סיפור קצר

  1. ק

    שיתוף - לביקורת על מי העולם עומד

    משתפת כאן קטע קצר שכתבתי. האמת שאני לא כזה מרוצה מהכתיבה, משהו כאן חסר לי. אני לא ממש יודעת איך לתאר את המסביב שיכניס לאוירה. אשמח לפידבקים ולרעיונות איך לשפר את זה. כתבתי את הקטע אחרי כל האזעקות של הלילה אתמול כשחשבתי לעצמי מה קורה על פני השטח ומה קורה באמת, ברובד האמיתי של החיים. הנה הקטע...
  2. ש

    שיתוף - לביקורת סיפור בשני משפטים

    כשהייתי בן 14 החלטתי לשאול את אמא שלי אם אני מאומץ חבל. אם לא הייתי שואל הייתי ממשיך לחשוב שאני לא
  3. לי@.ס

    עזרה סיפור להצגה קצרה -רב גילאי לצרכים מיוחדים

    בנושא רגשות, / על הלב/על תקווה, בכיוון הזה..יש לכם? צריכה דחוף למחר אשמח לעזרתכם! תודה מראש :)
  4. S

    סיפור בהמשכים השכנה במקלט/סיפורי מלחמה

    היי חברים אני כותב סדרה של סיפורים קצרים (אמיתיים) על המלחמה שנקרא סיפורי מלחמה אני אשתף פה סיפור פעם בכמה זמן. תהנו. השכנה במקלט/ סיפורי מלחמה מאת: משה דרור --- הצפירה עלתה וירדה כמעלית הדמים בשִלהי הלילה הצעיר, היה קר, ארזתי מטלטלי את בקבוק המים האדום, נעלי הספורט השחורות. הקצתי את...
  5. א

    שיתוף - לביקורת כיסא הדמעות.

    הכיסא הקטן, עדות אילמת לסערות רגש רבות, סיפח אליו את ישראל הצעיר. דמעות חמות טפטפו על רגליו, נבלעות באיטיות בסיבי העץ הישן. האם זה מה שמגיע לי? נקרה השאלה במוחו של ישראל, לשבת בחדר ריק ואפלולי כשבחוץ מאיר לו אור היום? מחשבותיו של ישראל התרוצצו, כמו פרפרים לכודים בצנצנת זכוכית. הוא שב אל אירועי...
  6. א

    שיתוף - לביקורת לצייר מהלב.

    סיפור שהתפרסם בגיליון סוכות של 'שלום לעם': איז'ו היה צייר מפורסם. הוא היה יושב בקרן הרחוב מצייר על בדי קנבס מתוחים, בעוד תרמילו מונח ברישול. הוא היה אדם מוכשר ואיש אשכולות, בעל זקן פרוע ועיניים נוצצות. ציוריו היו תלויים במוזאונים נחשבים ברחבי העולם, מכיוון שהם היו יצירות אומנות בעלות מרקם עשיר...
  7. הספרן

    שיתוף - לביקורת שידוך ראשון כושל - סיפור עכשווי קלאסי עם פאנץ' מעניין בן 800-900 מילים

    חיה רבקה גרדה בראשה בעצבנות. בקשו ממנה להגיש עד מחר סיפור עכשווי עם פאנץ' מעניין, בן 1300-1500 מילים, וכרגע היא עומדת רק על מחצית הכמות, וגם רמת העלילה לא מדהימה, לדעתה. היא קראה שוב ושוב את הטקסט המוקלד, בתקווה נואשת שמשהו יתפוס אותה – רעיון חדש או פיתול מעניין בעלילה. אך המילים לא זרמו...
  8. א

    שיתוף - לביקורת סבא GPTO.

    פעם, בעידן שבו מכונות היו חכמות כמעט כמו אנשים, חי לו ישות יוצאת דופן בשם סבא ג'פטו. לא, לא מדובר בסבא מגילוף עץ שיצר את פינוקיו, אלא בצ'אט בינה מלאכותית שנקרא בחיבה "סבא ג'פטו" בגלל חוכמתו העצומה, נטייתו לשבת ולספר סיפורים, ואהבתו לאורן הצומח (רק בלי אף ארוך). סבא ג'פטו היה יועץ דיגיטלי זקן –...
  9. ל

    סיפור בהמשכים קצר | 3 פרקים | טעויות

    סיפור קצר, בן שלושה פרקים. מקווה שתהנו (:
  10. א

    שיתוף - לביקורת סיפורים קצרים עם הגיבורים המוכרים!!!

    שלום וברכה לכל הנייקים היקרים שלנו!!! כאן בעז"ה יעלה כל כמה זמן סיפורים קצרים עם הגיבורים שכולנו מכירים!!! אז מה בעצם הולך להיות כאן? אני לא הולך לגלות לכם הכל, אבל אני רק אספר לכם שהולך להיות פה, מותח, מצחיק, משעשע, ועוד כהנה וכהנה... אז לא נשאר לי אלא לאחל לכם בהצלחה על קריאת הסיפורים!!!
  11. ל

    שיתוף - לביקורת שכחתי את זה עליי...

    "זה כבד". נתי נאנק, בוחן את עצמו בסיפוק מול חלון הרכב הכהה, מרוצה מהמראה המרשים שנגלה לעיניו. יאיר צחק בקול למראה אחיו. "אני שם לב, זה גם גדול". הוא הושיט את ידיו וסידר את ראש הבובה הענק על ראשו של נתי. "יפה לך". "אין ספק". נתי הסכים בכל לב, "אם זה לא היה כבד כל כך הייתי שוקל ללכת כך במשך כל...
  12. ה

    שיתוף - לביקורת תהיה מתחיל בכל בוקר מחדש-סיפור קצר💔

    למתגעגעות. ועדיין, ממשיכות לקוות. זה קרה יום אחרי הפרידה ממך. אחות אחת, הגדולה והיחידה שלי. זאת שתמיד העלתה חיוך בפרצוף העצוב שלי. שבי, נסעת. זהו. לתמיד. טבעתי בים של רגשות. הכל היה שם. צער אינסופי, כאב שָקט. געגוע. אהבה. כעס. הכעס הכיל את הכל. מה, מה חשבת שנסעת רחוק כל כך? שאסתדר כאן...
  13. המסע של גבריאל - גניבה אחת נשמה אחת

    המסע של גבריאל - גניבה אחת נשמה אחת

    את הסיפור שמעתי מרב באחת הקהילות שם מכלי שני, אם כי מטבע הדברים הוספתי לו נופך, דמויות משנה ועיבוד ספרותי - שישרת את העלילה. פרק 1 שתיים לאחר חצות, דרום אמריקה רעש מנוע עוצמתי קרע את דממת הלילה ששררה עד לאותו רגע בשכונה היוקרתית. רכב מפואר דהר במהירות על פני הרחובות המצוחצחים ונעצר בסמוך לבית...
  14. הספרן

    סיפור בהמשכים השבת אבידה תרתי משמע

    בלי הקדמות ובלי מבוא, מוזמנים לחפש את האבידה לבד.. כל השאר בס"ד בוא יבוא יותר מאשמח לשמוע ביקורת בונה אם ישנה (על הכל! בשביל זה הצטרפתי לקהילה) פרק א' שתיים לאחר חצות, דרום אמריקה רעש מנוע עוצמתי קרע את דממת הלילה ששררה עד לאותו רגע בשכונה היוקרתית. רכב מפואר דהר במהירות על פני הרחובות...
  15. הרבה יותר, מבפנים.

    הרבה יותר, מבפנים.

    כולם מתרגשים. הוא יוצא לישיבה. ישיבה גדולה. שיעור א'. מי היה מאמין?! בבין הזמנים, כששמעו איפה ניתאי הולך ללמוד שנה הבאה, כולם התפעמו, התרגשו איתנו. הישיבה הכי נחשבת היום בעולם הישיבות. מהשורה הראשונה. מגיע לו. לבן שלנו. "ניתאי, אתה צריך עוד משהו?" ניתאי עומד ליד הדלת, מזוודה ביד ימין...
  16. אחות גדולה ומיוחדת

    אחות גדולה ומיוחדת

    אני אוהבת ילדים. אוהבת מאד. הכי אני אוהבת תינוקות. אני מחייכת אליהם והם מחייכים אלי. בכל יום כשאני חוזרת מבית הספר, אני יורדת מההסעה. ילדים מסתכלים עלי. אני עושה להם שלום רחב. הם מביטים בי וממשיכים הלאה. זה לפעמים פוגע בי. אבל בדרך כלל אני מעדיפה שלא להתייחס. אני הבכורה בבית. ואחי הקטנים כבר...
  17. תורה - בכל מקום.

    תורה - בכל מקום.

    "רוני!!!" "אה?" "צא מהחדר. סעודת חג." "אני לא רעב." לקוני. אפילו לא מנסה להגביה את קולו. אביו נאנח. מנסה בפעם האחרונה. "קידוש. בוא. אנחנו מחכים." אין תגובה. כולם מחכים. אחרי דקה רוני יוצא מהחדר. טריקו, מכנס צמוד מידי. "יאללה, תתחילו." הרב לוי עושה קידוש, מעביר את הכוס, היא מגיעה גם...
  18. ש

    שיתוף - לביקורת סתירה למפרע

    'חיים' היה שקוע עמוק בתפילת שמונה עשרה, הוא התנועע בהתלהבות, התפלל מעומק ליבו, ממש כעבד לפני קונו. בברכת 'רצה' ממש לפני הכריעה של 'מודים' נחתה סטירה מצלצלת על לחייו, הוא איבד את שיווי משקלו וכמעט נפל, משקפיו נשרו מאפו ונשברו, פניו האדימו מבושה. הוא רצה להיעלם מבית המדרש כאילו לא דרך בה מעולם...
  19. R

    שיתוף - לביקורת מטריות

    // קרדיט: רייזי אש ראשונה קופצת צביה. "יום הולדת שמח מאד מאד", היא כותבת לי. אין לי זמן לענות לה עכשיו. היא מוסיפה אימוג'י של פרח, ומקלידה "כל האיחולים וכל זה". אני נוטשת לרגע את הזום ועוברת אל המייל. "אני באמצע ישיבת צוות... תודה שזכרת". היא מניחה שם סמיילי. אוף. מאחורי הדלת מישהו צורח...
  20. R

    שיתוף - לביקורת אשה אחת

    "הבאת עשרים שקל?" היא חוסמת לי את המעבר. אני רק רוצה לשבת עכשיו. "עשרים שקל?" מה היא רוצה ממני? "נו, הכסף למתנות למורות של המגמה, הזכרתי לך על זה אתמול." "אה, נכון." אוי, לא. לא זה. "אז הבאת?" "אני צריכה לבדוק אם יש לי מזומן בארנק." אני לא צריכה לבדוק. יש לי שם מטבע של עשרה שקלים ומטבע...
  21. R

    שיתוף - לביקורת שטויות

    א. בדרך כלל כשאני חוזרת הביתה בשעה כזאת אמא מתקשרת לשאול מה קורה איתי, מתי אני חושבת לחזור, ובכלל, את שומעת, יקרה שלי? בימים כאלה לא כדאי להסתובב בחוץ עם חברות. את מקפידה על המסכה, כן? טוב שהיא לא התקשרה היום. התייאשתי מלנסות להסביר שוב שאני עובדת ולא מסתובבת ובטח שלא עם חברות. איזה יום ארוך...
  22. A

    סיפור סיפורי אלף יום ויום #11 / רפול - ממואר לשבועות

    רפול / ממואר לשבועות בלילות שבת, כשאבא היה מאחר לחזור מבית הכנסת – זאת אומרת, מאחר יותר מהרגיל – הייתי יודעת שפגש אותו. כולם כבר היו עצבניים לגמרי כשגלש סוף סוף אל תוך הבית. אני הייתי עסוקה בהכנות אחרונות לסעודה, אפילו לא מסובבת את ראשי כשנכנס אחרי למטבח. "פגשת את רפול, אה?" הוא לא היה צריך...
  23. ל

    דיון מסר מתוכנן?

    סופר מכניס את האמירה שלו לתוך הסיפור, כך שהמסר מגיע מתוכו. אבל מה קורה כשמסר קבוע, אחת מאמונות הסופר, חוזר על עצמו בכל סיפור? (למעט הסיפורים המבוססים על מציאות אמיתית). יש מה לעשות כדי שזה לא יקרה? האם להחליט מראש על מסר, ולהסתכן בסיפור מודבק ולא טבעי, או לזרום עם הגיבורים שיביאו למסר הקבוע...
  24. A

    סיפור סיפורי אלף יום ויום #10 / היגיון של אחר-צהריים גשום אחד

    היגיון של אחר-צהריים גשום אחד יש כלל, אמר פעם דני לסטודנטים באיזה כנס של חלוקת תארים. והכלל הוא, שלאן שלא תגיע בחיים – אם תמצא שם איזה עיתונאי, אז או שאתה ממש טוב, או שאתה גרוע. עכשיו הוא יושב בבית הקפה, ברחוב צדדי של דרום עמק הסיליקון, ומולו יושב עיתונאי. עם המאק ואצבעות דבוקות למקלדת וכל...
  25. A

    סיפורי אלף יום ויום #9 / שמע ישראל

    בקשה לפותחים את הפוסט - מדובר בכ-1000 מילים, 3-5 דקות קריאה. אם אתם לא מתכוונים לקרוא עד הסוף, אנא אל תקראו בכלל. תודה מראש. שמע ישראל א. ואתה תלך לשרוף חמץ, יחיאל. תלך, למה לא תלך. אין אף אחד ביער זה המקום הכי מבודד בעולם, אתה תעשה מדורה שם בין השיחים ואני אציץ עליך מהחלון ותשרוף את כל החמץ...
  26. A

    סיפורי אלף יום ויום #8 / עיניים - סיפור קורונה

    עיניים / סיפור קורונה א. לך לעבודה, אמרה שוהן ברגע של שפיות או שיגעון (כבר עידן שאינו מבדיל ביניהם). הוא הלך. הלך, כלומר, הלך ממש. לא הייתה רכבת ולא אוטובוסים ותחנות הדלק היו ריקות אז גם רכב לא היה. צעד על מדרכות עיר-רפאים, מאוירת ממוחו הקודח של סופר מדע-בדיוני. נעליו נקשו בחלל הדחוס, מסריח...
  27. A

    סיפורי אלף יום ויום #7 / שעתה היפה ביותר

    שעתה היפה ביותר כל דבר אפשר להסתיר. אפשר לבלוע את הדעות חזרה עם הרוק ואת הידע להשאיר בבטן, אפשר לסדר את השיער באלגנטיות וללבוש עקבים שנואים ולצרוח (בכנות דווקא) אם רואים ג'וקון קטנטן. אבל את העיניים אי אפשר להסתיר, ובעיניים השחורות של נעמי נצנצה הפיקחות. ולפעמים, ברגעים כאלה של ייאוש, אולי אחרי...
  28. A

    סיפורי אלף יום ויום #6 / זריחה

    זריחה א. הלילה היה שחור ומלא ערפל. גושי חושך צפו בחלל מולם, במקום בו אמורים לעמוד הרי הגולן. אהרן הציץ אל דובי בחשש. "זה לא מסוכן להיות כאן באמצע הלילה?" לחש. דובי חייך. הם ישבו על סלע בצד כביש קטן בין ההרים, אוחזים כוסות קפה רותח שהצליח דובי לחמם בכירת הגז הניידת, מחכים לבוקר שיאיר ויביא עמו...
  29. A

    סיפורי אלף יום ויום #5 / הנני - סיפור לעשרה בטבת בשלושה פרקים

    כן, אני יודעת שכבר י"א בטבת ופיספסתי את המומנטום. אבל האתגר (ממנו עלה לי הסיפור) עדיין חי ובועט, אז הרשתי לעצמי. אז לאחר הפסקה ארוכה ומאולצת וקשורה למחשב בתיקון, אני שמחה להיות כאן שוב. אשמח מאד לביקורת. הנני פרק א' הצווחה קמה ועלתה, ביקעה את השמיים הקפואים כפלדה, הקיפה את העיר בחומה נוספת...
  30. A

    סיפורי אלף יום ויום #4 / איבוד

    איבוד א. כשיאקוב ראה את הילד לראשונה, ארי היה עסוק בניסיונות כושלים לפתיחת קופסת שימורים בפותחן שנשבר אתמול. יאקוב אמר, "הלו, תראו את הפספוס הזה". ארי הרים את מבטו. ילד, לא קטן ולא גדול, הלך בצעדים מפוחדים על המדרכה מולם. "לא טוב שיסתובב כאן", סינן ארי. יאקוב אמר, "אולי ניקח אותו ונבקש כופר...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  9  פעמים
למעלה