שיתוף - לביקורת התחדשות?

[נסיך על חלל]

כבר כמעט חודשיים לא כתבתי כלום.

כלום.

ככה פשוט.

זה לא שאין לי זמן...

יש לי זמן בשפע. לא על חשבון לימודים. לא על חשבון עבודה. ועדיין- יש.

זה לא שאין לי איך...

קיימות מספר אופציות. פעמים זה עט/ עיפרון ודף דפדפת. פעמים אלו האותיות במקלדת.

וזה לא שאין מה...

יש לי כל כך הרבה. הלב שלי מלא- מלא.

ו..כן. למרות הזמן, למרות האפשרויות ולמרות כמות הגודש בלב-

לא כתבתי.

כל כך הרבה רגשות, כל כך הרבה מילים, כל כך הרבה טיוטות, כל כך הרבה תווים.

וכלום.

החלטתי להרפות, לשחרר, אולי כך יתפרץ ממני הכל?

אבל גם זה לא עזר. הכל נשאר כלוא בתוכי ממאן לצאת בכל תוקף

ושוב עיפרון ביד, דף בצד וידיי רצות על המקלדת. כל האפשרויות יחד- העיקר שיצא כבר משהו!

אני על סף שיגעון

כבר התחלתי לפחד. אולי זה פשוט נעלם ממני? אולי לא אחזור לכתוב שוב? לעולם?

ככה פתאום ללא התרעה? ללא הכנה מראש?

ואולי...

אולי זה בכלל חלק מתהליך? אולי זו דרכו של הלב?

מתמלא מתמלא לפני שמתפרק?

עולה על גדותיו ובסוף מתפרץ לצונאמי ענק שישטוף את הסביבה, יציף אותי, יציף את הכל?

ואחר שהלב יתרוקן, יתנקה ויטהר, יהיה לו מקום גדול יותר, יפתח לו צוהר רחב יותר, כזה שלא הכרתי לפני, כזה שלא היה קיים לפני...

של רעיונות, תחושות, מחשבות, כתיבה זורמת ללא גבולות...

אולי זו בעצם תחושתה של התחדשות?

ימים יגידו...