שיר טַיְמֵר

[tmr]

הֲרֵי הֶאֱמַנְתִּי כְּבָר עֶשְׂרוֹת פְּעָמִים
וּבֵין מַשָּׂא וּמַתָּן לַמַּשָּׂא וּמַתָּן הִגְדַּרְתִּי
טַיְמֵר חָדָשׁ
הֻקְצַב לוֹ זְמַן כְּגֹדֶל סַבְלָנוּת הָעָם
אַף פַּעַם לֹא הָיָה זֶה אָרֹךְ מִיְּמָמָה

מָתַי אַתָּה חוֹזֵר
מָתַי כְּבָר תַּחֲזֹר הַבַּיְתָה

וְלָמָּה הַטַּיְמֵר תָּמִיד חוֹרֵג
לָמָּה הוּא לֹא מְדַיֵּק אֶת עַצְמוֹ בַּהֶתְאֵם לַגַּעֲגוּעַ
לָמָּה הוּא לֹא אוֹמֵר לִי שֶׁאֲנִי טוֹעָה
וְשֶׁ
יֵּשׁ מִלְחָמָה וְיֵשׁ מַטְּרוֹתֶיהָ

אוּלַי אֲכַוֵּן טַיְמֵר מֵעַכְשָׁו
טַיְמֵר שֶׁל שָׁנָה שְׁנָתַיִם
וְהוּא יַתְחִיל כְּמוֹ נֶצַח
וְיֵרָאֶה כְּמַשֶּׁהוּ בִּלְתִּי נִתְפָּס לְהַשָּׂגָה
וְיִתְלוּ אוֹתִי בְּכִכַּר הָעִיר וְיֹאמְרוּ שֶׁאֲנִי חַיָּה בְּהַזָּיָה
וְאֵיךְ אַתְּ קוֹבֶרֶת אֶת הַתִּקְוָה
אַךְ
אֵשֵׁב עַל יָדוֹ וַאֲחַכֶּה שָׁנָה שְׁנָתַיִם

אוּלַי עַכְשָׁו
עִם טַיְמֵר שֶׁל שָׁנָה שְׁנָתַיִם
יַרְגִּישׁ לִי נֶצַח
אֲבָל
הוּא לֹא יְאַכְזֵב

שָׁנָה שְׁנָתַיִם
סוֹף סוֹף הוּא לֹא יְאַכְזֵב