אתגר להודות על הברור מאליו

[הל בר]

בשבת האחרונה זכינו להפסקת חשמל
החשמל נפל בסיעתה דשמיה לקראת סעודה שלישית
ואני הייתי צריכה להכין שולחן, לחתוך ירקות, לבדוק שוב את החסה והפטריות, לנקות לכלוך...
השבת היתה גשומה והשמיים היו כהים, כך שהעבודה במטבח היתה בחושך מוחלט!
חיפשתי אזור מואר בבית זמן רב. עד שלפתע זיהיתי קרן אור בזווית מסוימת בפינה מסוימת בתנוחה מסוימת...
נעמדתי, התכופפתי, שוב נעמדתי הבאתי את המצרכים לאותו מקום והצלחתי ב"ה לחתוך סלט בלי לחתוך את האצבע, לערבב רוטב על הסלט הנכון, להביא את השתיה המתוקה ולא את הצ'ילי מתוק... וכך לאט לאט נרקם לו שולחן סביל של סעודה שלישית..
המאורע גרם לי לחשוב על סבתי ז"ל, ועל אלו מהדורות שלפניה,
שבדקו קטניות לאור הנר והלכו חצי יום לנהר כדי לכבס הילכו בשווקים לצד סוסים צוהלים וכשפתחו עליהם במלחמה הם פשוט קיוו לנס.
פתאם שמחתי כ"כ על קרן האור שמצאתי בזווית הסלון, ואהבתי את הסיטואציה הפשוטה כ"כ שבה מצאתי את עצמי.
נולד לי חלום חדש לאתגר כתיבה, בו המתמודדים/ות מתארים מציאות אחת מסוימת מדורות עברו שאפשר לראות בה נס, חסד ד', כמו התיאור שנתתי על כך שאין תאורה ופתאם מגיחה קרן אור..
מה אומרים? זורמים?
כללי האתגר:
לפחות 40 מילים, ו--- זהו! כל סגנון יתקבל בברכה, זה יכול להיות חריזה או סיפור מרגש מצחיק מכתב או כל רעיון אחר שמתבשל במוחכם.
הדבר היחיד שחשוב- זה הרעיון, שיהיה מקורי, מפתיע או מרגש כזה שיגרום לנו לאהוב את החיים ולהודות על הטריוויאלי ברגש אמיתי וספונטני.

@מ. י. פרצמן , @ניהול קהילת כתיבה יש לך נעץ במקרה?

האתגר פתוח עד 7.4, אלו שלא מקלידים בחוה"מ אנא אל תתפתו לעשות זאת כעת, הכתפיים שלי לא רחבות מספיק.
נספח...

 

[שירה שבלב]

#למה צריך רעיון שמתבשל במח כשהחיים מבשלים לנו אינספור מקרים כאלו של דשי"ם רותחים מן השמים???#

ערב פסח, אחד משלושת הרגלים, הבה נחזור אחורה בזמן לערבו של הרגל הקודם. ערב סוכות.
שלושה כוכבים בשמיים בישרו על צאתו של היום הקדוש, יום הכיפורים, והזריזים שבעם ישראל החלו בחיל הבא, מוציאים את דפנות הסוכה.
גם אנו זכינו להיות מן המקדימים למצוות.
הדפנות נערמו לגובה בחצר והבנים ירדו למקלט החשוך כדי להביא את הסכך, היה זה לפני כמה וכמה שנים, תקופה בה המקלט שימש כמחסן שכוח ומלוכלך ולא כבית שני... לא היה מדי מפתיע לגלות את הסכך כולו מתולע ומעופש לחלוטין, אבל כן היה מתסכל .
בסוכות אנו מארחים את המשפחה המורחבת כולה והסוכה ענקית, מטבע הדברים הסכך גם הוא רב ומחירו לא מסתכם בכמה מאות בודדות, אלף ויותר...
נכון, לא משהו שיכול לרושש אותנו אבל זו כן עוגמת נפש והיא גדלה לאור העובדה שחידשנו את הסכך שנה קודם.
בלית בררה ובידיעה כי "לפום צערא אגרא" נקנה סכך חדש.
וכאן נכנסת אלומת האור ושופכת מקרניה על התמונה.
יום למחרת, מצאו הבנים באמצע הרחוב את סכום קניית הסכך המדויק!
הכסף נמצא במקום שבלתי אפשרי היה לקיים עמו מצוות השבת אבדה.
יצאנו מורווחים - סכך חדש לגמרי.
מתנה משמיים.

#הסיפור אמיתי לגמרי#