דיון הרהורים.

  • הוסף לסימניות
  • #1
תמיד רציתי למצוא את ההר הבודד הזה, שיש עליו דשא רך, וטרי. שכל מה שמקיף את ההר הזה יהיה עוד הרים.
ששום אדם לא ישהה בקילומטרים הקרובים אלי.
להרגיש לבד.
לבד עם השם.
אני יודעת שיש לי כל כך הרבה דברים לומר עליהם תודה, ואני רוצה לדעת אותם, להטמיע בתוכי את המציאות הזאת שסובבת אותי, שהיא רק טוב.
כולם יודעים שאין רע יורד מלמעלה.
לפעמים לא רואים שזה טוב, וחושבים שזה רע. לכן אנחנו מבקשים לראות את הטוב בעיניים שלנו.
עכשיו, בגלות, זה כל כך קשה!
עוד חייל, ועוד ילד.
ומשפחה.
וזה כואב, ושורף. ומסתיר לנו על האמת. ואנחנו באמת חושבים שזה רע. כי איך שבעה חיילים שנרצחים בתוך טנק - זה טוב??
ואני יודעת שאני לא יכולה לומר כלום כי מה אני מבינה ולא חוויתי (ב"ה!) שום דבר מזה. ונכון.
אני רק יודעת על עצמי, שכשאני מסתכלת על המציאות שאני חייה בה, על הפרטים הקטנים שיוצרים את החיים שלי, אני קצת קצת מתחילה להבין, שהחיים שלי טובים!
ולא רק כי הקב"ה לא מוריד לנו רע.
כי גם בכישלון פה, ובהחלטה השגויה שלי שם, ובטעות הנוראית שלי, ובהתחבטות שמושכת את הלב שלי - בכל מקום הוא מזכיר לי:
אם את שם עכשיו, אז את שם.
ועשיתי את זה בשבילך גם אם זה לא נראה לך טוב, וגם אם את עכשיו עצובה, זה כי אחר כך את תרוויחי מזה. ויש תוכנית שלימה שמורכבת מכ-ל כ-ך הרבה פרטים שאת לא יודעת עליה כלום.
רק תסמכי עלי.
תעשי את מה שאת צריכה לעשות, ואני כבר אדאג לכל השאר.
השם שולח לנו מלמעלה את כל הצרכים שלנו.
ומה הוא מבקש מאיתנו?
תמלאו את החלק שלכם בהסכם.
אז, כשעמדתם מסביב להר סיני, הבטחתם:
"נעשה ונשמע".
נתתי לכם את התורה. שנותנת לכם חיים.
אבל, כשאתם מקיימים את רצוני. כשאתם פועלים לפי ציווי התורה.

אז אני משתדלת, לא משקרת שיש לי נפילות. יש.
אבל אז אני חושבת.
השם איתי תמיד, אוהב אותי, ושומר עלי.
הכל ממנו, והכל בהשגחה פרטית.
קמתי בבוקר, הוא החזיר לי את הנשמה שלי. את הנשימה.
המשפחה שלי איתי, חיה וקיימת.
יש לי מה ללבוש.
יש לי מה לאכול.
יש לי בית, מקום שבו אני מוגנת.
אני חווה הצלחות.
ודי טוב לי בסך הכללי(y) (מה שקשה לראות ברגע של דכדוך או תסכול).
ואני חושבת על זה שהכל ממנו, וכמה אני צריכה לומר לו תודה על דברים שנראים בעיניי כל כך מובנים מאליהם.
והמון פעמים אני שוכחת.
ורק כשמגיע משהו לא טוב אני נזכרת לומר לו על מה שכן.
ואני רוצה לומר לו תמיד.
השם, תודה!
לפרוס את הידיים שלי לצדדים ולחבק אותו. ולהרגיש חזק את האהבה שלו שעוטפת אותי, ולא לעזוב לעולם.
ואני רוצה שתבוא הגאולה, שלא יהיה עוד עצב בעולם, וכאב.
ושכל אחד יהיה שמח, ומאושר.
ושיהיה לו טוב, גלוי.
בבקשה השם.
ותודה.

נ.ב
אני אשמח לשמוע מעוד זוויות שונות על דברים פשוטים שאני יכולה לומר עליהם תודה.
תודה!
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #3
יואו זה מרגש ויפה!! לפעמים מילים פשוטות כנות, חודרות כל כך עמוק שזה מדהים...
חיזקת!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אני מעלה את האתגר של @שבשבה , באיחור ניכר עקב תקלות טכניות.
@מנהל ai מקווה שזה בסדר...

________________________________________________________________________

תודה רבה ל @משתמש חדש דנדש על האתגר היפה, לכל המדרגים, ול @מנהל ai על הניהול הבאמת מסור.

האתגר יהיה על תמונות מיציאת מצרים, עם דגש על תמונה איכותית מרשימה וריאליסטית, שיכולה להיות על כל סצנה, בין מהשיעבוד, מהמכות, מהיציאה, ואפילו מהמרדף של המצרים וקריעת ים סוף. וכמובן ניתן להוסיף תוכן הומוריסטי בתמונה.

📌 כללי האתגר:
🔹 בכל הודעה ניתן להעלות יצירה אחת בלבד.
🔹 היצירה נוצרה במיוחד לצורך האתגר ובבינה מלאכותית בלבד.
🔹 יש להעלות תמונה בפורמט JPG או PNG בלבד (קבצי webp לא נתמכים).
🔹 לפני ההשתתפות באתגר, חובה לקרוא את חוקת האתגרים.
🔹 נא לוודא שהתמונה עומדת בכללי האתר.
🔹 לפי כללי פרוג, אין להעלות תמונה של בנות מעל גיל 3.
🔹 פטפטת בנספח בלבד!
⏰זמני האתגר:
מעכשיו
ועד הערב בשעה 23:59.
שימו לב! יצירות שיעלו אחרי השעות המותרות ימחקו על ידי המנהל!
דוגמאות:
השיעבוד.
תמונה שנוצרה


מכת ברד
תמונה שנוצרה

יציאת מצרים
תמונה שנוצרה

מצרים רודפים אחרי בנ''י
תמונה שנוצרה

אז קדימה, בהצלחה!
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
שוב כמה מילים...

האמת שכבר כמה ימים שאני מתכננת לכתוב את ה"כמה מילים" לחוברת זו, פסח תשפ"ו.

מתכננת, מתחילה ועוצרת.

כי איכשהו, במקום כמה מילים חדשות, אפשר לפתוח את כמה המילים של חגים תשפ"ו, של פסח תשפ"ד....ועוד.

שוב אנחנו בחופשות כפויות.

שוב מלחמה. ואזעקות. אש. הרס וחורבן.

שוב גולים רבים מבני העם שלנו מבתיהם שניזוקו. שוב נחרד הלב עם כל פיצוץ, הדף ורעידה של חלונות הבית.

שוב ממ"ד שמשתחל בין אקונומיקה לספוג הפלא. ואולי זה האקונומיקה וספוג הפלא שמשתחלים בין ממ"ד לממ"ד.

שוב תזכורות קשות לכך שאנחנו עדיין בגלות. גלות בתוככי הארץ המובטחת שלנו.

ושוב לוחשות השפתיים תפילה והלב מבקש שתבוא כבר הגאולה.

רק הבוקר ישבתי בממ"ד בעת שהיתה אזעקה. קולות הנפץ שנשמעו מבחוץ היו חזקים במיוחד. התרגלנו אמנם. אבל בכל פעם הם מרעידים את החלונות....ובעיקר את הלב. הבוקר הם היו חזקים במיוחד וקול חבטה של מתכת נלווה אליהם. היה ברור שזה קרוב אלי ממש.

רגעים מספר אחרי שיצאנו מהממ"ד נודעתי לנס שאירע ממש כאן, קרוב לבית שלי.

פצצת מצרר נחתה באתר בניה בסוף הרחוב שלי. נחתה ולא התפוצצה. 1.5 אורך של נס

וזו לא פעם ראשונה. רסיסי יירוט ענקיים בגודל של מכונית נפלו. ולא רק כאן.

ואז הבנתי שיש לי כמה מילים לחוברת הזו. כמה מילים שאפשר לעטוף במהודק למילה אחת- "ניסים"!

בכל דור דור עומדים עלינו לכלותינו. עוד משחר ההיסטוריה. פרעה, עמלק, מדי ופרס, בבל, יוון, ספרד בימי האינקוזיציה, גרמניה של מלחמות העולם, עיראק, חמאס, חיזבאללה, איראן. בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו, בגוף ובנפש- והקב"ה מצילנו מידם.

לא נדרשת הסתכלות עמוקה בכדי לראות את הניסים הגלויים שמתרחשים סביבנו בכל יום.

פצצות מצרר שלא מתפוצצות. טילים שנופלים בשטחים פתוחים, או כאלו שמכלים את זעם הנפץ שלהם על עצים ואבנים. מאות טילים שבעזרתו יתברך מיורטים, שברי יירוט שנוחתים בינות לבניינים, בחצרות בתים, ובתוככי בתים ומכריזים בקול גדול על ניסים שהביאו בכנפיהם.

העם שלנו כואב את כאבם של כל הפצועים, את החלל והריק שמותירים אחריהם הרוגים הי"ד. הלב נרעד מול כל אלו שאבדו בית, הכאב הוא גדול ואמיתי, אבל בד בבד עם זאת הוא מודה על הניסים הגדולים. על מה שיכול היה לקרות וברוך ה' לא קרה. על עשרות נפילות שלא הזיקו, על מטחים שהותירו אחריהם קל נפץ ושובל אבק ללא פגיעות בנפש.

בזכות מה זוכים אנו לניסים גדולים כל כך, ניסים שאין להם הגיון על פי דרך הטבע?

התורה בחומש דברים, פרק י"א, מדברת על הניסים הגדולים שעשה הקב"ה לעם ישראל במצרים, במדבר ובארץ ישראל. היא מתארת את הניסים "אֶת-גָּדְלוֹ--אֶת-יָדוֹ הַחֲזָקָה, וּזְרֹעוֹ הַנְּטוּיָה. וְאֶת-אֹתֹתָיו, וְאֶת-מַעֲשָׂיו, אֲשֶׁר עָשָׂה, בְּתוֹךְ מִצְרָיִם--לְפַרְעֹה מֶלֶךְ-מִצְרַיִם, וּלְכָל-אַרְצוֹ. וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְחֵיל מִצְרַיִם לְסוּסָיו וּלְרִכְבּוֹ, אֲשֶׁר הֵצִיף אֶת-מֵי יַם-סוּף עַל-פְּנֵיהֶם, בְּרָדְפָם, אַחֲרֵיכֶם; וַיְאַבְּדֵם ה', עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וַאֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם, בַּמִּדְבָּר, עַד-בֹּאֲכֶם, עַד-הַמָּקוֹם הַזֶּה. וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְדָתָן וְלַאֲבִירָם, בְּנֵי אֱלִיאָב בֶּן-רְאוּבֵן, אֲשֶׁר פָּצְתָה הָאָרֶץ אֶת-פִּיהָ, וַתִּבְלָעֵם וְאֶת-בָּתֵּיהֶם וְאֶת-אָהֳלֵיהֶם--וְאֵת כָּל-הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם, בְּקֶרֶב כָּל-יִשְׂרָאֵל. כִּי עֵינֵיכֶם הָרֹאֹת, אֶת-כָּל-מַעֲשֵׂה ה' הַגָּדֹל, אֲשֶׁר, עָשָׂה..."

לאחר תיאור הניסים, ממשיכה התורה ומתנה תנאי לזכות בניסים ובזכות האחזקה בארץ ישראל "וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-כָּל-הַמִּצְוָה, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ, הַיּוֹם--לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ, וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה, לְרִשְׁתָּהּ. וּלְמַעַן תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם--אֶרֶץ זָבַת חָלָב, וּדְבָש"

זכות הקיום שלנו, זכות האחזקה שלנו בארץ ישראל – היא קיום המצוות. ככל שנרבה בהם, כך נזכה לראות את ידו הגדולה של הקב"ה מגינה עלינו בניסים גדולים הלאה

"כִּי אִם-שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת-כָּל-הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם--לַעֲשֹׂתָהּ: לְאַהֲבָה אֶת-יי אֱלֹהֵיכֶם, לָלֶכֶת בְּכָל-דְּרָכָיו--וּלְדָבְקָה-בוֹ. וְהוֹרִישׁ ה' אֶת-כָּל-הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה, מִלִּפְנֵיכֶם; וִירִשְׁתֶּם גּוֹיִם, גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִכֶּם"

והלוואי שנזכה לעובדו בשמחה, גם בזמנים קשים בהם הבלבול בבית ומחוץ גדולים.

הלוואי.

והלוואי ונזכה לגאולה השלימה בקרוב.

-------

תודות, כי איך אפשר בלי?

בראש התודות, תודה גדולה לבורא העולם על כל הטוב והשפע שהוא מרעיף עלינו בכל רגע. תודה על מתנות שממטיר עלינו גם בימים טרופים אלו. תודה על כח ויכולת. תודה.

תודה לאיידי וויס האלופה שפנתה אלי מעצמה ברצון לעצב גם את החוברת הזו עוד בטרם עלתה במוחי השאלה אם תהיה השנה חוברת או לא. תודה על עבודה מקצועית בנועם, בשמחה, בצורה נקייה ביותר. זקוקים למעצבת? איידי תעשה עבורכן את העבודה באופן המקצועי ביותר!

תודה להורים שלי שנותנים בלי סוף. לאמא שלי, השראה עבורי בבישול [על אף ולמרות שמלחיצה אותי ממש כשהיא כבר עמוק בסירי הפסח כשאני עוד טובעת עמוק במקרר ואקונומיקה].

תודה למשפחתי האהובה. סליחה על טעימות שנכפות עליכם לעיתים. סליחה על שנדרשתם לפנות לבלאגן צילומים שאני יצרתי. לא מבטיחה שלא יקרה שוב.

תודה לכל המפרגנות. הפרגונים שלכם הם השמן שמניע את גלגלי העשייה שלי.

------

בחוברת הושקעו מאמצים גדולים, זמן ומחשבה. אנא, הקפידו שלא להעביר בקבוצות ללא אישור מראש. מנעו ממני את עוגמת הנפש הזו.

העברתם מתכון בודד? ציינו את המקור. מתן קרדיט הוא תשלום קטן [ומתבקש] להשקעה גדולה.

בחוברת זו הוספנו אייקונים בראש כל מתכון. שימו לב אליהם. יש בהם מידע שיכול עזור לכן. התחדשנו באייקון של מיניקיטשן. מתכון שמתאים להכנה במיני- צויין ככזה.



רוב התמונות שבחוברת הם תמונות של המנות שהכנתי בפועל. חלק עברו עיבוד קל ב AI. בתמונות כאלו העיבוד היה לרקע בלבד ולא למנה עצמה. המנות אותנטיות כפי שיצאו לי בהכנתן. עם זאת, ישנם מספר תמונות שיוצרו ב AI, כולל המנה עצמה. בתמונות האלו המנות משקפות את התוצאה ב 95% לפחות. תמונה שלא עמדה בתנאי הזה – נפסלה. חשוב לציין כי גם המתכונים שבהם התמונה כולה נוצרה ב AI, המנות הן מנות שהכנתי בעבר ולא כאלו שלא ניסיתי. כך שגם תמונה שנוצרה ב AI כולה, משקפת כמעט במדוייק את התוצאה.

אפשר להעביר לפרטיים. העברה לקבוצות כפופה לאישורי.

להורדת החוברת לחצו כאן

חג כשר ושמח

העני

אשכולות דומים

אנשים רבים פוחדים לקנא בזולת, ואנשים רבים פוחדים שיקנאו בהם.

במהלך היציאה שלי לאור כתבו לי כמה דמויות, בסיטואציות שונות, שהן מקנאות בי, והן פרטו גם מדוע.
למרבה הפלא הן קינאו בי בדבר זהה:
על היכולת שלי לכתוב על עצמי בגלוי, ולספר על הבעיות שלי וכו'.
*
האמת שגם אני מקנאה בהן, כי תמיד יש על מה.

רציתי לכתוב להן שלא צריך לקנא בי, כי אם היו יודעות בדיוק מי אני, על יחסי האנוש המורכבים שלי ועל זה שאין לי חברות, בגלל האופי שלי. (כיום זה לא חסר לי, יש לי מכרות וזה מספיק לי).
אם היו יודעות מה אני עוברת ועד כמה אני ריקה וחסרה וכמה בעיות יש לי הן לא היו מקנאות, כנראה.
אבל לא כתבתי להן זאת.
מכיוון שגם אני מקנאה ואני יודעת מאיפה זה מגיע, כך שלשכנע אנשים באופן שיכלי שאין צורך לקנא זה לא כ"כ יעזור.
*
אני עובדת על מידת הקנאה שלי, אבל לא מתוך מקום של שכנוע שאנשים מסכנים כמוני או יותר, ורק אני לא יודעת עד כמה... (זה אומנם מעודד אבל לא הייתי רוצה תמיד להתעודד מהמחשבה עד כמה הזולת מסכן יותר ממני).
אלא מתוך הקשבה לעצמי והבנה שהקנאה היא התוצאה של הרצון שלי להתפתח ולהיות מאושרת ומחוברת לעצמי באמת.
הקנאה היא בריאה כי היא באה לומר לי: יש לך פוטנציאל, יש לך את עצמך, תסכימי לעצמך לשבור את המחסומים, תתקדמי, בבקשה!!!
*
מה אכפת לי מהזולת?
לא אכפת לי.
ונראה לי שאני אמורה לשמוח מאוד שהזולת מצליח ומשגשג.
אם אצליח לשמוח בפשטות בשמחת הזולת, אסכים לעצמי למצוא את הייעוד שלי בחיים ואסכים לעצמי להתקדם.
כי מה שתוקע אותי בחיים זו האמונה שאסור לי.
שאסור לי להיות באמת מאושרת.

אם אסכים שמותר לזולת להיות באמת מאושר, שמותר לזולת לחיות באופן נכון עבורו, אסכים גם לעצמי להיות באמת מאושרת.
ואז אחפש את הדרך שלי בביטחון עצמי מלא, בלי לבנות לעצמי מחסומים, אלא אקבל את העובדה שיש קשיים בדרך והקושי והאתגרים הם בעצם אמורים להקפיץ אותי בדרך.
ואם יש אנשים מאושרים עלי לשמוח בכך כי זה מוכיח שמכיוון שגם לי יש חלק בעולם, אז גם אני יכולה להיות מאושרת.

והאושר האמיתי - הוא ההסכמה שלי לעצמי שמותר לי לחיות, להרגיש חלק עם העולם, לתרום בדרכי ולהתקדם מהמקום שלי.
שיתוף - לביקורת אבא.......

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  4  פעמים
למעלה