חברה ביקשה ממני לשאול,
היא עזבה עבודה בחודש 02(יש לה תלוש רק עד 01- על חודש 02 לא בטוח שיהיה לה)
האם היא תוכל לקבל משהו ולהצהיר שלא עבדה מאז עקב המלחמה וכו, (ואז צריכה להתעקש לקבל תלוש על חודש 02) או שאין סיכוי שתקבל משהו...
ואשאל גם עלי , עצמאית ושכירה בחופשת לידה יש סיכוי שאקבל משהו אם אני בחופשת לידה?
לגבי עסקים עצמאים, כדאי שירשמו כאן את ההערות -ניתן עוד יומים- הן עוברות לועדה.
*למשל כדאי לציין להם שהעיתוי של פסח פורים הוא משמעותי מאד- ולא יתכן שיפצו בסכום קטן עסקים שזה עיקר ההכנסה שלהם וכדומה.
קצת סדר
1. ניתן לקבל אבטלה באחד מ 3 המקרים הבאים (לא אכנס לכל הכללים), 1 פוטרת 2 התפטרת 3 הוצאתי לחל"ת ע"י המעסיק
במקרה ויצאת בעצמך לחל"ת אין זכאות לאבטלה
ב 3 האופנים הנ"ל יכולים להיות זכאים לדמי אבטלה, מבחינת סכום דמי האבטלה אין הבדל ביניהם
עד כאן לגבי אבטלה בכללי
מה קורה כשיש מלחמה?
מתאימים את החוק לצרכים (כך לפחות אמור להיות...)
רק מקדים: אנחנו מדברים כרגע על חלת ולא פיטורין או התפטרות
השינויים העיקריים שיש כרגע בחוק המוצע
1. הורדת תקופת אכשרה מ 12 מתוך 18 ל 6 מתוך 18 חודשי עבודה לפני היציאה לחלת
2. ביטול ההגבלות של ניצול קודם ימי חופשה ו 5 ימים ראשונים בלי תשלום
3. הורדה מ 30 ימים ל14 ימים רצופים מינימליים בחלת כדי לקבל חלת
מה אין?
שינוי שגם אם יצאתם בעצמכם לחלת תוכלו להיות זכאים לאבטלה
לדעתי זה נובע מכך שנצמדים כמה שיותר למתווה שהיה בעם כלביא, אז לא הוי ימים שעסקים יכלו לעבוד ומערכת החינוך היתה סגורה ולכן אוטו' המעסיקים הוציאו לחלת
הפעם כידוע זה אחרת ויש מעסיקם שמבחינתם תגיע, אבל מי ישמור על הילדים?
לכל מי שנמצא בקטגוריה הזאת, כתבו בהערות בקישור הזה,קרדיט ל @משלוש את הבעיה תנסחו, אולי יחוס...
אבל לא מדובר על קומבינה או גניבה חלילה. מדובר שבאמת העובד לא הגיע. מלחמה. יש ילדים בבית/מרחק נסיעה וכו' וכו'.
אצלינו בעם כלביא כולם עבדו חוץ ממי שגר רחוק. ובאמת הגשתי חלת וקיבלתי. ולא היו שאלות לאף אחד. שהאמת היא אמת, אין מה לפחד
אבל לא מדובר על קומבינה או גניבה חלילה. מדובר שבאמת העובד לא הגיע. מלחמה. יש ילדים בבית/מרחק נסיעה וכו' וכו'.
אצלינו בעם כלביא כולם עבדו חוץ ממי שגר רחוק. ובאמת הגשתי חלת וקיבלתי. ולא היו שאלות לאף אחד. שהאמת היא אמת, אין מה לפחד
בעקרון אם העובד הוא זה שמחליט לא להגיע ומבחינת העבודה אפשר להגיע ההגדרה הנכונה היא, חלת ביוזמת העובד
המעסיק יכול להחליט להוציא אותו לחלת אבל לא כולם רוצים
וכן במקומות מסויימים זה ממש בעייתי מבחינתו, לדוגמא: אישה מיד אחרי חופשת לידה, במצב רגיל אסור להוציא אותה לחלת רק אם למעסיק יש סיבה בטחונית אבל במקרה ולפי ההנחיות מותר למקום העבודה לפעול אסור להוציא אותה לחלת רק לה מיזמתה, ומי שמפסיד זו רק היא
עריכה: מדגיש, אני בעד שישנו את החוק גם בנקודה הזאת שמי שיצא מיזמתו לחלת גם יוכל לקבל, אבל כרגע לצערנו לא רוצים להבין את זה שם, ואני מנסה להסביר מה המצב
בעקרון אם העובד הוא זה שמחליט לא להגיע ומבחינת העבודה אפשר להגיע ההגדרה הנכונה היא, חלת ביוזמת העובד
המעסיק יכול להחליט להוציא אותו לחלת אבל לא כולם רוצים
וכן במקומות מסויימים זה ממש בעייתי מבחינתו, לדוגמא: אישה מיד אחרי חופשת לידה, במצב רגיל אסור להוציא אותה לחלת רק אם למעסיק יש סיבה בטחונית אבל במקרה ולפי ההנחיות מותר למקום העבודה לפעול אסור להוציא אותה לחלת רק לה מיזמתה, ומי שמפסיד זו רק היא
קורס עימוד ספרים מעניק לך את הכלים לעבוד בשעות גמישות מהבית, באווירה שמורה וברווח גבוה. זהו המסלול המדויק לאברך שרוצה לשלב פרנסה בראש שקט עם סדר יום תורני וערכים שלא משתנים.
שאלה קטנה אני הורה לילדים קטנים יצאתי לחלת בעקבות המצב ונרשמתי באתר של לשכת התעסוקה כי מישהו אמר לי האם זה לא יהיה תקף על מתכונת המלחמה?
אמרו שהורה לילד עד גיל 14 זכאי השאלה אם זה שנרשמתי זה בעיה או לא ?
המתווה שסוכם, אשר גובש על ידי אגף שכר עם ההסתדרות, נשען על הצורך לשמר את הרצף התפקודי של המגזר הציבורי לטובת כלל האזרחים במערכים החיוניים השונים.
פרטי מתווה הפיצויים:
על פי ההבנות, תהיה השתתפות של המעסיק בשכר המשולם בגין ימי היעדרות בהתאם לנסיבות של כל עובד (בגין השתתפות העובד ינוכו ימי חופשה שנתית) ותבוצע באופן הבא:
- סגירת מקום עבודה: במקרים בהם מקום העבודה נסגר או צומצם עקב הנחיות פיקוד העורף ולא התאפשרה עבודה מרחוק, תינתן השתתפות מעסיק בגובה 100% בשבועיים הראשונים (28.02-14.03), ובגובה 80% בשבועיים שלאחר מכן (15.03-28.03).
- אוכלוסיות מוסכמות (הורים ואוכלוסיות מיוחדות): הורים לילדים עד גיל 14 שנעדרו לצורך השגחה עקב סגירת מוסדות חינוך, אנשים עם מוגבלות או קרוביהם ואוכלוסיות נוספות שיסוכמו, יהיו זכאים להשתתפות בגובה 90% בשבועיים הראשונים ו-75% בשבועיים שלאחר מכן.
- מפונים: עובדים שפונו ממגוריהם בהוראת גורם מוסמך עקב נזק לבתיהם, יהיו זכאים ל-100% השתתפות מעסיק למשך 8 ימים מיום הפינוי.
- עובדים השוהים בחו"ל: עובד שחזרתו לארץ התעכבה עקב ביטול טיסות בשל המצב הביטחוני, יהיה זכאי להשתתפות בגובה 80% בשבועיים הראשונים ו-50% בשבועיים שלאחר מכן.
- נסיבות אחרות: במקרים אחרים שאינם נמנים על הנסיבות לעיל, תינתן השתתפות בגובה 60% בשבועיים הראשונים ו-50% בשבועיים שלאחר מכן.
מחויבות לרציפות תפקודית
הממונה על השכר מדגיש כי עובד אשר נקרא על ידי מעסיקו לעבוד, ממקום העבודה או מרחוק, אך סירב לכך, לא יהיה זכאי לכל השתתפות מעסיק בשכרו (0%). ימי היעדרות אלו יהיו על חשבון ימי החופשה השנתית של העובד בלבד.
הסדרי חופשה ומועדי פסח:
חופשה מרוכזת: במקומות עבודה בהם נהוגה חופשה מרוכזת בחול המועד פסח, היא תוחל בהתאם לאותם כללים גם בימים 29.03-31.03.
דחיית יום חופשה: יום החופשה ההסכמי שתוכנן ל-31.03 נדחה למועד חדש שיסוכם בין הצדדים.
יתרת חופשה: יתאפשר לעובדים להיכנס ליתרה שלילית של ימי חופשה, כפוף לכללים שיוסדרו בהסכם הקיבוצי.
המתווה שסוכם, אשר גובש על ידי אגף שכר עם ההסתדרות, נשען על הצורך לשמר את הרצף התפקודי של המגזר הציבורי לטובת כלל האזרחים במערכים החיוניים השונים.
פרטי מתווה הפיצויים:
על פי ההבנות, תהיה השתתפות של המעסיק בשכר המשולם בגין ימי היעדרות בהתאם לנסיבות של כל עובד (בגין השתתפות העובד ינוכו ימי חופשה שנתית) ותבוצע באופן הבא:
- סגירת מקום עבודה: במקרים בהם מקום העבודה נסגר או צומצם עקב הנחיות פיקוד העורף ולא התאפשרה עבודה מרחוק, תינתן השתתפות מעסיק בגובה 100% בשבועיים הראשונים (28.02-14.03), ובגובה 80% בשבועיים שלאחר מכן (15.03-28.03).
- אוכלוסיות מוסכמות (הורים ואוכלוסיות מיוחדות): הורים לילדים עד גיל 14 שנעדרו לצורך השגחה עקב סגירת מוסדות חינוך, אנשים עם מוגבלות או קרוביהם ואוכלוסיות נוספות שיסוכמו, יהיו זכאים להשתתפות בגובה 90% בשבועיים הראשונים ו-75% בשבועיים שלאחר מכן.
- מפונים: עובדים שפונו ממגוריהם בהוראת גורם מוסמך עקב נזק לבתיהם, יהיו זכאים ל-100% השתתפות מעסיק למשך 8 ימים מיום הפינוי.
- עובדים השוהים בחו"ל: עובד שחזרתו לארץ התעכבה עקב ביטול טיסות בשל המצב הביטחוני, יהיה זכאי להשתתפות בגובה 80% בשבועיים הראשונים ו-50% בשבועיים שלאחר מכן.
- נסיבות אחרות: במקרים אחרים שאינם נמנים על הנסיבות לעיל, תינתן השתתפות בגובה 60% בשבועיים הראשונים ו-50% בשבועיים שלאחר מכן.
מחויבות לרציפות תפקודית
הממונה על השכר מדגיש כי עובד אשר נקרא על ידי מעסיקו לעבוד, ממקום העבודה או מרחוק, אך סירב לכך, לא יהיה זכאי לכל השתתפות מעסיק בשכרו (0%). ימי היעדרות אלו יהיו על חשבון ימי החופשה השנתית של העובד בלבד.
הסדרי חופשה ומועדי פסח:
חופשה מרוכזת: במקומות עבודה בהם נהוגה חופשה מרוכזת בחול המועד פסח, היא תוחל בהתאם לאותם כללים גם בימים 29.03-31.03.
דחיית יום חופשה: יום החופשה ההסכמי שתוכנן ל-31.03 נדחה למועד חדש שיסוכם בין הצדדים.
יתרת חופשה: יתאפשר לעובדים להיכנס ליתרה שלילית של ימי חופשה, כפוף לכללים שיוסדרו בהסכם הקיבוצי.
חברה שלי ביקשה לשאול
בעלה עזב עבודה באמצע חודש 02 - אין לו תלוש על חודש 02
הוא רוצה להתחיל לחתום אבטלה,
איך זה עובד?,
הוא חותם מעכשיו שעזב עבודה מתי?
כמה כסף מקבלים ?
לכמה זמן?
איפה חותמים מה צריך לעשות?
האם אפשר לקבל רטרואקטיבי?
לצערי סמוטריץ חושב שהכסף שלנו זה שלו והוא חוסך על חשבוננו חכה להפתעות שלו הוא קמצן מאוד היינו צריכים את ישראל כץ גם שר האוצר
שבזמנו הוא ניער את נערי האוצר כהגדרת בורדוגו .
ואחרי שנחזור לעבודה אחרי פסח. זה חודש 4 כבר. המעסיק ישלם על ה-2 ימים טובים כמו על כל חג שהמעסיק ריך לשלם?
כי זה מצד אחד היה בזמן החלת. מצד שני יוציאו תלוש חודש 4 כבר.

Reactions: משך1 //