בזכות ששימחו...

[מוישי מאדיגרף]

אני זקוק לקטע מהמקורות,
לא זוכר אם זה מדרש או גמרא,
על אנשים שזכו לעולם הבא בזכות זה ששימחו אחרים.
מי יודע?

 

[א פוקוס]

בנביא מוזכרת אשה שנענשה על משהו וכל מה שנשאר ממנה היההכפות ידיים ורגליים
וזה בגלל שהיה היתה משמחת חתן וכלה בריקודים ומחולות...


משהו כזה...

 

[שופר]

מס' תענית דף כ"ב ע"א, באמצע העמ'.
זקוק לציטוט?

 

[מוישי מאדיגרף]

אשריכם ישראל....
יישר כח למסייעים .
3 דקות והאבידה נמצאה!

 

[תם]

תלמוד בבלי מסכת תענית דף כב עמוד א ​

רבי ברוקא חוזאה הוה שכיח בשוקא דבי לפט, הוה שכיח אליהו גביה, אמר ליה: איכא בהאי שוקא בר עלמא דאתי? - אמר ליה: לא. אדהכי והכי חזא לההוא גברא דהוה סיים מסאני אוכמי, ולא רמי חוטא דתכלתא בגלימיה. אמר ליה: האי בר עלמא דאתי הוא. רהט בתריה, אמר ליה: מאי עובדך? - אמר ליה: זיל האידנא ותא למחר. למחר אמר ליה: מאי עובדך? - אמר ליה: זנדוקנא אנא, ואסרנא גברי לחוד ונשי לחוד, ורמינא פורייאי בין הני להני כי היכי דלא ליתו לידי איסורא. כי חזינא בת ישראל דיהבי נכרים עלה עינייהו מסרנא נפשאי ומצילנא לה. יומא חד הוות נערה מאורסה גבן דיהבו בה נכרים עינייהו, שקלי דורדייא דחמרא ושדאי לה בשיפולה, ואמרי: דיסתנא היא. אמר ליה: מאי טעמא לית לך חוטי ורמית מסאני אוכמי? - אמר ליה עיילנא ונפיקנא ביני נכרים כי היכי דלא לידעו דיהודאה אנא, כי הוו גזרי גזירתא מודענא להו לרבנן, ובעו רחמי ומבטלי לגזירתייהו. ומאי טעמא כי אמינא לך אנא מאי עובדך ואמרת לי זיל האידנא ותא למחר? - אמר ליה: בההיא שעתא גזרי גזירתא, ואמינא ברישא איזיל ואשמע להו לרבנן דלבעי רחמי עלה דמילתא. אדהכי והכי אתו הנך תרי אתי. אמר ליה: הנך נמי בני עלמא דאתי נינהו. אזל לגבייהו. אמר להו: מאי עובדייכו? - אמרו ליה: אינשי בדוחי אנן, מבדחינן עציבי. אי נמי, כי חזינן בי תרי דאית להו תיגרא בהדייהו - טרחינן ועבדינן להו שלמא.​

[FONT='Arial','sans-serif']תרגום מתוך אתר שער ברסלב - באותו סיפור המובא בגמרא שם, אנו קוראים על רבי ברוקא מחוזאה, שאליהו הנביא היה מצוי אצלו, פעם בהיותו בשוק שאל את אליהו אם יש כאן בן עולם הבא, הראה לו על איש אחד, ניגש אליו רבי ברוקא והחל נכנס עמו בשאלות על מעשיו, בנתיים הגיעו אל השוק שניים אחרים, ואף עליהם הצביע אליהו הנביא כעל בני עולם הבא, שאל רבי ברוקא גם אותם למעשיהם, התברר לו שאנשים שמחים הם, וכל איש עצוב הנקלע להם, משמחים הם אותו. כמו כן, בשעת מריבה, טורחים הם לבדח את היריבים, ובכך הם משלימים ביניהם. [/font]



אופס.....

 

[mig]

בנביא מוזכרת אשה שנענשה על משהו וכל מה שנשאר ממנה היההכפות ידיים ורגליים
וזה בגלל שהיה היתה משמחת חתן וכלה בריקודים ומחולות...


משהו כזה...

זו איזבל אשת אחאב.

 

[אברהם]

אגב - גם בשביל אשכולות מעין אלו (חיפוש מקורו&#1514 נפתח פורום - "עריכה תורנית וכו' "