופל על ספר קודש גדול הפתוח על השלחן, בשער מצוירים שני אריות רזים ונלעגים עם שיער דליל ועינים בולטות האוחזים בלי חשק בלוחות הברית (סליחה על ההתפרצות הספרותית שאינה במקום, זה לא יקרה שנית, מבטיח) אז בחרתי משהו מעשרת הדברות, את "כבד את".
    נניח שאני לובש את הגרביים בצבע הבורדו, שאמא אסרה עלי ללבוש. (להלן ה"עבירה").

    ד.
    על האדם להמנע מעבירה גם במחיר סבל.
    ואפילו סבל רב. למעשה פרט למוות, עליו לשאת את היסורים הקשים ביותר שניתן להעלות על הדעת. כלומר נניח שאני קשור על שולחנו של מומחה עינויים יפני המבטיח להשתמש בכל הזוועות שיש לו ושהוא עוד ימציא בהמשך, בלי הפסקה מעכשיו ועד סוף חיי, אם לא אעשה את ה”עבירה” (גרביים בורדו). עלי לבחור באופציה הראשונה. [בלי פלפולים כרגע שאילו אמא היתה יודעת ש, וכאלה.. אני בטוח שתמצאו דרך ליישב את הפרטים הטכניים או למצוא עבירה אחרת, בלי תקלות].

    ה.
    רבי ישראל אומר דבר פשוט מאד, לא יתכן שהעונש על העבירה יהיה קטן מהסבל של ההתגברות עליה, או מהסבל שהיפני ההוא מציע. שהרי העונש אמור לשמש הרתעה ומי פתי להרתע מהעבירה ולסבול כאב הגדול יותר מעונשה. זה ברור.
    נמצא אם כן, בשילוב סעיף ד - שהעונש על העבירה גדול יותר מהעינויים הקשים ביותר האפשריים והממושכים ביותר.

    תמלאו שנית את הכוס שהתרוקנה בלימונדה קרה, אתם תזדקקו לה.

    ו.
    בואו ניצור לרגע סרגל כאב, שמצידו האחד מופיע אפס - אדם רובץ בג'אקוזי בסוויטה מדהימה הצופה לאוקינוס, בידו האחת כוס בירה ובשניה סיגר קובני (... תשפרו לפי הטעם האישי וכיד הדמיון). ובקצה השני של הסרגל 100 - שם ניצב היפני הזכור לטוב מחייך עם איזמל מלובן. בין הקצוות יש מאה דרגות של סבל. וכפי שאמרנו העונש על העבירה חייב להיות גדול מ100.

    ז.
    עכשיו ניקח את התחשיב מסעיף ב, ולפיו נקבע שעבירה בדרגת 100 (כלומר עבירה שהקושי להמנע ממנה הוא כל כך גדול עד שהוא יוצר סבל ברמה 100, כמו שהוסבר באות ה). היא העבירה הקלה ביותר, משום שקשה כל כך להתגבר ולהמנע ממנה, ו”קטן הוא עונשו של לבןּ”. ועבירה בדרגת 99, היא טיפה יותר קלה להתגבר ולכן עונשה חמור. אז אם על עבירת 100 העונש יהיה 101, אז העונש על 99 יהיה 102 לפחות. וככל שנרד בסולם העינויים והקושי של העבירה יפחת, כך נעלה בעוצמת העונש. וכשנגיע לעבירה באפס קושי העונש יהיה ממש ממש ממש... לא כיף.

    אז תחשבו פעמיים לפני שאתם נוגעים בגרביים הבורדו.
    • וואו!
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: ספרות בנשמה, אש קודש!, NOA# ועוד 23 משתמשים26 //
    14 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ה
    הווה פשוט
    העיקרון של קשה "עונשו של תכלת מעונשו של לבן" מניח שיש עונש חמור יותר על עבירה שיותר קל להמנע...
  • 36
    • נ
    סיפור בהמשכים פרק ג תעתועי הזמן
  • נחמה 12 //
    • פרק ג

    מעיין התעוררה בבעתה. החלום היה מציאותי מתמיד. היא איננה טיפוס של חלומות ומתייחסת למעטים שזוכרת בביטול. חלומות שווא ידברו, היא מנסה להרגיע את עצמה. מאורעות מדומיינים והזויים, ממש מפחידים. אך מה שהשכל מבין, הרגש מסרב להפנים. רגע, היא חייבת לעשות סדר. מה בדיוק ראתה בחלומה? והיא משחזרת לעצמה: אני ואיילת טיילנו יחדיו בעמק. לפתע איילת הרימה חצי מטבע. "את רואה, מצאתי את החצי המשלים". כעת הוציאה מכיסה את החצי הראשון וקירבה אותם זה לזה. המטבע נצנץ באור מוזר מאוד. הוא הכיל שמות לא מוכרים, והיא אמרה: "את יודעת, זה ילמד אותי הרבה על ההיסטוריה וייתן לי תשובות לשאלות שיש לי". המטבע גדל במהירות. ניסיתי לברוח. תפסתי את איילת וצרחתי: "איילת זרקי את מה שיש לך ביד". בינתיים המטבע קיבל צורה מפלצתית והגיע לגובה של שני מטרים. ברחתי וצרחתי באימה: "איילת, איילת". המטבע בלע לתוכו את איילת המסכנה, שצרחה: "מעיין, הצילו! הצילו!" ואז התעוררתי.

    רגע, היום תתקיים מסיבת האירוסין. יש לי יום עמוס בסידורים. מתוכנן לי יום תפילות והודיה לקדוש ברוך הוא שזיכה אותי להגיע עד הלום, ששידך לי חתן ירא שמיים ונתן לי הורים נפלאים, שמקבלים את השינוי בחיי, תומכים בי. נוסף לכל אלה עליי לקבל את האורחים והאורחות. פה ניתקל במכשולים. יהיה הרבה לעג על ההפרדה. היא ממש לא מקובלת על משפחתי המורחבת. גם איילת הבטיחה להגיע. למה היא מדאיגה אותי? ארים אליה טלפון. אולי אספר לה על החלום. היא תצחק עליי ותגיד שהדת הכניסה לי דמיונות. לא אספר לה, רק אזהיר אותה שלא תעשה שטויות ואולי אצליח לשכנע אותה לזרוק את המטבע המוזר והמאיים.

    "איילת?"

    כן, מה העניינים? איך זה להרגיש כמעט מאורסת?"

    "נפלא. שיהיה אצלך בקרוב זיווג הגון".

    "אמן. את צריכה לראות את אימא שלי איך היא מסתכלת עליי. היא לא שמעה שאמרתי פעם אמן. את זה את לימדת אותי. היא מודאגת שחלילה תחזירי אותי בתשובה. הרגעתי אותה שיצטרכו להתאמץ ולהזיע כדי שאחזור בתשובה. אני ממש לא בכיוון. אל תכעסי, לא התכוונתי לקנטר".

    "אני אוהבת אותך בכל מצב ומתפללת שהקב"ה יראה לך את הדרך האמיתית".

    "את הברכה הזו אני מוכנה לקבל כי לכל אחד יש הדרך האמיתית שלו".

    "אל תשכחי לבוא היום לאירוסין".

    "גם לנו מגיע מזל טוב, אחי התארס".

    "מזל טוב! הוא בחו"ל, לא?"

    "הוא כרגע בארץ לזמן קצר, הבחורה משיקגו, סטודנטית לרפואה. תארי לך שיש לי גיסה".

    "איילת, יש עוד משהו שרציתי לומר".

    "מה?"

    "את זוכרת את חצי המטבע?"

    "ברור. הוא אצלי בארנק".

    "חשבתי שאולי, אההה".

    "לא הבנתי".

    "חשבתי שאולי, אולי כדאי לך להשליך אותו".

    "מה פתאום, מה עולה לך בראש?"

    "אני לא יודעת להגיד לך, אבל אולי לא תקבלי את דבריי. אני חוששת מאוד".

    "ממה?"

    "את יודעת, יש שמות קודש שכשמצרפים אותם יחד נוצר כוח, כמו למשל בקבלה שאפשרי בעזרתה לעשות דברים על טבעיים. זה דבר שלאנשים כמונו אסור להתעסק איתו. זה יכול להזיק לבן אדם, את מבינה אותי?"

    "מעיין, הישארי שפויה. מה הכנסת לפה את הקבלה ושמות הקודש, מה הקשר? ואם כבר את מדברת, אעדכן אותך שמחר אני הולכת לאתר החפירות לחפש את החצי השני".

    "איילת אל תעשי את זה. חלמתי חלום רע".

    *******************

    היה קריר באותו בוקר. העננים היו בהירים וכיסו את פני הרקיע כולו. השמש הצטנפה אי שם, מוסתרת מעין רואים והסתפקה באור החיוור המסונן מבין העננים. איילת נסעה בנסיעה איטית וחולמנית. היא לא מיהרה. היום הזה מתוכנן ליום חופשי מלימודים. השקדנים מנצלים אותו לחזור על חומר והאחרים להרפות את המתח. איילת נמנית עם החלק הראשון. היא תנצל את הזמן הנדיר הזה למצוא ממצאים נוספים באזור החפירות, ואולי את החצי השני של המטבע המסקרן.

    היא החנתה את מכוניתה על אדמה גבשושית הזרועה בחצץ. הדרך הלא סלולה הסתיימה באזור העתיקות, שלעין בלתי מזוינת בידע מתאים לא אומרות דבר מלבד חלקי קירות ישנים והרוסים.

    רק עתה, כשכיבתה את מנוע מכוניתה, גילתה למגינת ליבה שהיא לא לבד. סמוך אליה חונה מכונית נוספת. והיא כל כך זקוקה לשקט נפשי. שני שוחרי עתיקות רכנו על גבי האדמה, אולי סטודנטים כמוה. לקול צעדיה הפנו מבטם לאחור.

    "היי, איילת".

    "היי, עומר ואדם, איך לא חשבתי על כך. כמה מתאים שאפגוש אתכם כאן". אלו חבריה להתמחות. גם הם כמותה אוהבי ארץ ישראל ואף בזים לכל היורדים מן הארץ. אפשר לומר בוודאות שמכל קבוצתם, שלושתם היו חוד החנית של הקבוצה שלמדו על מנת לדעת. אם יצליחו להתפרנס מהתחום - זה יהיה רק בונוס.

    "יש לנו פרופסור מוצלח. הוא הצליח לחנך חניכים מצטיינים, אה?"

    "כך את חושבת?"

    "ברור, אתם ההצלחה במבחן התוצאה".

    "אנחנו לא קנה מידה".

    "מי אם לא אתם. הלוואי שהרבה צעירים יהיו מחוברים לארצם ולמולדתם. אתם יהודים עם זהות".

    מבטם של עומר ואדם הצטלבו לרגע קט. קשה היה שלא לשים לב לסוד שניסו להסתיר. מה הם מסתירים ממנה?

    "את יודעת, בשבוע שעבר השתתפנו בהרצאה שהתקיימה למדריכי טיולים. במסגרת סדרה של הרצאות, הביאו גם רב שייתן זווית קצת שונה. שם הוא דיבר על עם ישראל, ארץ ישראל ומה שביניהם. ואני רוצה להגיד לך", הטעים עומר בהדגשה. "שפעם ראשונה שאני שומע על הקשר של אברהם, יצחק ויעקב ועל ההבטחה של אלוקים שייתן להם את הארץ. מצטער איילת, אני לא חושב כמוך. אם המורה הנכבד שלנו פרופסור דיקמן לא מצא לנכון להזכיר את הדבר הכל כך משמעותי הזה, בעיניי הוא תלוש ואין לו קשר אמיתי לארץ".

    "אתה מסיק מסקנות פזיזות. דיקמן אדם חילוני כמו כולנו. הדת לקחה את המונופול על ארץ ישראל וניכסה אותו לעצמה, וגם אתה נופל ברשתה. אנחנו נמצאים פה כדי לחקור בצורה מדעית את הארץ ולמי היא שייכת. אם אתה מאמין למה שהרב ההוא סיפר לך, אז המקום שלך בישיבה בבני ברק, לא פה".

    "אם התנ"ך הוא לא נכון - אין לך שום זכות על האדמה הזו".

    "מה שברור שהיינו פה אלפי שנים וזה מספיק כדי שהיא תהיה שלנו, החפירות שלנו מוכיחות את זה".

    "הערבים ישבו כאן מאות שנים כשרוב היהודים חיו באירופה, אסיה ואפריקה, תוכיחי שלא".

    "אתה מנסה לומר לי שאני חייבת להיות דתייה כדי להרגיש טוב". הכעס האדים את פניה ושוב חשה תסכול עמוק. למה זה קורה? מדוע היא צריכה להיכנס לוויכוחים עקרים? די לה במה שהיא מאמינה. האומנם? היא הבטיחה לעצמה ולאיילת שתכין תשובה חילונית לישיבתנו על הארץ. היא גם חייבת קונטרה לרב רוט שבטוח במשנתו הדתית. חבל לה על עומר ואדם. הם מבחינתה היו יכולים לפאר את דף התשובה שלה, שהינה יש עוד יהודים שקשורים לאדמת ארץ ישראל, בלי להיות יהודים דתיים. יותר מכול כאב לה על אחיה אסף ועל אביה האומלל, לאחר החגיגה הגדולה בבואו ארצה, כשהתבשרו על אירוסיו. הרגעים הקסומים שהוא הביא איתו הביתה התנפצו לאחר שהתברר שגיסתה לעתיד היא נוצרייה.

    אבא המסכן. הדמעות חנקו אותו ולא יכול היה להוציא הגה מפיו. גם אחרי השידולים הרבים של אסף, שלא הבין מדוע הוא לא שמח בשמחתו, לא הצליח אביו להסתיר את אכזבתו. רק אימא השתתפה בשמחתו ואמרה: אבא שלך שבוי במשנתו הציונית ועדיין מאמין שהמדינה אמורה להיות יהודית נטו, הוא לא מבין שהמציאות השתנתה. המדינה מלאה בעולים ובמהגרים שלא מתקבל על הדעת לבדוק בציציותיהם. ויש מהם הרבה טובים ונאמנים שמשרתים בצה"ל ואזרחים למופת.

    "אנחנו זזים מפה", העיר אותה לפתע אדם מהרהוריה. "אל תכעסי עלינו. תכעסי על כל מערכת החינוך של המדינה שלך שלא ידעה או לא רצתה שתדעי את האמת".

    "למה אתה אומר המדינה שלך? היא גם המדינה שלך, לא?"

    "את מכריחה אותי לגלות מה שאני שומר בסוד". שוב נפגשו מבטיהם של עומר ואדם. "אני אגיד לך אבל אני מבקש שבינתיים תשמרי את מוצא פיך. אנו לא יהודים, אנו ערבים ישראלים. ואני חוקר את הקשר העתיק של העם הפלסטיני עם האדמה הקדושה. אבל ברור לי שהעם שלך גזל אדמה ששייכת לדורות שלפניי. אל תסתכלי עליי כך. נישאר ידידים. יתרה מזאת אני מסתדר מצוין עם יהודים. יש לנו במשפחה המורחבת כמה יהודיות".

    "מה?" שאלה איילת נדהמת מהידיעה האכזרית שנחתה עליה.

    "תירגעי, קחי מים. אנו לא מפלצות כמו שמציירים אותנו. תפסיקי לחלום על מדינה יהודית. היא מזמן לא כזאת".

    הם נכנסו למכוניתם והשאירו אותה פעורת פה והלומה.
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: נחמת שוטים, ללי99, אננס מצוי ועוד 11 משתמשים14 //
    0 תגובות
    הצטרפות לקהילת מוזיקה
    הצטרפות לקהילת סאונד והפקות אולפן
    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל [email protected] או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כד

    אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  4  פעמים
    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה