התייעצות אבנים בדרכי מרה, איך מונעים אותם?

  • הוסף לסימניות
  • #2
לא מתימרת להחליף איש מקצוע !!!! , כן עונה מניסיון של אבנים בכיס מרה ,
פשוט להפסיק לאכול שמן! בעיקר מטוגן אבל לא רק, אלא כל דבר שומני , ובכללותם בצק עלים וכדו'
וגם אוכל כבד כמו בשר וכדו' לאכול מעט ולאט!
ולשתות הרבה במהלך היום לא בבת אחת אלא במשך כל היום שיצטבר לכמות נאה
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אין כבר כיס מרה אז האבנים מטיילים בדרכי המרה,
והסבל נורא ואיום.
אם אפשר לשאול לאור הנ"ל,
את פחות בעד להוציא כיס מרה?
ניסית דברים לפני הניתוח?
אודה מאד למידע כיון שאנחנו בצומת המסובכת הזו
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
ERCP -אנדוסקופיה של דרכי המרה והלבלב, זה אמור לטפל בבעיה הזו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
אם אפשר לשאול לאור הנ"ל,
את פחות בעד להוציא כיס מרה?
ניסית דברים לפני הניתוח?
אודה מאד למידע כיון שאנחנו בצומת המסובכת הזו
אם יש אבנים בכיס המרה אז חובה להוציא אותם עם הכיס,
הם עלולים להזדהם והסיכון גבוה.

בד"כ אחרי כריתת כיס מרה אין יותר אבנים, אבל ישנם יוצאים מן הכלל.

ERCP -אנדוסקופיה של דרכי המרה והלבלב, זה אמור לטפל בבעיה הזו.


איך בדיוק?
הבדיקה מאתרת אבנים ומוציאה אותם,
שאלתי איך מונעים היווצרות אבנים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
אנדוסקופיה עושים בבית חולים תנסי לקבל דרך הרופא המטפל
אחרי המוצאים את כיס מרה לא נוצרים אבנים כי אין כיס מרה
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
אם יש אבנים בכיס המרה אז חובה להוציא אותם עם הכיס,
הם עלולים להזדהם והסיכון גבוה.

בד"כ אחרי כריתת כיס מרה אין יותר אבנים, אבל ישנם יוצאים מן הכלל.




איך בדיוק?
הבדיקה מאתרת אבנים ומוציאה אותם,
שאלתי איך מונעים היווצרות אבנים.
מניין לך שנוצרות אבנים חדשות?
ממה שלי ידוע אלו אבנים שיצאו מכיס המרה אל דרכי המרה (לפעמים זה קורה בזמן ניתוח ההסרה).
התהליך גורם להרחבת דרכי המרה וכך האבנים משתחררות החוצה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
האבנים נוצרים בכבד, עוברים דרך דרכי המרה
או לכיס המרה ונתקעים שם או למערכת העיכול כשאין כיס.
הבדיקות הראו שיש אבנים אבל נפלטים מעצמם,
תהליך הפליטה כואב מאד מאד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
ERCP -אנדוסקופיה של דרכי המרה והלבלב, זה אמור לטפל בבעיה הזו.
איפ]ה עשיתם חשןב לי לדעת?
האם יתכן שאחרי נתוח כיס מרה מופיעם כאבים ובבדיקות דם יש בעיה בתפקודי כבד הרופא אומר שיכול להיות שאיזה אבן זלגה לה מחוץ לכיס המרה בזמן הנתו ח מכירים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
האבנים נוצרים בכבד, עוברים דרך דרכי המרה
או לכיס המרה ונתקעים שם או למערכת העיכול כשאין כיס.
הבדיקות הראו שיש אבנים אבל נפלטים מעצמם,
תהליך הפליטה כואב מאד מאד.
האם אתם אומרים מנסיון?
חלק מהרופאים אומרים לא לעשות את הפרוצדורה של האנדוסקופיה ויסתדר לבד?
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
אין כבר כיס מרה אז האבנים מטיילים בדרכי המרה,
והסבל נורא ואיום.
בנתים ה
האבנים נוצרים בכבד, עוברים דרך דרכי המרה
או לכיס המרה ונתקעים שם או למערכת העיכול כשאין כיס.
הבדיקות הראו שיש אבנים אבל נפלטים מעצמם,
תהליך הפליטה כואב מאד מאד.
בחורה סובלת ובדיקות דם הכבד גבוהות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
האם אתם אומרים מנסיון?
חלק מהרופאים אומרים לא לעשות את הפרוצדורה של האנדוסקופיה ויסתדר לבד?
תודה על התשובות י
בנתים ה

בחורה סובלת ובדיקות דם הכבד גבוהות.
ונלה בנתים הבחורה סובלת מכאבים ותפקודי הכבד לא בסדר.
הרופאים נחלקים בדעות חלק לעשות את האנדוסקופיה וחלק לחכות שיצא לבד.
כל המשפחה מודאגת מאוד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
בנתים ה

בחורה סובלת ובדיקות דם הכבד גבוהות.
מדוע לא להוציא?
הכאבים נוראיים, סתם לתת לה לסבול?
הרי לא יודעים כמה זמן יקח עד שהאבן תיפלט מעצמה?!

תבקשו לשמוע חוו"ד מרופא נוסף.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
איפ]ה עשיתם חשןב לי לדעת?
האם יתכן שאחרי נתוח כיס מרה מופיעם כאבים ובבדיקות דם יש בעיה בתפקודי כבד הרופא אומר שיכול להיות שאיזה אבן זלגה לה מחוץ לכיס המרה בזמן הנתו

איפ]ה עשיתם חשןב לי לדעת?
האם יתכן שאחרי נתוח כיס מרה מופיעם כאבים ובבדיקות דם יש בעיה בתפקודי כבד הרופא אומר שיכול להיות שאיזה אבן זלגה לה מחוץ לכיס המרה בזמן הנתו ח מכירים?
המנתח שהוציא את כיס המרה (לקחתי אותו פרטי) דאג לכל הפרוצדורה. זה היה כמובן בבית החולים בו נותחתי כמה ימים אחר כך, המנתח של הכיס מרה היה גם בercp כצופה מהצד.
וראו מייד אחר כך איך הערכים של התפקודי כבד יורדים. עברו מאז כמה שנים ולא היו יותר התקפים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
המנתח שהוציא את כיס המרה (לקחתי אותו פרטי) דאג לכל הפרוצדורה. זה היה כמובן בבית החולים בו נותחתי כמה ימים אחר כך, המנתח של הכיס מרה היה גם בercp כצופה מהצד.
וראו מייד אחר כך איך הערכים של התפקודי כבד יורדים. עברו מאז כמה שנים ולא היו יותר התקפים..
תודהרבה
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
מדוע לא להוציא?
הכאבים נוראיים, סתם לתת לה לסבול?
הרי לא יודעים כמה זמן יקח עד שהאבן תיפלט מעצמה?!

תבקשו לשמוע חוו"ד מרופא נוסף.
תודה יונלה הבחורה עברה את אנדוסקופיה ברוך השם מזמור לתודה חג שמח.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

🎉🎉🎉🎉🎉🎉🎉
האתר!
האתר המיוחד על סדרת דופליקטים!

מה יש לנו שם?

❓ חידונים

📰 מאמרים

🖼️ תמונות

ועוד׳

האתר אינו פתוח בנטפרי עדיין, אז נשמח אם מישהו יוכל לשלוח לבדיקה!

לשליחת מאמרים : שלחו אימייל מסודר אל <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>

והמאמר שלכם יפורסם ברגע שנוכל! (נבקש לא להטריד בנושא)
לשליחת חידונים

האתר בשלבי הקמה על כן לא כל הפתורים שתראו יעבדו!

וזהו... !
תהנו!!!
בין שלל הדיווחים העדכונים והפריצות לשידור, שמות הנטבחים וסיפורי הניצולים, תקיפות בעז"ה וחיסול המחבלים, החדשות הטובות והפחות, המתח והחרדות, האזעקות והמרחב המוגן, הטלפון והמרחב הקולי.

חשוב שיהיה גם מקום אחר, אווירה טובה, להתאוורר ולנשום עמוק, להביט על עם ישראל היפה, להתמקד בחדשות הטובות, פוסטים שמעלים חיוך, סרטונים ותמונות עם הומור בריא, שיעזרו לנו לעבור את התקופה. יהיה טוב!


כמה כללים בסיסיים:
  • אין להעלות תכנים כפולים.
  • ללא ציטוטים ושרשורים. לזה יש נספח.
  • הודעות מאולצות או תת רמה - מיותרות, אין טעם להעלותם.
  • אין לדון כלל! בדברים שיעלו פה.
  • יש להעלות רק דברים שמתאים לרוח אתר חרדי.
  • ללא תמונות נשים.
  • ללא בקשות "אפשר בזיפ"! (תוכלו לפנק את המנוטפרים בלי שיבקשו).
  • ללא מחזור קרשים ישנים, בדיחות מלפני שנה או עשור מיותרות.


עריכה:
כפי ששמתם לב, האשכול השתנה מעט, מעלה רמה ומחליף פורמט.
כל הדירוגים התאפסו. מהיום, אתם מחליטים מה מתאים ומה בדיחת קרש מאולצת ומיותרת.

אשכול זה מיועד לבדיחות ותכנים הרצים ברשת וקשורים למלחמה בלבד.
יש לכם בדיחה טובה? מעולה! תכתבו אותה פה.
מישהו העלה בדיחה, ויש לכם מה לומר עליה, כתבו בנספח. אין לפתוח פה ציטוטים ושרשורים.

צופים יקרים, שימו לב! אתם מצבעים ומשפיעים איזו הודעה מתאימה, ואיזו מאולצת או תת רמה.
ההצבעה אנונימית, וכל אחד יכול להשפיע. הודעה שתקבל דירוג שלילי, תוסר מהאשכול.

כמובן, הודעה כפולה, או כזאת הנוגדת את כללי האשכול, תקבל אף היא את הדירוג השלילי שלכם,
וכך תעזרו לנו לשמור עליו נקי עם רמה גבוהה.

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

שיתוף - לביקורת ועוד לא שבנו לחלום
בס"ד


נכתב בזמן האזעקות הראשונות מתימן... (אפילו הזמנים מדויקים למי שזוכר)



חמישי 02:45 לילה

אני מתעורר בבת אחת, מרוגש.

הוא הגיע! הוא הגיע בסוף!

המשיח!!!

קול שופר יורד ועולה בחלון, הרגשה מתוקה מציפה אותי.

אני עוצם חזרה את עיניי, זה חלום?

פוקח, משפשף, לא אצבוט את עצמי, זה אמיתי.

לא להאמין, הוא בא בסוף... עשרים עשרים וארבע, אבל הגאולה פה!

רגע, אז מה אני אמור לעשות עכשיו?

דבר ראשון לקום.

אני מעיף את השמיכה ומתרומם, מסוחרר.

איך שהרגליים פוגשות את הריצפה הקרה. אני מבין, מבין מה קרה.

אכזבה מרה ממלאת אותי.

זה לא השופר.

זה בסך הכל-

אזעקה...

***

שבת 03:30 לילה.

אני מתעורר בבת אחת, עצבני.

אוף! עוד פעם אזעקה.

יאללה החותים האלה, גם כן, לא יודעים לישון.

עוצם חזרה את עיניי, אין לי כוח, אולי זה חלום?

פוקח משפשף, לא אצבוט את עצמי, זה אמיתי.

לא להאמין, עשרים עשרים וארבע, ואף אחד לא עוצר אותם!

רגע, אז מה אני אמור לעשות עכשיו?

דבר ראשון לקום.

אני מעיף את השמיכה ומתרומם, מסוחרר.

איך שהרגליים פוגשות את הריצפה הקרה. אני מבין, מבין מה קרה.

אכזבה מרה ממלאת אותי.

איה ההרגשה המתוקה? איה הציפייה? הדמיון?

גם אותה כבר איבדתי...
ופתאום, ביום שישי, כשהילדים בבית – רבי אברהם מאיר התלונן שהוא לא נושם.
עד שהגיע האמבולנס הוא דיבר דיבורים אחרים לגמרי.
"עכשיו כבר לא כואב לי כלום" אומר רבי אברהם מאיר לרעייתו.
אנשי ההצלה קלטו מיד מה קורה. הם ביקשו שהילדים יכנסו לחדר והתחילו בהחייאה. עוד מכת חשמל, עוד אחת. למעלה משעה ניסו להפעים את הלב, וכשחזר מעט הדופק העלו אותו לאלונקה והמשיכו לנסות. שוב ושוב, שוב ושוב.
איך אפשר שדווקא אחרי ההשתלה המוצלחת אבא ילך ככה?
זה היה נורא. נורא. הילדים נשארו בבית, ואמא לבד בבית חולים אמריקאי עם אבא זכרונו לברכה. השבת מתקרבת, היא לא יודעת אם עליה להדליק נרות או לא...
המחשבות משוטטות, אחת עשרה שנים התחננו להוסיף נר להדלקת הנרות, אכן התקבלו התפילות, ושלושה נרות הצטרפו לזוג הפמוטים הראשון. אבל אף אחד לא סיפר לה שתישאר לגדל אותם לבד...
מה אנחנו מבינים בחשבונות שמים? הלב נקרע כשרואים את הילדים הללו ליד הקבר של אבא. הגדול רק בן חמש עשרה! ילדים שהיה להם אבא שעשה הכל בשבילם, שאהב אותם בכל נימי נפשו.
כבר הם היו בטוחים שהנה-הנה אבא מבריא לגמרי! הניתוח הצליח, הכל היה טוב!
ולפתע, ממקום בטוח ומוגן הם נופלים לשבעה במקום זר ובשפה זרה.
הראש מפוצץ מבכי. הלב מלא צער איום ונורא. ילד בן 15, ובן 12. ילדה בת 6! הם בוכים את נשמתם, והאלמנה בוכה איתם.
ואנחנו שומעים את הבכי הזה ---
נכון, אי אפשר להחזיר להם את אבא. אבל אפשר – וחייב! לדאוג שישתקמו וישובו לחיים נורמליים! אחרי שנתיים של גלות וטלטלות – הם צריכים שיקום עמוק ותמיכה כדי לקום, ואנחנו פה בשבילם!
צריכים אותנו! צריכים את הצדקה שלנו!​
בצדקה שלנו נקים בסיס כלכלי לשנים הבאות, כדי להוריד מהאלמנה לפחות את העול הכלכלי. בכסף שלנו ישלמו חובות משנות הציפייה הארוכות, והילדים גם יוכלו לקבל טיפול רגשי אחרי הטראומות שעברו
היכנסו בקישור הבא ותצילו את המשפחה​

להלן הסיפור המלא

האברך הצעיר
הרה"ח ר' אברהם מאיר ליכטנשטיין ז"ל
שנפטר בניכר לאחר מחלה קצרה
והוא בן 47 בלבד והותיר
3 יתומים קטנטנים
הזועקים "על מי נטשתנו"!

"אי אפשר לנתח." אומר הרופא הבכיר באנגלית מתגלגלת.
אמא פוערת עיניים. מה פירוש אי אפשר? שנה שלמה הם מחכים להשתלת כבד! שנה שלמה הם מצטופפים בבית חמותה האלמנה המבוגרת, הילדים עברו בית ספר וישיבה, בעלה צמוד לפלאפון- גם בשבת! כי אולי יקראו לו מהר-מהר דחוף להשתלה מצילת חיים.
ועכשיו, כשסוף סוף הוא על שולחן הניתוחים וכבר התחילו הכנות להרדמה – אי אפשר לנתח?
"אין התאמה מושלמת בין הכבד לדם של בעלך." אומר המנתח. "אני מצטער. זה סיכון גדול מידי."
הם יוצאים מבית החולים מנופצים. חוזרים לילדים שכל כך חיכו לשמוע בשורות טובות, לסבתא שהאירוח המתמשך הזה לא קל עבורה בכלל. איך יספרו להם? איך יגידו שלא, בסוף לא עשו השתלה, וצריך להמשיך לחכות בפחד מוות שיגיע כבד מתאים?
המתנה
הם חיכו המון בחיים.
אחת עשרה שנים היה הבית שקט. בכיור המצוחצח שכנו 2 מזלגות ו2 צלחות ולפעמים גם מחבת וסיר קטן. סלסלת כביסה נמוכה הספיקה לבגדים המועטים, והריק הטריף את הנשמה.
רבי אברהם מאיר השקיט את הכאב הכוסס בדפי הגמרא. הוא למד בכולל שעות על גבי שעות, ובין לבין השקיע את כישרונותיו הברוכים בהקמת בית המדרש המפואר של ויז'ניץ בירושלים. היו לו ידי זהב ולב רחב, והוא טרח בגופו ממש לפאר ולרומם את בית השם.
אבל רק אחרי אחת עשרה שנה של טלטלות ורופאים שהותירו חובות עתק – זכו רבי אברהם מאיר ורעייתו לחבוק בן.
ילד משלהם! תינוק שבוכה ומעיר אותם בלילות, וממלא את החדר בבלגן מתוק של בגדים זעירים מוצצים וטיטולים.
הוא בעצמו התייתם מאביו בגיל 18, עלה ללמוד בארץ והקים כאן את ביתו כשכ"ק מרן האדמו"ר מויז'ניץ שליט"א מלווה אותו אישית. עכשיו הוא מאושר לקרוא לבנו על שם אביו ז"ל.
אחרי שלוש שנים נולד בן נוסף, ושש שנים אחר כך, נולדה הבת. הם חשו עשירי תבל. שלושה ילדים! שלושה אוצרות מדהימים מהקדוש ברוך הוא!
"מאמי," אבא מתקשר לאמו האלמנה בארה"ב. "מגיע לנו מזל טוב! הודו להשם!"
והיא לא חולמת שמהר מאד הם יגיעו אליה בעצמם, כל המשפחה, וזה לא יהיה שמח בכלל.
אסון כבד
אבא יושב בראש השולחן. הגביע המצוחצח לפניו, ופתאום ראשו נשמט על מגש החלות.
הגדול ניגש, מתקרב לאבא ומתחיל לצרוח. "אבא התעלף!" הוא צועק. "אמ - - - אאא!!!!"
מאותה שבת שום דבר לא חזר להיות כמו שהיה. אבא פונה באמבולנס, הילדים נשארו לבד במתח עד מוצאי שבת.
אבא הוכנס לבדיקות בהולות בהן מצאו שהכבד שלו הרוס לגמרי. גמור.
"אתה חייב השתלת כבד, ובדחיפות." אמרו הרופאים. "טוסו לארצות הברית, שם יש סיכוי שתוך חודש-חודשיים ימצא עבורך כבד."
תוך שבוע קיפלו חיים שלמים, עלו על מטוס והגיעו להתארח אצל סבתא שמתגוררת מספיק קרוב למרכז הרפואי.
הם מחכים שיקראו להם. דרוכים 24 שעות ביממה. נו, מתי ימצאו כבד? זה עניין של סכנת חיים! כל רגע עלול חס ושלום לקרות משהו!
עוד חודש עובר, עוד חודש, עוד חצי שנה... עורו של אבא קיבל גוון צהוב ומדדי הצהבת נסקו פחד, ועדיין לא נמצא הכבד המתאים.
אחרי שנה הזעיקו את אבא. בוא, יש כבד!
הילדים רקדו מאושר. אמא התקשרה לבכור שבישיבה: "מכניסים את אבא להשתלה! תתפלל ותבקש מהחברים שיתפללו גם."
הם כל כך קיוו! כל כך רצו את אבא!
אבל רגע לפני הניתוח הודיע המנתח על ביטול. אין מספיק התאמה. תחזור הביתה, לחיות בפחד - - -
הפעם השנייה שהעלו אותו על שולחן הניתוחים גם לא היתה מרנינה במיוחד. המצב הידרדר כל כך שבלית ברירה הוחלט להתפשר ולהשתיל גם בלי התאמה מקסימלית... זה כמעט נגמר באסון.
הגוף דחה את ההשתלה, ובעקבותיה ניזוקו גם שתי הכליות. חודש וחצי רבי אברהם מאיר לא הצליח לקום מהמיטה מרוב חולשה. הצהבת הגיעה לסכנת חיים מיידית.
כותבים את זה ככה, מהר. מתמצתים כמעט שנתיים אימה בכמה שורות. הילדים חוו את חיו בחרדה תמידית. ילדה בת חמש יושבת בגן ובראש שלה הבכי המפוחד של אמא. ילדים בני אחת עשרה וארבע עשרה שמיטלטלים בין ייאוש לתקווה גדולה, ושוב מתנפצים, ושוב.
עוברת עוד שבת ועוד שבת, סוכות וחנוכה, פורים ופסח ושבועות ובין הזמנים ושוב ימי הרחמים וסוכות וחנוכה... חגים עצובים, רחוק מהבית, מלאי פחד ודמעות...
אפילו בבית החולים נבהלו מהקטסטרופה בגופו של אבא. הצוות הפך את העולם והצליח להשיג כבד מתאים במצב מצוין, ואבא הוכנס להשתלה בפעם השלישית!
והפעם הזו הצליחה מעל למשוער! אבא התאושש והתחזק במהירות מפתיעה. כבר היה לו כח לקום, ללכת, לדבר...
בפסח אפשרו לו לצאת לחגוג את ליל הסדר עם הילדים. הם צהלו לקראתו. אבא! אבא חזר!!!
"ברוך השם אני מרגיש יותר טוב." אמר אבא לעסקן מסור שליווה אותו מהארץ. "בעזרת השם נשמע בקרוב בשורות טובות!"
הוא כבר שוחרר מבית החולים והתחיל לחזור לעצמו. ללימוד התורה שכה אהב, לשעות של טיפוח ופטפוט עם ילדיו המתוקים...
ופתאום, ביום שישי, כשהילדים בבית – רבי אברהם מאיר התלונן שהוא לא נושם.
עד שהגיע האמבולנס הוא דיבר דיבורים אחרים לגמרי.
"עכשיו כבר לא כואב לי כלום" אומר רבי אברהם מאיר לרעייתו.
אנשי ההצלה קלטו מיד מה קורה. הם ביקשו שהילדים יכנסו לחדר והתחילו בהחייאה. עוד מכת חשמל, עוד אחת. למעלה משעה ניסו להפעים את הלב, וכשחזר מעט הדופק העלו אותו לאלונקה והמשיכו לנסות. שוב ושוב, שוב ושוב.
איך אפשר שדווקא אחרי ההשתלה המוצלחת אבא ילך ככה?
זה היה נורא. נורא. הילדים נשארו בבית, ואמא לבד בבית חולים אמריקאי עם אבא זכרונו לברכה. השבת מתקרבת, היא לא יודעת אם עליה להדליק נרות או לא...
המחשבות משוטטות, אחת עשרה שנים התחננו להוסיף נר להדלקת הנרות, אכן התקבלו התפילות, ושלושה נרות הצטרפו לזוג הפמוטים הראשון. אבל אף אחד לא סיפר לה שתישאר לגדל אותם לבד...
מה אנחנו מבינים בחשבונות שמים? הלב נקרע כשרואים את הילדים הללו ליד הקבר של אבא. הגדול רק בן חמש עשרה! ילדים שהיה להם אבא שעשה הכל בשבילם, שאהב אותם בכל נימי נפשו.
כבר הם היו בטוחים שהנה-הנה אבא מבריא לגמרי! הניתוח הצליח, הכל היה טוב!
ולפתע, ממקום בטוח ומוגן הם נופלים לשבעה במקום זר ובשפה זרה.
הראש מפוצץ מבכי. הלב מלא צער איום ונורא. ילד בן 15, ובן 12. ילדה בת 6! הם בוכים את נשמתם, והאלמנה בוכה איתם.
ואנחנו שומעים את הבכי הזה ---
נכון, אי אפשר להחזיר להם את אבא. אבל אפשר – וחייב! לדאוג שישתקמו וישובו לחיים נורמליים! אחרי שנתיים של גלות וטלטלות – הם צריכים שיקום עמוק ותמיכה כדי לקום, ואנחנו פה בשבילם!
צריכים אותנו! צריכים את הצדקה שלנו!
בצדקה שלנו נקים בסיס כלכלי לשנים הבאות, כדי להוריד מהאלמנה לפחות את העול הכלכלי. בכסף שלנו ישלמו חובות משנות הציפייה הארוכות, והילדים גם יוכלו לקבל טיפול רגשי אחרי הטראומות שעברו.
0 תגובות
שלום וברכה לכל חברי הפורום!
שמי בועז הלפרין ואני מטפל CBT כבר 11 שנה

מהתעסקות שלי בטיפול נפגשתי גם בהורים רבים ובעיקר אבות שיש להם בעיות תקשורת רבות עם הילדים שלהם, החל מגילאים קטנים ועד גילאים גדולים יותר.

אני פונה אליכם ללב שלכם בתור אבא, הורים רבים חווים קשיים של הבעת אהבה לילדים שלהם, סבלנות ויכולת לשהות עם ילדיהם, ולא בגלל שהם הורים רעים אלא בגלל שהרבה פעמים להורים שלהם היתה בעיה דומה והבעיה פשוט עברה במסורת.

אני פותח פה אשכול שמטרתו ליצור דיונים בנושא הזה- איך לבנות את האבהות שלנו כדי שלילדים שלנו יהיה את האבא הכי טוב שאנחנו מעונינים שיהיה להם

האשכול הזה נועד לכל אבא\אמא שמרגישים שאין להם סבלנות לילדים שלהם, להיות עם הילדים וכו', להקשיב לילדים שלו, להורים עם ילד שהוא שונה (הכוונה לילד לא מוצלח בעיני ההורים) מרגישים מטען חורג שהם מוצאים את עצמם כל שני וחמישי נכנסים איתו לכסח ועצבים, מריבות והערות וכו'.

באמת שאני מקווה שלרוב אין את התמודדות הזו! אבל אם יש ! תדעו לכם זה בר שינוי! וחייבים לשנות, בשביל זה נוצרנו.
אני פותח את האשכול הזה מהסיבה הפשוטה שבטיפול המון פעמים עולה נושא ההורים, וילדים שהם למעשה כבר היום מבוגרים סוחבים איתם דברים מהיחס של ההורים והם צריכים לעבור תהליך שלם עם עצמם כדי להגיע למקום שהם באמת מאמינים שההורים אוהבים אותם ומקבלים אותם, אז חשבתי אולי אפשר ליצור על ידי האשכולות של פרוג מודעות לעניין הזה בעצמו, ואולי מי יודע, הילדים ירוויחו מזה.

מטרת האשכול הזה הוא לא לתת עצות בחינוך, ולהסביר איך לשנות את הילדים שלנו, אלא איך אנחנו יכולים לשנות את עצמנו וממילא עם היושר שלנו נדע בס"ד איך להתנהג בכל סיטואציה וסיטואציה.

על כל שאלה אענה בשמחה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  9  פעמים
למעלה