שיר הגאולה

[{]

למען האמת השיר היה מכוון כולו לבניין בית המקדש, ולגלות שכולנו נמצאים בה.
אבל אחרי מחשבה יותר, זה ממש צלצל לי גם לחיים הפרטיים, של כל אחד. הגאולה האישית והכללית. שנזכה בעזרת ה' בקרוב. וזה קרוב..

אשמח לתגובות, ביקורת והזדהות עם הכתוב



והלילה נצבע באור זרוע

כמו הד רחוק ,מחפש לו פה

לכל תכלה הקץ ידוע

אל המחר הלב צופה



וזכרון עתיד מפואר

צובע הכל באבק

געגוע נצחי שנשאר

ואמונה מתוך מאבק



ידית הדלת כבר חמה

לשמוע קול המבשר

ומהדהדת הדממה

בקול שופר שמנסר



ואז הנפש תתרחב

והארץ תפרוץ גבולות

ועל חמור לבן רוכב

ותודות שלמים ועולות



נבנה בתוכינו עבר שנמחל

מכל הדרכים עכשיו חזרנו

ברעד ורגש, בפתיחת ההיכל

אל הבית שמעולם לא עזבנו



החלום לובש צורה של מהות

ואור גדול חקוק על מצח

לשקיעה אחרונה של גלות

ולזריחה ראשונה של נצח

 

[דודה]

מיוחד במיוחד!
ממחיש היטב את הגעגוע ואת הכיסופים.
חריזה וקצב מצוינים.

ממליצה לצמצמם את המרווחים בין השורות, לנוחות הקריאה.

 

[חוה אייזן]

וואו איזה שיתוף יפהפה
מרגישים בכל בית ושורה את מהות השיר
אהבתי את הזויות הרבות שמהן כתבת

מצטרפת להמלצה על צמצום המרווחים

 

[צביה ר.]

שיר יפהפה! מביע בעוצמה את הציפיה והגעגוע.
חריזה מעולה ממש.

וזכרון עתיד מפואר

אהבתי במיוחד.
"זכרון עתיד" הוא לכאורה אוקסימורון, אבל כל כך יפה וכל כך מתאים בהקשר הנוכחי.

 

[{]

תודה רבה על המשוב : )

ממליצה לצמצמם את המרווחים בין השורות, לנוחות הקריאה.

איך עושים את זה?

 

[דודה]

איך עושים את זה?

זה קורה בד"כ מהעתקה מוורד.
לכן, צריך בוורד להסיר את המרווחים בין השורות אחרי פסקה חדשה.
וכשמדביקים בפרוג, לבחור את האופציה של "הדבקה כטקסט רגיל".

אפשר כמובן לעבור שורה שורה ולמחוק את הרווח...