התייעצות בבקשה, עזרו לי!!!

מצליחנות · 17/3/26

@קול דודי
אלופה על השיתוף!
הרבה מה לומר אין לי גם לא מעט!
חוץ מלומר לך שעל מה שעשית עד עכשיו זה הממווןןן

לנו יש במשפחה התמודדות מזוית שונה אבל שגם היא נתקלת בסוף בקושי להיות כותל להורים
זו דילמה קשה מאוד
מצד אחד תחושת השליחות שאם אנחנו האוזן קשבת אז אנחנו מחויבים בזה - וגם שבאמת קשה להתעלם מאבא ואמא
מצד שני השליחות האמיתית בבית פנימה שאם היא נפגעת זו אכן בעיה!

הלואי שתמצאי את האיזון בנכון!!!

למדנו · 17/3/26

מבינה אותך ומזדהה מאוד מניסיון דומה מאוד,
לצערי...
ממליצה על הארגון של הגב' נעמי סובול "אהבת עולם" שכתבו עליו פה
חפשי בגוגל
או ארגון "כנשר"
שניהם לבעיות דומות
יוכלו לעזור לך מאוד בייעוץ וכן לאימך.
תנסי ותיראי למי את מתחברת יותר
בהצלחה ובשורות טובות
חזקי ואמצי!

שימי הכבאי · 17/3/26

נכתב ע"י מי מכיר מי יודע:
לדעתי לא לוותר על התמיכה באמא שלך!
מצוות כיבוד הורים ואהבת לרעך כמוך יחד
מבינה מאוד את הקושי אבל אם היא פורקת אצלך אז כנראה שאין לה מקום אחר
והיא זקוקה לאוזן קשבת
אני כותבת מניסיון בסיפור דומה

השאילה הגדולה מה יהיה בסוף
האם יום אחד היא תרגיש רגשות קשים מול האמא בגלל שבחווייה של הבת היא ומשפחתה הפסידה הרבה משמחת החיים הפשוטה בגללה
רגשות כאלו שהיא תסחוב איתה שנים
הבת צריכה לחשוב עם עצמה מה נראה לה יהיה בסוף, אם כנ”ל
אז אדרבה, הכיבוד הורים וה”לא לוותר על התמיכה באמא” אומרים שבשביל שהאמא לא תאבד את אהבתה של הבת, על הבת מוטל, ושוב למען האמא, לומר לה שזה קשה לה
עיצה מעשית, לומר לאמא דברים קיצוניים, אחרי כל שיחה איתך אני לא נרדמת כל הלילה, אני בוכה והילדים שלי בחרדה מזה, משהו שיגרום לאמא להרגיש שהבת שלה קורסת ולהימנע מעצמה מלספר לה

ניק 153612 · 17/3/26

מנסיון בהתמודדות באתגר דומה,
קושי משמעותי שמלווה את ההתמודדות כל הזמן הוא חוסר ההשלמה עם המציאות המאתגרת.
ולמה?
היות ואני רק אח/ות גיס/ה וכו' אז התחושה היא שזו לא ההתמודדות שלי אלא של אחרים ורק 'בטעות'
נקלעתי אל ה'זירה'.
ובתת מודע אנו מנסים לברוח מזה.
וההבנה שחלחלה בי היא שבורא עולם הציב אותי בעמדה ובפוזיציה המדוייקת שעלי להמצא,
ו-כן זו כן ההתמודדות שלי! ואין לי איך לברוח ממנה!
ואם אברח ממנה אני אפגוש אותה במקומות ובדרכים שונות (ואולי גם פחות נעימות..)
כי הכל בגזירת עליון והרבה דרכים למקום, וקושי שנגזר לאדם יבוא אליו.
וברגע שהשלמתי עם זה, הכל הפך להרבה יותר קל וזורם.
כמובן שכאמור הכל בכפוף להוראת רב ולייעוץ טיפולי מקצועי.

חוחית · 17/3/26

@קול דודי
ליבי איתך!
חוויה כ"כ קשה!

בלת"ק.
האם שמעת על המונח רומינציה?
זאת אומרת, האם כל הזמן יש דברים חדשים שקורים או שאימך מדברת על העבר?
בשלב הזה היא אמורה לקבל טיפול טוב,
המטרה של הטיפול היא שהשיח הזה יקדם ולא יקח אחורה!
היום יש שלל אפשרויות לקבלת יעוץ מקצועי בתשלום מוזל יותר.

זה נשמע שאת נגמרת מהחוויה הזו.
אז ברור שיש סיטואציות שאדם צריך להקשיב ולקבל-גם אם זה לא פשוט
אבל, תצטרך להיות כאן הרחבה של מעגל התמיכה באמא שלך.
חברות? אחיות? קבוצת תמיכה? כתיבת יומן? ספרי פסיכולוגיה? חוג של תחביב? ספורט?
מן הסתם שיש כלים נוספים שיכולים לתת לאמא שלך כוח ותמיכה בסיטואציה הקשה הזו.

רק בשורות טובות!

משתמש משודרג · 17/3/26

@קול דודי
קשה מאוד לשמוע את הצער שאת חווה ואמך חווה.
קטונתי מלייעץ.
אבל אני מאוד רוצה להתפלל על האחים שלך שישובו במהרה לדרך האמת, ויחזרו בתשובה שלימה במהרה,
ואז- כל שיחה עם אמך תהיה השיחה המאושרת ביותר שיש...

נראה לי שלא תירצי לשתף בשמותיהם לתפילה, אז אתפלל עליהם במילים שלי
אם בכל זאת תירצי לשתף- אשמח.

אתפלל גם על אמך, ועליך- שיתן לך ה' כח במצבך...

רבקי 1234 · 17/3/26

אם אמא שלך יודעת אנגלית ברמה שפת אם יש את אבי פישהוף שעושה פלאים ומקבל חינם את ההורים והמשפחה להדרכה ויעוץ וגם ממן טיפולים למי שאין לו יכולת
וגם אם לא מומלץ מאוד לשמוע את השיעורים שלו שיש לזה תרגום לעברית

אבסולוט פרימה בלרינה · 17/3/26

נכתב ע"י ש ר די:
זה אפשרי?
אם הצלחת אני מצדיע לך

כן.
כי אין ברירה ולפעמים זה אחרי התייעצות והבנה שאין. מה. לעשות. ואז זה האופציה היחידה שנותרה,
ראיתי שאם אני מתחמקת מזה, הילדה בת ה11 הופכת לכותל, ואני בתור הבוגרת הרגשתי חובה לקחת אחריות.
אז לפעמים אפשר גם לשים את הטלפון רחוק מהאוזן ולהגיד מידי פעם 'נכון... קשה מאוד' (ואל תכתבו לי פה כיבוד הורים לפני שהתנסתם בזה בבקשה, כי זה הכי מכבד בעולם!!!)

@קול דודי,
ליבי איתך!
זה נסיון לא פשוט, ורואים מהכתיבה שלך שאת מכבדת הורים ולא רוצה לפגוע, תודה על השיתוף

יוסי המיוחד במינו · 17/3/26

נכתב ע"י קול דודי:
אני נשואה ב"ה ואם לילדים קטנים.
אני באה ממשפחה נורמטיבית מהמיינסטרים של הציבור החרדי, שגרה בריכוז חרדי.
לצערינו הנורא, יש לי 4 אחים נושרים.
רק מי שחווה את הדבר הנוראי הזה, אפילו על אח אחד (!) יכול להבין איך זה משנה סדרי בראשית,
והופך את החיים הטובים על פניהם.
חוץ מהסבל האישי שלי והבושות הגדולות שהיו לי לאורך השנים גם בתור מתבגרת ונערה,
אני סובלת נוראות מכך שאני הכותל לצער, לסיפורים הקשים ולדמעות מאמי המקסימה,
כל שיחה כזאת גומרתתתת אותי והורסת לי את היום לגמרי, אם לא את השבוע.
אני רוצה ליהנות מהגידול של הילדים שלי, אני רוצה ליהנות מהחוויות הפשוטות של החיים, פשוט לחיות!
ואי אפשר. המצב הגיע עד כדי כך, שכל פעם שאני רואה את המספר של אימי על הצג, אני פשוט נכנסת לחרדה!
מה עושים?
לנתק קשר, זה בלתי אפשרי, אני לא אגרום לאימי אובדן נוסף ולא לתת לה לדבר, זה עוול שאני לא יכולה לעשות.
המשפחה המורחבת היא לא בסגנון שמשתפים ואת הכל סובלים בשקט...
אשמח לשמוע ממי שחווה דבר דומה, מה עושים, איך מתמודדים עם הקושי הגדול הזה, על כל מה שכרוך בו.

יש לרב יחיאל פליסקין המון ניסיון תציעי לאמא שלך לפנות אליו אולי יוכל לעזור לאמא שלך ולתת עצות והדרכה מסודרת בהצלחה ובשורות טובות

עוד צעד אחד · 17/3/26

כל הכבוד על הכנות והשיתוף.

הרוב כאן יוצאים מנקודת הנחה שזה חלק ממצוות כיבוד אב ואם.
ומי אמר שהקשבה להורים עד לרמה כזו היא חלק ממצוות כיבוד אב ואם?
אשמח לקבל מקורות התומכים בכך.
לא כל מה שההורה רוצה זה אומר שאתה צריך ליישם. כיבוד אב ואם בלי גבולות זה דבר שיכול ח"ו לסכן את הקשר בעתיד.
אני הייתי מציע לה דווקא להקשיב יותר לצער של האחים הנושרים, כי זה פיקוח נפש חמור הרבה יותר המצב שהם נמצאים בו.
האמא יכולה למצוא מקום אחר לפרוק את הכאב העצום ובשביל זה יש בעלי מקצוע בתחום הנוער, אבל לאחים לא בטוח שיש מישהו מהמשפחה שיקשיב ויעודד.
הנוער הנושר בעצמו עובר גיהינום נפשי ורוחני וחווה ברוב המקרים מהמשפחה רק אשמה ובושה נוראית.

ההקשבה לאמא אולי תעזור לה ולאחים הנושרים ואולי לא.
ההקשבה והכבוד לאחים הנושרים וודאי יועילו.
עניין של סדרי עדיפויות.

מקצה הארץ-:) · 17/3/26

נכתב ע"י קול דודי:
אמא שלי ודאי שצריכה טיפול ומישהו שישמע אותה,
אבל את המשפחה (החשובה כמובן!) לא משתפים, מבושה
את החברות ודאי לא.
גם מבחינה כלכלית- אין תקציב לעזרה מקצועית. כל שקל מיותר הולך למטפלים של האחים (אחד הילדים היה צריך טיפול מקצועי יקר להחריד, ואני ושתי אחיותיי האברכיות, מימנו מכספנו. אנחנו לא יכולות לשלם את סכומי העתק האלו כל פעם).
להגיד לה- אני לא אגיד. היא תקרוס לגמרי אם אני לא אקשיב לה. מצד שני- אני כמעט קורסת אחרי כל שיחה. החוויות שהם עוברים קשות ביותר.
אני מכבדת את הורי בכל כוחי, מעריכה אותם ומעריצה אותם על מה שעוברים ואיך שמתמודדים כל רגע וכל שניה,
אבל זה לגמרי לא קשור לכיבוד הורים. האם לכבד הורים= לקרוס? יש לי בעל וילדים רכים לגדל, שצריכים אמא חזקה.

את חווה קושי וצער עצום.
כתבו כאן את כל מה שיכול להכתב.

לפני ואחרי כיבוד הורים יש את הנפש שלך, ואת החיים של המשפחה הצעירה שלך.
אותם אתם צריכים לגדל ובבריאות נפשית רוגע שלווה ושמחה.
ואם זה לא קורה.. את חייבת פשוט לעשות 'ריענון מחדש' להתנער ולעשות מעשה גם אם הוא קשה להכלה.
כי חייך קודמין זה חז"ל קבעו לנו לדורות!
חובה כבר היום לשאול ולהתייעץ עם רב גדול עם כתפיים רחבות שמבין ומתעסק בענינים אלו..
כתבו כאן את הרב פליסקין, ובצדק מהפן המקצועי.
הייתי ממליץ על הגאון הרב אהרון ירחי שליט"א רב שכונת מקור ברוך שיתן לך כיוון/אישור והכוונה מה לעשות ומה לא גם מהצד ההלכתי.
הוא מאוד מעורב בעניני הקהילה.

יש גם את ארגון 'והשיב' שמתמחה ומתעסק בזה ספציפית, בעיקר בהכוונה, כוח ואוזן קשבת להורים.
מקיים סדנאות נופשונים וכאלה להורים.
ראו כאן וכאן וגם כאן

אם תרצו לכתוב שמות (אפשר באישי - מי שיוכל לקשר בינינו) ואני אכניס אותם בקודש פנימה לגה"צ ר' דוד אבוחצירא שליט"א ועוד כמה גדו"י.

בהצלחה רבה!