שיר מִי אַתְּ

[tmr]

אֲנִי פּוֹתַחַת לְךָ דֶּלֶת
גְּדוֹלָה כְּמוֹ הֶקֵּף הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט בֵּינֵינוּ
הַכֹּל מְחַכֶּה לְךָ
מְחַכֶּה שֶׁתִּבְחַר אַחֶרֶת

בַּחֲלַל הָאַדִּיר שֶׁהִקְרַבְתִּי מִכָּל וְרִיד בִּי
יֵשׁ תִּקְוָה עֲדִינָה שֶׁמַּמְתִּינָה לְךָ
צִפִּיָּה אִלֶּמֶת שֶׁתּוֹכִיחַ אַחֶרֶת

אֲנִי מְכַוֶּנֶת אֶת הַדְּמָמָה לַנּוֹשֵׂא הֶעָצוּב שֶׁלִּי
בֶּטַח לֹא רָצִיתָ לְדַבֵּר עַל זֶה שָׁנִים
בֶּטַח כָּאַבְתָּ אוֹתִי
כָּאַבְתָּ בִּשְׁבִילִי וְעָלַי
הָיוּ לְךָ לֵילוֹת שֶׁל יִסּוּרֵי מַצְפּוּן
וְחִפַּשְׁתָּ תָּמִיד אֶת הַמִּלִּים לְדַבֵּר

בֶּטַח רָצִיתָ לְבַקֵּשׁ מְחִילָה
רַק לֹא יָדַעְתָּ אֶת הַדֶּרֶךְ הַמְּדֻיֶּקֶת
שֶׁבָּהּ אֲקַבֵּל אוֹתָהּ כְּמוֹ שֶׁהִיא
וְאַאֲמִין לְךָ שֶׁרַק
זֶה רַק שֶׁלֹּא הָיוּ בְּךָ כּוֹחוֹת

אֲנִי פּוֹתַחַת לְךָ דֶּלֶת
וְאַתָּה שׁוֹאֵל
לְאָן הִגַּעְתִּי
אֵינִי מַכִּיר אֶת הֶחָלָל
מִי אַתְּ
וּמָה בִּכְלָל
הָיָה בֵּינֵינוּ

 

[צביה ר.]

אאוצ'.
אין אין אין מילים לתאר כמה הכתיבה המופלאה שלך נוגעת בנקודות הכי עמוקות.
מדהים!!

 

[rrrrrrrrrrrrrr]

@tmr
זה לא הגיוני... מפציצה והולכת.
כמה כאב, זר לא יבין.
ואיך, אם כבר אין בנו אמון ותקווה, איך הם מתנפצים שוב ושוב?
וכמה עומק רגשי צריך בשביל לגעת בנקודות הכי פנימיות. כמה.

 

[תילה.]

לא יודעת מה את מכילה בך.
לא יודעת איך אפשר לשאת את זה.
כמה מילים יש בך. כמה יופי.
אל תפסיקי לשתף
השיר הזה גמר אותי.
תמשיכי.

 

[דיתי לינדר]

לא. לא. לא.
וזהו.

 

[tmr]

@rrrrrrrrrrrrrr תודה תודה תודה

ואיך, אם כבר אין בנו אמון ותקווה, איך הם מתנפצים שוב ושוב?

אנחנו לא נותנים להם להתנפץ באמת אף פעם
הם לא תלויים באף אחד שהוא לא אנחנו

 

[tmr]

לא יודעת מה את מכילה בך.
לא יודעת איך אפשר לשאת את זה.
כמה מילים יש בך. כמה יופי.
אל תפסיקי לשתף
השיר הזה גמר אותי.
תמשיכי.

תודה
באמת
כתבתי אחרי שקראתי את קטגוריית הכאב שלך
אולי אין קשר ישיר
אבל הגיע מהמקום שמותר לנו לכאוב גם אחרי שמגלים שזה כאב שאף אחד אחר לא זוכר / נותן לו תוקף

תודה רבה

 

[tmr]

לא. לא. לא.
וזהו.

 

[tmr]

@צביה ר. תודה על כל מילה בכל תגובה