התייעצות אוףףףף נקיונות לפסח.

  • הוסף לסימניות
  • #21
הבעיה, שלי כבר התנפח האצבע מהקרצופים, ואני באמת לא מבין למה אני צריך לשפשף בחוזקה את המשקוף של הדלת,
חמץ בוודאי אין שם.
יש לציין שבבית הורי המנהג היה כמו שאשתי סבורה.
ופה רציתי להבין, האם זה מסורת אצל כל עם ישראל ?
ומה אצלכם נוהגים ?

לשאלתך, מצורף כאן תשובה.
מבוארת היטב. כולל מקורות קדומים
ארוכה אמנם. אך בענוות חן של יוצר העלילה
שווה קריאה...

אזהרת קריאה- עלול להצחיק בקול גדול ולהעיר נרדמים
אני אמרתי...

בטח יש לזה מקור, ראה ציטוט:
מנהג אבותינו בידינו (יותר נכון אימהותינו...)
בערבי פסחים לעשות בביתם
זכר לעבדות שהיו אבותנו במצרים
ונוהגים לעבוד בפרך בנקיונות של פינות נסתרות
ולשפשף ולהתאמץ במקומות שאין בכך צורך
זכר לעבודת הפרך- שעבדו בני ישראל בבניה של פתום ורעמסס
וכל המרבה לעבוד בעבודת הפרך שאינה נצרכת הרי זה משובח
וחסידים היו משברים גופם וידיהם בעבודה קשה בנקיונות ושפשופים
ובמשקופין מקפידים הרבה לשפשף גם כשאין ליכלוך בעין
כי שכרם של המשקופים גדול מאד שסמנו בתי ישראל במכת בכורות
והגברים יעשו עבודת נקיונות כנשים
ונשים יתאמצו ויטפסו על סולם ויגררו ויסחבו כגברים

ונוהגין כן בכל דור ודור
כנאמר, בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו וכו'
בכל דור ודור- בכל שנה ושנה
עומדים עלינו- תלמוד לומר, אלו הנשים העומדות על הגברים
ומקפידין על כל פירור לכלוך ואבק שניתן לראותו רק ע"י מכשיר מיוחד שקורין מקרוסקופ
לכלותנו- תלמוד לומר, אלו הכוחות
והקב"ה מצילנו מידם- תלמוד לומר, גואלם בי"ד בניסן בשעה היעודה
שנאמר, בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל

וכל המרבה (בעבודת פרך קשה)
הרי זה משובח
ומובטח לו שיזכה בליל הסדר
להרגיש במוחש, על בשרו, כאילו יצא ממצרים
ואין לך בן חורין גדול יותר ממי שהשתחרר מעול שיעבוד הניקיונות

ובמשך כל השנה
זוכרין (מהצלקות שנותרו) ומבקשין על כך
כמובא בסקירת AI של גוגל
על תפילת 'אחינו כל בית ישראל'
שמקורה הוא בתפילה עתיקה לשחרור שבויים, המופיעה כבר בסדר רב עמרם גאון ובמחזור ויטרי מתקופת הגאונים. התפילה נאמרת ברוב קהילות האשכנזים (ובנוסח ספרד) בימי שני וחמישי לאחר קריאת התורה, כבקשה להצלת יהודים הנמצאים בצרה
מקור היסטורי: מיוחסת לתקופת הגאונים, ומופיעה במקורות קדומים כסדר רב עמרם גאון ומחזור ויטרי.
עכ"ל
ופירוש המילות מובא כאן וז"ל (זה לשוני...):
אחינו כל בית ישראל
הנתונים בצרה ובשביה
-השבוי בשגיונות אשתו
... ירחם עליהם - וגם הם על עצמם... רחמים עצמיים-בלעז.
ויוציאם מצרה -כל המקומות הצרים שעמלו בהם לנקות כמו שתי הסנטימטר בין הארון לקיר
לרווחה- בכסא מסובין שתופס חצי שולחן
מאפלה- בשל פירוק התאורה בבית ע"מ לנקותה
לאורה- כפשוטו של מקרא
משיעבוד- כפשוטו
לגאולה - בי"ד בניסן כמובן סמוך ונראה לשקיעה..
השתא בעגלה - זה העגלה שצריך לנקות כי השתא- הילד שתה ואכל בה
ופירוש אחר, זוהי תחינה נואשת של אלו
שנשותיהם מתחילות את הנקיונות מאחרי החגים של תשרי
כשעוד קרשי הסוכה מוטלין לפניו
ובזמן קריב- אלו שחשבו שהם ברי מזל
ורק 30 יום קודם החג נשתעבדו בעבודה
וגופם משתבר, ולא שומעים את עידוד חבריהם הנ"ל
מקוצר רוח ומעבודה קשה - וכפי שמובא בפירוש גוגל סקירת AI
לא מדובר בחוסר סבלנות רגיל,
אלא בייאוש עמוק, דיכאון, ושברון רוח
שנוצרו מחוסר יכולת לחשוב על עתיד טוב יותר. עכ"ל.


ולפי"ז נראה ליישב שהמנהג לעשות כן בערב פסח
מקורו- בדורות קדומים ולא יפחת מהתקופה המיוחסת לתפילה זו- תקופת הגאונים
ואין לבטל מנהג קדוש וקדום זה.

מקור הדברים -מוחי הקודח ברגע זה
ואינו נוצר בבינה מלאכותית כלל!
כיוון שאין משמיעין בערב פסח דבר שלא קשור להגדה
ושם: אחד חכם-זהו כותב התשובה החכמה הלזו
אחד תם- זה שפתח האשכול בשאלה 'תמימה' שכזו
שאינו יודע לשאול- זה כל עשרות אלפי הניקים השותקים ונותנים לזה יד ואינם מערערים על כך
ואחד רשע- אלו האיראנים שבערב פסח!!! ביטלו להם לילדים את הלימודים
ונוסף גם עבודת הגננת עלינו

ולא מצאנו אחד נבון- בינה מלאכותית כלל!
עד אשר לא יבינו קוראי ההגדה מי אלו הבנים
ויכירו רק אחד שהוא הפה של כולם-וזהו הבינה מלאכותית:(
ובמקצת שAI הוריד מעולנו - צוין המקור
כיוון שנאמר: כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם
ואולי יהיה בכדי זכות זו
לעמוד לימין פותח האשכול וכל המזדהים עימו ולהביא את גאולתם במהרה
ולכל הפחות בי"ד בניסן...


בתפילה לגאולה אמיתית ושלמה בקרוב ממש!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
אם אישה נקיה הרווחת...
הנשים המסודרות מנצלות את זה והופכות כל פירור אבק לחמץ.
הנשים הפחות ואין לי בעיה איתן- אני חושבת שזה מדהים גם... ) עושות בקצב שלהן, והופכות חמץ לאבק..
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
לשאלתך, מצורף כאן תשובה.
מבוארת היטב. כולל מקורות קדומים
ארוכה אמנם. אך בענוות חן של יוצר העלילה
שווה קריאה...

אזהרת קריאה- עלול להצחיק בקול גדול ולהעיר נרדמים
אני אמרתי...

בטח יש לזה מקור, ראה ציטוט:
מנהג אבותינו בידינו (יותר נכון אימהותינו...)
בערבי פסחים לעשות בביתם
זכר לעבדות שהיו אבותנו במצרים
ונוהגים לעבוד בפרך בנקיונות של פינות נסתרות
ולשפשף ולהתאמץ במקומות שאין בכך צורך
זכר לעבודת הפרך- שעבדו בני ישראל בבניה של פתום ורעמסס
וכל המרבה לעבוד בעבודת הפרך שאינה נצרכת הרי זה משובח
וחסידים היו משברים גופם וידיהם בעבודה קשה בנקיונות ושפשופים
ובמשקופין מקפידים הרבה לשפשף גם כשאין ליכלוך בעין
כי שכרם של המשקופים גדול מאד שסמנו בתי ישראל במכת בכורות
והגברים יעשו עבודת נקיונות כנשים
ונשים יתאמצו ויטפסו על סולם ויגררו ויסחבו כגברים

ונוהגין כן בכל דור ודור
כנאמר, בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו וכו'
בכל דור ודור- בכל שנה ושנה
עומדים עלינו- תלמוד לומר, אלו הנשים העומדות על הגברים
ומקפידין על כל פירור לכלוך ואבק שניתן לראותו רק ע"י מכשיר מיוחד שקורין מקרוסקופ
לכלותנו- תלמוד לומר, אלו הכוחות
והקב"ה מצילנו מידם- תלמוד לומר, גואלם בי"ד בניסן בשעה היעודה
שנאמר, בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל

וכל המרבה (בעבודת פרך קשה)
הרי זה משובח
ומובטח לו שיזכה בליל הסדר
להרגיש במוחש, על בשרו, כאילו יצא ממצרים
ואין לך בן חורין גדול יותר ממי שהשתחרר מעול שיעבוד הניקיונות

ובמשך כל השנה
זוכרין (מהצלקות שנותרו) ומבקשין על כך
כמובא בסקירת AI של גוגל
על תפילת 'אחינו כל בית ישראל'
שמקורה הוא בתפילה עתיקה לשחרור שבויים, המופיעה כבר בסדר רב עמרם גאון ובמחזור ויטרי מתקופת הגאונים. התפילה נאמרת ברוב קהילות האשכנזים (ובנוסח ספרד) בימי שני וחמישי לאחר קריאת התורה, כבקשה להצלת יהודים הנמצאים בצרה
מקור היסטורי: מיוחסת לתקופת הגאונים, ומופיעה במקורות קדומים כסדר רב עמרם גאון ומחזור ויטרי.
עכ"ל
ופירוש המילות מובא כאן וז"ל (זה לשוני...):
אחינו כל בית ישראל
הנתונים בצרה ובשביה
-השבוי בשגיונות אשתו
... ירחם עליהם - וגם הם על עצמם... רחמים עצמיים-בלעז.
ויוציאם מצרה -כל המקומות הצרים שעמלו בהם לנקות כמו שתי הסנטימטר בין הארון לקיר
לרווחה- בכסא מסובין שתופס חצי שולחן
מאפלה- בשל פירוק התאורה בבית ע"מ לנקותה
לאורה- כפשוטו של מקרא
משיעבוד- כפשוטו
לגאולה - בי"ד בניסן כמובן סמוך ונראה לשקיעה..
השתא בעגלה - זה העגלה שצריך לנקות כי השתא- הילד שתה ואכל בה
ופירוש אחר, זוהי תחינה נואשת של אלו
שנשותיהם מתחילות את הנקיונות מאחרי החגים של תשרי
כשעוד קרשי הסוכה מוטלין לפניו
ובזמן קריב- אלו שחשבו שהם ברי מזל
ורק 30 יום קודם החג נשתעבדו בעבודה
וגופם משתבר, ולא שומעים את עידוד חבריהם הנ"ל
מקוצר רוח ומעבודה קשה - וכפי שמובא בפירוש גוגל סקירת AI
לא מדובר בחוסר סבלנות רגיל,
אלא בייאוש עמוק, דיכאון, ושברון רוח
שנוצרו מחוסר יכולת לחשוב על עתיד טוב יותר. עכ"ל.


ולפי"ז נראה ליישב שהמנהג לעשות כן בערב פסח
מקורו- בדורות קדומים ולא יפחת מהתקופה המיוחסת לתפילה זו- תקופת הגאונים
ואין לבטל מנהג קדוש וקדום זה.

מקור הדברים -מוחי הקודח ברגע זה
ואינו נוצר בבינה מלאכותית כלל!
כיוון שאין משמיעין בערב פסח דבר שלא קשור להגדה
ושם: אחד חכם-זהו כותב התשובה החכמה הלזו
אחד תם- זה שפתח האשכול בשאלה 'תמימה' שכזו
שאינו יודע לשאול- זה כל עשרות אלפי הניקים השותקים ונותנים לזה יד ואינם מערערים על כך
ואחד רשע- אלו האיראנים שבערב פסח!!! ביטלו להם לילדים את הלימודים
ונוסף גם עבודת הגננת עלינו

ולא מצאנו אחד נבון- בינה מלאכותית כלל!
עד אשר לא יבינו קוראי ההגדה מי אלו הבנים
ויכירו רק אחד שהוא הפה של כולם-וזהו הבינה מלאכותית:(
ובמקצת שAI הוריד מעולנו - צוין המקור
כיוון שנאמר: כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם
ואולי יהיה בכדי זכות זו
לעמוד לימין פותח האשכול וכל המזדהים עימו ולהביא את גאולתם במהרה
ולכל הפחות בי"ד בניסן...


בתפילה לגאולה אמיתית ושלמה בקרוב ממש!!
וואו, אהבתי, איזה כישרון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
ו...... סתם אגב,
תגידו תודה שלפחות בדיקת חמץ הרבה יותר קלה היום מפעם
עם הערכה לבדיקה שיש לקנות בכל חנות
עם הנוצה והכף מעץ -
בדיקת חמץ, הרבה יותר קלה
סה"כ הורידו לכם הרבה עבודה
אז בבקשה!! לא להתלונן!!

ורק לחשוב אם לא היה שם את הנוצה והכף, מה היינו עושים? :unsure:
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
מה נהיה? כמה שנים אתה נשוי?
ערב פסח זה זמן מבחן לשלום בית
מבחן? או הזדמנות לפגוש אתגרים ופערים ולעבוד עליהם
בד"כ עם השנים מגיעים לעמק השווה
ברוך השם, השלום בית מצוין,
הויכוחים בעניין הנקיונות לא ישברו אותנו [את הגב כן]. הכל בהומור.[חשוב מאד כדי לעבור את התקופה עם חיוך]
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
יש מנקה סרי לנקה עובד עד 4 בבניה בתל אביב אחר כך בא אלי ותאמין לי אני מרחם עליו
אז ודאי גם עליך .
אבל כל הכבוד שיש לך את הפנאי לנקות ואין לך ילדים קטנים שמפריעים . לפחות משהו חיובי האא ועוד משהו אחרי שקירצפת לפחות יצא נקי ?
אפשר פרטים שלו? מאיזה איזור?
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
ברוך השם, השלום בית מצוין,
הויכוחים בעניין הנקיונות לא ישברו אותנו [את הגב כן]. הכל בהומור.[חשוב מאד כדי לעבור את התקופה עם חיוך]
מעולה.
זה שיש פערים לא אומר כלום.

מסקרן אותי, מה גרם לך לפתוח את האשכול ומה המטרה שלו?
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
מעולה.
זה שיש פערים לא אומר כלום.

מסקרן אותי, מה גרם לך לפתוח את האשכול ומה המטרה שלו?
מתוך סקרנות טהורה האם כל עם ישראל ככה מנקה לפסח גם דברים שלא קשורים לחמץ, או שיש אנשים שלא מתאמצים יותר מהנצרך הבסיסי. והמסקנה שלי בנתיים שכולם עובדים קשה עד פירור האבק האחרון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
האם אני היחיד שלא מבין למה צריך לנקות את הקירות לפסח עם ספוג הפלא? הרי יש כוח המשיכה וגם אם היה שם חמץ הוא היה נופל?
(ולא שלא אכפת לי שהקירות מלוכלכים פשוט אני חושב שמספיק סיוד אחת לכמה שנים)
וכן האם אני היחיד שמרגיש אוויל לפתוח ארון ספרים שלם ספר ספר כדי לא לגלות שם כלום?
וכן האם אני היחיד שמתוסכל מזה הוא צריך לשאוב את אדן החלון (הנקי כבר) רק כדי שמחר בבוקר הוא יתמלא שוב באבק
לדעתי כל הדברים הללו לא קשורים כלל לצורך הלכתי לפסח אלא נטו לצורך אישי שטבוע בנשים שזה ינוקה ונגזר על הגברים להתמודד....
(ואני בטוח שרוב הגברים מסכימים בסתר ליבם אף אם לא יודו על כך בפה מלא)
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
מתוך סקרנות טהורה האם כל עם ישראל ככה מנקה לפסח גם דברים שלא קשורים לחמץ, או שיש אנשים שלא מתאמצים יותר מהנצרך הבסיסי. והמסקנה שלי בנתיים שכולם עובדים קשה עד פירור האבק האחרון.
ממש לא כולם.
אבל כן, הרבה מאד וכנראה הרוב מנצלים את נקיון הפסח לנקיון אביב על הדרך, רענון יסודי של כל הבית.
והרבה פעמים זה משתנה בין השנים, שלפעמים יותר לפעמים פחות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
מאמר לניקיונות של פסח
צילום מסך 2026-03-24 190234.png

צילום מסך 2026-03-24 190241.png
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
מתוך סקרנות טהורה האם כל עם ישראל ככה מנקה לפסח גם דברים שלא קשורים לחמץ, או שיש אנשים שלא מתאמצים יותר מהנצרך הבסיסי. והמסקנה שלי בנתיים שכולם עובדים קשה עד פירור האבק האחרון.
בכלל לא.
זה תלוי בתקופות.
היו פעמים שידעתי שאני עושה רק מה שצריך וזהו. והקירות והדלתות לא נצצו מניקיון.
החכמה היא להתנהג כמו שמתאים לך עכשיו.
ואם אני כעת בבית עם כמה ילדים שמתחילת המלחמה לא הלכו ללמוד יום אחד, וגם עובדת אז יכול להיות שהשנה רק מוציאים את החמץ.
מתקשרים לרב ושואלים מה לעשות
ומשלימים עם הענין שהשנה לא ינצץ פה
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
ממש לא כל עם ישראל.
דור אחד משתגע, הילדים שלו בטראומה ולכן מנקים רק לפי החובה ההלכתית. הילדים שלהם חושבים שלהבריש את הרובה עם מברשת שיניים זה מגניב, והילדים שלהם שוב בריאקציה.

יש הרבה מאד משפחות שמשקיעות את המאמצים בנקיון מחמץ ולא בנקיון אביב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
ויכוח עם אשתי איך צריך לנקות לפסח.
היא סבורה שבא' ניסן מתחיל פסטיבל ניקיונות מטורף,
הבית מתמלא בספוג הפלא, רסס נגב, ספריי חלונות ומלא קצף, בקיצור שמחה וששון....
הבעיה, שלי כבר התנפח האצבע מהקרצופים, ואני באמת לא מבין למה אני צריך לשפשף בחוזקה את המשקוף של הדלת,
חמץ בוודאי אין שם.
יש לציין שבבית הורי המנהג היה כמו שאשתי סבורה.
ופה רציתי להבין, האם זה מסורת אצל כל עם ישראל ?
ומה אצלכם נוהגים ?
האם אתם משתגעים בנקיונות ?
או שמספיק לכם שלא יהיה חמץ וזהו ?
תגיד תודה
שזה מתחיל רק מר"ח ניסן
יש כאלו שזה מתחיל בטו בשבט
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
מתוך סקרנות טהורה האם כל עם ישראל ככה מנקה לפסח גם דברים שלא קשורים לחמץ, או שיש אנשים שלא מתאמצים יותר מהנצרך הבסיסי. והמסקנה שלי בנתיים שכולם עובדים קשה עד פירור האבק האחרון.
אצלינו לפחות מנקים מחמץ
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  8  פעמים
למעלה