שיתוף - לביקורת גניבת הממתקים שהסתבכה

  • הוסף לסימניות
  • #1
את הרגע הזה לא אשכח בחיים. הוא ירדוף אותי לעד.

התחבאתי מאחורי הדלת הטרוקה של חדר השירות הקטנטן, דלת דקה מעץ עתיק שהייתי נועל לולא ידי העמוסות כל כך.

בידי האחת שני קרמבואים וניל ואחד נוסף מוקה, בידי השנייה דבוקת חמצוצים, מרשמלואים, שוקולדים ועוד מק"טים רבים של מיני מתיקה טעימים להפליא.

הפה שלי היה דחוס בעיסה לא מזוהה של סוכרים וצבעי מאכל. הוא התקשה לעמוד במעמסה שהטלתי עליו. שרירי הלסת שרפו ונתפסו בזה אחר זה. אם היו יכולים היו מגישים מכתבי התפטרות מופגנים.

למרות הלעיסות האינטנסיביות, שמרתי על שקט מקסימלי, כמו גנב מיומן הצועד על בהונותיו בחצי הלילה בבית זר שבחר רנדומלית.

ואז זה קרה. הדלת נפתחה והדמות שעמדה מולי מחויכת הרצינה באחת. בדקה הבאה שרר שקט בחדר, כאשר רק המימיקות של העומד מולי הולכות ומחריפות; מרצינות לכעס, מכעס לזעם, ומזעם לפקעת עצבים בלתי נשלטת.

ואני עומד מולו חסר ישע עם ידיים עמוסות ודבוקות ופה כבוי שחדל מלתפקד, ובתוכו תכולת סוכרים אדירה בנפח מוערך של כ-421 גרם. תכולה תקועה שאני לא מצליח לירוק וגם לא לבלוע.

ואז באו גם ממטרי המילים הזועמות: "אתה תמיד אוכל במסתור את כל הממתקים בבית? עכשיו אני מבין לאן לעלמים כל כך הרבה דברים טעימים. כמה היה לך מכל דבר? אני רוצה לדעת הרגע כמה ממתקים לקחת לך".

ואני עומד שם עם עיניים מושפלות כמו ילד נזוף, לא משיב דבר.

אבל אז התאפסתי על עצמי כשלפתע ההבנתי שמשהו לא תקין בסיטואציה.

"מושי אל תהיה ילד חצוף" צעקתי בעזרת צלילים חדים במיוחד שבגבורתם לא נדבקו למיתרי הקול המסוכרים "לאבא מותר לאכול כמה ממתקים שהוא רוצה והוא לא חייב לך דין וחשבון. וחוץ מזה לא התחבאתי. אמא ביקשה ממני להפעיל מכונה, ותוך כדי נשנשתי קצת. ועכשיו עוף לחדר לאסוף את המשחקים. אהה חצוף כזה!"
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
נקודה למחשבה: פעם ילדים פחדו שיתפסו אותו גונבים ממתק (הרי אסור לגנוב), היום ההורים מכילים את גניבתם (הרי אין ילד גנב, יש ילד שמר לו בפה)

היום המצב התהפך והורים מפחדים שהילדים יתפסו אותם גונבים ממתק.

הבעיה היא עם דור המעבר שלנו. כשהיינו ילדים וגנבנו ממתקים חטפנו על הראש, מה שממשיך וקורה גם כשכבר הפכנו להורים. אז מתי למען השם נגנוב ממתק בשקט בחיים האלה?
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #6
ענק!!!

צחקתי בקול יותר מדי רם. המשפחה באה ותפסה אותי עם הקרמבו בפה... (סתאאם, בחיים הם לא יגלו איפה אני מחביא אותו. ;)).

ומצאתי גם ראיה מהמקורות לקטע:
"לא תגנוב... לא יהיה לך!"
(:unsure::unsure::unsure:)

אז מתי למען השם נגנוב ממתק בשקט בחיים האלה?
עכשיו?...


נ.ב: רק לי משום מה זה הזכיר את נדב נווה?




נעלמים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
אהבתי.
חמוד, כתוב בקלילות והומור...
וכן, בהחלט. אני לא בטוחה שצריך להשלים עם זה שפתאום אנחנו מפחדים מהילדים שלנו... עוררת נקודה משמעותית, ועוד דרך אגב ובצחוק.
שכוייח, תודה על החיוך שהעלית על פניהם של כל כך הרבה אנשים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
אני לא בטוחה שצריך להשלים עם זה שפתאום אנחנו מפחדים מהילדים שלנו
כמה שזה נכון. אנחנו בליקוי מאורות חינוכי. ערכים בסיסיים בהיררכיה שבין הורים לילדים הלכו לאיבוד.

זה מצוין שהדור הזה למד להכיר את נפש הילד ואת צרכיו הרגשיים לעומת הדורות הקודמים, אבל אסור שזה יבוא על חשבון חינוך נכון ועקבי שמכיר בהבדלי המעמדות הבריאים והכרחיים בין הורים לילדים.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #10
  • הוסף לסימניות
  • #12
קומיקאי סרוג (נו, ההוא מאנדרדוס עם המשקפיים...).
יש לו הרבה מערכונים דומים להנ"ל שהוא עושה עם הבנים שלו....
נדמה לי שאני מבין למי אתה מתכוון. אולי אשלח לו את הטקסט שיעשה מזה מערכון ;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
חזק!
מה שלא כתבת זה שהילד הוא בן שנה וחצי ובטוח שכל מה שאבא/ אמא אוכלים נועד בשביל להביא לו חצי...
ויש לו אזניים של פיל לשמוע כל רשרוש של חבילת שוקולד, או פתיחה של חטיף.
ובוכה תמרורים כשנודע לו להפתעתו שהוא לא הולך לקבל עוד, (את המנה הראשונה הוא קיבל כמובן...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
מעניין לעניין באותו עניין:
יצא לי לאחרונה לשמוע תלונה מבני הקטן על כך שבשבת אחיותיו הגדולות לוקחות חטיפים חופשי והוא מוגבל (נעבאך) לממתק בהדלקת נרות ואחר כך שקית ממתקים בשבת בצהריים.
התלבטתי אם להיכנס איתו לדיון מעמיק ולהשוואות מדוייקות כי זה לא יגמר לעולם.
בסוף הודעתי לו: חמודי, ככה זה! מגיע גיל שבו מותר לקחת חטיפים וממתקים לפי החלטה אישית וללא צורך באישור ההורים, ועד אז ההורים מחליטים מי ומתי מקבל ממתק. ועכשיו תגיד לאמא תודה על השקית שקיבלת לכבוד שבת.
הילדון שמע, אמר תודה, ויותר לא התלונן על כך. הוא בטח מחכה עכשיו יותר מתמיד להיות כבר גדול...
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
מעניין לעניין באותו עניין:
יצא לי לאחרונה לשמוע תלונה מבני הקטן על כך שבשבת אחיותיו הגדולות לוקחות חטיפים חופשי והוא מוגבל (נעבאך) לממתק בהדלקת נרות ואחר כך שקית ממתקים בשבת בצהריים.
התלבטתי אם להיכנס איתו לדיון מעמיק ולהשוואות מדוייקות כי זה לא יגמר לעולם.
בסוף הודעתי לו: חמודי, ככה זה! מגיע גיל שבו מותר לקחת חטיפים וממתקים לפי החלטה אישית וללא צורך באישור ההורים, ועד אז ההורים מחליטים מי ומתי מקבל ממתק. ועכשיו תגיד לאמא תודה על השקית שקיבלת לכבוד שבת.
הילדון שמע, אמר תודה, ויותר לא התלונן על כך. הוא בטח מחכה עכשיו יותר מתמיד להיות כבר
חינוך למופת!
הילדים של היום מסתובבים עם פלס בכיס, ועסוקים מבוקר עד ליל בהשוואת זכיותיהם אל מול אלה של הסביבה. אז במקום להקים סניף ביתי של 'מיצוי זכויות לילד', אני מקפיד להסביר לילדים שלי גם במקרים בהם הם מרגישים מקופחים במידת מה של צדק, שככה הם החיים. אין שוויון. אחד עני ואחד עשיר. אחד בריא אחד פחות. אחד חכם ואחד טיפש. אין סימטריה. לפעמים נהיה אנחנו בצד המרוויח ולפעמים בצד המפסיד, וזה לא חוסר צדק, אלא מהות החיים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
מעניין לעניין באותו עניין:
יצא לי לאחרונה לשמוע תלונה מבני הקטן על כך שבשבת אחיותיו הגדולות לוקחות חטיפים חופשי והוא מוגבל (נעבאך) לממתק בהדלקת נרות ואחר כך שקית ממתקים בשבת בצהריים.
התלבטתי אם להיכנס איתו לדיון מעמיק ולהשוואות מדוייקות כי זה לא יגמר לעולם.
בסוף הודעתי לו: חמודי, ככה זה! מגיע גיל שבו מותר לקחת חטיפים וממתקים לפי החלטה אישית וללא צורך באישור ההורים, ועד אז ההורים מחליטים מי ומתי מקבל ממתק. ועכשיו תגיד לאמא תודה על השקית שקיבלת לכבוד שבת.
הילדון שמע, אמר תודה, ויותר לא התלונן על כך. הוא בטח מחכה עכשיו יותר מתמיד להיות כבר גדול...
סתם מעניין אותי לדעת, יש זמן רשמי בו יש חופשיות בעניין?
אני מכירה משפחה שבאופן רשמי מגיל מצוות מותר לקחת חופשי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
סתם מעניין אותי לדעת, יש זמן רשמי בו יש חופשיות בעניין?
אני מכירה משפחה שבאופן רשמי מגיל מצוות מותר לקחת חופשי.
מותר מהרגע שהם מתחילים לשלם על הקניות של הממתקים 😉
בצחוק כמובן. אצלנו במשפחה אין גיל מוגדר. איפשהו בין גיל הטיפש עשרה הצעיר לטיפש עשרה הבוגר
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

שלום וברכה,
ברצוני לברר בשביל מכרים-

אנו מנסים לאתר אנשים שרכשו דירה בפרויקט מגורים בעיר נתניה לפני כשנתיים במסגרת מודל התשלום ‎7/93.

מדובר בדירות חדשות שנרכשו “על הנייר”, כאשר בשלב הרכישה שולמה מקדמה של כ-7% ממחיר הדירה, והיתרה אמורה להיות משולמת לקראת מסירת הדירה (כ-93% מהסכום).

הרכישה בוצעה דרך מתווך שליווה את העסקה, ובמסגרת השיווק הוצג לרוכשים כי הרכישה היא על מנת למכור את הזכויות בדירה לפני המסירה.

המתווך גבה על השרות הזה כ-100K תוך התחייבות (לצערנו ללא כל תיעוד/ חוזה) שהוא ימצא קונה לדירה לכשתהיה מוכנה, והרוכשים יגזרו קופון של כמה מאות אלפים (ההפרש בין הדירה על הנייר לדירה המוכנה)

והנה- מתקרב זמן התשלום הסופי- והמתווך מודיע שהוא עשה כל מאמץ אך לא הצליח למכור את הדירה, מה שמשאיר את הרוכשים להתמודד לבד עם הצורך לשלם/למצוא קונה, בתוספת ההפסד העצום של הכסף שהוא גבה מהם ללא כל תמורה.

הבנו שישנם עוד קונים רבים שנפלו בפח...

המטרה שלנו היא ליצור קשר עם רוכשים נוספים כדי:
• להבין האם קיימים מקרים נוספים עם מאפיינים דומים
• להחליף מידע בין הרוכשים
• ולבחון אפשרות להתייעצות משפטית משותפת במידת הצורך

אם אתם:
• רכשתם דירה בפרויקט מגורים בנתניה לפני כשנתיים במסגרת עסקת ‎7/93
• נכנסתם לעסקה דרך מתווך שהציע ליווי או סיוע במכירת הדירה לפני המסירה
• או שאתם מכירים מישהו שנמצא במצב דומה

נשמח מאוד שתכתבו כאן, או שתשלחו מייל לכתובת: shenbituach ואז שטרודל ג'ימייל וכו'

בשורות טובות
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  8  פעמים
למעלה