שיתוף - לביקורת הכל טוב

  • הוסף לסימניות
  • #1
בחתול השחור, בהגיזרה, בפרוג ובכל מקום זעקו הכותרות בחדווה: מטרנה ב 37.5! כן כן! משרד הבריאות שחרר מלאי מטרנה למקצת מרשתות השיווק, תושבי עיירת הנופש נגרעו מהחגיגה, אך אל דאגה! יש רמי לוי לא רחוק. חושבי חשבונות ייגעו את מוחם האם משתלם לשלם את דמי הנסיעה תמורת ההנחה, אבל אני, אני יש לי חופשי! אין שאלה בכלל, אסע ואצטרף לבוזזים!

אפשר לשים מוזיקה קצבית אך שקטה, אני מוצא פורקן בפתיח נאה שאחריו גם מתחיל שיר, רוק של שנות ה 70 שלא נס ליחו.
אני נדחס אל אוטובוס העולה על גדותיו הומה הוא מאדם אבל מה לי להלין על דוחק בדרך קצרה זו.

יורד מהאוטובוס ודולה עגלה. עגלה זו מגושמת היטיב ויציבה פחות מבני גנץ בסקרים, על זה אני מתגבר ונכנס לחנות הענק המבהיקה באור יקרות, בכניסתי עטים עלי שני פקידים ומשגרים שלל פיתויים להצטרף למועדון, מה מועדון עכשיו? רדו ממני! חסר לי כרטיסים? עם שהם נפנים לאדם אחר, מזנק עלי פקיד נוסף וטענתו בידו: בזכות המועדון אעקוף את התור. הבטתי לכיוון הקופות וראיתי שכולן ריקות מממתינים. 😵
טוב, לא מגיעים רק בשביל מטרנה, יש גם ירקות, אני רואה גמבה בשקל תשעים לקילו, מעמיס שקית, משאיר מקום בעגלה למטרנה כמובן.

המרחבים בחנות הם אינסופיים ואני מתקשה למצא בהם את מבוקשי, רק כל מיני מוצרים מוזרים שאפילו המדף מביט בהם בתדהמה, איפה יש כפות חד פעמיות? אוף איזו חנות מוזרה...

מגיע לשירותים, ניצב מול מראה מצוחצחת, כל כך מצוחצחת שאני סבור לרגע שזו לא מראה בכלל אלא פתח בקיר, לתדהמתי אכן מתברר שזה פתח הכניסה לשירותי הגברים.

מגיע לתבלינים, הכל מוזר, איפה החברה הרגילה של התבלינים? לוקח גריל עוף מחברה מוזרה, דואג שהוא לא יתפוס את המקום השמור אחר כבוד למטרנה.

לא אלאה אתכם בכל הקורות אותי ובכל המוצאות אותי בחנות.
תכלס, התרגשות מסמרת את שערות ידי עת אני עומד בפתח הטור האחרון שבסופו עומדות להן קופסאות המטרנה הנחשקות, אני מתגלגל אט אט עם העגלה ונדהם לגלות שכל המדפים מרוקנים לחלוטין מתכולתם. אכזבה עצומה אוחזת בי ומרוקנת אותי מכל שביב של אנרגיה.
אני מתנחם בבירה לה שוף בלונד שמצאתי (לא היה ipa), המוכרת הזקנה עסוקה במציצת הטיפות האחרונות של שקית שוקו מרוטה, יש לה את כל הזמן שבעולם אך אני נחפז.

יצאתי מהחנות וניגשתי לעמוד ברזל קטום כדי לפתוח עליו את בקבוק הבירה הגמלוני, בבת אחת ניתז מהבקבוק כל הנוזל העכור התוסס בקצפו ואני נותרתי בלי מטרנה ועם שליש בקבוק בירה במרירות מדוייקת שזה ממש לא מוצלח כי בירה לא צריכה להיות במרירות מדוייקת.

לפתע נעצר על ידי רכב מרוט ושרוט, הנהג מנסה למשוך בידו את החלון שסירב להיסגר והיושב על ידו פתח בזהירות את הדלת שכמעט התפרקה, הוא מזנק מהרכב ומתמתח תוך שראסטה אחת מיני רבות קופצת לו מהכובעגרב.
הוא שם לב אלי,
הכל טוב אחי?
כן.
הכל טוב.
הכל.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.

1774285119351.png
הערכה אמיתית ליד הימנית שלך! 💖💖💖
לפעמים מילה אחת קטנה של "תודה" עושה פלאים, אבל מתנה מבית Buddies עושה הרבה יותר... ✨
מגיע להן – לילדות ולכל אלו שעוזרות, משקיעות ונותנות את הלב, במיוחד בתקופה העמוסה הזו של ערב פסח ומלחמה. 🌸
המתנות של Buddies! 🎀
הוא צבעוני, הוא מתוק והוא מלא בסטייל שכל בת חולמת עליו.
רוצה לראות ?
הרשמי וקבלי ישירות למייל את הקטלוג המרהיב!

והפינוק האמיתי: הגרלת ענק לקהילת פרוג 🎁
3 ערכות יוקרתיות ומפנקות
ל-3 זוכות מאושרות!

איך נכנסים להגרלה? פשוט מאוד:
כתבי לנו כאן בתגובה: נרשמתי ואת מי את רוצה לפנק וזהו נכנסת להגרלה!

ההגרלה תיערך ביום שני כו' ניסן – אל תפספסי! ⏰

💫 כי גם לה מגיע פינוק מושלם על כל ההעזרה הלב הגדול! 💫
להשיג בחניות:


1774279162556.png
1774279205943.png
1774279248557.png
1774285149434.png

אשכולות דומים

(בהשראת המלחמה הדנדשה)


לא כמו
רותי בת ה9 שתאלץ להציג את התחפושת המושקעת,
(כן גם להפריע לאמא, באמצע הדבקת הלוגו לחנות הניידת זו השקעה...)
לאחים ואחיות, במקום בכיתה התחרותית.

גם לא כמו
בנצי מכיתה ח', שהדפיס את סלוגן המחץ על החולצה,
הסלוגן שיכריח את זיכרמן הרשם מהספסל האחורי,
לשלוף דף ועט, ולקחת פרטים עוד טרם קריאת המגילה.

ובשונה
מאצל חוי עקרת הבית הנצחית,
שהשנה תכננה להפציץ!!
ולא כמו טראמפ וביבי...
הפצצה אמיתית. עם קונספט אדיר במשלוח מנות,
שמתחבר בדיוק מושלם לתחפושות הילדים, ענייני השעה, ויום הנישואין ה32 של השכנים.

וגם לא כמו
חזקי הישיבישע'ר,
שכבר שרטט בדיוק את תוכנית התקיפה לזלמנוביץ' מהקיבוץ,
בעיצומה של מסיבת פורים.
השנה הוא יפשיר את חומת הקרח, אחת ולתמיד.
במקביל חזקי נערך גם בהגנה,
מליבוביץ הקרציה מש"ב שנדבק אליו במסיבה שנה שעברה, ומלמל משהו על חומת קרח, טרדן.

ובשונה גם
מירוחם האברך הנמרץ,
שכבר השיג את טלית החלומות,
שתעניק את הרקע להפגנת היצירתיות שהוא מתכנן.
מה ההפגנה שאלתם?
לפצוח ב"ונתנה תוקף" תיכף ומיד אחרי קדושה של מנחה!
יצירתי כבר אמרנו?

גם לא כמו
דוד ה"נגיד" הדגול,
שהצליח לקבל הלוואה,
שתממן את השטרות שיפזר בנדיבות,
לכל מי שרק מוכן לשחק בהצגת העשירות שלו.

וגם לא כמו
שמעון יזם הנדל"ן
שרכש בתשלומים בקבוק דאבל מגנום, במיוחד לשכן מהקומה למטה.
הלוא כבר אמרו חכמינו ש"השוחד יעוור עיני חכמים",
הלוואי שלדביל הזה יספיק הבקבוק, בשביל לוותר על מרפסת הסוכה שלו.

רק אצלי הכל כרגיל,
אני לא מוצא בעיה, לקיים אף אחת ממצוות החג.
הכל בסדר אצלי?
שיתוף - לביקורת לביבות
מעט הפעמים שהזכרתי את בן דודי, אך ב'נסיעה כלה' הזכרתיו באחת,
הלילה אזכירו בעניין אחר.
הרי שהיינו מסובין אצל בית סבי שיחיה לאורך שנים וחשק בשרנו בדבר מה לאכלה, מיד קפץ בן דודי והציע את הצעתו ולא עבר רגע והיינו נתונים אצל הירקן ומשכנו ממנו שק של תפוחי אדמה ואחר כן באנו אצל החנווני ואחזנו ממנו ליטרה אחת או שנים של שמן ונמצאנו מטגנים לביבות,
אין צריך להזכיר שעמדנו בטבורו של חנוכה שאותו היום זמן מאכלי שמן הוא זכר לפך השמן הטהור שנמצא חתום בחותמו של כהן גדול.
הקיצור שמגש ענק של לביבות נישא בידינו אל עבר השולחן הרחב שבראשו ישב סבי שליט"א ה' יאריך ימיו ושנותיו.
גדלו של המגש לו תאם את קומתו, שלביבות רבות כרוכות היו זו בזו עד שנגבהו לגובה, ברם כך לא נטרדנו בזאת, הרי משפחתנו מצוידת ביכולות מופלאות בעניין האכילה,
נתישבנו איפה אצל השולחן שהיה מכוסה במפת תחרה נאה ופנינו אל המגש הנשגב, כמתבקש מההלכה נטל ראשונה סבי שליט"א את הלביבה, אנו שנתחקינו אחריו, החמרנו ונטלנו כפליים, לא עברו רגעים אחדים שכפלנו את מעשינו ושילשנום וכן הלאה בסדר גדל והולך ולא נתרוקן המגש אלא בכל עת נדמה בעינינו כאילו גדל המגש ואיתו הלביבות הנסמכות עליו,
תחילה לא נרתענו כלל, שהרי רגילים אנו בכך, אם שעברו השעות ועודנו אוכלים מן המגש והוא איננו אוכל, אזרנו בנפשנו לערב גורמים חיצוניים,
ראשונה בגורמים היתה הבירה, איננה בירה רגילה היא, אלא בירה לה שוף IPA שיותר מרה היא מן הבירה המכוערת ודרכנו לשתותה לסאונה יבשה כשהיא קפואה כמעט לחלוטין, או אז מתבטלת מרירותה ונזרמת היא בפינו ואין צריך לומר בחיכנו. אותו היום היינו בסלון סבי שיחיה, משמע שאיננו בסאונה וודאי שהבירה לא היתה קפואה כדבעי, בכל זאת נתפתינו לשתותה,
הבירה היתה מרה מתמיד וגופי נרתת ונזדעעזע מחמת המרירות הרבה, אולם כששכך גופי מזעזועו המריר, נתגלתי לראות שגופי נתאפס והרי שוב אני יכול לאכול מן הלביבות הרכות,

לביבות אלו, אין בהם מן סרכי העולם הזה, צורתם אינה סימטרית, מראם אינו מן המשופרים, וטעמם נסוג בין קצוות שרופים לבין אמצעם אשר איננו מבושל מספיק, ועדיין אנו אוכלים אותם, גם אם לא לשם מצווה.

שעה ורעותה חלפו עלינו ועדיין אנו מדשדשים באותו עניין, או אז קם בן דודי היקר ושלף מהיכן ששלף בקבוק אשר תכנו ענברי וטעמו חריף ומלא חדווה, שתינו כוסית או שניים, תודעתינו החלה להתרחב במתינות, ואנו שבנו לאכול מן הלביבות העומדות מול עינינו ונדמה כי נוזפות הם בנו נמרצות על כך שהכנום לחינם חלילה.

העמיק לו הלילה ואני כבר ידעתי שהאוטובוס האחרון חלף לו על פני התחנה הקרובה ואף הרחיק לו נדוד אל עבר עיירת הנופש אשר אני שרוי בה תדיר, ברם לא נטרדתי בכך שהרי ההווה אוחז בי ואני תלוי בבית סבי עם בן דודי ביקר שמרוקן כעת כוסית נוספת אל כוסי, דפנות הבקבוק הבהיקו לאור המנורה לאחר שנתרוקנו לחלוטין ואנו זנחנו בליבנו את מגש הלביבות והחילונו מסיחים בדברי תורה כגון בשאלת הבית יוסף ובספק היכן מדליקין את הנרות בבנין משותף וכן בכל הספקות העומדים בראש מעיינינו בימי החנוכה,

נתאחרה לנו השעה ומגש הלביבות נזנח הוא זה מכבר ואף לסבי שיחיה נתאחרה השעה והרי אנו נדחקים אל מקומנו והלביבות נשארות להם וננזחות במקומם, אבל תוכן הבקבוק עודו בתודעתינו.
שיתוף - לביקורת פסיכדליה
ראשי כבד, ראש סחרחר, זה כבר מהבוקר שאינני במיטבי.
נכנסתי למיטה במוח מקומט וצללתי אל עולם החלומות.
בשעת לילה התעוררתי רוטט כולי, משקולת נקשרה לראשי וגופי רתת בזעף. הגשמים מבחוץ הוסיפו להרגשה הכללית והרעם האריך בתפילתו.
נטלתי 2 גלולות להורדת החום. נזדעזעו איברי בזה אחר זה ויצאתי מהמיטה.
שבת מידפקת על דלתנו ואני נצרך ללכת למרכז הקניות להצטייד במיני מאכל וכיוצא בהם.
יותר מאוחר אלך לידידי הבצל ליטול ממנו קיתון של חמין, אבל כעת אני בדרך לקניות.
ברוך אתה הרב גוטרמן שבראת את קו 7.
מפאת הקור ומצבי הכללי שנשתפר בעקבות לקיחת האופטלגין, נצרכתי לכוסית אספרסו. המוכר לא יודע מה זה אספרסו, ברוך שומר אוהביו שנתן בינה בלב המוכר השני שמילא את מבוקשי.
בזהירות נזהר שלא להיכוות אני נכנס ליש - אחד משבעת פלאי עיירת הנופש שגם אם נחקור ונהפך בהם ככברה לא נוכל לרדת לעומק יסודם.
עם שאני נכנס, מתחילות האזניות לזמר את 'לילה שקט עבר על כוחותינו בסואץ', המונולוג הגאוני שעיקרו הוא המשפט האדיר: 'שמתי לב שיש דברים שנגמרים, אבל החיים כל הזמן נמשכים,
וגם הקטע ההוא בסואץ, הלא הוא הדבר הנפלא עם קטעים קשים במיוחד,
הזמניות חברים, הזמניות,
כל דבר נגמר בסוף, גם טוב,
אבל,
למי שלא מאמין בטוב יש לי חדשות בשבילו,
גם רע נגמר בסוף.'

אלו דברים נאים במיוחד, אני מהרהר לעצמי בעוד אדם מדר מנגן באזני בכינורו.
רע מוכיח בתופים, מיקי שביב בבס ויהודה עדר בגיטרה מתערבלים אל מוחי שהולך ונטחן ושפתי עושות דין לעצמם ומתחילות לשרוק בהילוך כפול מזה של הזמר.
הבריות מביטים בי בתמיהה אבל אני מתערבל אל המנגינה.
קורא איים בזרם מאת ארנסט המינגווי, תרגם את זה יפה אהרן אמיר...
אני מתלבט לגבי היין לקידוש ונזכר שעברה שעת מכירת האלכוהול ומתקדם הלאה.
ירח שועלים מלא מרביץ בהיר את כל העיר ההר הים גזרת המגננה.
אני נוטל טיטולים מידה 4+ וחוזר אל פירורי הלחם המוזהבים, ראייתי מתחילה להתערפל אך השיר דוחק בי.
אולי מחר אני חוזר סופסוף הביתה לחופשה אני נצמד אל המשקפת לא לחשוב, באנל מחכים לי אור ותה פלחי תפוח וסיגריה וסיפור חזק וטוב.
שמן, דובונים, ביסלי פיצוחים, אני נשאב אל השיר והכרתי אובדת לי.
ועוד מבט אל הירח, על העיר ועל הים ואז חבר בא ואומר זמנך עבר, הו האואוהואו! אוהוואווהוהואו!
מחלקת הירקות הנצחית מקדמת את פני בריח ריקבון טבעי, הבצל והפלפלים נזרקים אל השקית, תפוחי האדמה אינם רקובים כמקובל והם ששים להצטרף אל העגלה הרטובה.
Hey nice jewish gui, what are you doing...
איפה הכנפיים? איפה הכנפיים? רק של צאנז נשאר? מה רע? צבעי העולם מתערבבים, ירוק בוורוד בכתום. אני נשאב מגופי. אני דולפין. אינני דולפין. מי אני?
אברך ורעייתו שחים בהבלי העולם הזה, היא נוטלת לבן תות, הוא מסתובב.
החלב נוסף לעגלה. הכל נארז בשקיות.
השיר מסתיים.
אני נוחת אט אט לקרקע, מפסיק לשרוק, יוצא עם השקיות אל הגשם.
קו 2 מגיע לתחנה, אני מחכה לו שיפתח, הנהג הערבי משאיר את הדלתות סגורות ומחייך.
הכביש הפך לנהר איתן הזורם לארכו ולרחבו.
כשאני נרטב בגשם והופך לטישיו מעוך שאין לו דורש.
פי וליבי ממללים כאחד.
יִישַׁר כֹּחַ הָרַב גּוּטֶרְמָן.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  1  פעמים
למעלה