שיר הנה הוא

  • הוסף לסימניות
  • #81
לא קשור לאלול.
הסיפור הוא שאני לא חש בנח לפרסם שירים ישנים באשכולות נפרדים.
כאן אני מרשה לעצמי לאבק גרוטאות בלי להשתעל יותר מידי.
זה סיפור מעניין. כי בשבילינו הן ישר מהניילונים, היצירות המופלאות האלה.
אבל בסדר, גם באריזה משומשת הן יפות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #82
מבול שירי המבול הזכירו לי נשכחות.

מִפְּנֵי מֵי הַמַּבּוּל
*********
זֶה רַק אָנִי
וֶאֱמוּנָתִי הַקְּטַנְטַנָּה
שֶׁמִּתְמַהְמֵהַּ -
עוֹבְרִים יָמִים
חָלְפָה שָׁנָה
עָבְרוּ עֶשְׂרִים וּמֵאָה.

וְאֵין תֵּרוּץ וְלֹא סִבָּה
אֵין מַעֲנֶה וְאֵין תְּשׁוּבָה.
זֶה רַק אָנִי הַמְּהַסֵּס -
לְהִכָּנֵס אֶל הַתֵּבָה.

הָרוּחַ כְּבָר מַכָּה בִּי
מָתַחְתִּי חֶבֶל
עַד קְצֵה גְּבוּל.

וַאֲנִי נָס
כֻּלִּי סָחוּט -
מִפְּנֵי מֵי הַמַּבּוּל.

וְרַק עַכְשָׁו
כְּשֶׁכְּבָר נִכְנַסְתִּי -
עָשִׂיתִי כְּכָל אֲשֶׁר צִוָּה.
אָנִי פִּתְאוֹם
כָּל כָּךְ בָּטוּחַ
שֶׁכָּאן אֶת מְקוֹמִי אֶקְבַּע.

לֹא מְשַׁנִּים הַנְּסִבּוֹת
גַּם אִם בַּחוּץ יֵשׁ מְסִבּוֹת.

בָּאתִי בִּגְלַל הַמַּבּוּל-
נִשְׁאַרְתִּי בִּגְלַל הַתֵּבָה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #84
מדהים. ביופי. אפילו יותר, באמירה.
לֹא מְשַׁנִּים הַנְּסִבּוֹת
גַּם אִם בַּחוּץ יֵשׁ מְסִבּוֹת.
שתי השורות האלה קצת פחות משתלבות בניסוח הפיוטי של השיר. לדעתי העניה אפשר להוריד אותן, והמשמעות לא תשתנה.
בָּאתִי בִּגְלַל הַמַּבּוּל-
נִשְׁאַרְתִּי בִּגְלַל הַתֵּבָה.
וואו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #86
יש לי עוד שיר מבול.
השיר הזה נושא עבורי מטען רגשי כבד ומאוד אישי.
זה שיר תחינה. זעקה מעומק הקרביים.
זעקה שלצערי לא נענתה..




שֶׁלֹּא יָבוֹא עוֹד מַבּוּל

אָנָּא -

אַתָּה הִבְטַחְתָּ!

שֶׁלֹּא יִפְלוּ שָׁמַיִם

מֵעָלַי

שֶׁלֹּא תִּרְעַד הָאָרֶץ

מִלְּמַטָּה.

שֶׁתִּתְקַבֵּל תְּפִילָּה

שֶׁיַּעֲלֶה זֵכֶר

שֶׁיַּעֲמוֹד פְּרַקְלִיט

שֶׁיִּתְיַיצֵּב הַסֶּכֶר.

שֶׁנִּפְתַּח חַלּוֹן

וְתֵרָאֶה כְּבָר יַבָּשָׁה.

שֶׁתִּרְגַּע הָרוּחַ,

שֶׁנּוּכַל לָנוּחַ -

בְּבַקָּשָׁה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #89
בד"כ אני לא מעיזה להגיב על שירים באשכול הזה. גדול עליי. אבל הפעם, פשוט נראה לי כפיות טובה לא לכתוב במפורש - תודה.

אַתָּה הִבְטַחְתָּ!
הזעקה הזו, דמעות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #92
יש לי עוד שיר מבול.
השיר הזה נושא עבורי מטען רגשי כבד ומאוד אישי.
זה שיר תחינה. זעקה מעומק הקרביים.
זעקה שלצערי לא נענתה..




שֶׁלֹּא יָבוֹא עוֹד מַבּוּל

אָנָּא -

אַתָּה הִבְטַחְתָּ!

שֶׁלֹּא יִפְלוּ שָׁמַיִם

מֵעָלַי

שֶׁלֹּא תִּרְעַד הָאָרֶץ

מִלְּמַטָּה.

שֶׁתִּתְקַבֵּל תְּפִילָּה

שֶׁיַּעֲלֶה זֵכֶר

שֶׁיַּעֲמוֹד פְּרַקְלִיט

שֶׁיִּתְיַיצֵּב הַסֶּכֶר.

שֶׁנִּפְתַּח חַלּוֹן

וְתֵרָאֶה כְּבָר יַבָּשָׁה.

שֶׁתִּרְגַּע הָרוּחַ,

שֶׁנּוּכַל לָנוּחַ -

בְּבַקָּשָׁה!
מצטרף לנדהמים ומחוסרי האויר. ברצינות.
וביקורת קטנה על היצירה הזו -
השירים שלך מדהימים כולם, אבל זה יוצא דופן.
למה?
כי בכולם הגוף של השיר עוצמתי יותר מהנשמה שלו,
משחקי מילים מדויקים,
הברקות,
ואילו כאן,
המבנה לא בדיוק אחיד,
נאחז פה ושם בשורה שמעל, אבל לא כמיטב המוסרת של שירי @קופי 100 .
הקריעה,
הלחץ,
תחושת המבול ששוטף את הכל בעוצמה שלא משאירה כלום חוץ מחורבן.
וואו, נגעת.

וזה לא פייר שאין לזה אשכול נפרד,
אני מוחה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #93
מצטרף לנדהמים ומחוסרי האויר. ברצינות.
וביקורת קטנה על היצירה הזו -
השירים שלך מדהימים כולם, אבל זה יוצא דופן.
למה?
כי בכולם הגוף של השיר עוצמתי יותר מהנשמה שלו,
משחקי מילים מדויקים,
הברקות,
ואילו כאן,
המבנה לא בדיוק אחיד,
נאחז פה ושם בשורה שמעל, אבל לא כמיטב המוסרת של שירי @קופי 100 .
הקריעה,
הלחץ,
תחושת המבול ששוטף את הכל בעוצמה שלא משאירה כלום חוץ מחורבן.
וואו, נגעת.

וזה לא פייר שאין לזה אשכול נפרד,
אני מוחה!
זה אכן לא שיר. זו זעקה שאיכשהו הסתדרה בשורות.
ותודה לכולם. התרגשתי מהתגובות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #96
  • הוסף לסימניות
  • #97
אני באמת מנסה להבין, מה יתן אשכול נפרד? איזה צורך זה ממלא?
א. כבוד.
לא לך, לשיר.
מה, הוא הרינג שאתה דוחף אותו עם כולם באיזו קופסה קטנה?!
ב. חשיפה/זיכוי הרבים/להנות בני אדם, מה שבא לך.
ג. קל יותר למצוא אח"כ.

עריכה: כל הנ"ל נכתב כאן בשורה אחת...
בעיני, כבוד ליצירה. וגם אפשרות לעוד אנשים לקבל את זה. לא כולם פותחים שוב אשכול ישן בן כמה עמודים. חבל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #98
.
 
  • הוסף לסימניות
  • #99
בעיני, כבוד ליצירה. וגם אפשרות לעוד אנשים לקבל את זה. לא כולם פותחים שוב אשכול ישן בן כמה עמודים. חבל.
בענין הכבוד. נו שוין..
לטענה השניה, אני לעומת זאת מעדיף להכנס לאשכול וותיק ומוכר שאני יודע בערך מה יהיה בו.
כל זה נוסף על הטיעון העיקרי שלי שאלו שירים לא חדשים. שירים שלוח השנה או כל מיני טריגרים אחרים מזכירים לי נשכחות ולכן לא מתאים בעיניי לפתוח עבורם אשכול נפרד.
 
אין מצב שנראה אשכול שיר שלך ולא נכנס. כי נדע מה יש בו. בעצם נדע בטוח מה אין בו - אכזבה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

לאתגר:

לשאלות על האתגר - שימו לב לתייג את @שבשבה.
בהצלחה.
סיפור בהמשכים זוג או פרט
פרולוג

משחק ה"ביג בוס" הסוער הסתיים בניצחונו של יוספי, היא היתה הסגנית. יוספי זרח, מיכלי ותולי קצת פחות.
אלו היו הכללים הבלתי כתובים במשחקים של יעל, חלוקת ניצחונות הוגנת על פני השבת. היא יישרה את הרגל: "שנעבור לשחק על השולחן?" נקישות על הדלת, מיכאל נכנס הביתה, יוספי רץ אליו נרגש כולו לבשר על הניצחון.
הזדקפה, נגשה למטבח וארגנה את הסלטים, שירה נכנסה בפיהוק קורע לב, "אין לי איך להודות לך, יעל".
ורק שכבו האורות, הרבה אחרי ששירה ומיכאל הזדחלו החוצה עם הצרורות, היא העזה לשאול את שירה, רק בלב, אם היא בטוחה שאין לה איך.
הבוקר של יום ראשון תפס אותה, כמו תמיד, עייפה וממהרת ורוטנת. זה הבהיל אותה, כי בשבועיים האחרונים היא רוטנת גם בימי שני ושלישי.
המצבר שלה הולך ומתרוקן והיא לא מצליחה למלא אותו.
שנים של תקוות שהתנפצו לא מרשות לה להמשיך לחלום ולשאוב כוח מהעתיד.
העתיד שהיא ציירה בדמיונה מגיל שבע, והמשיכה לצייר ביתר פירוט בגיל שבע עשרה ובגיל עשרים ושבע.
עכשיו, היא רוצה עכשיו. ממש כמו יעלי שרצתה אי אז יומולדת עכשיו. מי העזה לצחוק עליה?
יעל מתמלאת זעם על הפרה ההיא, מהקלטת של שרה קיסנר ולאה פריד. מה היא מבינה באנשים שנגמרה להם הסבלנות?
בתחילת הדרך היתה מלאת סבלנות, סיימה סמינר. נשמה עמוק, היא למדה ברצינות והשקיעה והרגישה שמגיע לה חופש אמיתי. הפגישה הראשונה שלה היתה רק בחנוכה, היה נחמד ונעים ולא מעבר. והאמת, היום היא חושבת שהיא לא באמת חיפשה את העול הזה. הכסף הלחיץ אותה, נוראות.
זמן שווה כסף, היום הכסף לא מלחיץ, והזמן נושף בעורפה.
בלילה מתקשרת מיטלמן, יש לה קול מרגיז והיא חיבת להבין למה היא הורידה את פוגל, אי שם, לפני ארבע שנים וכמה חודשים.
ואחרי שהשיחה הזו מסתימת, יעל יודעת שגם היא סיימה פרק בחייה. היא לא מוכנה יותר לשאת את זה.
היא מרימה ראש לתקרה, מדבקת כוכב נוצצת אליה, שירה הדביקה אותה אי פעם, בשחר ההיסטוריה.
הייאוש מכה בה.
והדבר הכי מפחיד שזה יאוש מסוג חדש, תהום שהיא לא מכירה.
וככה היא נרדמת.
ומתעוררת עם החלטה.
כולם מוזמנים
גאה בעצמי שניחשתי כבר לפני שבועיים שדוד בן הוא מקסימילאן
נהניתי מכל רגע בקריאה, מקווה שגם אתם
ספר פשוט מטורף
לדעתי - הכי טוב בינתיים מכל הסדרה
ותודה ל
@יונה ספיר על שהוא נגמר בנימה עצובה אך אופטימית מאוד
קצת הפריע לי שהעלילה המרכזית לא הייתה שנת ההתגלות, אלא כל המסעות בעבר / בבועת האוצרים
ושכמו תמיד דני לא הצליח לקבל את המקום הראשון
אגב, האם למישהו זה היה הפתעה שהתפרצות הר הגעש הייתה האר"ן? זה היה ברור לי מהשניה הראשונה
יאללה שוטו
  • שכוייח!
Reactions: טונקס1 //
14 תגובות

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  4  פעמים
למעלה