מחשבות בעקבות חג הפורים שעבר...

[מלמד]

חג הפורים כבר מאחרינו בין הררי הממתקים שנשארו ממשלוחי המנות לבין נקיון אחורני הכתמים שהשאירו ילדי החמד צפה ועולה המחשבה שעלתה גם בשנה שעברה ואף בזו שאחריה,

כיצד אנו מנחילים משהוא נצחי יותר משהוא שישאר גם כשפורים כבר יישתח מהם,

אשמח לשמוע רעיונות ממכם ציבור מחנכים נכבד

 

[א-ירושלמית]

המחשה.

זה דבר ראשון בחינוך. היות ואני שומעת את דברי קודשו של האדמו"ר מטאלנא שליט"א, שכידוע היה מחנך ועדיין עוסק בחינוך, אני יכולה לציין שהוא מעמיד את הסיבה העיקרית לחשק בלימוד- על ההמחשה.

דוג': לקחת ילד, לתת לו להציג תפקיד מתוך המשנה/ הגמרא וכו' שלומדים, ואז החומר ברור הרבה יותר לתלמידים (ובסוד- גם למורי&#1501.

יש לו דוגמא מרתקת על הגמרא, אעלה את זה לכאן, בעז"ה, כשאשמע את זה. (אני לא זוכרת את זה כרגע. עמכם הסליחה.)

 

[einatnoi]

תלוי על מה אתה מעוניין לשים דגש בחג.
אני לדוג' העברתי שיעור אמונה לכיתה ה' שכולו מבוסס על המגילה.
אתה וודאי מכיר את המדרש שאומר מלך=אחשוורוש המלך=השי"ת...
על בסיס זה דיברתי איתם על נגלה ונסתר, עקבנו אחר הנעשה במגילה במישור הזה.
לסיום ציירתי על הלוח מגן דוד עשוי רק מנקודות ושאלתי אותם מה מצוייר? הם כמובן ענו שמצוייר מגן דוד.
שאלתי אותם כיצד הם יודעים זאת? שהרי מצויירים פה למעשה אוסף של נקודות! והם השכילו להבין שהמוח שלנו מקשר את הנקודות לתמונה וכך גם במציאות. לעיתים אנו רואים דברים מסויימים ואנו מתרעמים עליהם כיוון שבנקודת זמן מסויימת הם נראים קשים וכואבים אך כשמסתכלים ב"מבט מלמעלה" ורואים את התמונה השלמה ניתן לחבר נקודה לנקודה ולראות את תהליך הגאולה קורם עור וגידים ממש כמו במגילה.
זה היה ערך מוסף חשוב ועמוק שהתלמידים הפנימו וברור לי שהמסר עבר היטב.