אין באמת עניין לא להשתמש בזה כאשר מציירים את השכבה הקווית.
הציור של הקווים חופשי בדיוק כמו ציור בשכבה רגילה.
הדבר לא מעט את פעילות התוכנה כמעט.
ניתן אפילו למחוק בעזרת כלי המחק, אף שהמחיקה לא עובדת בדיוק כמו מחיקה רגילה.
אלא מוסיף קווים של פיקסלים שקופים מעל לקווי הציור. וזה קצת מעצבן, אבל חוץ מזה-
זה מדהים שאפשר לצייר בקלות באופן ווקטורי שניתן לעריכה חופשית ומושלמת בלי להאט את פעילות התוכנה בעקבות הקלות החיננית של מאנגה.
(פוטושופ, זה היה מכוון אליך, שמן מגושם שכמותך. אנא, קח את זה באופן אישי)
אכן התלהבתי מאפשרות במידה הדרושה, אבל לאחר שהשתמשתי בזה, הראש שלי התחיל להתעסק יותר במונחים טכנולוגיים ופחות ביצירה.
במקום לצייר באופן חופשי התחלתי להתרכז בנקודות, בזוויות ובאפשרויות עריכה.
גם שכבות מרובות עושות לי את זה.
לכן, כאשר אני רוצה לצייר באופן חופשי ולא לשעבד משאבים יקרים מהראש שלי, עבור התחשבות במאפיינים הטכנולוגיים, אשתמש במעט מאוד שכבות ובשכבה - אה...
ראנדרית? פיקסלית? מה המילה?
לא ווקטורית, בכל אופן.
כפי שברור לכם, זה לא מאוד חכם, זו פשוט שיטת עבודה. לרוב גם לוקח יותר זמן לעבוד בצורה מטופשת כזו.
הרבה יותר מחוכם להתרגל לתכנן את העבודה מראש לפי ההקלות שהטכנולוגיה מציעה לנו.
אי לכך, לפי דעתי כאשר הציור דורש את כל התכנון והדיוק הווקטורי, לדוגמא ציור רהיטים, אשתמש בשכבה ווקטורית. (הכיסא ש
כאן למשל)
אחרת, בגלל ההרגשה חסרת הבסיס שלי, שיש לי יותר חופש יצירה על שכבה פיקסלית, אשתמש בכזה. כשאצייר אנשים, לדוגמא.

Reactions: chaim המלך, טובבבבבבב, צפונבון ועוד 4 משתמשים7 //