בלב ים שטה לה ספינה,
הספינה הייתה גדולה ויפה, מלאה באנשים נשים וטף ועוד כמה אורחים לא נעימים.
ובכן, הבה נרד על המדורים התחתונים שבספינה ונכיר את אותם דיירים לא נחמדים.
היו אלו משפחה של עכברים, אפשר לומר עכברים אמיצים, עזים, ואפילו שליטים.
כן, הם היו השליטים של הספינה, תשאלו את עכברה - המלכה של כל העכברים שתסביר לכם באריכות איך וכיצד הם - העכברים מנהלים באומץ ונחישות את הספינה, ואין מי שיוכל להחליף אותם.
יום אחד החליטו העכברים כי הם קצת רעבים, הרבה זמן שהם לא אכלו ארוחה ראויה לשמה, גברת עכברה רחרחה לפה ולשם ואז היא קבעה, מאחורי הקיר הזה, בדיוק שם מחכה לנו ארוחה דשנה, קמח משובח, וירקות טריים.
רצו כל העכברים, צעירים ומבוגרים, והחלו בכרסום הקיר, שעה שעתיים של כרסום עקבי ואז זה קרה, שטפון ענק, אפילו צונאמי, שטף את החדר בו הם שהו.
אבל עכברה, לא איבדה עשתונות, היא הורתה לכמה עכברים להצטופף סביב החור ולאטום אותו בגופם, ולכמה עכברים היא סימנה לגשת אל חתיכת ברזל גדולה שהייתה במרכז החדר, ולתלוש ממנה חתיכה גדולה, ועם חתיכה זו יאטמו את החור שנפער.
העכברים, סמכו על מלכתם בעיניים עצומות, הם רצו לעשות את ציווי מלכתם, ותוך כמה רגעים הם סיימו לתלוש את החתיכה, והצליחו לאטום את החור שפעור אל הים הגדול,
זהו, המים הפסיקו לחדור לתוך החדר, ועכברה רצתה לנשום לרווחה, אבל במקום זה היא כמעט עברה הנשמה, משהו שפך שמן על הרצפה, שאלה - קבעה בחומרה, העכברים הביטו זה על זה, נחושים למצוא את מי ששפך, ובמבט אחד היא גלתה את מקור הדליפה.
מאותה חתיכת ברזל שעמדה במרכז החדר, דלף שמן מכונות עכור, וגברת עכברה הבינה מיד, עוד רגע המנועים יפסיקו לעבוד, בנחישות אופיינית למלכה ומנהיגת הספינה היא סימנה לנתיניה לפנות אל המנועים, ולהתחיל לסובב אותם במהירות,.
העכברים התחלקו לקבוצות, טיפסו על כנפי המנוע והחלו לסובב אותם בתזזיות.
עכברה הביטה לכל עבר, שבעת רצון, המים לא חודרים לספינה, המנועים ממשיכים להסתובב, יופי התקלות טופלו במהרה, חבל שרב החובל לא נותן לא לנהל את כל הספינה, חשבה לעצמה, אבל היא זכרה, בני אדם מוחם צר אופקים, הם חושבים שהם היחידים שיכולים לנהל ולהפעיל, והאמת היא, שהם לא יודעים כלום.
עכבריתוש קטע את חלומותיה, וסימן לה שהוא חייב לצאת בדחיפות, להאכיל את העכברים הקטנים, עכברה סימנה לו שהוא יכול לצאת, ורק לאחר שהוא יצא היא קלטה את הטעות שהיא עשתה, עכבריתוש מלוכלך משמן מכונות, ואנשי הספינה יחשדו בעכבריתוש, מהר היא סימנה לכמה עכברים אמיצים לעצור את עכבריתוש.
אך היה זה מאוחר מידי, טפיפות רגליים בהולות נשמעו מרחוק, ועכברה, סוף סוף איבדה עשתונות, היא הורתה לעכברים ללכת לחסום את דרכם של אותם טיפשי אדם שלא יבינו את גודל מעשיה.
ובעוד העכברים שלה יוצאי למשא התאבדות מרשים, הורתה עכברה לעיכבורה אחת העכבריות הכי נאמנות שלה ללכת לטשטש את העקבות,
אבל עיכבורה החלה לגמגם, אני לא יכולה, טענה, כי פעם, לפני עשרים וחמש שנים, הייתי ב.... ולכן אני לא יכולה, סיימה את הטיעון המשכנע.
עכברה סימנה לעצמה לטפל בעיכבורה אחר שהסערה תחלוף ופנתה לעיכבור שאפילו לא ענה לה, חצוף חשבה לעצמה פשוט נמלט ממני כאילו אני עכבר מצורע ולא מלכת העכברים,
וכאן נפתו סדרת תירוצים מכל העכברים הכי נאמנים שלה, אני אלרגי, הבטחתי לאימא שאני לא יעשה דברים מסוכנים, זה לא יעזור, זה לא כדאי, עוד מעט, אני עסוק,
וכאן עכברה גילתה כי באמת עכברים בורחים ראשונים, זה לא סתם פתגם שנון.
וכך, בעוד עכברה מתחננת לעכבריה ללכת לטשטש את פשעיה, נכנס רב החובל לחדר המכונות, הביט בנזקים שעשו לו העכברים בחדר המנועים, ואם ותוך כמה רגעים סיים לתקן את הנזקים, והשאיר במקום כמה מלחים שיגרשו את "מנהיגת הספינה" .
לא הוא לא חיפש נקמה, במיוחד לא מעכברים קטנים, הוא בסך הכל רצה לעצור את הנזקים שחוללו אותם עכברים.
הנושאים החמים
