דיון הלל.

[רץ כצב]

אני מרתיחה מים בקומקום

נושמת עמוק

עמוק

מנסה להיאחז בשקט השברירי

שימשיך

שימשיך

שימש



"א מ א"

הקריאה מצלצלת באוזני

במנגינה הידועה



די!!!

משהו בי פוקע

אני רוצה כבר שקט

שקט!

שקט!!



אני נושכת שפתיים

בכוח

ומשהו מריר מתפוצץ לו בלב



"מה עכשיו?"

אני כבר פחות נחמדה מתחילת הערב



הוא (שוב) רעב

היא מפחדת

ובת השמונה

נזכרת משהו דחוף

שצריכה לעשות עכשיו

עכשיו

אחרת המורה תצעק עליה מחר



"היא לא תצעק, אני אכתוב לך פתק"

אני מתוסכלת

בלשון עדינה



מתנהל משא ומתן קשוח (מצדי)

ועיקש (מצידה)

התוצאות ידועות

מראש

והיא חומקת החוצה בלאט



"אני גם רוצה לצאת!"

והוא גם

המרירות בליבי עולה על גדותיה

והתוצאות ידועות

מראש

כמו משחק מכור



כל ערב זה ככה

כול ערב

כול פעם זה בצורה אחרת

לפעמים הקיטור פורץ החוצה בעוצמה

ולפעמים אני שומרת הכול בתוכי



בסוף האירוע

גם אם הוא עבר בהצלחה

תמיד אני מוצאת את עצמי זרוקה על הספה

עייפה

מרוקנת

וכמובן

מרגישה אימא רעה

רעה



יום אחד בעיצומו של יום

סיפרתי להם על הלל הזקן

לא הסיפור עם השלג

על איך שניסו להכעיס אותו



כמה פעמים שמעתי את הסיפור הזה?

הרבה



פתאום קלטתי אותו

בעומק

השם האיר את עיני

וכמו אלפי ברקים הבזיקו לי בראש

פתאום תפסתי



השם מנסה אותי

אף אחד לא מתכוון באמת לעצבן אותי

בטח לא הילדים החמודים

(בטח לא בשביל כסף...)



אבל זה ניסיון

לא ליום אחד

כמו להלל בסיפור



כול יום

כול יום



אין מזה פרסום

רק השם יתברך ואני בסיפור

והסבלנות שלי

שמשתוקקת להיוולד

כול יום

מחדש



כך נהייתי ביום בהיר אחד תלמידה של הלל

קראתי עליו עוד

התעמקתי בדמותו

והתפללתי הרבה ללכת בדרכיו





נהיה שקט

אני מקווה שזה (סוף סוף) סופי

אחרי הרבה הלליות שהכנסתי הערב

סבלנות

סבלנות



אני מתחילה לקפל כביסה

השקט בחדר הילדים נשמר

משהו בי מתרפה



אני כל כך באמצע

פתאום



"א מ א!!"

(מי כאן הלל? מי כאן הלל?)



משהו ישן ונרגן פורץ בסערה

זה כבר מוגזם!



אני נזכרת שוב בהלל

הוא גם היה באמצע

באמצע

נזכרת בסבלנות שרוצה להיוולד

בניסיון



"אני לא מצליחה להירדם"

(מדוע רגליהם של האפריקנים רחבות?)



די

נמאס

כול הערב היא שגעה אותי

שתשכב קצת בשקט עד שתירדם



הלל הזקן כמו קורץ לי בתודעתי

סבלנות

סבלנות



רגע ליפני שהר הגעש גולש

אני מעלה על פני חיוך רחב

הללי כזה

ואומרת מבפנים בקול חביב ומכבד

"שאלה יפה שאלת בתי"



היא בוחנת אותי במבט נדהם

ואני נועצת בה מבט כנה

סבלן

המבט שבדמיון שלי הלל הביט בטרדן שהפריע לו

באמצע



שנינו מתגלגלות מצחוק

היא

מבינה שמשהו בכללי המשחק השתנה לטובה

ואני

משהו עמוק של סבלנות נולד בי

מחדש

וזה טוב כל כך ונקי

אישי עם השם




שעת ההשכבה נשארה שעת ההשכבה

עם הקושי שלה

אני לא הלל הזקן

עדיין מתפרקת לפעמים

אבל זה כבר משהו אחר

לגמרי




הסבלנות לא נשארה בתחום השכבת הילדים

אט אט היא התחילה ללכת איתי לכול מקום

כול היום



התור במכולת

בבנק

היחס שלי לעצמי

למשפחה

אני נינוחה יותר

פנויה יותר

סבלנית



היום אחרי שעת ההשכבה

גם אם אני לא גומרת עליה את ההלל...



אני נכנסת לחדר הילדים

עוברת בין המיטות

מיטיבה השמיכות

מחייכת חיוך פשוט

ולוחשת לעצמי עמוק ללב

(לא כמו אותו טרדן במעשה שהכניס אור לחיי:

"אם הלל אתה שלא ירבו כמותך בישראל")

שירבו כמותך בישראל

 

[רבקהנ]

וואו!!!! כאלו דברים אני אוהבת.
יפהפה ומדויק כל כך!
מצאתי את עצמי מהנהנת לכל אורך השיר...
מזדהה כל כך עם הסיטואציה
ומתחברת כל כך למסר!
היטבת להעביר אותו ולהוריד אותו לחיים שלנו.
מדהים!
שנזכה...

 

[ר' יעקב ישראל]

תהליך אמין, מדויק ומרגש!
כתיבה מלאה בחן, שיוצרת הזדהות ורצון לחיקוי.
תודה רבה!

 

[רץ כצב]

וואו!!!! כאלו דברים אני אוהבת.
יפהפה ומדויק כל כך!
מצאתי את עצמי מהנהנת לכל אורך השיר...
מזדהה כל כך עם הסיטואציה
ומתחברת כל כך למסר!
היטבת להעביר אותו ולהוריד אותו לחיים שלנו.
מדהים!
שנזכה...

כולנו זוכים
כל הזמן זוכים
ורק עם הדעת הזו אפשר לזכות יותר
ועוד יותר...

 

[רץ כצב]

תהליך אמין, מדויק ומרגש!
כתיבה מלאה בחן, שיוצרת הזדהות ורצון לחיקוי.
תודה רבה!

תודה רבה על המשוב. הוא חשוב ונותן מאוד.

 

[רבקהנ]

כולנו זוכים
כל הזמן זוכים
ורק עם הדעת הזו אפשר לזכות יותר
ועוד יותר...

רק עכשיו אני שמה לב לשם הניק...
זה ממש מבטא את המסרים שלך.
אם אתה רוצה באמת לרוץ ולהתקדם, זה רק בצעדי צב קטנים ועקביים...

 

[מקצה הארץ-:)]

וואו.
מדהים!

מרגיע.. (זה קורה במשפחות הכי טובות)