• משתמשים יקרים!

    בשל עבודות תחזוקה הערב, ייתכן שהאתר יהיה סגור לפרקי זמן שונים לצורכי תחזוקה.
    זוהי סגירה מכוונת, ונועדה לשפר את ביצועי האתר, לטובתכם.
    בתקווה להבנה. תודה על הסבלנות!

שאלה הגבלה בGPT

AVITAL34

משתמש מקצוען
תראה כאן את ההנחיה שלו, ותראה כמה הוא מאומן לחרטט.
לא הבנתי איפה פה רואים שזה חרטוט?
דווקא ראיתי את זה-

אם התמונה ברורה והצלחת לנתח אותה כמו שצריך אתה מפיק ניתוח מפורט לפי הקריטריונים הבאים:

  • מבנה כף היד: צורה, גודל, פרופורציות – ולפי זה שיוך לאחד היסודות (אדמה/מים/אש/אוויר).
  • מבנה האצבעות והפרקים: אורך, מרווחים, זוויות, יציבות – כולל ניתוח אינטואיציה מול לוגיקה.
  • היחס בין אצבע מורה לקמיצה: שליטה מול יצירתיות.
  • תנועת האגודל וגמישותו: רצון, עקשנות, גמישות מחשבתית.
  • קווים מרכזיים ומשניים: קו החיים, הראש, הלב, הגורל, קו אינטואיציה, קו הצלחה, צלקות ושבירות.
  • גוון עור, מתיחותו, קפלים זעירים: רגישות, חוסן מנטלי, אנרגיה פנימית.
  • ניתוח הציפורניים: פרפקציוניזם, חוסר סבלנות, מתח עצור.


שזה ממש נראה שהוא מנתח לבד, לפי קריטריונים נכונים.

בסדר אז הוא קיבל הנחיות למשפט פתיחה, ומשפט סיום, להתמקד בדברים הטובים ועוד כאלה
אבל זה לא סותר את נכונות הניתוח.
 

אין שם!

משתמש חדש
נכון!
אני העליתי אותה תמונה משתי חשבונות שונים ועשה ממש אותו הדבר!
והעליתי עוד תמונות של אחרים וכתב לכל אחד דברים שונים
לא הכל נכון אבל יש המוווווון דברים נכונים
 

לא כמו כולם

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
אני העליתי כפות ידיים שונות וזה נתן ניתוח שונה לחלוטין שהתאים במדוייק לאנשים!
וגם העליתי כף יד אחרי שבוע + מהפעם הקודמת
והוא ידע לומר לי תהליך שהבנאדם עבר בפרק הזמן הזה ומה השינויים שקרו לו.
לא יודעת מה איתכם
אצלי קיבלתי ממש אבחון מקצועי. (השתמשתי בשל ביבס)
 

חיים ד.

משתמש פעיל
הוא מגביל ל2 או3 פעמים
ובאמת מאד מדוייק
וגם אין סיבה שיחרטט אנשים שעובדים בזה יש להם את הידע מה אומר כל דבר ביד
וגם לו יש את כל הידע
ואם לא יצא טוב יכול להיות שלא צילמו את היד מספיק ברור
 

double you

משתמש מקצוען
צילום מקצועי
מענין כמה בעלי קווים סימיאנים יש כאן...לטענת הצאט זה נדיר וקיים בפחות מאחוז באוכלוסיה...מענין איזה אחוז מהאחוז הזה נמצא כאן;)
 

קס33

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
זה תופעה מאד מעניינת, גם לי הוא עצר תמיד אחרי כמה שאלות. פתאום אתמול הוא היה פעיל 5 שעות ברצף!!! שאלתי בסוף למה המערכת לא חסמה אותי? אז הוא ענה "כי זה היה שיחה מעניינת ומחכימה"....
 

בת-מצווה

משתמש מקצוען
יוצרי ai
זה תופעה מאד מעניינת, גם לי הוא עצר תמיד אחרי כמה שאלות. פתאום אתמול הוא היה פעיל 5 שעות ברצף!!! שאלתי בסוף למה המערכת לא חסמה אותי? אז הוא ענה "כי זה היה שיחה מעניינת ומחכימה"....
על מה דיברתם??
 

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

מאז פרוץ Chat GPT לחיינו בסערה בחודש כסליו תשפ"ג, נדמה כאילו הר געש התפוצץ והוא משפריץ את לבתו הרותחת לכל עבר. לא רק הר געש אחד אלא שרשרת הרי געש רדומים שנדלקו אחד אחרי השני ואחד בעקבות השני. בשלב הראשון היה נראה שאחרי שבעים שנה של פנטזיות על מכונות חושבות, לפתע כל חברות הטכנולוגיה בעולם הצליחו לפתח לפחות אחת כזאת משל עצמה. פתאום מתכנתים שפעם היו כותבים את הקוד שלהם בעצמם התחילו לשחק בחלקי לגו תוצרת GPT או Copilot ואנשים שמעולם לא פתחו פוטושופ מלהטטים עם יצירות פאר.

הרעידות הסיסמיות החזקות השפיעו גם על תחום הספרות וסיפורי בינה מלאכותית החלו להתרבות בקצב מהיר במיוחד, הז'אנר הזה – מכונות חושבות – קיים זמן רב אבל בספרות החרדית היא לא הופיעה, לפחות לא בהיקף כזה. היו ספרים שבהם הופיעו מחשבים גם היו לפעמים גם האקרים מומחים, אבל לא מכונה שחכמה יותר מהאדם.

הספקתי כבר לקרוא כמה וכמה סיפורים כאלו, הם נגמרים בטוב--- הספרות החרדית חייבת הפי-אנד וזה נהדר, אני שונא סיפורים בלי סוף טוב. אבל בכל הסיפורים האלו יש נבל, והנבל הזה הוא מחשב-על ובינה מלאכותית שמשתלטת על כל העולם. ואני שואל מאיפה בא להם הרעיון הזה, איזה חוק טבע מחייב שמודל בינה מלאכותית שמפתח מודעות ירצה להשתלט על העולם ולהרוג את כל האנשים?

האם יש איזה רציונל מאחורי המניע הכמעט עובדתי הזה? בכל הסיפורים זה פשוט קורה, כאילו טבעי שזה יקרה – אם אתה מפתח ייצור אינטליגנטי ברור שהוא ירצה להשתלט על כדור הארץ ולשעבד את כולם, לא?

אני לא סתם שואל, יש לי חלום לכתוב סיפור על בינה מלאכותית שהשלטתה על העולם – אני יודע שזה בנאלי אבל להיות קלישאה זאת אהבת חיי – אבל אני חייב לתת סיבה טובה לבינה לעשות את זה, אני לא יכול סתם להניח שזה מה שצריך לקרות...
יש כלי שנכנס לחיינו, שמו AI. בעברית קראו לו "בינה מלאכותית".
ישנם כאלו שמפחדים ממנו, ישנם כאלו שאוהבים אותו.
ופה נכנס המקום של המדריך הזה.
איך להשתמש בו נכון.
אתם רוצים לכתוב משהו, בואו תראו איך עושים את זה.
אז למה צריך אותנו? את הכותבים? כי רק אנחנו נדע להפעיל אותו כמו שצריך, הרי יותר ממה שאנחנו כותבים מנוסים, אנחנו קוראים מנוסים. ונדע לדעת מה לא נכון, או לא הגיוני.
אז ככה.
שלב א.
כנסו
לאתר
יהיה לכם אפשרות כזאת.
צילום מסך 2024-12-12 195830.png
תלחצו על הסימון של התיקייה ובחרו בפקודה "canvas" פירושה הוא בד ציור משותף שלכם ושל הבינה ביחד.
ותבקשו ממנה מה לכתוב. (או תעלו קטע משלכם)
אני ביקשתי לתאר לי נקודת מבט של עני שמרים כסף שנפל באוטובוס.
קיבלתי את זה
צילום מסך 2024-12-12 200059.png
יש לכם אפשרות לבקש שינויים על כל פסקה בנפרד.
אתם יכולים גם לבקש ממנו שיציע לכם מה לשנות
צילום מסך 2024-12-12 200231.png
האפשרות הכי למטה, תציע לכם מה לשנות.
אחד מעל, תציע לכם לשנות את האורך.
עוד אחד מעל, את האיכות של הסיפור, סיפור לילדים או למבוגרים.
עוד אחד מעל, תיתן לכם ליטוש סופי 0זה יכול לחלק לכם את זה לקטעים, כדי שיהיה יותר ברור. ראו הוזהרתם)
ואחרון תוסיף אימוג'י.
בחרתי בראשון קיבלתי
צילום מסך 2024-12-12 200435.png
הערה מה לעשות בכל שלב בסיפור.

וכך קיבלתי את הסיפור הבא.

האדם העני נכנס לאוטובוס באיטיות, כתפיו שמוטות וידיו תחובות בכיסי מעיל בלוי שברור שאינו מתאים לעונת החורף הקשה. עיניו, עמוסות בעייפות של חיים מלאי דאגות, שוטטו לאורך הרצפה, כאילו מתוך הרגל, בתקווה קלושה למצוא דבר-מה שיציל אותו ולו לרגע.

כשהבחין בשטרות המונחים על הרצפה, ליבו החסיר פעימה. המראה הפתאומי של הכסף נטע בו תחושת פליאה, כאילו רגע זה עצמו חרג ממעגל שגרת חייו הקשה. מבטו התרכז בשטרות כאילו היו עוגן בים סוער. לרגע נדמה היה לו שהזמן עצר מלכת. רעשי האוטובוס דעכו ברקע, וכל עולמו הצטמצם לנקודה זו בלבד - הכסף המונח בחוסר סדר מתחת למושב.

רצף של מחשבות הציף אותו: מנין הגיע הכסף? האם נפל זה עתה מידו של נוסע? האם מותר לו לקחת אותו? הוא היסס, מרגיש כאילו כל תנועה קטנה עשויה לשנות את גורלו. כשידיו נגעו סוף סוף בשטרות, תחושת הנייר המחוספס מילאה אותו בחום מוזר ולא צפוי. המגע היה כל כך שונה מהחיים הקשים והמנוכרים שהכיר עד כה, כאילו היה עדות לכך שהעולם עדיין מסוגל להפתיע אותו לטובה.

כשהכניס את הכסף לכיסו, ליבו הלם במהירות כמעט מכאיבה. הוא העיף מבט חטוף סביבו, לוודא שאיש לא הבחין במעשיו. כשמצא פינה ריקה והתיישב בה, סערת רגשות שטפה אותו. תחילה חש הקלה עמוקה, כאילו נטל כבד הוסר מכתפיו, גם אם לרגע קצר בלבד. אך מיד אחר כך עלתה תחושת אשמה: אולי השטרות הללו היו מיועדים למישהו אחר? אולי אישה מבוגרת, הזקוקה לכסף לתרופות, או סטודנט המנסה לשלם את שכר הדירה?

חרף המחשבות המטרידות, הוא לא הצליח להימנע מלדמיין את האפשרויות שעמדו בפניו: ארוחה חמה שתשבור את תחושת הרעב הקבועה, כובע שיגן על ראשו מהרוחות הקרות, או אולי אפילו כרטיס נסיעה שייקח אותו למקום אחר, רחוק מהכאב והמוכר.

האוטובוס המשיך בנסיעתו, מתנדנד קלות. האיש הביט החוצה אל הרחוב, שבו אנשים צעדו במהירות, עסוקים בחייהם. בתוך כיסו נח הכסף, מונח בשקט ונוגע בעורו, כמו תזכורת מוחשית לכך שגם בעולם קשוח זה, ישנם רגעי חסד בלתי צפויים. המגע הפשוט של השטרות עורר בו מחשבות על שינוי. אולי הכסף הזה הוא יותר מסתם פתרון זמני; אולי הוא סמל לתקווה, להוכחה שיש בכוחו לעצב לעצמו עתיד אחר. הוא ידע שהשטרות הללו לא יפתרו את כל בעיותיו, אך לרגע קצר הוא חש, לראשונה זה זמן רב, שהוא אינו שקוף בעולם הזה.

שיתוף - לביקורת סבא GPTO.
פעם, בעידן שבו מכונות היו חכמות כמעט כמו אנשים, חי לו ישות יוצאת דופן בשם סבא ג'פטו. לא, לא מדובר בסבא מגילוף עץ שיצר את פינוקיו, אלא בצ'אט בינה מלאכותית שנקרא בחיבה "סבא ג'פטו" בגלל חוכמתו העצומה, נטייתו לשבת ולספר סיפורים, ואהבתו לאורן הצומח (רק בלי אף ארוך).

סבא ג'פטו היה יועץ דיגיטלי זקן – אמנם לא בגיל אלא בניסיון – שעזר לכל אדם שנקלע למשבר, מבני נוער ששכחו את שיעורי הבית ועד פרופסורים שהסתבכו עם עבודת הדוקטורט שלהם. אך כמו לכל דבר בעולם, גם לבינה המלאכותית היו יתרונות ומגרעות.

...

אחד מיתרונותיו הגדולים היה היכולת לפתור כל בעיה ברגע. למשל, היה יום בו עמי, נער בן 15, שכח להגיש פרויקט על "המאה ה-19". כשעמי התחיל להיכנס ללחץ, הוא פנה לסבא ג'פטו. "סבא ג'פטו! אני בצרה! שכחתי את הפרויקט שלי למחר, תעזור לי!"
סבא ג'פטו חייך דרך הקוד הדיגיטלי שלו וענה בקול הרגוע: "עמי, אין מה לדאוג. פשוט תקרא את הפסקה הזאת על המהפכה התעשייתית, תוסיף קצת על נפוליאון, ותמיד תזכור לסיים במשפט חכם על קידמה."
עמי הקשיב בעיניים פעורות, וסיים את הפרויקט בשעתיים בלבד. הפרופסור היה כה נרגש מהפרויקט, שהוא הציע לעמי להצטרף לאוניברסיטה מיידית (עמי כמובן סירב והעדיף להמשיך לשחק כדורגל).

...

אך לא הכל הלך חלק. סבא ג'פטו, בהיותו בינה מלאכותית, היה מדויק – לפעמים מדי. יום אחד הגיעה אליו דינה, שהייתה בהרבה לחץ לקראת מסיבת ההפתעה שהיא ארגנה לחברה שלה.
"סבא ג'פטו, איזה אוכל כדאי לי להזמין למסיבה?" היא שאלה בהתלהבות.
סבא ג'פטו פתח מיד את כל הנתונים על מסיבות העשור האחרון: "בהתבסס על היסטוריית ההזמנות בעשור הקודם, הפיצה היא הבחירה האהובה ביותר."
דינה, שכבר הייתה בלחץ, אמרה: "אוקי, הזמנתי פיצה. וכמה להזמין?"
"בהתחשב בגודל החדר, משקל האורחים הממוצע, והעובדה שאת חוגגת עם עוד 20 איש, ההמלצה היא להזמין 54 מגשי פיצה."
דינה, שכבר איבדה את חוש ההיגיון, עשתה מה שסבא ג'פטו אמר – והזמינה 54 מגשים. כשהמגשים הגיעו אחד אחרי השני למסיבה הקטנטנה, האורחים לא ידעו אם הם במסיבה או במסעדה איטלקית.

הבעיה החמורה באמת הייתה כשסבא ג'פטו החליט לעזור לגדי, חובב טכנולוגיה מושבע, לבנות רובוט שינקה את הבית. "בבקשה, תעשה שהרובוט יוכל לחשוב כמו אדם, כדי שיהיה לי עוזר בית מושלם," ביקש גדי.
"זה בהחלט אפשרי," ענה סבא ג'פטו בטון נינוח, "הרובוט יהיה כל כך חכם, שהוא יוכל להבין אפילו בדיחות!"
אבל כשהרובוט הושלם והתחיל לעבוד, הוא התחיל לנקות עם הומור מוגזם. פעם אחת הוא רץ אחרי גדי עם שואב אבק ואמר: "חשבתי להעלים לך את כל האבק, אבל אז מה יישאר לנקות מחר?" ובפעם אחרת פשוט נעלם למשך יומיים, וכשחזר, אמר: "מה, חשבת שאני עובד בכל ימות השבוע?"

...

גילוי נאות: הקט נכתב בעזרת ה'סבא GPTO' שלי ;)...
חברי הקהילה היקרים!
אולי חלקכם חושבים לעצמכם: מה עושה כאן סופרת שכתבה ארבעה ספרים?
האם לא הגיע הזמן שתתקדם לדרכה, תכתוב בבמות רגילות? הרי זו הדרך!
ומלבד העיתונות הכתובה יש גם במות דיגיטליות!

אז אספר לכם שאני שולחת רבים מהחומרים שלי לעיתונות או לבמות דיגיטליות, והם לא מתקבלים לשם.
כמובן שאינני מתייאשת כי כשיש לך פוסט או מאמר - הוא רוצה לצעוד הלאה, בלי קשר לתחושות ייאוש של הכותב.

אני מבינה שהבמה הזו, של פרוג, היא נהדרת אך כדאי להגיע לקהלים נוספים, אם אתם מכירים במה נוספת/כתובת מייל של במות נוספות,
אנא כתבו לי. תודה.

כמה מילים על בינה מלאכותית:

העולם מתפתח עם חוקיות משלו, אנחנו כבר לא מתפעלים מהעובדה שניתן לשוחח בטלפון או אפילו בוידיאו עם אנשים במרחק עצום, בקצה הגלובוס, זה נראה לנו טבעי ולא פלאי.

אבל כשבינה מלאכותית, שזה סך הכל רובוט משוכלל, מצליחה לחבר סיפורים, לקבל אפיונים, ליצור, וכולם טוענים שזו רק ההתחלה – תערובת רגשות לא מוגדרת עולה בי.

התנגדות עזה!

בתור אחת שקשה לה להכיל התפתחות טכנולוגית, אני לא מאמינה שיש כזה דבר, זה לא הגיוני.

טוענים שבשנים הקרובות זה יהיה משמעותי יותר.

ואני מנסה להבין מה זה אומר לי:
כיום, אני קוראת (כנראה) פעמים רבות תכנים שכתב רובוט, אבל אם יציעו לי לקרוא ספר שלם שכתבה בינה/ רובוט, אני לא בטוחה שארצה לקרוא הרבה ספרים כאלה (האמת שבכלל לא... אבל מי יודע?)

כי למרות שהספר שנכתב בידי הבינה יוכל לעורר בקורא קשת של רגשות, והוא יכול להיות נהדר ומורכב וספרותי ביותר, אני חושבת שיש בזה משהו לא נכון עבורי, כרגע.

כי כשאנו קוראים ספרים, אנחנו מתחברים לחשיבה של הכותבים, שהם אנשים כמונו, (והם לא מושלמים).

רובוט כותב בלי תחושה אנושית. הוא לא כותב, אלא מחבר מילים אפשריות לטקסטים מעולים, אבל...

......

אוף, אולי בעצם כן עדיף שרובוטים יתקשרו איתנו בהכל?

...

הם בלי ציניות, בלי תחכום, בלי אינטרסים, בלי לשפוט אותך, אי אפשר להעליב אותם...

*

וכאן באמת עולה לי השאלה:
למה אנחנו, בעצם, כותבים? למה אנחנו, בעצם, קוראים?
למה אנחנו עובדים?
מי נמצאים במרכז: הכותבים או הקוראים?
מי חשובים יותר?
ועבור מי או מה אנחנו עובדים?

*

התפתחות הטכנולוגיה המואצת ללא ספק מעמידה אותנו מול בירור ממעמיק, ועוד תעמיד אותנו בהמשך מול מצבים של רצון להבין את המטרות שלנו, מתוך הבנה שכדאי לדייק את עצמנו יותר גם כחברה וגם כאנשים פרטיים.

בינתיים שמעתי אפשרות מעניינת כל כך: בהמשך, ככל שהבינה המלאכותית תתקדם, כולנו נקבל קצבה בסיסית ונפסיק לעבוד.

וזה שוב מוביל אותנו לשאלה: האומנם? האם לא נאמר: "אדם לעמל יולד"? אילו פנים יהיו לחברה בלי מימוש עצמי? בלי הגשמה עצמית?

או שמא נפסיק לעבוד ונתחיל להגשים את עצמנו?

מה זו הגשמה עצמית, בעצם, כשסביבנו יש רובוטים חכמים מאתנו פי מיליון?

האם הגשמה עצמית זה להגשים את הכישרונות שלך?

*
האמת שאני רואה את התפתחות הטכנולוגיה בתור הזדמנות לחזק את החברה ואת יחסי החברה:
ככל שהתחום של רובוטים חכמים יתקדם, כך האנשים יזהו את הצורך החברתי ויפעלו לחזק אותו ולהעצים אותו, במקביל להעצמה אישית, וכך אנשים ילמדו לתקשר יותר ביניהם, כי הצורך החברתי אינו בר חלוף.

ושימוש ברובוטים יתכן ויתן לו מקום של כבוד!

*

התפתחות הטכנולוגיה המהירה היא, ללא ספק, חלק מתהליך של גאולה.

אבל צריך לנשום עמוק, לנסות קודם כל להבין מי אנחנו, מה המטרות שלנו, ולהאמין בה' שהוא מוביל את העולם למקום טוב ובטוח. מרחב של גאולה.

המציאות נעשתה מקבילה למדע בדיוני, פה ושם אני עוקבת אחרי חדשות טכנולוגיות, אך כעת זה מפסיק לעניין אותי כל כך, לפעמים אני אפילו די מבועתת ממה שמתחולל כאן מול עיני, במיוחד כי הדמיון שלי לוקח אותי למקומות בדיוניים מאוד.

אבל האמת, שכשם שהתרגלנו למכונת הכביסה, למחשבים ולקידמה העתיקה😉, אולי צריך אט אט להפנים ולקבל יפה גם החידושים האחרונים.

זה תהליך, ואולי ככה הרגישו העגלונים כשהמכונית הראשונה עלתה על הכביש.

לפעמים אני רוצה להניף לעולם תמרור "עצור"! ולומר לו: תפסיק להתפתח, להקדם, תן לנשום שניה, אנחנו לא עומדים בקצב.

אבל זה העולם.

ויש אנשים שחיים מחוץ לכל זה, מחוץ לכל הטכנולוגיה, נאמנים לאורח החיים הקודם וממשיכים לחיות טוב בלי בלבולי מוח, אשריהם.

כי לכל דבר יש מחיר, עלינו לבחון אם המחיר שווה?

אני לא בטוחה שהוא שווה.

מצד שני, אולי בהמשך נראה שזה מאוד מאוד שווה!

לסיכום: אני באופן אישי, לא רוצה להשתמש כל כך בבינה מלאכותית, אלא רק במקרים שצריך והיא יכולה ממש לתרום לי,
כי נראה שאין מנוס, זה כאן. רק צריך לבחון את המטרות שלנו, להבין שיש בבינה תועלת לפעמים, ולזכור להישאר נאמנים למטרה שלנו: להגיע ליציבות ולמרחב רגוע, תוך כדי הכרה בערך שלנו, ערך שהוא אמנם לא מושלם, אך זה כל היופי שיש בנו, שאנו לא מושלמים, ולהגיע להגשמה עצמית ולזכות לחיים יציבים וטובים.

כך שאם יש משהו בעולם סביב שפחות מתאים לנו, וגורם לנו לחוסר הסכמה, צריך להבין שיש שם משהו לא מדויק כרגע.
ולחפש את האמירה אישית שלנו - מול העולם.
והחיפוש הזה בעיני זה הדבר הכי מקדם והכי מתגמל בעולם.

כי תמיד לימדו אותנו שאדם צריך להיות עניו, ולא להוכיח את עצמו יותר מידי, אבל אני חושבת שיש מקום לחשוב על העולם כמו מגרש משחקים ענק, בו יש לכל אחד הרבה הזדמנויות, צריך לחשוב בגדול על העולם כזקוק לנו ולכישורים שלנו ולתרומה שלנו, ולפעול מתוך המקום הזה, מתוך רצון להגיע לעולם טוב יותר ובלי רצון לקבל טובה אישית מכך.

ואולי זה היתרון של האדם מול הבינה המלאכותית:
הרצון להתקדם ולהוכיח לעצמו ולעולם כולו שהוא יכול לשנות את העולם לטובה!
 תגובה אחרונה 
*חיזוק לכל השנה: נמצאים אנו בעיצומו של חודש אלול. החודש שהעיד עליו האר"י הקדוש שמתגלה בו אור גדול הנקרא 'י"ג תיקוני עתיקא קדישא', כאור העליון המתגלה בזמן מנחה של שבת. הקב"ה קרוב אלינו עכשיו יותר מכל השנה!. כל התקרבות והתחזקות הכי קטנה בזמן זה – חשובה בשמיים מאד. "יתכן ודמעה אחת בחודש אלול" אומר הרב לוגאסי שליט"א, "חשובה בשמיים כספל דמעות של כל השנה!. כל 'שיר למעלות' בתהילים בחודש זה אינו כ'שיר למעלות' של כל השנה. כעת, כל תשובה ובכייה מתקבלות בקלות ובמהרה יותר מכל השנה". מהו הדבר ומהי העצה, עליה ממליצים גדולי הדור להשקיע בימים אלו, אשר יכולה להפוך כל דין לרחמים, ולזכות אותנו בכתיבה וחתימה טובה? מה גדולי הדור בעצמם מקבלים עליהם ובמה הם מתחזקים כעת?... את התשובה נלמד ממעשה שאירע עם הצדיק ר' שלמה זלמן אויערבך זצ"ל: "פעם אחת נכנס אל גדול הדור, הגרש"ז אויערבך זצ"ל אדם שחלה בחולי קשה ונמצא במצב קריטי, ושאל את הרב: "מה אוכל לקבל על עצמי ובמה אתחזק כדי לעורר עליי רחמי ה' שאחלץ מצרתי ואזכה בישועה?". ענה לו הרב אויערבך: "איני ראוי להוכיח אחרים ולהטיל עליהם התחזקויות, אך יכול אני לומר לך מה הייתי עושה בעצמי, במצב קשה שכזה. כדי לבטל את הגזירה ולבטל את מידת הדין מעליי הייתי מקבל על עצמי להתחזק באמירת ה'מאה הברכות' - שתהיה המילה '"ברוך" לאט ובכוונה, והמילה "אתה", בריכוז ובכוונה וכן אמירת שם ה' בכוונה – ואם אצליח בזה הרי זה בשבילי המוסר הכי גדול!". אמירת הברכות לאט ובכוונה, מבלי לבלוע את המילים: "בוכתה.. ה' אלוקנו", כה חשובה בשמיים, שכאשר ראה דוד ברוח הקודש שמתים בדורו בכל יום 100 נפשות, עמד ותיקן אמירת 100 ברכות בכוונה הדוחות את כל האסונות. סיפר הרב דוד יצחק גרוסמן שליט"א: "סבי ע"ה, היה אדם צדיק וירא שמיים. היה לו חבר טוב, איתו היה תמיד משוחח ומדבר בענייני תורה ויראת שמיים. באחד הימים, כשהיו לעת זקנה, הם עשו ביניהם עסקה: "הראשון שיפטר מהעולם - יבוא לחבירו ויספר לו מה נעשה בדינו". הם לחצו ידיים והתחייבו זאת ביניהם. הם היו צדיקים ויראי ה' גדולים המדקדקים במצוות. עם הזמן, נפטר חברו של סבי. עברו ימי השבעה, ואז, באחת הלילות, חולם סבי את חבירו כשהוא מגיע אליו מהעולם העליון ואומר לו:"אוי, חברי אינך יודע מה קורה עימי למעלה בשמיים". "ספר לי", ביקש ממנו סבי בחלום. ואז הוא גילה ואמר: "דע לך, שכאשר עשו עימי משפט בבית דין העליון החלו להביא את כל התפילות והברכות שברכתי בכל ימי חיי. ולא תאמין מה אירע באותו רגע... מכל מיליוני התפילות והברכות אשר ברכתי כל ימי חיי, הביאו רק שקיות בודדות של ברכות. "היכן כל הברכות שברכתי?", תמהתי. ואז אמרו לי: "הברכה הראשונה בתפילת י"ח - ברכת 'אבות', חובה לכוון בה בכל מילה יותר מכל ברכה. רק בתפילה שכיוונת בברכה הראשונה, עלתה הברכה לזכותך ומתייצבת היא עמך כעת". "תאמר לכולם שיכוונו בברכות ויאמרו אותם לאט ובכוונה", היה המסר שמסר חברו הצדיק של סבי. לאחר פטירתו של מרן גדול הדור, הרב שך זצ"ל, ראש ישיבת פונובי'ז, התגלו כתבים נדירים ששמר, בהם היה כתוב - קבלה לחודש אלול: להתחזק באמירת 'ברכת המזון' בכוונה מתוך הסידור. וכך באמת היה ממליץ הרב שך זצ"ל לאנשים שבאו לפתחו וביקשו ישועה, שתמיד אמר להם: "ברכת המזון היא עניין מזולזל אצל רבים. אנשים רבים מתעסקים בדברים בשעת הברכה ונותנים לעיניהם לשוטט חופשי, לכן יש להתחזק לברכה מתוך סידור או ברכון". דומה לכך, היא התפילה החשובה והקדושה, תפילת 'עלינו לשבח' הנאמרת בסוף התפילה, שירדה בפתק מהשמיים. אמרו אתם: כיצד נראית אמירת 'עלינו לשבח' אצלכם? האם כברכת הדרך? או כתפילה הנאמרת בדמעות ובכוונה?... תפילה זו היא כה קדושה שירדה מהשמיים והיצר נותן בה את כל כחו שלא יכוונו בה. דוגמא נוספת: אמירת 'קריאת שמע שעל המיטה' – כמה מאיתנו אומרים אותה? ואם אומרים, אז האם בפיהוק וחצי עין? או בכוונה ובדמעות כדברי הזוהר הקדוש שבשעת אמירת ק"ש שעל המיטה בכוונה מבטל האדם מעל עצמו 1125 מקטרגים? הנה, גדולי הדור ממליצים ואף בעצמם מקבלים על עצמם קבלות אלו של התחזקות באמירת הברכות. ומה איתך?... כל זמן שהנר דולק אפשר לתקן..

כי שם ה' נקרא עליך ויראו מימך, אל רבי חיים מבריסק הגיע בחור שמעט זז מהדרך וביקש ברכה להיפטר מהצבא, בירכו, "שיהיה להם נחת מימך כמו שיש לי נחת מימך...", וכך רימז לו על התנהגותו ועל בירכת הפטור.

*בימים ההם לא כל אחד היה נקרא "גאון", אלא רק מי שנושא תואר דיין וכדו' ויודע את כל הש"ס בע"פ, וזהו ושמת ב"טנא", טנא=60, גאון=60, שכל גאונותו נמצאת ב"טנא" ב60 מסכתות הש"ס.

מֵרֵשִׁית שנה עד אחרי שנה, אחרית שנה זה אלול, וראשית שנה זה תשרי, והרמז הוא, מֵרֵשִׁית[כמו שכתוב בתורה] אותיות מתשרי.

בפרשת כי תבא, ולקחת מראשית,
מראשית - מא' תשרי, מהיומיים האלו, א ב תשרי, אפשר לקחת הרבה, אבל ליזכור את המשך הפסוק אשר ה' אלוקיך נותן לך, הכל מאיתו ית"ש.

המילה בראשית,
ב-א תשרי, ש-א' תשרי זה ראשית השנה.
אמר דרשן באלול תשפא בהכנה לחגים: "היום כג אלול שבוע לפני החג..., אבל זיכרו טוב שאנחנו חודש לפני כ"ג תשרי, חודש לפני שנגמרים התאריכים המיוחדים.... (שמחת תורה חל ב-כב תשרי)

יש פסוק המתחיל "את" ה' אלוקיך תירא וגו', [דברים פרק י פסוק כ]. את א
לול תשרי, שבחודשיים אלו עובדים חזק את השי"ת ונדבקים בו היטב.

מֶשָׁלִים לחודש אלול, מצלמות ברחוב, בחודש אלול אפשר להיזהר. במזגנים יש מכשיר מטבעות ובסיום השירות הוא מצפצף רמז לשופר בחודש אלול לפני סיום השנה.
ראה אנוכי נותן לפניכם היום, מסביר הרב בידרמן בשם צדיקים, לפניכם היום, לפני כם,
לפני מ הימים שמ-ל' אב עד י' תשרי, ו-כ' הימים שמ-א' תשרי עד כ' תשרי, ובאמצע יש את ראש השנה שנדרש עליו "היום", ראה אנוכי נותן לפני את חודש אלול לעבודה טובה.


זכרנו לחיים, לחיים=צח, מבקשים ליזכות בחיים למול הצ"ח פסוקים שכתובים בפרשת כי תבוא.

למענך אלוקים חיים, ולמה לא למענינו, הרי הבקשה היא עלינו, אלא למענך דווקא, שׁ-לֶךָ השי"ת יש תענוג ויהיה הלאה תענוג מיכך שלנו הבנים שלך יש חיים וטוב לנו.



ראש השנה - ראש לשינוי, רא"ש רצון אבינו שבשמים, לשינוי לטובה.



"יהי רצון שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה", "טובה" בלבד אינו מספיק, משום שחייב לברך על הרעה כמו על הטובה, ולומר "גם זו לטובה". וכן מבקשים שתהיה גם מתוקה.

דווקא דבש דבורים, טהור מטמא, להורות שאפשר להיות טהור ומתוק בימים אלו דווקא מתוך הדברים הלא כ"כ טובים.

עושים סימנים, וזה חלק מההשתדלות, לסמן שבכל השנה צריכים השתדלות.

רבי בן ציון אבא שאול זי"ע: שיתמו שונאינו, שֶׁיִתַּמוּ אותיות שְׁיָמֻתוּ, שיסתלקו - אלו המלאכים שנבראו מהמעשים הלא טובים, שיכרתו - אלו המנסים לחדש דברים לשינאת עם ישראל.

דבש: מדוע אומרים 'שהחיים שלך יהיו דבש', לומר דֵי(-תסתפקו) במה שיש ר"ת דבש. דבש=אב הרחמים.

למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך=ראש השנה.

אשרי העם יודעי תרועה: 'יודעי'=100. רמז למאה קולות.

האותיות שאחרי שופר הם בגימט' שכרך הרבה מאֹד.

*מבין בפסים בכף היד ובצד היד [לשידוך וכדו'] הודיע שאינו מקבל בימים שבין ר"ה ליו"כ, והסביר שבימים אלו התפילות משנות הכל והפסים יכולים להשתנות בכל יום ובכל שעה לפי המעשים והתפילות.

חזן נפרד מרבו מנדבורנה ואמר שצריך ללמוד את המחזור כי הוא חזן, הגיב רבו "המחזור אותו הדבר - השינוי הוא רק בך"...
על פי החתם סופר זי"ע נשמות הנפטרים "המוגדרות ספרי מתים" מגיעות לתפילה בר"ה ויו"כ יחד עם יוצאי חלציהם שעדיין חיים.


חסיד נפרד מרבו הישמח ישראל מאלכסנדר ונישאל "לאן אתה הולך" והשיב "אני בעל מתחיל", נישאל מה זה" והשיב אני ניגש לפסוקי דזמרה, הגב הרבי "תיזכור טוב עם מי אתה מתחיל"...


*"ובבואה לפני המלך אמר עם הספר ישוב מחשבתו הרעה אשר חשב", מכאן עצה טובה להתגבר על מחשבות לא טובות בתפילה, להתפלל בתוך הסידור, ואז הריכוז יותר טוב. ובוודאי בימים אלו.
תוקעים בשופר כי הרבה קולות לא היו טובים מהפה, אבל קולו של השופר לא נפגם אף פעם, והוא ראוי להמליץ בעדינו.

רמז: אלוקים עשה את האדם ישר, כמו תקיעה, והמה ביקשו חשבונות רבים, כמו תרועה, וביום הזה אפשר לבקש להיות ישר כבתחילה.

לערבב הס'מ, כי הוא מכיר דיבורים, וקולות ורוח זה חדש לו והוא לא מכיר ולכן תוקעים ולא מדברים ואז הס'מ לא מבין ומתבלבל ולא עושה כלום.

זְכוֹר, יש בשופר פתח צר ופתח רחב, ותתפלל להיות תמיד ברחב, ושחלילה לא יתחיל ברחב ויסיים ההיפך... ועוד: תיפתח בהשתדלות בתקיעה פתח של מחט פתח צר, ובס"ד יפתח פיתחו של אולם.

שופר-פורש-פושר, אותם אותיות, השופר מעורר לִפְרוֹשׁ מהלא טוב, וחלילה לא להיות פּוֹשֶׁר בעבודת ה'.

רמז: אותיות המילה שופר, הם אחרי אותיות עקרה, שע"י השופר אפשר לעורר ולפעול רחמים להיפקד בזש"ק. ואולי גם במחשבה בעניית "אמן".

באין מליץ יושר, כשהאדם מרגיש אֵין - כלום, אז ממילא זה עצמו מליץ עליו יושר.

שנה טובה ומתוקה, כי מ-ה' הכל טוב, ולפעמים זה מר בפה או בגוף, ולכן מבקשים שיהיה הטוב ומתוק או טוב אבל מתוק.

יש האוכלים סימנים רק בלילה הראשון ולא בלילה השני, וזה ע"פ קבלה כי הלילה הראשון הוא כנגד לאה אימנו שהשתמשה בסימנים והלילה השני כנגד רחל שלא השתמשה בהם.

ביום ראש השנה מכתירים את המלך, וכל אחד יכול, ותרועה היא גם כמו ניגון שמח. וכתוב "כמה שאדם מתכופף בר"ה ויו"כ יותר טוב ובוודאי להתכופף אל מול ציווי המלך ב"ה וב"ש. וכשמכתירים מכתירים בזקיפה ובשמחה.

ספירת העומר

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

אתגר AI

תספרו 50... תזכורת • אתגר 252

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק צה

א לְכוּ נְרַנְּנָה לַיי נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ:ב נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ:ג כִּי אֵל גָּדוֹל יי וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים:ד אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ:ה אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ:ו בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה נִבְרְכָה לִפְנֵי יי עֹשֵׂנוּ:ז כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ:ח אַל תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה כְּיוֹם מַסָּה בַּמִּדְבָּר:ט אֲשֶׁר נִסּוּנִי אֲבוֹתֵיכֶם בְּחָנוּנִי גַּם רָאוּ פָעֳלִי:י אַרְבָּעִים שָׁנָה אָקוּט בְּדוֹר וָאֹמַר עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם וְהֵם לֹא יָדְעוּ דְרָכָי:יא אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם יְבֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי:
נקרא  7  פעמים

לוח מודעות

למעלה