עיצוב פנים טבע צבע

[כגונא]

לא באמת טבע רק באמת צבע

להריח את האורן, את האקליפטוס, להרגיש את השרף מטפס לאט לאט אל העור, הנקבוביות ששם, עוד לפני האף, עוד לפני שהריח מודגש. התחושה שהיתה בסוכה, בליל ירח מלא, כשהעלים של אקליפטוס, יותר מדוייק כשהפרות שלו נושרים ומפצפצים, את הקולות השקטים של הלילות. שם נולדה לי המחשבה, הגעגוע, החלום לבית דומה, לבית של נגיעה בגזע טבעי, למיטה כמו שלחן קמפינג יציב ומרתק. למשהו שמריח ונוגע ומרגיש כמו קרחת יער בלי מנגל.

קורות עץ כבדות בבסיס, עם פרזול חזק שמחבר את הלוחות, עטיפה של עור בצבע חום אדמה ומחמם, משהו כזה של בוקרים. בלי בטון בלי ריבועים גם לא עגול מלאכותי סגלגל, צבע של הטבע.

לשמוע את העץ מתרחב בחורף נושם את הקיץ, מרגיש את הלחות של הסתיו מחכה לאביב, בית בטבע.

אבל החלומות נשארים ומנסים לתת תחושה של כאילו, של עץ מפלסטיק ושל פורמאיקה ולוחות לבידים עם גמורים - בתחושה של עץ.

אבל זה כאילו ואפילו לא נוגע באמת.

ככה זה לבנות בית מחלומות. עצים ופרזולים ולווחים של קורות בעצמה של אילו וכאילו. אז הכל כאילו כזה.

אז ככה, אם זה באמת זה כאילו, אם זה בכאילו זה חלום.

אז איך מעצבים את העצבות שבאה אחרי העיצוב או העצבוב הזה.

תתעוררו אחים אחיות מעצבות לכל מחלקותיהם. תעצבו בפלסטיק באמת ותעצבו בפלסטיק בלי דימויים, מה לא חבל על האשליות. למכור חלומות בלי סולמות לעלות ובלי חבלים לרדת. ככה, כי אנחנו מוכרים חלומות.

אז בהצלחה בעיצוב הבא בלי עצבות פשוט לקבל את המציאות הצבעונית כמו שהיא. בלי באמת טבע רק באמת בצבע.

 

[חרש עץ]

יפה
כשאני מרצה למעצבות חרדיות תמיד אני נשאל מה היתרון של עץ / פורניר על פני פורמייקה הרי פורמייקה יותר עמיד יותר זול ויש יותר גוונים...
ואגב עץ טבעי לאו דווקא גס יש כל כך הרבה זמנים עם מראה שונה מאד אחד מהשני, אבל על העיקרון אני מסכים