דרוש מידע כלב ממול...

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #82
אשמח למתכון מפורט
יש צמח עם פרחים ורודים שמסתובב בכל הארץ הפרחים רעילים תרתיח מים עם הפרחים ותשים בבשר
תקוה שאין לזה טעם כי אחרת הכלב יקלוט את הכלים שהשתמשת בהם תאלץ לזרוק אח"כ
 
  • הוסף לסימניות
  • #84
מה השם של הפרח
סתם לקטוף פרחים ורודים ולהרתיח אותם?

הרדוף הנחלים - ויקיפדיה

הרדוף הנחלים הוא צמח רעיל מאוד לאדם ולבהמה, ורעליו מגינים על הצמח מפני רעייה. זחליו של רפרף ההרדוף ניזונים מעליו ואינם ניזוקים. איברי הצמח מכילים לפחות כשלושים..
זה גודל המון בגינות ויש אותו גם בצבע ורוד וגם בלבן וזה גם מוזכר בגמרא לגבי ערבה אולי זה הורדוף והגמרא דוחה שזה רעיל
 
  • הוסף לסימניות
  • #85
בתור אחת שמפחדת בצורה קיצונית מכלבים ונתקלת המון פעמים בכלבים, אני יכולה להגיד לך שברוב הפעמים הבעלים התחשבו והחזיקו את הכלב\ לקחו הצידה\ קשרו וכו' (למעט אישה אחת מרגיזה שהחליטה לגמול אותי מהפחד וילדה בת עשר שהכלב היה יותר גדול ממנה:LOL:)
זה לא נכון ולא יפה להשמיץ ככה.
כנראה לא גדלת בעיר הנאורה שאני גדלתי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #87
מענין אם מישהו היה פותח אשכול שיש לו שכן שמגדל בבית לטאות ומשאיר את הדלת פתוחה
מה אפשר לעשות?
האם היו כותבים לו: זה בעל חיים נחמד. לא צריך לפחד, תלמדו לחיות איתו. היסטריה מוגזמת וכו'
ומי היה כותב לו: כמה נחמד שלטאה ירוקה חמודה מתחככת ברגליים שלך. ומלקקת את הנעליים שלך.

לטאה וכלב מבחינתי זה אותו דבר.
רק שיש פלוס ללטאה שהיא בורחת ממך.
ומינוס לכלב שמתקרב ללקק אותך ולשחק איתך.
זה שאתה נהנה לגדל לטאה או כלב או חתול או מקק לא משנה מה זה לא אומר שהשכנים שלך צריכים להיות שותפים בגידול.
צריך להעיר! כמובן שבצורה יפה ומנומסת. אבל זה לא אמור להיות כך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #88
איזה ילדים מוזרים, הילדים שלנו רואים מרחוק כלב ישר רצים ומבקשים מהבעלים אם אפשר ללטף אותו...
לפחות 80% מהילדים שגרים בערים חרדיות ואין להם קרובי משפחה עם כלבים פוחדים מאוד מכלבים
ממש לא ראוי לקרוא להם ילדים מוזרים, מה רק בגלל שהילדים שלך מבקשים ללטף?

אני כן חושבת שכדאי להרגיל את הילדים, פשוט מכיון שכל הפחד נובע מחוסר ההרגל לכלבים.
רוב הכלבים הביתיים הם ידידותיים ולא מזיקים, ואפשר לחיות לידם בשלום כשלא מפחדים.
(אפשר לקחת ממישהו כלב לא מפחיד בפארק לכמה דקות, ללכת לחוות עם כלבים שם הם כולם קשורים, אחרי שמכירים כלב אחד בדרך כלל כבר לא מפחדים. בטח לא פחד גדול כמו שאת מתארת).

מאחלת לכם שתמיד יהיו לכם שכנים טובים ונעימים
 
  • הוסף לסימניות
  • #89
יש צמח עם פרחים ורודים שמסתובב בכל הארץ הפרחים רעילים תרתיח מים עם הפרחים ותשים בבשר
תקוה שאין לזה טעם כי אחרת הכלב יקלוט את הכלים שהשתמשת בהם תאלץ לזרוק אח"כ
למה להתאמץ פשוט תשימו שוקולד
שוקולד רעיל לכלבים
 
  • הוסף לסימניות
  • #90
מענין אם מישהו היה פותח אשכול שיש לו שכן שמגדל בבית לטאות ומשאיר את הדלת פתוחה
מה אפשר לעשות?
האם היו כותבים לו: זה בעל חיים נחמד. לא צריך לפחד, תלמדו לחיות איתו. היסטריה מוגזמת וכו'
ומי היה כותב לו: כמה נחמד שלטאה ירוקה חמודה מתחככת ברגליים שלך. ומלקקת את הנעליים שלך.

לטאה וכלב מבחינתי זה אותו דבר.
רק שיש פלוס ללטאה שהיא בורחת ממך.
ומינוס לכלב שמתקרב ללקק אותך ולשחק איתך.
זה שאתה נהנה לגדל לטאה או כלב או חתול או מקק לא משנה מה זה לא אומר שהשכנים שלך צריכים להיות שותפים בגידול.
צריך להעיר! כמובן שבצורה יפה ומנומסת. אבל זה לא אמור להיות כך.
משום מה את רוב אוכלוסיית העולם לא מגעיל כלב (הם אפילו אוהבים אותו) ולטאה כן.
מעניין מה ההבדל...
 
  • הוסף לסימניות
  • #91
לפחות 80% מהילדים שגרים בערים חרדיות ואין להם קרובי משפחה עם כלבים פוחדים מאוד מכלבים
ממש לא ראוי לקרוא להם ילדים מוזרים, מה רק בגלל שהילדים שלך מבקשים ללטף?

אני כן חושבת שכדאי להרגיל את הילדים, פשוט מכיון שכל הפחד נובע מחוסר ההרגל לכלבים.
רוב הכלבים הביתיים הם ידידותיים ולא מזיקים, ואפשר לחיות לידם בשלום כשלא מפחדים.
(אפשר לקחת ממישהו כלב לא מפחיד בפארק לכמה דקות, ללכת לחוות עם כלבים שם הם כולם קשורים, אחרי שמכירים כלב אחד בדרך כלל כבר לא מפחדים. בטח לא פחד גדול כמו שאת מתארת).

מאחלת לכם שתמיד יהיו לכם שכנים טובים ונעימים
לדעתי תלוי איזה כלב, יש כלבלבים חמודים ממש מזמיני ליטוף, ויש מפחידים (מזמיני נשיכה) יש גם מסוכנים כמובן ויש כאלה שהם לא חמודים אבל לא מפחידים ומסוכנים, ומאלה יש שרועדים מפחד ויש שאוהבים ללטף אותם.
אני אישית בתור ילד רעדתי מכלבים (כמובן האלה המפחידים), אני לא אשכח איך הרגשתי כשכלב בגובה שלי עמד לידי,
לפעמים הייתי בורח לכביש (למרות שבאמת זה לא חכם בכלל), העיקר לא לפגוש בכלב, עד היום יש לי קצת פחד מכלבים אבל הרבה פחות, (יש כלבים שאני חושב שאפילו מבוגרים אמורים לפחד מהם או לא לחפש להיות בקרבתם לפחות...).
 
  • הוסף לסימניות
  • #92
חצי בלת"ק
אם כל הבעיה היא הדלת, מה מונע ממכם פשוט ללכת ולבקש בנימוס שהכלב לא יצא כשהוא לא קשור? מה השכן מאפיונר?

נכון שלכאורה הוא אמור להבין את זה לבד, אבל יכל להיות שהוא מגיע ממנטליות אחרת (נגיד ממושב) ויש צורך להסב את תשומת ליבו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #93
באמת מטופש לומר למי שמפחד מכלבים, 'אל תפחד', 'תתגבר' או כל דבר בסגנון.
אבל דבר אחד כן בא לי לומר, לפחות לילדים שלכם אל תגרמו לפחד, אל תבריחו גם אותם, להם כן תתנו להתקרב (אלא אם כן אתם חושבים שזה באמת סכנת נפשות)
חבל שגם הילדים שלכם יעברו את הסבל שלכם, אין מה לעשות אבל ככל שהזמן עובר יותר כלבים נכנסים לאזורי מגורים של חרדים, וחרדים נכנסים לאזורי מגורים של בעלי כלבים.

ועוד משהו, כן זה הגיוני להפסיק לפחד מכלבים, עברנו לעיר מעורבת לפני שנה וחצי, בהתחלה כל כלב שעברנו לידו אשתי הייתה מתחבאת מאחורי, ועם הזמן עם הבנה סבלנות ועידוד, וחשיפה לאט לאט, זה ירד עד שביום שישי האחרון היינו בבית של משפחה עם כלב, וכן הוא גם רחרח אותה כטבעו של כלב לעשות הכרות עם כל אורח, וכן... היא לא ברחה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #94
כנראה שאתה לא מכיר כלבים/סטטיסטיקה של כלבים
מעל 90% מהנשיכות הם של כלבים קטנים מתוקים וחמודים (אני יודע שאין כאלה..אני הרי יהודי..)
למה?
כי לאמסטף או לרוטווילר אף אחד לא מעז להתקרב..בטח לא ללטף ולעשות פוצי מוצי..
לפודל חמוד עם פפיון ורוד בפוני לא חוששים..ואז חוטפים
אני דווקא מכיר (לא בפירוט יתר אבל בהחלט מכיר), אני כתבתי על פחד ואתה כותב על מה הם יכולים לעולל,
אני כמובן לא מצדיק התקרבות לכלבים בלי לדעת מה הכלב בדיוק (לפעמים הוא גם נגוע בכלבת וכדו'), אבל הנקודה כאן היא על פחד מכלבים לפי מה שהם נראים מסוכנים ומפחידים, ולא מה באמת הם יכולים לעשות (הקטנים זה בד"כ רק אם תתקרב אליהם...).
 
  • הוסף לסימניות
  • #95
אולי באמת צריך לשאול רב קודם...

איזה ילדים מוזרים, הילדים שלנו רואים מרחוק כלב ישר רצים ומבקשים מהבעלים אם אפשר ללטף אותו...
אתם ההורים של הילדים שלי?
לימדתי את בן ה-3 שמלטפים כלב רק אם יש לו 'איש' ורק אם בקשו רשות...
(השכנה החילונית שאלה אותי אם היא תוכל להשאיר אצלי את הכלב כשהיא יוצאת לנופש:eek:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #96
אני דווקא מכיר (לא בפירוט יתר אבל בהחלט מכיר), אני כתבתי על פחד ואתה כותב על מה הם יכולים לעולל,
אני כמובן לא מצדיק התקרבות לכלבים בלי לדעת מה הכלב בדיוק (לפעמים הוא גם נגוע בכלבת וכדו'), אבל הנקודה כאן היא על פחד מכלבים לפי מה שהם נראים מסוכנים ומפחידים, ולא מה באמת הם יכולים לעשות (הקטנים זה בד"כ רק אם תתקרב אליהם...).
כנראה שאתה לא מכיר כלבים/סטטיסטיקה של כלבים
מעל 90% מהנשיכות הם של כלבים קטנים מתוקים וחמודים (אני יודע שאין כאלה..אני הרי יהודי..)
למה?
כי לאמסטף או לרוטווילר אף אחד לא מעז להתקרב..בטח לא ללטף ולעשות פוצי מוצי..
לפודל חמוד עם פפיון ורוד בפוני לא חוששים..ואז חוטפים
מזכיר לי את האמרה הידועה "כלב שנובח אינו נושך"...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
הסיפור, כמובן, הוא המלצה בלבד ולהמחשת הטעם.
אני עומד בתחנה, מחכה לאוטובוס. עוד לפני שיצאתי מהבית ידעתי שאני יוצא על 50% - 50% - או שיגיע או שיבריז - והוא בחר באופציה השנייה, אין הסבר אחר לכך שפתאום הקו נעלם מהמסך והבא בעוד 25 דקות. מתוסכל וממהר, אני עורך ניתוח מצב זריז: לחכות לאוטובוס הבא, שגם הוא יחליט בכוחות עצמו אם שווה לו לצאת, לעצור טרמפ או לקחת מונית. מונית היא האופציה הפחות משתלמת מבחינת הכיס, ואני מושיט את ידי, מקווה שמישהו יסכים לעצור ברחוב הזה, ששמו מזמן נמצא רק בוויז. אך מסתבר שהנהגים פחות מבינים את הסיטואציה המורכבת, ופחות רוצים לעצור. יש כמה כאלו שמסמנים לך תנועה שאתה לא תבין עם היד. זה יכול להיות "אין לי מקום באוטו", "אני עוצר כאן", "הפרצוף שלך פחות מדבר אלי", או כל פרשנות הגיונית אחרת. גאון מי שחשב על זה ראשון. אחרי שעברו עשר רכבים ושבע עשרה דקות, אני מחליט לקחת מונית - מה שיהיה יהיה. אני מושיט את היד, מונית נעצרת לידי, אני עולה, סוגר את הדלת ומקליק את החגורה. אבל אני לא אוותר להם כל כך מהר! אני מתקשר לחברה המפעילה, אקסטרה, ודורש מהם הסבר הגיוני להיעדרות של הקו. אני נענה בתגובה אדיבה שמשמעותה "אני רק פקידה של פקידה, ואין לי איך לעזור לך כרגע".
אני יושב במונית, הנהג מאותת ימינה ואני מביט בחלון, כועס ומתוסכל. התחושה היא שאין לי, בתור האזרח הקטן, מה לעשות כדי שהוד כבוד מעלת הנהג יואיל בטובו לצאת מתחתנת המוצא! וזו לא רק תחושה, באמת אין לי מה לעשות, בכלל. ואני שואל את עצמי, עד מתי??? בקצב הזה כבר עדיף את אגד! המון תלונות ואיחורים, אבל בסוף אתה מגיע!
מה יהיה???

1774285119351.png
הערכה אמיתית ליד הימנית שלך! 💖💖💖
לפעמים מילה אחת קטנה של "תודה" עושה פלאים, אבל מתנה מבית Buddies עושה הרבה יותר... ✨
מגיע להן – לילדות ולכל אלו שעוזרות, משקיעות ונותנות את הלב, במיוחד בתקופה העמוסה הזו של ערב פסח ומלחמה. 🌸
המתנות של Buddies! 🎀
הוא צבעוני, הוא מתוק והוא מלא בסטייל שכל בת חולמת עליו.
רוצה לראות ?
הרשמי וקבלי ישירות למייל את הקטלוג המרהיב!

והפינוק האמיתי: הגרלת ענק לקהילת פרוג 🎁
3 ערכות יוקרתיות ומפנקות
ל-3 זוכות מאושרות!

איך נכנסים להגרלה? פשוט מאוד:
כתבי לנו כאן בתגובה: נרשמתי ואת מי את רוצה לפנק וזהו נכנסת להגרלה!

ההגרלה תיערך ביום שני כו' ניסן – אל תפספסי! ⏰

💫 כי גם לה מגיע פינוק מושלם על כל ההעזרה הלב הגדול! 💫
להשיג בחניות:


1774279162556.png
1774279205943.png
1774279248557.png
1774285149434.png

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

מקור: https://www.jdn.co.il/economy/2501529
@עו"ד נתן רוזנבלט

“מילאו הארץ וכיבשוה” – המאחז החרדי הראשון / טור​

על מאחז חרדי שמעתם? אתמול התקיים מעמד הכנסת ספר תורה למאחז מצפה לאה בו מתגוררות עשרות משפחות חרדיות. עו"ד נתן רוזנבלט על האופק הכלכלי הנשקף ממגורים במקומות דומים​


בכל יום מתקיימת הכנסת ספר תורה איפשהו, מתפללי בית הכנסת ומשפחת התורם מתרגשים, אך כל יתר המוזמנים לא טורחים להגיע ומבינים שמדובר בסוג של הזמנת כבוד ותו לא, אך ההזמנה שקבלתי בשבוע שעבר הייתה שונה לחלוטין, והחלטתי כי את האירוע הזה לא אפספס בעזר השם.

ההזמנה סיפרה על מאחז חרדי חדש בשם מצפה לאה שהוקם בהרי בנימין, בהכירי את השטח התלהבתי מאוד, שכן כבר פעמים רבות כתבתי כאן על הפספוס הענק של הציבור החרדי: מתל ציון ועד בית שאן אין שום אחיזה חרדית בחבל הארץ היפהפה, הרגוע, והחשוב ביותר: הכי קרוב.

כמה מילים על ארץ בנימין למי שלא מכיר (וחבל, במקום לחפש אטרקציות במחוזות חול – קום והתהלך בחלק היפה והטבעי ביותר בארץ): מדובר בנחלת שבט בנימין המתחילה מאמצע הר הבית עד למורדות בקעת הירדן, באמצע יש לנו את הצד המזרחי של מועצת מטה בנימין, עם יישובים וותיקים כמו כוכב השחר (חרד”ל), רימונים (חילוני) ועוד כמה יישובים בינוניים, באמצע כל זה על הר מששת ימי בראשית – הגעתם ליעד ברוכים הבאים.

אתמול (ראשון) יצאתי לדרך בשעת בין הערביים, עשרים דקות מירושלים (בניכוי פקק קטן שנוצר בגלל ריבוי החוגגים) ואתה כאן, אך מה שחשוב לי להדגיש זה לא רק הקרבה (פחות ממודיעין עילית ובית שמש) אלא בעיקר את השקט והרוגע: החל מקצת אחרי תל ציון לא ראיתי שום כפר ערבי וכמעט גם לא רכבים פלסטינאים, מה שאומר שני דברים: א, אפשר להירגע זה פחות מסוכן מההתנחלויות מעלה עמוס ועמנואל ואפילו ביתר, ודי דומה לגדולה שבהתנחלויות – מודיעין עילית.
הדבר השני ולא פחות חשוב זה שאין כאן חשש של התגרות באומות מהסיבה הפשוטה שהאומות לא מתגוררים כאן, בניגוד ליישוב מגוריי מודיעין עילית שצמוד לחמישה כפרים פלסטינאים ויש אומרים שנבנה על אדמתם (ובצדק, כי קנו מהם כדין וגם אם לא – לא נורא). כאן אין שום חשש של קרקע ערבית אלא הכל קרקעות מדינה ואין שום שכנים שמפריעים להם.
בדרך דמיינתי לי איך נראית ההיאחזות: כמה אוהלים משומשים עם נרגילות כפי שניתן לצפות מעוד חומה ומגדל מבורכים של נוער הגבעות המוכרים לי היטב ולברכה. ולכן, כאשר הגעתי לשם הופתעתי עד מאוד לראות שם עשרות מבנים, אמנם לא מחומר ולבנים אלא מאיסכורית ונשמה, אך מבנים בסוג של קבע שעומדים על תילם, ובהם עשרות משפחות (!) וכולם כולם חרדים משלנו בלי שום פשרות.

וזה מה שמייחד את היישוב הזה מכל קודמיו: כולם כולם כאן מסלתה של השמנה של הציבור החרדי, הגרעין המייסד הוא ברובו מהחסידות האהובה עליי ביותר: הזילברמנים. מזהים אותם עם התפילין והזיק דקדושה בעיניים, אך למעשה התווספו אליהם צדיקים וידידים, אוהבי השם וארצו.
שר ירושלים ומסורת ישראל לשעבר (ולשעתיד – הלוואי שיסדרו כבר את העניין של הצבא שעולה לנו ביוקר בכל אספקט של החיים וגם בדיור) ר’ מאיר פרוש הגיע גם הוא לשמוח בספר תורה, בתור השר המקורב למתנחלים הוא כבר ראה כמה יישובים חדשים בחיים, אך הוא לא יכל לכבוש את ההפתעה כאשר נחשף פעם ראשונה לפלא הזה של יישוב חרדי שהוקם באתערותא דלתתא. שמחתי להראות לו את הגבעה העתידית ממול שנרכשה כדת וכדין וגם עליה בעזר השם קום תקום היאחזות חרדית, עוד נשמע על עזרתו למקום.
את ההזמנה שלח לי הרה”ג יואל ברמן, שעוסק כל השנה בייבוא של אברכים מארה”ב לכאן, מאות מהאברכים הללו שאתם מכירים זה בזכותו, זכיתי לסייע לספר ההדרכה הפופולרי שלו באנגלית.


עכשיו הוא מלווה אותי ואנחנו נכנסים לתוך המבנים, באחד מהם אנו פוגשים אברך שגר שם באופן קבוע ומוחלט (בשלב הנוכחי מטבע הדברים חלק מהאנשים מתגוררים לסירוגין כאן ובמקום אחר ולאט לאט מעבירים הכל לכאן). הוא מספר על בית כנסת פעיל עם כולל אברכים (עוד משהו שמבדיל בין כאן לסובבים) שהוקם עוד לפני המשפחה הראשונה, על הקשיים והאתגרים הגשמיים והלוגיסטיים, עיניו בורקות משמחה ושלי מקנאה כאשר הוא מדבר על הזכות שלו להיות מעשרה ראשונים של המפה החדשה של הקדושה בארץ ישראל. מזכיר לי קצת את ההתלהבות שלי בתור אברך צעיר לפני שלושים שנה ביישוב החדש קרית ספר, אך אין מה להשוות, לנו היה את כל התנאים והמשכנתאות.
אנחנו שואלים אותו: אינכם חוששים לגור ככה בין ערבים בלי גדר אפילו?

שימו לב לתשובה הספונטנית כי כאן מגולם כל הסיפור של ההצלחה:

מתברר כי הרשויות הציעו להם עזרה בהקמת גדר ושמירה, אך הם סרבו משום שאז הם יהיו מוגבלים בכמות המשפחות שאפשר להביא לכאן “ואנחנו לא יודעים כמה ירצו להגיע, המטרה להגיע למאות רבות”.
ויש סיכוי שזה יקרה, ואולי אפילו אלפים, אין הדבר תלוי אלא בנו.
מי שאין לו או לילדיו קושי בדיור שירים את היד ויעבור למדור ממול שם יקבל המלצות היכן להשקיע את המיליונים המיותרים, כל אחד מהקוראים יודע עד כמה הקושי הורס את החיים שלנו, בגשמיות וגם קצת ברוחניות: מי שצריך לשלם כל חודש 6000 ₪ שכירות או משכנתא הוא לא בנאדם שיכול לשבת וללמוד, ומי שמשלם כמה כאלו עבור הילדים הוא לא בנאדם שיכול לנשום.

וכאן, כמה קרוב ככה פשוט, נמצא פתרון אפשרי.

העלות כאן אפס, הארנונה פעמיים אפס, משכנתא? מה זה בכלל, כאן יושבים כל היום, בתפילין או לא, ועוסקים בתורה נטו, בדיוק כמו תיבת נח של פרשת השבוע: מחוץ יהום המבול, אך כל זה לא נוגע לאוכלי המן שאין להם שום עול בלתי לשם לבדו.
בשולי הדברים: כרגיל הטור הזה אינו רק פרשנות (בשביל זה יש את הטור היומי) אלא הוא מיועד להביא לתוצאות מעשיות. כל טור כאן עשה משהו למישהו, ולכן מי ששוקל את הדבר הזה שיפנה למייל שלי ויקבל את פרטי אנשי הקשר באישי, חיסיון מובטח וגם ההצלחה בע”ה.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  4  פעמים
למעלה