קטע הומור לשרוד זה הסוד

  • הוסף לסימניות
  • #2
בשעה שבע בבוקר.

המציאות הכתה במוישי לא דרך הרעש של הילדים הקופצים על מיטותיהם, אלא דרך הריח המגעיל.

שילוב של יין זול, דבק פלסטי, וריח של "שומים" שכבר באו לשימוש, הוא פקח את עינו והנה התגלתה לפניו מחזה משעשע, מישהו שוכב על המיטה ממש לידו עדיין לבוש חצי מתחפושת של כהן גדול כשהציץ עקום, והחושן היה דבוק לו באורח פלא לגרב שמאל.

הוא לא הצליח להבין מיהו הלז , אבל הנה הוא מסתכל על עצמו והבין כבר הכל, זה אני ?!.

אה אתמול היה פורים נזכר מוישי ידידינו משכבר, והחליט לצאת לראות מה קורה בחוץ .

בשעה שבע ועשרה בבוקר .

הסלון נראה כמו זירת פשע, סלסלאות הקיאו מתוכן ופלים בטעם לימון, שאיש לא חפץ בהם,
וממתקים מוזרים שנוצרו כנראה רק כדי למלא נפח במשלוחי מנות, התגלגלו כשיכור המתגלגל ברחובה של עיר.
הוא ניסה להיזכר מי היה הידיד שנתן לו את הליקר הביתי בטעם שוקולד-ערק [הוא כבר לא ידיד], ונדר נדר חרישי שמהיום הוא עובר למים מינרליים בלבד.

אשתו, ציפי, כבר עמדה שם, מנסה לגרד כתם של יין ממפה לבנה עם מבט של מי שעומדת להכריז מלחמה כוללת נגד כל היריבים שלה משנות דור האבק, והפירורים של אוזני ההמן.

"פורים שמח" מילמל מושי בקול צרוד של חזן לפני נעילה , היא רק הצביעה על הכיור, שם נערמו כלים מכלים שונים לצד כוסות חד-פעמיות דביקות.

הוא נזכר בסיסמאתו שבו נהג לעודד את עצמו בשעת הדחק לשרוד זה הסוד, והבין שהנה כלתה אליו הרעה ,

מוישי יקירי הוא שמע קול מוכר, אתה יודע מצוין איפה הסבון כלים. פסח עוד חודש ופורים נגמר לפני חמש דקות.

אני רק הולך לשחרית וכבר חוזר, ענה לקול שדיבר אליו ,

בינתיים ציפי עדיין מחכה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
וזה הוא הקטע השני אני ממש אשמח לביקורת והארות
שבוע אחד אחרי פורים :

מוישי מצא את עצמו עומד בפתח של "אושר עד" כמי שעומד לפני כיבוש עזה וגלילותיה.

ביד אחת הוא אחז בעגלה עם גלגל קדמי סורר שהרעיש כמו טנק בנסיעה מהירה, וביד השנייה את "הרשימה" דף שהיה פעם מכתב מאסיפת ההורים של שמוליק בנם בכורם, שאותה מילאה נוות ביתו בכתב יד צפוף וחסר רחמים.
תזכור מוישי, הדהד קול בראשו, לא סתם אקונומיקה, את זאת עם הריח של האורנים הכתומים, ואוי ואבוי שתחזור מבלי ספוג הפלא בחבילה התעשייתית.

הוא ניווט את העגלה בין שישיות קולה למשטחי ה XL, ובין טור מסירי השומנים לטור של ניירות הטואלט.
כשהגיע לטור מסירי השומנים הרגיש כנידון להורג מחנק, שדה קרב כימי. ריח חריף של מסירי שומנים למיניהם עמד באוויר, ומוישי הרגיש שהריאות שלו עוברות הגעלת חמץ תוך כדי הליכה מהירה.
הוא נעצר מול מדף המטליות. היו שם מטליות מיקרופייבר בשלל צבעים צהוב, כחול, וורוד. מה ההבדל? תהה בקול.

הצהוב למטבח, הכחול לחלונות, והוורוד זה כדי שיהיה לך ממה להתבלבל אם עדיין לא התבלבלת, ענה לו יהודי מזדמן עם עגלה מלאה בשישיות של נוזל רצפות, מוישי החליט לקחת משלושתם ליתר ביטחון.

מוישי הביט בעגלה. שמונה קילו אבקת כביסה, גלון של "דרקון" להסרת שומנים, וארסנל מטליות שיכול לנגב את הכתמים מההיסטוריה השחורה של תקופת מנדט הבריטי. העגלה כבר לא סתם הרעישה, היא נאנקה תחת הנטל
כמו נושאת מטוסים בים סוער שוצף וגואש. הוא ניגש לתור לקופות בתחושה של לוחם שחוזר מהחזית, מתפלל שהספרות על הצג לא יגרמו לו לאירוע לבבי.

הוא הגיע הביתה בשארית כוחותיו, סוחב את השקיות הכבדות במעלה המדרגות [כי הבן של יענקלביץ הרס את המעלית בפורים] הוא פתח את הדלת בבעיטה קלה, והניח את השקיות מידו הימנית על ריצפת המטבח של פסח [שהוא משמש בן היתר גם לסוכה, ולמשרד של אבא, אבל התואר מטבח של פסח הוא קיבל.] ושם את המסיר השומנים גדול המימדים על השיש כאילו הוא תוקע דגל בפסגת האוורסט, חייך חיוך גדול וחיכה לשמוע מנוות ביתו שבינתיים הגיעה לזירה,
מצוידת במטפחת קשורה היטב ובמבט של גנרל שבוחן את האספקה שהגיעה לקו החזית. היא עברה על השקיות במהירות, שלפה את ה"דרקון" ובחנה את התווית.

נו מוישי, הספקת לקנות גם אקונומיקה עם הריח של האורנים הכתומים? שאלה בלי להרים את הראש.
בוודאי, הוא ענה בגאווה.

הוא חיכה למילת הערכה, אולי אפילו לאיזו מחמאה קטנה על הגבורה ב'אושר עד', אבל ציפי כבר הניחה את ה"דרקון" בידו. יופי. עכשיו, לפני שתוריד את המעיל, יש כתם על הגזית של פסח אם כבר הבאת את הדרקון, בוא נראה אם הוא באמת נושף אש.
מוישי הרגיש איך הברכיים שלו, שעדיין רעדו מהטיפוס במדרגות, מאיימות לקרוס. הוא הסתכל על המטבח הצפוף, על השקיות שעוד צריך לפרוק, ועל הכתם שהביט בו מהגזית בחוצפה.

הוא לקח נשימה עמוקה, תפס את מסיר השומנים ביד אחת ואת הסמרטוט הוורוד ביד השנייה והתחיל בעבודה.
"לשרוד זה הסוד" הוא מילמל לעצמו חרישית כשסיים לנקות רבע מהכתם ונשאר ללא טיפת כוח,

הוא שפשף את הארון והתפלל שהמשיח יגיע לפני "שהדרקון" תגמור לו את הריאות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
ממש נהנתי לקרוא!
אהבתי במיוחד את:
הצהוב למטבח, הכחול לחלונות, והוורוד זה כדי שיהיה לך ממה להתבלבל אם עדיין לא התבלבלת
ושם את המסיר השומנים גדול המימדים על השיש כאילו הוא תוקע דגל בפסגת האוורסט
"לשרוד זה הסוד" הוא מילמל לעצמו חרישית כשסיים לנקות רבע מהכתם ונשאר ללא טיפת כוח
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
תודה רבה על התגובה המחממת
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
@החריף איזה רעיון מעולה להפוך את זה לסדרה בהמשכים!
נהניתי מאוד מהקטע החדש. ההומור במינון מדוייק ומשעשע, והכתיבה טובה ויפה.
אלה מוצלחים במיוחד:
כמי שעומד לפני כיבוש עזה וגלילותיה.
ומוישי הרגיש שהריאות שלו עוברות הגעלת חמץ תוך כדי הליכה מהירה.
והוורוד זה כדי שיהיה לך ממה להתבלבל אם עדיין לא התבלבלת
אם כבר הבאת את הדרקון, בוא נראה אם הוא באמת נושף אש.

קטע מצויין! נשמח לקרוא עוד מעלילותיו של מוישי האומלל : )

רק מזכירה את מה שכתבתי גם פעם קודמת, ושימת לב לזה ממש יכולה לשדרג את חוויית הקריאה:
- תמיד לשים גרשיים בהתחלה ובסוף ציטוט, כדי שיהיה מובן מתי אחת מהדמויות מדברת.
- לשים לב לפיסוק נכון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
תודה לכל מי שאינו יכול לכתוב תגובה ורק מסמן לייק
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
אחרי שסחב את חומרי הניקוי מאושר עד, מוישי חשב שגרוע מכך לא יכול להיות. הוא המשיך ללכת לכולל כרגיל,
אבל יום אחד התברר לו שטעה. השלב הבא בתוכנית של ציפי היה "ניקוי רכבים".

"מוישי," היא אמרה לו בעודו מנסה לעכל חצי פיתה עם שוקולד וזיתים, "המכונית נראית כמו סניף של מאפיית אנג'ל. יש שם שאריות מהטיול של סוכות, ופירורי ביסקוויטים מהחורף שעבר. קח את השואב התעשייתי, ותחזור רק כשיהיה אפשר לאכול ישירות מהשטיחים – לא שמישהו יאכל שם, חס וחלילה אבל שיהיה אפשר."

מוישי ירד לחניה עם שואב אבק שנראה כמו, פצצת מצרר אחרי שיגור. הוא התחיל לשאוב בלהט, נלחם במקומות המסתור שבין המושבים. לפתע, הצינור השתנק. "קלאק" מתכתי נשמע, והשואב התחיל להוציא עשן שחור ומסריח.

"לא עכשיו," חשב מוישי בייאוש, "רק לא עכשיו." הוא ניתק את השואב המעשן מהתקע והביט בו כאילו בגד בו חבר קרוב. לרגע הוא שקל לעלות הביתה ולהודיע על התקלה, אבל אז הוא הרים את המבט וראה את הצללית של ציפי נעה בנחישות מאחורי החלון. הוא הבין מיד שאין לו לאן לברוח.

"לשרוד זה הסוד", הוא סינן לעצמו ולקח נשימה עמוקה [של אבק]. מכורח המציאות, וכשגבו אל הקיר, מוישי הפשיל את שרווליו באנחה כבדה.

הוא הכניס את ידו עמוק לתוך החריץ האפל והמאיים שמתחת למושב הנהג, מגשש בחשיכה בין קפיצים חלודים ופירורים דוקרניים.

ראשונים יצאו שלושה מסטיקים ורודים שאיבדו את הצורה שלהם והפכו למאובנים מתקופת בית שני, אחריהם בקבוק הוויסקי הקטן שמוישי החביא שם "ליתר ביטחון" לפני פורים ושכח מקיומו, ומוצץ ישן ומצהיב.

לרגע, מוישי לא הבין מה הוא רואה. הוא ניגב את האבק מהמוצץ. זה היה המוצץ האהוב של שמוליק, בנם הבכור, זה שנעלם לפני שנים. בבת אחת, שטף אותו גל של זיכרונות. הוא זכר את הלילות הלבנים שבהם שמוליק הקטן בכה בלי הפסקה, בכי שקרע את קירות הבית. בכי שרק המוצץ הזה ידע להשתיק. הוא זכר את הבהלה שאחזה בהם כשגילו שהמוצץ נעלם, את החיפושים הנואשים בכל פינה, את ההבטחות לילד הקטן שאולי ימצאו אותו "מחר".

מוישי חייך במרירות. "אז כאן היית כל השנים, בוגד קטן," הוא לחש למוצץ. הוא זכר את הכאב בלב כששמוליק נרדם בסוף הלילה, בלי מוצץ, אחרי שעות של בכי. מי היה מאמין שדווקא עכשיו, בשיא הלחץ של פסח, הוא ימצא פיסת עבר כזאת?
הוא הביט בבקבוק הוויסקי, ובמוצץ של שמוליק, וחשב להעלות אותם הביתה ולתת לציפי להחליט מה יהי גורלם .

אבל אז, משהו משך את העין שלו עמוק יותר בפנים, צמוד למסילה של הכיסא. פינה של נייר חום ומקומט.
הוא הכניס את היד שוב, נאבק בקפיצים החלודים, ושלף החוצה מעטפה דהויה. "מה זה עכשיו?" רטן לעצמו, "עוד רשימה מקייטנת תרפ"ט?"

הוא פתח את המעטפה בזהירות, והלב שלו החסיר פעימה. בפנים, מקופלים ושקטים, נחו חמישה שטרות של מאתיים שקל. זה היה הכסף שהוא הכין בשביל להחזיר את ההלוואה מיענקלביץ' השכן שלקח כדי לסגור את הקנייה של סוכות, ובמשך חצי שנה הוא היה בטוח שהוא איבד אותו בדרך להחזיר לו. הוא זכר את הבושה כשעבר ליד יענקלביץ' במדרגות, ואת התירוצים המגומגמים על "הצ'ק שבדרך".

מוישי הרגיש שהעייפות העצומה שהייתה לו נעלמה כאילו לא הייתה. הוא הביט למעלה אל החלון בקומה השלישית. ציפי עדיין עמדה שם, מתיזה ספריי כחול על הזכוכית בתנועות נמרצות של לוחמת למען איכות הסביבה. היא לא ידעה שמתחתיה, בתוך המאזדה המיוזעת, בעלה הפך הרגע לאדם העשיר ביותר בשכונה.

הוא ליטף את המעטפה שבכיס המכנסיים, הרגיש את עובי השטרות, וחייך לעצמו. עכשיו, כששואב האבק שבק חיים והוציא עשן כמו קטר ישן, הוא לא נלחץ. הוא פשוט לקח סמרטוט לח והתחיל לשפשף את הריפוד, כשהסימפוניה החמישית של בטהובן מלווה אותו בשריקות.

הוא ידע שבערב, כשיענקלביץ' יעבור לידו בבית הכנסת, הוא סוף סוף יוכל להסתכל לו בעיניים ולהגיד 'יענקלביץ', הצ'ק הגיע.

הוא הביט פעם אחרונה במוצץ של שמוליק ובוויסקי, והחליט להשאיר אותם בשקית הזבל. יש דברים שצריך לבער מן העולם, ויש דברים – כמו אלף שקל וקצת שקט נפשי – שצריך פשוט לנצור.

הוא עלה במדרגות, שתי מדרגות בכל פעם, מוכן ומזומן למשימה הבאה של ציפי.
"מוישי נעמד מול דלת הבית, ניער מעצמו את פירורי הביסקוויטים האחרונים והחליק את המעטפה עמוק פנימה. הוא פתח את הדלת וראה את ציפי מגרדת המקרר.

בלי להסתובב היא שואלת אותו "האוטו נקי?" "כשר וישר" ענה מוישי

"אפילו מצאתי שם כמה דברים מהעבר" אמר בחיוך, הוא רק שכח לציין שחלק מהעבר הזה הגיע עם דיוקנו של נתן אלתרמן. ובניגוד למוצץ של שמוליק ולוויסקי את זה הוא לא הולך לבער.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
קיבלתי למייל התראה על פרק חדש ורציתי להגיב, אבל בגלל התקלה באתר זה קורה רק עכשיו...

זה הרעיון שלך לסיפור בהמשכים לא ?!
אהבתי את הרעיון של סדרה בהמשכים,
ומתברר שבצדק:
מפרק לפרק זה הולך ומשתבח!
פרק מצויין, כתיבה מרתקת, קלילה ומעלה חיוך.
ושאפו על הגרשיים בציטוטים.

מחכים לפרק הבא...
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
כתיבה מצוינת ומענגת!
הומור זורם וקליל, לא מאולץ, לא מוגזם.
נהניתי מכל מילה!

אני רק מתקוממת מעט בשמה של ציפי על תפקיד השוטר שהוענק לה.
היא בסך הכול בסדר. לא הוגן להציג אותה רק מצידה הקשוח....;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
שאפו על הגרשיים בציטוטים.
@צביה ר. ממך אני כל הזמן לומד תמשיך להעיר ולהאיר.
אני רק מתקוממת מעט בשמה של ציפי על תפקיד השוטר שהוענק לה.
היא בסך הכול בסדר. לא הוגן להציג אותה רק מצידה הקשוח....;)
אני ידבר איתה אולי היא תסכים להפחית קשיחות?! חי חי חה
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

מספיק להתקשר ולהתווכח עם נציגי חברות התחבורה

פשוט פותחים תיק בת"ק תכף אסביר איך,

ופתאום הם מתקשרים איליך, ומסבירים לך למה התביעה לא צודקת

ובדרך כלל בסמוך למועד ה'משפט' (נשמע מלחיץ קחו את זה כביקור ברופא משפחה...) הם מציעים לך פשרה על כחצי מהתביעה

ולאמיצים שבינינו ברוב המקרים אל תוותרו תלכו לביהמ"ש ותקבלו את כל הסכום!!!

הלוואי שכל עם ישראל יעשה כך, פתאום חברות התחבורה ידפקו אוטובוסים בשעון שוויצרי!!!!

א'. האטובוס לא יצא וכולי וכולי, תשמרו או קבלה של מונית שלקחתם (בד"כ עדיף לקחת מונית ככה יש נזק יותר רציני אך לא חייבים) או נסיעה הבאה שלקחתם וכל הוכחה אחרת
ב. שולחיים תביעה במקביל לחברת התחבורה המפעילה וכמו"כ למשרד התחבורה.
ג. מחכים לתשובות, אם התשובות לא מספקות (לא נתנו פיצוי מספק וכולי) פותחים תביעה ב15 דקות!!!
ד. מחכים למועד הדיון, בד"כ תקבלו כבר מיד אחרי ההגשה טלפונים מתפתלים מחברת התחבורה המפעילה למה זה תביעה שטותית, ויש להם אפי' הוכחות להפך, אל תבהלו, חכו בסבלנות ואז או ששתתפשרו או שתלכו עד הסוף, בהצלחה תעבירו הלאה שכולם יתבעו אותם, ונקבל ככה שירות נורמלי!!!

כל מי שהגיש והצליח או שלא שיעלה את המקרה כאן שנצליח ביחד לחולל שינוי!!!!
נספח לדיונים - אשכול איראן ועדכונים ביטחוניים.

האשכול נפתח כדי לשמור על אשכולות החדשות המרכזיים נקיים ותכליתיים.
הוא ישמש כמרחב היחיד לדיון על הידיעות הביטחוניות המתפרסמות בפורום.

קראו את הכללים היטב. הם מחייבים, והאכיפה תהיה בנוסח משמרות המהפכה.

מטרת האשכול?
- הרחבות ופרשנות: הבאת רקע נוסף לידיעה, או ניתוח ענייני ומנומק של המצב.
- שאלות ובירורים: בקשת הבהרה על דיווח שעלה באשכול המרכזי.
- מידע משלים: עדכונים שחשובים להבנת התמונה אך אינם "חדשות מתפרצות".


מה לא ייכנס לכאן? עילה לחסימה מיידית

- גלישה לנושאים אחרים: האשכול ממוקד ביטחונית בלבד. פוליטיקה, עניינים אזרחיים או כל נושא שאינו קשור ישירות למלחמה/איראן - יימחקו.

- "ניהול המלחמה": אין מקום ל"הצעות למטכ"ל, פרשנויות בשקל או תרחישי אימים חסרי ביסוס.

- התכתבויות אישיות בין ניקים ("פינג-פונג"), או שרשורים שנמרחים על עמודים שלמים ללא ערך מוסף.

כדי לאפשר שיח איכותי, אנחנו נוקטים במדיניות אפס סובלנות.
* חסימה לצמיתות: משתמש שיעבור על הכללים, ייחסם מהאשכול באופן מיידי.
* אין חנינות: אין טעם לפנות במערכת הדיווח או בהודעות פרטיות לבקשת שחרור. הפיתרון היחיד לשחרור מחסימה - הוא פשוט לא להיחסם מלכתחילה.
האחריות היא שלכם. שמרו על שיח ענייני.
שלום לכולם,
אז קבלו אותו....
****אשכול טיסות זולות***
למי? -
לכל מי שצריך לטוס, לכל יעד שהוא. ואינו מתמצא או אין לו בקיאות בעניין.
איך? - כותבים לאן רוצים לטוס, תאריכים מדוייקים, ומקבלים אי"ה לינק.
מי? - כל מי שרוצה יכול לעזור באשכול, לכל מי שיש ידע בסיסי באתרי חיפוש הטיסות.
כמה?
- אין כאן שום רווח כספי הכל בשביל העזרה איש לאחיו.
מה? - יהיה כאן בל"נ מענה לבקשות, וגם מעת לעת מבצעים לזמן מוגבל של חברות תעופה.

ואם יש לכם נסיון שאתם רוצים לחלוק אותו עם הציבור, אז קדימה....
דבר חשוב נוסף: המטרה של האשכול הינו טיסות זולות לכן הטיסות המוצעות יהיו משולבות לפעמים חניות ביניים אחת או שניים, ולפעמים תחזיקו חזק... משולבות נסיעה עם אוטובוס או רכבת, רק בכדי להוזיל את הכרטיס.

גילוי נאות מאד חשוב: אין לפותח האשכול כל רווח כספי מהעניין כלל ועיקר!!!

--------------------------

אז לפני שאתם מבקשים תנסו להיעזר לבד בסורקי הטיסות הללו:
מנסיון כדאי לעבור לגלישה בסתר בעת החיפוש - אחרת המחירים עולים!!!
סקיי-סקאנר - SKYSCANNER (הכי זול בדרך כלל)

גוגל-טיסות (קצת יותר יקר אבל לפעמים יש יוצאים מן הכלל)

סקיי-פיקר - קיווי (אתר מאד מאד נוח, משלב גם הגעה ליעד עם אוטובוס או רכבת!!!! אך לא תמיד זול במיוחד, מצויין מאד כ'מראה מקום' ואז לחפש אצל השאר)

צ'יפ-פלייט (מערכת שסורקת כמה סורקים ביחד, לא מצאתי משהו מיוחד בזה)

וויז-איר (מצויין ליעדים במזרח אירופה כמו קברי צדיקים, אך לא רק. וכן למי שרוצה להוזיל את הכרטיס גם במחיר של יציאה משדה התעופה רמון)
🎉🎉🎉🎉🎉🎉🎉
האתר!
האתר המיוחד על סדרת דופליקטים!

מה יש לנו שם?

❓ חידונים

📰 מאמרים

🖼️ תמונות

ועוד׳

האתר אינו פתוח בנטפרי עדיין, אז נשמח אם מישהו יוכל לשלוח לבדיקה!

לשליחת מאמרים : שלחו אימייל מסודר אל <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>

והמאמר שלכם יפורסם ברגע שנוכל! (נבקש לא להטריד בנושא)
לשליחת חידונים

האתר בשלבי הקמה על כן לא כל הפתורים שתראו יעבדו!

וזהו... !
תהנו!!!

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  1  פעמים
למעלה