הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
הבהרה חשובה:
מה שנכתב בהמשך לא נכתב חלילה ע"י "משכיל", שבא לנגח את ציבור האברכים ואת הלך מחשבתם.
להיפך, הכותב הינו אברך בעצמו, אשר מתוך הערכה לתורה וללומדיה מצפה מהם [ומעצמו] ליותר, ואם בארזים נפלה שלהבת וכו'.
וכבר כתב המסילת ישרים פרק י"א:
"כי כבוד התורה הוא, שמי שמרבה הלימוד בה ירבה כמו כן ביושר ובתיקון המדות,
וכל מה שיחסר מזה למי שמרבה בלימוד, גורם ביזיון ללימוד עצמו,
וזה חס וחלילה חילול לשמו יתברך,
שנתן לנו את תורתו הקדושה וצונו לעסוק בה להשיג על ידה שלימותנו".
חכם להרה
מבוסס על מעשה שהיה
בספסל הראשון הקרוב לנהג
באוטובוס בין עירוני
יושב לו אברך על כסא מרופד
בחורצ'יק למדן, כשרוני
לאוטובוס עולה ונכנסת גברת
שפטורה מלצום בצומות
ספק אם קידוש ספק שולם זוכר
ואולי זה בכלל תאומות?
מהר מאוד האשה מבינה
שאין לה מקום לשבת
ממתינה לרגע בו תבחין במצבה
נשמה טובה, מתחשבת
מיודעינו האברך בלי שום בעיה
מוכן לוותר את מקומו
אך קודם צריך לעיין בסוגיא
וכך הוא חשב לעצמו:
"ראשית, הנדון של קימה למעוברת
שבו אנו כעת עוסקים
אין זה פשוט שיש כזה חיוב
כי לא נזכר כן בש"ס ופוסקים
וגם אם נאמר שהוא חובה גמורה
ודומה להידור פני קשישים
במקרה שלנו, בין כל הנוסעים
בודאי אני בטל בשישים
ועוד יש לומר שבנדון דידן
האשה הזו אשמה
למה היא עלתה לאוטובוס מלא?
זו היא שהזיקה לעצמה
וגם אם נאמר שזה בגדר ספק
עדיין אין כאן בעיה
שכן אני "מוחזק" וזה כלל גדול:
המוציא- עליו הראיה
ויש להוסיף שגבר שמפנה-
את מקומו לטובת אשה
זה דבר לא ראוי שעומד בסתירה
לגדרי הצניעות והקדושה
ומלבד כל זאת, אם בנסיעה
אצטרך על רגלי לעמוד
כשאחזור לביתי לא יהיה לי כח
ואתבטל משום כך מללמוד"
האברך היקר נטל עט מכיסו
ומן התיק הוא שלף מחברת
והתחיל בכתיבת חיבור תורני
"בענין קימה למעוברת"
האברך מ'השורה הראשונה' כותב לו
והאשה על רגליה מתנדנת
אחרי כשעה זה כבר לא רלונטי-
המסכנה כבר הספיקה לרדת
(לא, לא ללדת. ל-ר-דת)
****
כל מי שלבו לא עובד על ניוטרל
ושכלו איננו עקום
מבין כי רבות מחשבות בלב איש
אך עצת ד' היא------ תקום!!!!
אך מה לעשות שמי שסובל
מחוסר מדות ודרך ארץ
יכול למצוא ק"נ טעמים
כדי לטהר את השרץ
מי שהכיר את גדולי ישראל
וזכה לעמוד לידם
ראה איך השקיעו מחשבה מרובה
איך להטיב לכל אדם
אך אנשים קטנים שקרובים אצל עצמם
ומדותיהם אינם מתוקנות
רותמים את השכל לכיוון ההפוך
ומגיעים לתוצאות מסוכנות
השל"ה מיעץ שלפני כל לימוד
נתפלל במילים קצרות
שיביאנו הלימוד לידי מעשה
ולידי מדות ישרות
שנזכה לילך בדרכי רבותינו
בטוב לב ובסברא ישרה
כדי שנוכל להטיב לסובבים אותנו
ולא נהיה חכמים להרע
***
כדי לא להשאיר במתח את כל מי-
שדאג לשלומה של הגברת
אז תדעו, נולד בן, והכל כשורה
ומחר כנראה היא משתחררת
מה שנכתב בהמשך לא נכתב חלילה ע"י "משכיל", שבא לנגח את ציבור האברכים ואת הלך מחשבתם.
להיפך, הכותב הינו אברך בעצמו, אשר מתוך הערכה לתורה וללומדיה מצפה מהם [ומעצמו] ליותר, ואם בארזים נפלה שלהבת וכו'.
וכבר כתב המסילת ישרים פרק י"א:
"כי כבוד התורה הוא, שמי שמרבה הלימוד בה ירבה כמו כן ביושר ובתיקון המדות,
וכל מה שיחסר מזה למי שמרבה בלימוד, גורם ביזיון ללימוד עצמו,
וזה חס וחלילה חילול לשמו יתברך,
שנתן לנו את תורתו הקדושה וצונו לעסוק בה להשיג על ידה שלימותנו".
חכם להרה
מבוסס על מעשה שהיה
בספסל הראשון הקרוב לנהג
באוטובוס בין עירוני
יושב לו אברך על כסא מרופד
בחורצ'יק למדן, כשרוני
לאוטובוס עולה ונכנסת גברת
שפטורה מלצום בצומות
ספק אם קידוש ספק שולם זוכר
ואולי זה בכלל תאומות?
מהר מאוד האשה מבינה
שאין לה מקום לשבת
ממתינה לרגע בו תבחין במצבה
נשמה טובה, מתחשבת
מיודעינו האברך בלי שום בעיה
מוכן לוותר את מקומו
אך קודם צריך לעיין בסוגיא
וכך הוא חשב לעצמו:
"ראשית, הנדון של קימה למעוברת
שבו אנו כעת עוסקים
אין זה פשוט שיש כזה חיוב
כי לא נזכר כן בש"ס ופוסקים
וגם אם נאמר שהוא חובה גמורה
ודומה להידור פני קשישים
במקרה שלנו, בין כל הנוסעים
בודאי אני בטל בשישים
ועוד יש לומר שבנדון דידן
האשה הזו אשמה
למה היא עלתה לאוטובוס מלא?
זו היא שהזיקה לעצמה
וגם אם נאמר שזה בגדר ספק
עדיין אין כאן בעיה
שכן אני "מוחזק" וזה כלל גדול:
המוציא- עליו הראיה
ויש להוסיף שגבר שמפנה-
את מקומו לטובת אשה
זה דבר לא ראוי שעומד בסתירה
לגדרי הצניעות והקדושה
ומלבד כל זאת, אם בנסיעה
אצטרך על רגלי לעמוד
כשאחזור לביתי לא יהיה לי כח
ואתבטל משום כך מללמוד"
האברך היקר נטל עט מכיסו
ומן התיק הוא שלף מחברת
והתחיל בכתיבת חיבור תורני
"בענין קימה למעוברת"
האברך מ'השורה הראשונה' כותב לו
והאשה על רגליה מתנדנת
אחרי כשעה זה כבר לא רלונטי-
המסכנה כבר הספיקה לרדת
(לא, לא ללדת. ל-ר-דת)
****
כל מי שלבו לא עובד על ניוטרל
ושכלו איננו עקום
מבין כי רבות מחשבות בלב איש
אך עצת ד' היא------ תקום!!!!
אך מה לעשות שמי שסובל
מחוסר מדות ודרך ארץ
יכול למצוא ק"נ טעמים
כדי לטהר את השרץ
מי שהכיר את גדולי ישראל
וזכה לעמוד לידם
ראה איך השקיעו מחשבה מרובה
איך להטיב לכל אדם
אך אנשים קטנים שקרובים אצל עצמם
ומדותיהם אינם מתוקנות
רותמים את השכל לכיוון ההפוך
ומגיעים לתוצאות מסוכנות
השל"ה מיעץ שלפני כל לימוד
נתפלל במילים קצרות
שיביאנו הלימוד לידי מעשה
ולידי מדות ישרות
שנזכה לילך בדרכי רבותינו
בטוב לב ובסברא ישרה
כדי שנוכל להטיב לסובבים אותנו
ולא נהיה חכמים להרע
***
כדי לא להשאיר במתח את כל מי-
שדאג לשלומה של הגברת
אז תדעו, נולד בן, והכל כשורה
ומחר כנראה היא משתחררת
נערך לאחרונה ע"י מנהל:
Reactions: לוצ'י, עמוק - תחקיר ספרותי, שמואלזון ועוד 14 משתמשים17 //