שיר חי

[I.Q]

ב''ה

הָיְתָה עָלַי

יָד־הַשֵּׁם

וַיְנִיחֵנִי בְּתוֹךְ הַבִּקְעָה

וְאָנֹכִי רָאִיתִי כִּי עֲמֻקָּה הִיא מְאוֹד.

כִּי הָאֲנָשִׁים כֻּלָּם

הָלְכוּ כָּל אֶחָד לְדַרְכּוֹ

לִרְעוֹת

אֶת בֵּיתוֹ

אֶת מִקָּנוֹ

אֶת כְּבוֹדוֹ

אֶת מוֹסָדוֹ

לֹא נוֹתַר אִישׁ

לֹא נוֹתְרָה רוּחַ

שֶׁתְּדַבֵּק בֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ

לֹא נוֹתְרָה לַחְלוּחִית,

רַק עֲצָמוֹת יְבֵשׁוֹת וּפְזוּרוֹת.



הֵמָּה דִּבְּרוּ מַעֲשֵׂי הַשֵּׁם וְנִפְלְאוֹתָיו,

אֲבָל הֵד קוֹלָם אָמַר;

נִפְלְאוֹתֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם.

הֵמָּה דִּבְּרוּ חַיֵּי מוּסָר וְאַחְוָה,

הֵד קוֹלָם אָמַר;

חַיֵּיהֶם קוֹדְמִים.



וַיֹּאמֶר אֵלַי הִנָּבֵא

עַל־הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה:

אֲנִי מֵבִיא בָכֶם רוּחַ וִחְיִיתֶם.

לְפֶתַע נִשְׁמַע קוֹל הַנָּבִיא בְּהִנָּבְאוֹ

חֲיִיתֶם! הֱיוּ אֲנָשִׁים!

וְהָרוּחַ מֵאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם בָּאָה

וְתִדְבַּק עֶצֶם אֶל עַצְמוֹ.

וְיִחְיוּ.

וַיַּעַמְדוּ עַל־רַגְלֵיהֶם חַיִל גָּדוֹל מְאֹד־מְאֹד.

* * *



וְכֹה סִפְּרוּ הַזְּקֵנִים

כִּי נְבוּאַת יְחֶזְקֵאל הָיְתָה

נְבוּאָה שֶׁאֵינֶנָּה רַעַשׁ,

שֶׁאֵין בְּרִיָּה יְכוֹלָה לַעֲמֹד מִפָּנָיו.

אֵינֶנָּה מַרְעִידָה אֶת הַלֵּב,

אֵינֶנָּה מְסַלֶּקֶת, אֵינֶנָּה מְשַׁבֶּרֶת.

רַק חִיּוּךְ רַק עֶצֶב שֶׁנִּבְּטוּ מֵעֵינָיו

רַק הַמִּלִּים שֶׁהוּא אָמַר בִּשְׂפָתָם,

הַשִּׁירִים שֶׁהוּא שָׁר אֲלֵיהֶם, מָצְאוּ אֶת הָאֲנָשִׁים.

הִגִּיעוּ לליבותיהם וְהֶחְיוּם.

אַף לֹא אֶחָד יָדַע לְסַפֵּר אֶת הַפֶּלֶא

הַזֶּה אֵיךְ לְפֶתַע נַעֲשׂוּ

הָעֲצָמוֹת, אֲנָשִׁים.

וְהָאֲנָשִׁים נַעֲשׂוּ חַיִּים.

וְהַחַיִּים נַעֲשׂוּ מְחֻבָּרִים לִמְקוֹרָם,

מְחֻבָּרִים זֶה לָזֶה.

וְהָיוּ אֵלּוּ מְשִׂיחִים עִם אֵלּוּ.

וְאֵלּוּ דּוֹאֲגִים לְאֵלּוּ,

וְהָיָה הָעוֹלָם חַי.

 

[נ. גל]

צמרומורת של ממש.
אמן שיתגשם בקרוב!