שיתוף - לביקורת הקו האדום

[אלעזר 1]

ההתרעה של פקוד העורף תפסה אותי בתחנה, 20 דקות לכניסה למרחב מוגן. מיהרתי לבדוק האם ריצה מיידית היא פעולה הכרחית:

"שלום, וברוכים הבאים לטיל-קו, שירות המידע הלאומי לזמני נחיתה מדויקים לטילים בזמן אמת. לחץ 1 לטילים מאיראן, לחץ 2 לטילים מתימן, לחץ 3 לטילים מעזה, לחץ 4 לניהול יעדים מועדפים."

הקשתי 1, סקרן לבדוק איך נראה סטארט-אפ ממשלתי מתפקד, מעדיף לא לדעת מיהו היעד המועדף.

"יעד - תל אביב, דרך נמיר.
טיל בליסטי מאיראן, לכיוון, גוש דן, יגיע בעוד, 12 דקות.
טיל קרקע-קרקע, לכיוון, רמת גן, יגיע בעוד, 14 דקות."

מידע אמין, מדוייק.
תכל'ס, בשאלה של חיים ומוות אין מקום לטעויות.

ניתקתי וחייגתי לקל-קו, אולי אספיק להגיע הביתה לפני מועד הנחיתה המתוכנן של הטיל.

"תחנה - אלנבי פינת נחלת בנימין.
קו 5, לכיוון, קריית אונו, יגיע בעוד, 3 דקות.
קו 18, לבת ים, יגיע בעוד, 25 דקות."

הצצתי בשעון.
שלוש דקות? אוקי, זו כבר הפעם הרביעית שהן עוברות ברבע השעה האחרונה.
קו 18 לבת ים? נפלא. רק חבל שאני גר בבני ברק ולא מתכנן נופש על החוף בקרוב.

התנשפתי לרגע, תוהה אם קל-קו הוא סך הכל שירות מידע פשט או ניסוי מניפולטיבי בפסיכולוגיה התנהגותית.

כי כמו תמיד, כשהמדינה לא רוצה שמשהו יקרה הוא יקרה, מדויק להפליא.
ודווקא כשהיא כן רוצה לעזור היא תשים שלט ‘תודה על הסבלנות’ ותיעלם, כמו אוטובוס סיני חשמלי בתחנה שקטה בצהריים.

אם לא יפגוש חבר מצוות חץ - הטיל אולי יגיע בזמן.
האוטובוס? אולי נעלה עליו כשיעבור בטעות.