דרוש מידע האם יש מידע לגבי מערכת החינוך מחר?

מצב
הנושא נעול.
1773782574535.png
 
כל הבעיה שלנו היא שיש דיקטטורה במערכת החינוך.
ויש רק אחת שהיא קובעת, (קוראים לה יפה בן דוד), והיא החליטה לרכב על המצב, ולהמציא את השטות הזאת שנקראת למידה מרחוק, וככה יוצא שהתלמידות לא באמת לומדות, המורות משאירות שיעור של 10 דקות, וזה נחשב להן כיום עבודה של 8 שעות. המורות מקבלות משכורות מלאות, התלמידות בעצם בחופש.
הכל על מנת לקדש את החופש הגדול, ושחס וחלילה, חס ושלום לא יקצצו בחופש הגדול ההזוי.
כל בר דעת מבין, שהרבה יותר הגיוני, לסגור לחלוטין את מערכת החינוך כרגע, ללא למידה מרחוק, ולהוציא את המורות לחופש, ולהחזיר את הימים האלו בחופש הגדול.
 
נערך לאחרונה ב:
המצוקה של החרדים בערב פסח עם הרבה ילדים זה לא השוואה לחילונים עם 2 ילדים שפסח גם לא נושף להם בעורף...
ברור שלנו החרדים יותר קשה והרבה גם גרים בדירות בלי ממ''ד כך שלא בטוח שהילדים פחות מוגנים במוסדות...
מי שרוצה להישאר בבית עם הילדים מתחת לסינר שיהנה...
רק שקבלת ההחלטות לא נעשית ע"פ צרכי מגזרים אלא אזורי.
עדין יש לפעמים גם חוסר התאמה בין פקע"ר לעיריות.
בב"ב ברור שאם פקע"ר יתיר המוסדות יפתחו.(במבנים שלהם הממוגנים )
מה שלא יקרה בהכרח בערים מעורבות.
 
כל הבעיה שלנו היא שיש דיקטטורה במערכת החינוך.
ויש רק אחת שהיא קובעת, (קוראים לה יפה בן דוד), והיא החליטה לרכב על המצב, ולהמציא את השטות הזאת שנקראת למידה מרחוק, וככה יוצא שהתלמידות לא באמת לומדות, המורות משאירות שיעור של 10 דקות, וזה נחשב להן כיום עבודה של 8 שעות. המורות מקבלות משכורות מלאות, התלמידות בעצם בחופש.
הכל על מנת לקדש את החופש הגדול, ושחס וחלילה, חס ושלום לא יקצצו בחופש הגדול ההזוי.
כל בר דעת מבין, שהרבה יותר הגיוני, לסגור לחלוטין את מערכת החינוך כרגע, ללא למידה מרחוק, ולהוציא את המורות לחופש, ולהחזיר את הימים האלו בחופש הגדול.
לדעתי ההורים צריכים להפגין מול הבית של יפה בן דוד שר"י
הקשר בין יפה בן דוד ללמידה מרחוק בשיטת החינוך העצמאי רחוק מאד,
וגם אם תפגינו מול ביתה קחו בחשבון שכל המורות והמלמדים לא חברים בהסתדרות המורים.

ולא הבנתי מה זה עניינך השכר של המורים?
את משלמת להם משכורות? שכר לימוד כלשהו? מה?

בתי הספר והגנים הם בחינם במימון ממשלתי, לא חייבים להורים שום דבר מעבר ללמידה, ואם כרגע המדינה החליטה שאין לימודים אז תפגינו מול שר החינוך, ראש הממשלה, הרמטכ"ל וכו'

(גם לי יש ילדים שהולכים לבייביסיטר או קיטנות בתשלום)
 
ואחרי שהדיון הקודם נגמר בסקר עם מאות מצביעים ובו למעלה מ80 אחוז מההורים כאן בפורום
חושבים שהלמידה הזו מיותרת ולמעלה מ60 אחוז טוענים גם שהיא מטרידה.

התגובה של המורה המנותק היא "נו שוב שוין"
שאלה.
מה את מצפה מהמורות לעשות?
מה את היית עושה לו היית מורה?
את באמת חושבת שלמורה יש סמכות להחליט אם ללמד או לא ומה? אם לבחון או לא? יש כמה וכמה דרגים מעליה שמכתיבים לה הנחיות.
אני מסכימה איתך שהלמידה מרחוק היא בדיחה עצובה, ושהמצב הנוכחי בלתי אפשרי.
לא מסכימה שזה קשור למורות. יש מעליהן מנהלות, שמעליהן פיקוח, והחינוך העצמאי, ומשרד החינוך, וההחלטה לגמרי לא בידיים שלהן.
 
שאלה.
מה את מצפה מהמורות לעשות?
מה את היית עושה לו היית מורה?
את באמת חושבת שלמורה יש סמכות להחליט אם ללמד או לא ומה? אם לבחון או לא? יש כמה וכמה דרגים מעליה שמכתיבים לה הנחיות.
אני מסכימה איתך שהלמידה מרחוק היא בדיחה עצובה, ושהמצב הנוכחי בלתי אפשרי.
לא מסכימה שזה קשור למורות. יש מעליהן מנהלות, שמעליהן פיקוח, והחינוך העצמאי, ומשרד החינוך, וההחלטה לגמרי לא בידיים שלהן.
אבל היא זקוקה לחבוט במישהו
יש לך הצעה אחרת...
 
האינטרס של המדינה לפתוח את מערכת החינוך הרבה יותר חזק משלכם
(מבחינה כלכלית ועוד)
אם הם לא רוצים לפתוח כנראה יש להם סיבה
(אבל סתם, אתן באמת לא מרחמות על ילד שיתקל ח"ו באזעקה באמצע נסיעה באוטובוס, בהסעה, כשכולם בחצר ובלאגן וצריכים לרוץ למרחב מוגן וזה כולל לעלות\לרדת קומות וכו')

ותפסיקו עם התירוץ הנפשי-אין להם חופש גדול פעם בשנה?

אם מחפשים בעיות במערכת זה שלא יורידו ימים מהחופש הגדול, לא זה שלא פותחים עכשיו.
יש להם חופש גדול "פעם" בשנה
ואחרי שמקצצים את חציו בקייטנה
הוא ארוך מדי וגורם נזקים שנה בשנה.

אם מישהו היה חולם לקצץ את החופש הגדול במקום
בטח הרבה הורים היו שותקים
הבעיה היא שמדובר במזה ומזה אל תנח ידך גם וגם וגם .....

אני לא מרחמת על ילד שיתקל ח"ו באזעקה באמצע - בגלל שהילדים שהולכים היום לחיידרים בכל מיני מקומות שלא יבלוט חלילה - נתקלו כולם באזעקות בדרך והתמודדו יפה...
אם יש ילד שלא יתמודד וההורים שלו יודעים שלא - שילוו אותו או שלא ישלחו אותו.
לא כולם חייבים להענש רק בגלל זה.
 
כן - משרד החינוך, החינוך העצמאי, יפה בן דוד.
יש לי הצעה נוספת

ראו אשכול בעניין

לאחרונה יש הרבה מאוד אשכולות שננעלים או נמחקים - בעיקר בשעות הלילה המאוחרות לאחר אזעקות.
נראה
שיש צורך להרבה אנשים [גילוי נאות: גם לי] לפרוק קצת תסכול על המקלדת.
בסופו של דבר המלחמה הזו מציקה מאוד לכולנו, ובמקום שנפרוק את התסכול על המשפחה/חברים/שכנים ועוד.
יותר קל ונחמד לפרוק על המקלדת.
לכן אני מציע שכל אשכול שחורג מכללי הפורום יועבר לפורום מקביל בשם פרוגקרב.
שם יתאפשר לפרוק תסכולי מלחמה בכל נושא שיעלה בדעתכם.
שיהיה בדיוק כמו פרוג רק הרקע יהיה אדום בשביל שתוכלו להבדיל.
שמות המשתמשים ישארו אותו דבר וגם תוכלו לקבל התראה בפרוג על תגובות שכתבו לכם בפרוגקרב....
אשמח להצעות נוספות...


אני בעד
פרוגקרב.jpg
 
לא יודעת מה הילדים שלכם.
אבל הילדים שלי לא ״כלואים״ עכשיו בבית.
וקרה להם שנתקלו באזעקות - דברנו על זה הסברנו מראש - והם נכנסים לבניין סמוך..
אם יש ילד שמפחד באופן מיוחד - אפשרי שאחד ההורים ייקח אותו (או כל מה שההורים יחליטו)
בגלל זה לבטל לגמרי את הלימודים - ואין סדר יום - נראה מוגזם..
 
שאלה.
מה את מצפה מהמורות לעשות?
מה את היית עושה לו היית מורה?
את באמת חושבת שלמורה יש סמכות להחליט אם ללמד או לא ומה? אם לבחון או לא? יש כמה וכמה דרגים מעליה שמכתיבים לה הנחיות.
אני מסכימה איתך שהלמידה מרחוק היא בדיחה עצובה, ושהמצב הנוכחי בלתי אפשרי.
לא מסכימה שזה קשור למורות. יש מעליהן מנהלות, שמעליהן פיקוח, והחינוך העצמאי, ומשרד החינוך, וההחלטה לגמרי לא בידיים שלהן.
התלונה שלי מחולקת ל-2 באופן סדרתי:
תלונה אחת למשרד החינוך / החינוך העצמאי .

תלונה שניה למורים ומורות שעולים לפה ומתארים את החיבור העמוק לתלמידים ואת ההשקעה המרובה ולמה אנחנו לא מעריכים.
אני לא מצפה מהם לשנות את ההחלטה - את זה אני כאמור מצפה ממקבלי ההחלטות
אני מצפה מהן לא להלחם על זה שזה מאוד "מחבר" "מועיל" "חשוב" ו"תורם". וראוי להערכה. פשוט לשתוק בעת ההיא. כי מה ש80 אחוז מההורים מבינים - ראוי גם להם להבין.
גם אם םהמצב נוח להן בהחלט.
אה אני גם מצפה מהן לא להכנס ל"הלם קרב" אם מבקשים ממורי חנ"מ לעבוד כשהילדים שלהן בבית - כמו כל עמישראל.
 
הקשר בין יפה בן דוד ללמידה מרחוק בשיטת החינוך העצמאי רחוק מאד,
וגם אם תפגינו מול ביתה קחו בחשבון שכל המורות והמלמדים לא חברים בהסתדרות המורים.

ולא הבנתי מה זה עניינך השכר של המורים?
את משלמת להם משכורות? שכר לימוד כלשהו? מה?

בתי הספר והגנים הם בחינם במימון ממשלתי, לא חייבים להורים שום דבר מעבר ללמידה, ואם כרגע המדינה החליטה שאין לימודים אז תפגינו מול שר החינוך, ראש הממשלה, הרמטכ"ל וכו'

(גם לי יש ילדים שהולכים לבייביסיטר או קיטנות בתשלום)
לא מעניין אותי המשכורת של המורים.
אין לי שום בעיה שלא ילמדו עכשיו. מבינה את המצב. (אע"פ שגם אני לא מבינה למה אי אפשר ללמוד באזורים שיש בהם אזעקה אחת ביום, ומוסדות לימוד ממוגנים).
אבל אל תכפו עלינו למידה מטומטמת מרחוק.
תוציאו את כולם לחופש (כולל המורים), ותחזירו את ימי החופשה הכפויים הללו, בחופש הגדול!!!!
בקשה לגיטימית, ופשוטה ביותר.
 
התגובה של המורה המנותק היא "נו שוב שוין"
כבר הסברתי שאני לא עוסק בחינוך, המקצוע שלי רחוק מזה מאוד.
יש לי הרבה משפחה שעוסקים בחינוך
כל הדור הוותיק כולם בחינוך
וכל הנשים מהדור הצעיר במקצועות חופשיים, אף אחת לא המשיכה את הדרך של אמא שלה...
מאוד מעניין למה....
הרי ממש שווה להיות מורה עם חופשות גדולות וכו' וכו'.
 
באשכול אחר מישהו העלה (אני מעלה לכאן כדי להבין הנזק)
לו מבין מא אלחץ לאחזיר עת הטלמידים לביט הספר. עני אצמי נהדרטי שנהתיים מביט הספר ולו כרה לי קלום
לא יודעת אם כבר העלו אבל הנה עוד משהו חמוד דומה:
 

קבצים מצורפים

  • 25855 (1).jpg
    25855 (1).jpg
    KB 23.9 · צפיות: 50
ולא הבנתי מה זה עניינך השכר של המורים?
את משלמת להם משכורות? שכר לימוד כלשהו? מה?
מי משלם להם משכורת אם לא אני?
כל חודש אני משלמת מס .
המס הזה חלק ממנו הוא המשכורת של המורה.

וכשהיא לא עובדת סתם ככה ומלמדת מרחוק אני משלמת : מס + תשלום קייטנה + תשלום למורה פרטית.
 
כבר הסברתי שאני לא עוסק בחינוך, המקצוע שלי רחוק מזה מאוד.
יש לי הרבה משפחה שעוסקים בחינוך
כל הדור הוותיק כולם בחינוך
וכל הנשים מהדור הצעיר במקצועות חופשיים, אף אחת לא המשיכה את הדרך של אמא שלה...
מאוד מעניין למה....
הרי ממש שווה להיות מורה עם חופשות גדולות וכו' וכו'.
וכבר עניתי שאמנם כדבריך "אינך" עוסק בחינוך

רק באופן אובססיבי
מחובר היטב לכל עניני משכורות עובדי ההוראה
תנאי עובדי ההוראה
מלחמת קודש בעד הישארות למידה מרחוק...

חשבת על זה שנשים לא המשיכו את דרך האמא
כי כמו שלא כל בת של מתכנתת מתאים לה להיות מתכנתת באופיה
גם לא כל בת של מורה?!?
אנשים בוחרים מקצוע לפי התאמה לא רק לפי תנאי שכר ותנאים סוציאליים.

הבעיה היתה בעבר ש100 אחוז מהבנות למדו הוראה בהעדר מקצוע אחר
לא בהווה שרק מי שמתאים לה להיות מורה באופיה - הולכת למקצוע הזה.
 
מי משלם להם משכורת אם לא אני?
כל חודש אני משלמת מס .
המס הזה חלק ממנו הוא המשכורת של המורה.

וכשהיא לא עובדת סתם ככה ומלמדת מרחוק אני משלמת : מס + תשלום קייטנה + תשלום למורה פרטית.
הבנו את זה בהודעה שלך לפני מאה הודעות בעניין
זה עושה לך טוב לחזור על זה אז בהצלחה....
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

סיפור בהמשכים מקור [לא] אמין

*סיפור בהמשכים - מקור [לא] אמין*


פרק 1



מושב צלפון 2024


שעון האורלוגין הישן שעמד במרכז הסלון סימן כי שעת השקיעה קרבה. מרגלית פתחי המתינה לנכד שלה שישוב מיום עבודתו העמוס.

מאז סיים את הצבא, עבר נועם לשירות המשטרה בתפקיד יס"מ. אביו שעבד במשטרה קיפח את חייו באמצע פעילות. מחבל שלף סכין והרג אותו למוות. בנו נועם ממשיך דרכו. לא רואה את עצמו עובד בשום עבודה אחרת.

דפיקה קלה על דלת הבית. מרגלית אפילו לא קמה, ידעה שהנכד שלה הגיע. היא דאגה לו בכל מאודה, עוד מאז נולד, אבל מהרגע שאביו נהרג ועבר נועם לגור איתה, דאגה לו אף יותר.

"בא חביב גלבי ורוחי. בא", קרא לו מהספה בסלון, מושיטה את ידיה לחיבוק חם. היא כבר לא צעירה כשהייתה, הגוף לא מתנהג אותו דבר. היא המשיכה לשבת, קשה לה לעמוד עכשיו.

נועם פתח את הדלת, נכנס תוך שהוא סוגר את הדלת חזרה, ומתקרב לעבר סבתו. מתכופף אליה מתרפק על החיבוק. כמה היה נותן רק בשביל לקבל חיבוק כזה מאביו, או מאימו. מרגלית הכירה את התחושות שלו, קראה אותו כמו ספר פתוח.

"אז מה סבתא. מה מספרת? איך עבר עליך היום", נועם התיישב לידה. גופו הרחב נכנס ברוחב שנותר בין סבתו לספה.

"תודה לק-ל יום יום", מרגלית הניחה ידה על פיה נשקה ושלחה אותה לשמיים. מעניקה נשיקה למי שאמר והיה העולם. "לא עשיתי כלום היום. איפה אני כבר לא כמו פעם. הייתי קמה בבוקר מכינה פיתה, ומרק, וחלבה, וסחוג, ולפעמים גם לחוח. היום בקושי למיטה יש לי כח ללכת". צחקה. צחוקה היה מר. "ביקרת את אמא?" העבירה נושא, לא רוצה להתרכז בעצמה.

"האמת שלא הייתי אצלה כבר כמה שבועות נראה לי שלושה", נועם נשמע מבואס. כאוב.

מרגלית אספה את שארית כוחותיה מהיום המשעמם שעבר עליה. מוציאה מהמקרר קערה של אורז וקציצות. חיממה לנכד האהוב שלה, והגישה לו לשולחן. "בא יא איבני. תאכל משהו".

"סבתא. אל תטרחי אני יכול להכין לעצמי", נועם התיישב ואכל בתיאבון.

"למה לא הלכת לבקר את אמא", מרגלית הביטה בצלחת מתמלאת נחת. נהנית לראות אנשים שבעים. "אתה יודע אמא יש רק אחת", חייכה בעצב.

הבית כמעט ולא ידע רגעי אושר. אפילו ביום שסיים נועם את הצבא, אף אחד לא דאג לעשות לו מסיבת שחרור, או כל דבר שחייל אחר היה עושה ברגע שהשתחרר. את הכסף שקיבל מהצבא שמר לימים אפלים שאולי יבואו.

"אני יודע סבתא", נועם הניח את המזלג על השולחן, מביט בעיניה הטובות של סבתו. "אבל אני לא מסוגל ללכת עכשיו, את זוכר מה היה שם בפעם שעברה. המלחמה הזאת לא עושה טוב לאנשים".

"כן אני יודעת", הביטה מרגלית בתמונה של בעלה המנוח שממוסגרת בגדול ומונחת על ארון הנעליים במסדרון. יש לה עוד תמונה קטנה בחדר השינה שלה. "גם סבא שלך לא ידע לקבל את המלחמה הזאת טוב", היא נזכרה כיצד שמע בשמחת תורה את ההזעקה הראשונה, הוא כבר היה בדרך לבית הכנסת, מיד חזר וירדו שניהם לקומה התחתונה. אין להם ממ"ד בבית. כל הלחץ, הכאב, והידיעות שהגיעו מהשטח גמרו אותו. חצי שנה הצליח לשרוד אבל התקף לב אחד סיים את הסיפור.

"סבתא לא התכוונתי לצער אותך", נועם המשיך להביט בעיניה של סבתו. דמעות גלשו על לחייה. הוא קם והעניק לה חיבוק אוהב. "אני אבקר את אמא שוב בקרוב".

"אבל חשוב לי שתזכור. נכון שאני גידלתי אותך, והענקתי לך. אבל זה בגלל שאמא לא יכלה לעשות את זה", מרגלית ניגבה את עיניה. "וודאי לי שאם אמא הייתה יכולה, היא הייתה עושה עבודה נפלאה. הרבה יותר טוב ממני". מרגלית קמה נעזרה בנכדה, ונשכבה במיטתה. "תודה יא איבני. שהשם ישמור לי עליך".

"תודה סבתא. שישמור גם עליך". נועם כיסה אותה ויצא מהחדר.

התמונה הקטנה של זכריה פתחי הביטה בה. מרגלית הביטה בו בחזרה. "איך עזבת אותי כאן לבד יא זכריה. איך? תשמור לי על נועם. תבקש שם רחמים עליו. מסכן הילד!!! כל כך הרבה סבל עבר עליו. הגיע הזמן שינוח".



השעה כבר מאוחרת. נועם שתף את הצלחת בה אכל. והתיישב בספה. לרגע אחד הביט על הבית. מחשבה על קניית רהיטים חדשים עבור סבתא שלו, עוברת בראשו מידי יום. ובכל יום חוזר המשפט הקבוע שלה ומהדהד בראשו. נשמה תשמור את הכסף שלך. אתה יודע איך אומרים שקל לבן ליום שחור. אין לדעת מה ילד יום יא איבני.

בדיוק מה יותר שחור מעכשיו!!!

מדינה במלחמה. אבא איננו. סבא איננו. אמא אין. וסבתא שרק דואג ודואג בגללי.


נועם נשכב בספה מוציא את הסלולרי מכיסו. רוצה להעביר את המחשבות. שיחה נכנסת מופיעה במסך. נאסר אבו-סאלח.

"הלו", נועם ענה קולו עייף. מבקש לישון.

"יש לי חדש", נאסר העביר מלל קצר. "במקום הקבוע בעוד שעה?"

נועם התרומם במהירות. מנתק. מתארגן. לפני שיצא העביר מבט אחרון לעבר סבתו. מתלבט האם להשאיר לה פתק למקרה שתתעורר. לקח את מפתחות הרכב, מחליט לא להשאיר פתח. אין לו זמן. אסור לו לאחר. כל שניה קריטית.

הוא יצא נושק למזוזה. מתפלל תפילה חרישית לבורא עולם שישמור על סבתו. ועלה לתוך רכבו, מנהיג את הרכב קדימה למקום המפגש.

בליבו קיווה לטוב. אולם גופו ידע גם ידע שבכל פעם שניפגש עם נאסר אבו-סאלח משהו רע קורה.
.....

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  1  פעמים
למעלה